הדברים נאמרו אמש בכנס של בית הספר לכלכלה, שהתקיים לזכרו של הכלכלן פרופ' חיים ברקאי, מייסד של בית הספר לכלכלה. נושא הכנס שעסק ב"אתגרי העתיד של ישראל בתחומי החינוך ואי- שוויון" הנחה פרופ' יצחק זילכה.

עוד בכנס פרופ' דני בן דוד, ראש מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מאוניברסיטת תל אביב דיבר על  "קיץ של מחאות : תמונת המקרו" ופרופ' עומר מואב, מהאוניברסיטה העברית בירושלים עסק ב"פנטזיה ומציאות בעיצוב המדיניות הכלכלית של ישראל".

הגולשים מהמגזר הערבי מעורבים יותר בפעילות ייצור תוכן
מתוצאות הסקר עולה כי הפער הדיגיטלי בישראל שריר וקיים והוא בא לידי ביטוי לא רק בשיעור המחוברים לרשת, אלא גם באופן שבו גולשים בעלי הכנסות שונות, גבוהות או נמוכות מהממוצע, פועלים בתוכה. עוד עולה מהסקר כי שיעור הגולשים מהמגזר הערבי שמעורבים בפעילות ייצור תוכן, דוגמת כתיבת בלוגים או העלאת סרטוני וידאו, גבוה יותר משיעור הגולשים בקרב היהודים הוותיקים. בנוסף נמצא כי שליש מהגולשים דוברי העברית צורכים באינטרנט רק מה שמפורסם בשפה העברית.

השיח הציבורי-תקשורתי סובל ממחסור במידע אמין
ד"ר יובל דרור, ראש מסלול תקשורת דיגיטלית, בית הספר לתקשורת: "העידן הדיגיטלי משנה את החברה הישראלית במהירות אך בשנים האחרונות סובל השיח הציבורי-תקשורתי ממחסור במידע אמין, פתוח ומקיף אשר יכול להוות בסיס להתוויית מדיניות וקבלת החלטות במגזר הציבורי והפרטי כאחד.

סקר 'ישראלים בעידן הדיגיטלי – 2012' מבקש לפתוח את 'הקופסה השחורה'. באמצעות פנייה לכל מגזרי האוכלוסייה בחברה הישראלית, מציג הסקר את האופן שבו האינטרנט משפיע על הישראלים, מעצב את העדפותיהם, את פעולותיהם ומעשיהם".

הסקר מכיל מידע חשוב ליזמים ולמקבלי החלטות
מאיר ברנד, מנכ"ל Google ישראל ומנהל אזורי אפריקה ויוון, אמר: "גוגל רואה עצמה מחויבת לביסוס המידע וההבנה ביחס לתפקידו החברתי, הכלכלי והתרבותי של האינטרנט. מחקר זה יכול להוות מצע פורה לקבלת החלטות בנושאי מדיניות ביחס לרשת, ובסיס ליוזמות במגזר הפרטי והציבורי."

להלן מימצאי הסקר העיקריים:
כללי
- ככל שרמת הדתיות גדלה כך גדל שיעור האנשים שאינם מחוברים לאינטרנט: רק 7.7% מהחילונים אינם מחוברים כלל לאינטרנט לעומת כ-58% מהחרדים.

- ארבעה מתוך עשרה נשאלים (40.7%) שהגדירו את רמת הכנסתם כ"הרבה מתחת לממוצע" אינם מחוברים לאינטרנט ואולם רק כאחד מתוך עשרה נשאלים (8.7%) שהגדירו את רמת הכנסתם כ"הרבה מעל הממוצע", אינם מחוברים לאינטרנט.

• - הגולשים בגילאים 15-24 מבלים כחמישית מזמנם באינטרנט בגלישה בטלפונים סלולריים.

רשתות חברתיות
- יותר ממחצית מהגולשים בישראל לוקחים חלק פעיל בשירות רשת חברתית כלשהו לפחות פעם בשבוע.

• - כמעט 73% מהגולשים בגילאי 15-17 משתמשים בשירות רשת חברתית כלשהו מדי יום. מאידך, אחד מתוך עשרה גולשים בני 65 ומעלה משתמשים בשירותי הרשתות החברתיות מדי יום.
  
• - בקרב בני הנוער העולים החדשים בגילאי 15-17, לא נמצא נשאל שאינו פעיל ברשתות חברתיות.
  
• - 81% מגולשי האינטרנט בגילאי 12-14 טענו שהסיבה לכך שהם משתמשים בשירותי רשתות חברתיות היא כדי "לשמור על קשר עם חברים". ככל שהגיל עולה נרשמת ירידה בשיעור הגולשים שמציינים סיבה זו.
  
• - ככל שההשכלה גבוהה יותר, כך קטן הסיכוי לשימוש ברשתות חברתיות מדי יום.
• קיים פער דיגיטלי בין בעלי ההכנסה הנמוכה לבעלי ההכנסה הממוצעת גם בכל הקשור לפעילות ברשתות חברתיות.

קוראי וכותבי בלוגים

• - אחד מתוך ארבעה בני נוער בגילאי 15-17 כותב בלוג.
  
• - 20% מהבלוגרים לא הצליחו לחשוב על סיבה כאשר הם נשאלו מדוע הם כותבים בלוג.
  

- שיעור החילונים שקוראים בלוגים מדי יום (25.5%) הוא כפול משיעור החרדים שקוראים בלוגים בתדירות זו (12.5%).

לדוח המלא >>

המפעיל הסלולרי החמישי - ההשקה בקרוב
עוד הוסיף  כי בימים אלו, עובדי החברה עמלים לקראת הפעלת הרשת הסלולרית בעוד חודשים ספורים והזמין את הסטודנטים לעקוב אחרי התקדמות החברה בטוויטר, פייסבוק ובאתר הרשמי של גולן טלקום.

החברה הוקמה על ידי מיכאל גולן, איש עסקים שעלה לישראל מצרפת בשנת 2007, ושותפים לו איל התקשורת הצרפתי גזביה ניאל ומשפחת פריינטה הצרפתית-יהודית, מייסדת רשת האופנה "נאף נאף".

תמחור חודשי קבוע לצרכן
החברה מתעתדת להשיק את שירותיה בשנת 2012, כאשר המודל העסקי שלה מבוסס על תמחור חודשי קבוע לצרכן, במקום על דקות שיחה. המודל פותח ויושם קודם לכן בתחום הטלפונים הקוויים בצרפת על ידי גזבייה ניאל, וזכה שם להצלחה רבה.

פרופ' יחיאל קלר מאוניברסיטת תל אביב, שדיבר על 'הפסיכולוגיה של ההשוואות: מ"הרווק" בטלוויזיה ועד למחאת הקיץ האחרון' , הסביר שהעיסוק היומיומי בבחירות ומיונים, מתבצע, ללא הכלים הבסיסיים לבחירה ומיון.

החיפוש אחר הטוב ביותר
פרופ' קלר, הסביר ש"אנו מבלים גם את שעות הפנאי שלנו במיונים כשצופים בתוכניות ריאליטי, כגון: "הרווק", "כוכב נולד", "קחי אותי שרון", "השגריר" ואפילו בתוכנית "מאסטר שף" שבה אנו ממיינים במוחנו ובוחרים את הטוב ביותר מבלי שטעמנו את האוכל". "החיפוש אחר הטוב ביותר", אומר פרופ' קלר, "מעסיק אותנו רבות וכמעט בכל תחום בחיינו". 

 המבט הפסיכו-תרבותי בחב"ד המשיחית
פרופ' יורם בילו מהאוניברסיטה העברית, שדיבר על 'המבט הפסיכו-תרבותי בחב"ד המשיחית' והתמקד בהוויה המשיחית של תנועת חב"ד, אמר ש"חסידי הרבי מליובביץ' שטוענים שראו את הרבי לאחר מותו ומאמינים שהוא חי, הם אנשים נורמטיביים לחלוטין וללא עבר פסיכאטרי כלשהו. זוהי אמונתם והם דבקים בה."

להיות עם היד על הדופק
פרופ' חיים עומר מאוניברסיטת  תל אביב, דיבר על 'השגחה על ילדנו ביום-יום'. "הוכח במחקרים, שהשגחת הורים ויד על הדופק, מצמצמת סכנות שונות אליהן חשופים הילדים, כגון: נהיגה פרועה, שכרות, שימוש בסמים, נשירה מהלימודים ועוד.

פרופ' יהושע צאל, ראש החוג לפסיכולוגיה במסלול האקדמי המכללה למינהל, אמר בדברי הסיכום: "החוג לפסיכולוגיה גאה לארח במפגש משותף את מיטב המרצים, שהעניקו תובנות מעמיקות במגוון נושאים, המעסיקים אותנו בחיי היום- יום. הכנס העניק גם לסטודנטים תובנות כיצד לימודי הפסיכולוגיה מוצאים את ביטויים במחקרים עדכניים וביום- יום".  

לצידם הובילו את הטקס, דיקאן ביה"ס למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל, פרופ' עדי ערמוני;  הדיקאן הקודם וראש ההתמחות בחשבונאות לשעבר, פרופ' יורם עדן; וד"ר הדס גלנדר, ראש המחלקה לחשבונאות בביה"ס למנהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל.

זכרו את החיים הפרטיים, הם לא פחות חשובים
ד"ר משה ברקת, יו"ר דירק. הפניקס אחזקות בע"מ, שהרצה במהלך הטקס בנושא שוק ההון, התייחס למסקנות ועדת הריכוזיות, ואמר כי: "צריכה להיות הפרדה בין הנכסים הראליים לנכסים הפיננסיים, אך זו לא הבעיה הגדולה של המשק הישראלי".  ברקת הוסיף, "בבורסה דרושה פעילות אקטיבית והיא לא בסדר העדיפויות של בנק ישראל". לסטודנטים אמר, "זכרו את החיים הפרטיים, הם לא פחות חשובים מביצוע כל משימה אחרת".

לדברי ד"ר הדס גלנדר, ראש המחלקה לחשבונאות בביה"ס למנהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל: "המלגות המוענקות מזה שני עשורים ע"י המשרדים המובילים בענף ראיית החשבון בארץ, מעידות על החיבור המתמשך של משרדי רואי החשבון למסלול האקדמי ולבוגריו, המאיישים עמדות מפתח בתחום חשוב זה".

עוד הוסיפה: "המלגות ימשיכו להביא להעצמת תלמידי ההתמחות, ולסייע בידינו להכשיר את דור העתיד של המקצוענים שיוביל את ענף ראיית החשבון בשנים הבאות" היא הוסיפה וציינה כי "בשנה זו זכינו להעניק מלגות נוספות בסכום כולל של כ- 75,000 ₪ אשר נתרמו ע"י – פרופ' בוב מדניק, הגב' עדה ליבוביץ (ע"ש זלדה ליבוביץ), ומשפחת גוזמן (ע"ש יגאל גוזמן ז"ל)".

בין המשרדים התורמים במסגרת הטקס מדי שנה: Deloitte ברייטמן אלמגור זוהר,  BDO זיו האפט,  KPMG סומך חייקין, Ernst & Young קוסט פורר גבאי את קסירר, PWC קסלמן וקסלמן, Baker Tilley  הורוביץ עידן גולדשטיין סבו טבת,  Moore Stephens Israel ליאון אורליצקי ושות',  Grant Thornton פאהן קנה ושות', NEXIA שטראוס לזר ושות', MVP- Most Valuable Player, גמליאל ענדא עדן, מורד, שמואלי לאחם בע"מ, בר לב ושות'.

העותרים במשפט יצגו אדם אשר כיהן בעבר כח"כ, מעל בתפקידו והורשע בעבירה שיש עמה קלון, וכעת מבקש לחזור ולהיבחר לכנסת. הם פתחו בדבריהם וטענו כי חוקי יסוד הינם חלק מחוקה עתידית קבועה של מדינת ישראל ועל כן לא ניתן לכלול בחוק יסוד הוראת שעה שהיא מטבעה זמנית. עוד טענו העותרים כי בעוד שמטרת החוק המוצהרת הינה ראויה, הדרך בה בחרה הרשות המחוקקת אינה ראויה ואף אינה חוקתית.

חקיקה פרסונאלית הפוגעת בעקרון שלטון החוק
לשיטתם, מדובר בחקיקה פרסונאלית המכוונת למנוע מן העותר להיבחר לכנסת ובכך פוגעת היא בעקרון שלטון החוק. כמו כן, טענו כי הוראת השעה אינה יכולה להגשים את המטרה המוצהרת. העותרים קראו לבית המשפט להתערב במצב ולבטל את חוק היסוד, כאשר הם מביאים תימוכין וסימוכין ממקרים שונים בעולם.

מנגד, טענו המשיבים כי תופעת השחיתות הגואה היא שהעלתה את הצורך של המחוקק להתערב. המשיבים טענו כי הדרך בה בחרה הכנסת לחוקק את חוק היסוד באופן זמני בלבד נבעה מהיסוסה של הכנסת לקבוע מסמרות בחוק יסוד קבוע ונצחי, בהכירה בפגיעה החמורה בזכות לבחור ולהיבחר הכרוכה בהסדר מעין זה.  על רקע היסוס זה, טענו המשיבים כי דווקא הוראה זמנית מגנה על מעמדם של חוקי היסוד.

הפתח לביקורת שיפוטית צר ונדיר
עוד הוסיפו המשיבים כי מניעים זרים לחקיקת חוק יסוד אינם מהווים עילה לביקורת שיפוטית בישראל וכי הפתח לשימוש בביקורת שיפוטית בישראל צר ונדיר, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחקיקת יסוד.

חלום שהתגשם
בתחילת המצגת שאל ליאור את המשתתפים, "האם יש לכם חלום, משהו מאתגר ומעורר השראה שאתם רוצים לעשות בעתיד?" הוא הקדיש את ההרצאה לאלה אשר לא הרימו את ידם. צורף הציג קטע וידאו של שיחה שהתקיימה בינו לבין חבר במסגרת כנס  TEDx Tel שהתקיים  במאי 2010. בקטע הוידאו נראה צורף כשהוא אומר שהחלום שלו זה לדבר בכנס TED. בתשובה הגיב חברו כי יש סיכוי טוב יותר לזכות בלוטו. 

המצגת של ליאור לא הייתה מצגת רגילה. צורף חוקר את נושא חכמת ההמונים, ובמסגרת זו טענתו המרכזית היא שהתובנה הקולקטיבית של ההמון חכמה לא פחות מאשר זו של המומחים.  כדי להכין את המצגת לקראת TED, עשה צורף שימוש ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר, ובבלוג האישי שלו, בכדי ליצור ביחד את המצגת בתהליך Crowd sourcing. צורף אף פרסם את הטקסט המלא של המצגת בויקיפדיה, ואיפשר לגולשים לערוך אותה. צורף ציין כי בסך הכל קיבל מעל 1,000 התייחסויות, אשר תרמו רבות בבניית המצגת.

תלמיד תיכון סייע בבניית ההרצאה
דוגמא לתרומה משמעותית היא של אור שגיא, תלמיד תיכון בן 16 מעמק חפר. "כיצד אוכל להסביר מהי חוכמת ההמונים לקהל היושב באולם הכנס?", שאל צורף את חבריו בפייסבוק. "מדוע שלא תשחזר על הבמה את הניסוי הראשון שעל בסיסו נוסדה תיאוריית חוכמת ההמונים?", ענה שגיא. מדובר בניסוי שערך לפני יותר מ-100 שנה מדען בריטי בשם פרנסיס גולטון: בכיכר כפר אנגלי נאספו מאות אנשים, שהתבקשו להעריך את משקלו של שור שהוצג בפניהם. התשובות של הנוכחים היו שגויות, אבל הממוצע שלהן היה מדויק להפליא - וקלע בדיוק למשקלו האמיתי.

הקהל העריך כמעט במדויק את משקלו של השור שעל הבמה
צורף אימץ עצה זו והציג על במת הכנס שור. צורף ביקש מקהל לנסות להעריך את משקלו. מעל 500 אנשים הציעו אומדנים. הממוצע היה 814 ק"ג, כאשר המשקל האמיתי של השור 812.5.9 ק"ג. 

לדברי צורף, "זו היתה ההרצאה הראשונה בטד אשר נוצרה באמצעות   crowdsourced...אני סבור שחכמת ההמונים מאפשרת לכל אחד לעשות לקבל החלטות בצורה חדשה תוך כדי שימוש בתובנה הקולקטיבית של ההמון."   המצגת של צורף ב- TED הסתיימה בהקרנת קטע וידאו, בשילוב רבים מהאנשים שתרמו למצגת,  וכולם אמרו  יחד כאיש אחד – "Great minds think alike, clever minds think together."  

הודה להמונים החכמים על עזרתם
צורף ניצל את ההזדמנות באירוע להודות לישראלים רבים שתרמו למצגת, ועזרו לו להגיע לבמת TED היוקרתית. "אני רוצה להודות לכם מכל הלב.". 

כנסTED  המתקיים מידי שנה בארה"ב, כולל מרצים בכירים ממגוון תחומים, ועם המוכרים שבהם נמנו בעבר: ביל גייטס, אל גור, ביל קלינטון ועוד.

מומחה לחוכמת ההמונים
לימודי הדוקטורט של צורף מתמקדים בתחום חוכמת ההמונים במדיה החברתית,. לפני כחצי שנה הוא נבחר להרצות באירוע TED ארה"ב. צורף עבר תהליך מיון בו לקחו חלק כמה מאות מרצים מהעולם, ובסופו נבחרו ארבעה לעמוד על בימת TED.

צורף הוא בין הישראלים הבודדים שזכו בכבוד זה. קדמו לו היזם יוסי ורדי; מייסד בטר פלייס שי אגסי; זוכה פרס הנובל פרופ' כהנמן; המנצח המוזיקלי איתי טלגם;  ופרופ' דן אריאלי.

גאים ומעריכים את המרצה המוכשר
פרופ' זאב נוימן, נשיא המסלול האקדמי המכללה למינהל אמר באירוע כי: "המסלול האקדמי המכללה למינהל דוגל בקשר ישיר ובלתי אמצעי עם המגזר העסקי והתעשייה, דבר הבא לידי ביטוי  בין היתר  בסגל המרצים המלמדים במכללה, שהינם ממובילי המגזר העסקי. ליאור צורף הוא דוגמא מצוינת לכך, ונחשב למרצה מוביל בבית הספר למינהל עסקים;  אנו גאים על ההישג שבהשתתפותו בבמה המכובדת של TED, ומעריכים את תרומתו למוסד ולקהל הסטודנטים"

·         כדורגל בנים - אליפות ראשונה וסנסציוניות, לאחר ניצחון בחצי גמר על נבחרת מדינת ירדן החזקה וניצחון בגמר על מכללת נתניה.

·         טניס שולחן בנים - אליפות שניה רצופה.

·         שיט - אליפות ראשונה של עומר חצור, אחד הכישרונות העולים בעולם השייט ומועמד הוועד האולימפי לאולימפיאדה ב 2016.

·         כדורגל בנות - חצי גמר

·         כדורסל בנים- חצי גמר

·         סקווש - מקום שלישי  

·         טורניר מוצלח מאוד של מועדון הדיבייט הגדול של המסלול. 

את היום פתח בהרצאה מרגשת לסטודנטים ולעובדי המכללה יובל קדוש, אביה של עמית קדוש, שריגשה את המדינה עם סיפור התמודדותה עם הצורך באיתור תרומת מח העצם לפני כשנתיים.

מהשעה 10:00 בבוקר נלקחו ברחבי הקמפוס דגימות רוק פשוטות מכל מי שהיה מעוניין לתרום; עובדי המכללה והסטודנטים תרמו גם כסף ביד רחבה כל אחד לפי יכולתו. המכללה עצמה הוסיפה ותרמה סך של 18,000 ש"ח (חי אלף ש"ח) לתהליך בדיקת המבחנות שנאספו.

השירות בענף התיירות לוקה בחסר
השר מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו) הוסיף וציין כי אמנם התיירות לישראל בשיאה, עם 3.5 מיליון תיירים מבקרים מזה שנתיים, ועם שלל כנסים ואירועים בינלאומיים – אולם תחום השירות הניתן לתיירים טעון שיפור, אקדמיזציה והתמקצעות. שר התיירות הוסיף כי: "מדונה יכולה לפתוח את מסע הופעותיה בישראל וזה מקדם המכירות הטוב ביותר לביקור בישראל אך אם השירות לוקה בחסר, למרות כל מאמצינו, נוצר נזק רב לתעשיית התיירות".

השר מיסז'ניקוב הדגיש כי משרד התיירות יזם תכנית מקיפה להכשרת כוח אדם מקצועי בתחום התיירות תוך מתן דגש על ההכשרה האקדמית,  וכאן יש מקום לשיתוף פעולה  עם המסלול האקדמי המכללה למינהל.

התכנית מדגישה את נושא פיתוח התרופות, כתהליך מדעי, יעיל, חסכוני ואיכותי, שמוביל במהירות למוצרים טובים ובטוחים יותר עבור החולים. היא מציגה הנחיות מקיפות לשילוב תפיסות חדשניות והליכים איכותיים בפיתוח מוצרים רפואיים ובנושאי הרגולציה.

התכנית, היא פרי שיתוף פעולה בלעדי בין המרכז הישראלי לרפואה פרמצבטית, ארגון אקדמי המורכב מאנשי מפתח בתעשיות התרופות  והמיכשור הרפואי בישראל והמכון ללימודי המשך של המסלול האקדמי המכללה למינהל – כמו גם שותפה בינלאומית מובילה בתחום, Pharmatrain  - שהינה יוזמה של האיחוד האירופי לרפואה פרמצבטית, יחד עם אוניברסיטת באזל ועם היוזמה לרפואה חדשנית של האיחוד האירופי (IMI).

טיפוח ההכשרה המקצועית
מטרת היוזמה האירופית היא לטפח את ההכשרה המקצועית הדרושות לפיתוח וניהול מחזורי חיים של תרופות משולבות באמצעות שיטות ותכני הכשרה מתקדמים, וזאת על ידי לימודים אקדמיים במספר מרכזים בעולם - ולראשונה גם בישראל, במסלול האקדמי המכללה למינהל.

הזדמנות ללמוד באווירה בינלאומית על ידי מרצים מומחים מהארץ ומהעולם
התכנית, אשר תקנה למשתתפיה הזדמנות חד פעמית ללמוד באווירה בינלאומית עם סטודנטים ישראלים וזרים, תתקיים בשפה האנגלית, בהובלתם של מרצים מומחים מאוניברסיטאות בישראל, באירופה ובארה"ב, מחברות מובילות בתחום הפרמצבטיקה והביוטכנולוגיה, ומרשויות רגולטוריות.

את התוכנית במסלול האקדמי המכללה למינהל, יזמו, ינהלו ויובילו פרופ' אבי קרסיק, חבר סגל בביה"ס למינהל עסקים של המכללה למינהל ויו"ר המרכז הישראלי לרפואה פרמצבטית- אשר יעמוד בראשה, ד"ר רפאל טורגוביצקי מנהל המרכז – אשר ישמש כמנהל האקדמי של התכנית מטעם המסלול האקדמי המכללה למינהל, ופרופ' זאב נוימן, נשיא המסלול האקדמי המכללה למנהל.

העמקה שיטתית בנושאי פיתוח מוצרים רפואיים - לראשונה בגבולות ישראל
התוכנית החדשה דומה בהיקפה לתוכניות זהות המוצעות באירופה וברחבי העולם, וקהל היעד שלה הינו מועסקים במגזרי התעשייה הרפואית, תעשיית פיתוח התרופות והביו טכנולוגיה, חוקרי אקדמיה מתחומי המדע והרפואה, והעוסקים בתחומים הללו במגזר הציבורי, שיש להם בסיס מוצק בתחום.

 אלו, יוכלו ליהנות מהעמקה מקיפה ושיטתית בנושאי פיתוח, רגולציה והשקה של מוצרים רפואיים, שעד כה הייתה זמינה בהיקף ובאופן דומה רק בחו"ל, וכעת, כאמור, תוצע לראשונה בישראל. קהל יעד נוסף הם אנשים המבקשים לבנות קריירה בתעשייה, אך טרם רכשו ניסיון.

מה בתכנית?
התכנית מכסה את כל ההיבטים של רפואה פרמצבטית ומדעי פיתוח תרופות, כפי שהוגדרו בתוכנית הלימודים החדשה של Pharmatrain: גילוי ופיתוח תרופות חדשות, גישות טיפול ומחקר חדשות, מדעי הביו-פרמצבטיקה, פרמקולוגיה קלינית ומתודולוגיה לניסויים בתרופות, עריכת מחקרים קליניים איכותית ואתית, בטיחות של תרופות (pharmacovigilance ), אפידמיולוגיה וביו-סטטיסטיקה, רגולציה, כלכלת בריאות, ניהול פרויקטים ושיווק.

התוכנית תורכב משישה מקטעים בני 4 ימים כל אחד, הפרושים על פני שנתיים. המקטע הראשון יתקיים ב- 21-18 ביוני 2012, ויקדים לו אירוע השקה בנושא פיתוח תרופות ב-29/4. התזמון והפריסה יאפשרו למשתתפים לשלב עבודה ולימודים, ויהיו בנויים כך שמרצים ותלמידים יוכלו להגיע גם מחו"ל. עם סיום התכנית יוכלו המשתתפים לבחור בתעודה אחת מתוך שתיים: מבחן 'אמריקאי' יזכה אותם בתעודה ברפואה פרמצטבטית; אך אם יעמדו בנוסף בבחינה בעל פה הם יזכו ב"תעודה בלימודים מתקדמים ברפואה פרמצבטית".

לדברי פרופ' אבי קרסיק, אשר עומד בראש התכנית במסלול האקדמי המכללה למינהל וחבר סגל בביה"ס למינהל עסקים במכללה, המשמש כיו"ר המרכז הישראלי לרפואה פרמצבטית: "אנחנו גאים להיות הראשונים בארץ להציע תכנית שמשלבת מיומנויות קשות ורכות בפיתוח תרופות ובניהול מוצרים רפואיים".

"גאוותנו מתעצמת לנוכח העובדה שהמסלול האקדמי המכללה למינהל נבחר כשותף אסטרטגי על ידיPharmatrain , המובילה מטעם האיחוד האירופי את ההכשרה האקדמית בתחום-  להוביל את התחום בישראל".

התכנית תועיל לענפי הפרמצבטיקה
"אנו בטוחים שתוכנית הלימודים הזאת תביא תועלת רבה לענפי הפרמצבטיקה והביוטכנולוגיה בישראל, שמעסיקים עשרות אלפי עובדים וצומחים במהירות. זאת מכיוון שתחום זה זקוק למספר הולך וגדל של אנשי מקצוע בעלי כישורים והבנה באסטרטגיה, יזמות, שיווק, קניין רוחני, פטנטים ועוד".

לדברי פרופ' זאב נוימן, נשיא המסלול האקדמי המכללה למינהל: "המסלול האקדמי המכללה למינהל ידוע בהיותו חלוץ לפני המחנה – שכן היה המוסד האקדמי הראשון מחוץ לממסד האוניברסיטאי שהשיק תכניות לימוד במשפטים, מינהל עסקים ותכניות רבות נוספות".

עתידים לשנות את פני הפארמה והביו-רפואה בישראל
"השקת התכנית החדשה במסגרת המכון ללימודי המשך בפיתוח מוצרים ותרופות במכללה, מהווה גם כן פריצת דרך בראשוניותה, שכן אנו מאמינים כי בטווח הארוך היא עתידה לשנות את פני הפארמה והביו-רפואה בישראל, על ידי ביסוס תחום מקצועי חדש".

"אנו צופים, כי בעתיד הלא רחוק - כל גוף או חברה בתחום  הביו-טכונולוגיה יעסיקו מומחים שעברו הכשרה אקדמית בתחום, ואנו מאמינים כי בוגריה הראשונים של התכנית שתלמד אצלנו יהוו את חוד החנית של המקצוע".

כמידי שנה, התקיים בבנייני האומה בירושלים במהלך פברואר, הטקס השנתי, לחלוקת רישיונות לרואי החשבון החדשים המצטרפים למקצוע, במעמד שר המשפטים, מנכ"ל מועצת רואי החשבון ונשיא לשכת רואי החשבון.

4 בוגרים שלנו זכו בפרסים
במהלך הטקס חולקו באופן מסורתי פרסי הצטיינות מטעם לשכת רואי החשבון למצטיינים בבחינות הסופיות  אשר  נערכו בשנת 2010. הפרסים מחולקים לנבחנים שזכו בשלושת הציונים הגבוהים בשני מבחנים מרכזיים. בבחינות האמורות השתתפו למעלה מ-2,000 נבחנים וחולקו בסך הכול 16 פרסי הצטיינות, כשארבע מתוכם חולקו לבוגרי ההתמחות בחשבונאות, הפועלת  בבית הספר למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל.

מקבלי הפרסים  הם קרן לוין אהרוני,  דרור ברגמן, הולינגר דנה ויהודה פרייס.

ביום חמישי האחרון נערכה במכללה הרמת כוסית, במסגרתה בירך ושיבח נשיא המסלול האקדמי המכללה למינהל, פרופ' זאב נוימן, יחד עם דיקאן בית הספר, פרופ' עדי ערמוני; ראש ההתמחות בחשבונאות, ד"ר הדס גלנדר; ופרופ' יורם עדן, את ארבעת מקבלי הפרסים.  

במהלך האירוע, נשאלו הסטודנטים ע"י הסגל האקדמי מספר שאלות אודות מסלול לימודיהם והבחינה, ובזה: ' מה יותר קשה – ביקורת או פיננסית?!', 'איך תרמו לימודיכם לסטאז?'; פרופ' ערמוני שיתף כי בית הספר למינהל עסקים יזם סדנה חדשה במסגרתה נלמדת ונערכת סימולציה לעבודת הביקורת, דבר אשר מקל על הסטודנטים בבחינה כמו גם מכין אותם כראוי לשוק העבודה, במסגרת הסטאז'. לשאלה 'האם ראיית חשבון הוא מקצוע "יבש"?!' – השיבו הסטודנטים
המצטיינים פה אחד  בשלילה...

בביה"ס למינהל עסקים שבמסלול האקדמי המכללה למינהל, פועלת המחלקה הגדולה בישראל ללימודי חשבונאות שבראשה עומדת רו"ח ד"ר הדס גלנדר. בית הספר מוביל את תחומי הידע של עולם החשבונאות, עם תכנית לימודים עדכנית, הכוללת תכנים תאורטיים לצד תכנים פרקטיים, וזאת בשיתוף ובהתאמה לצרכי שוק ראיית החשבון.  ביה"ס מתאפיין ברמה אקדמית גבוהה, מרצים מן השורה הראשונה, בוגרים מצוינים המשתלבים בהצלחה בתעשייה וקשר הדוק עם המשרדים הגדולים.

שילוב מיטבי בין הלימודים התיאורטיים ובין הפעילות היישומית בשטח
פרופ' זאב נוימן, נשיא המסלול האקדמי המכללה למינהל: "כמוסד אקדמי שמוביל את לימודי החשבונאות בישראל, אנו מתגאים בכך שבכל שנה במסגרת טקס המצטיינים של מועצת רואי החשבון, אנו מוצאים את בוגרנו בקרב מקבלי הפרסים. ההתמחות בחשבונאות בביה"ס למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל,  פועלת באופן עקבי על מנת להקנות ידע עדכני, תיאורטי ופרקטי,  לכל סטודנט, תוך הקפדה על שילוב מיטבי בין הלימודים התיאורטיים ובין הפעילות היישומית בשטח."

ההזדמנות להודות להמונים על חכמתם
לדברי צורף: "המטרה המרכזית במפגש הוא להודות לאלפי האנשים שלקחו חלק בתהליך בניית המצגת וההרצאה. מאז שהתחלתי את התהליך הצטרפו רבים למסע, וזו ההזדמנות שלי לומר להם תודה, ולהקרין בפניהם – לראשונה – את התוצאה הסופית".

צורף שלימודי הדוקטורט שלו מתמקדים בתחום חוכמת ההמונים במדיה החברתית, הפך למומחה הבולט בתחום בישראל בשנים האחרונות. לפני כחצי שנה הוא נבחר להרצות באירוע TED ארה"ב. צורף עבר תהליך מיון בו לקחו חלק כמה מאות מרצים מהעולם, ובסופו נבחרו שלושה לעמוד על בימת TED.

צורף, הוא בין הישראלים הבודדים שזכו בכבוד זה. קדמו לו היזם יוסי ורדי; מייסד בטר פלייס שי אגסי; זוכה פרס הנובל פרופ' כהנמן; המנצח המוזיקלי איתי טלגם;  ופרופ' דן אריאלי.

גאים על ההישג
פרופ' זאב נוימן, נשיא המסלול האקדמי המכללה למינהל: "המסלול האקדמי דוגל בקשר ישיר ובלתי אמצעי עם המגזר העסקי והתעשייה, דבר הבא לידי ביטוי  בין היתר  בסגל המרצים המלמדים במכללה, שהינם ממובילי המגזר העסקי. ליאור צורף הוא דוגמא מצוינת לכך, ונחשב למרצה מוביל בבית הספר למינהל עסקים;  אנו גאים על ההישג שבהשתתפותו בבמה המכובדת של TED, ומעריכים את תרומתו למוסד ולקהל הסטודנטים"

ההרצאה מיועדת למוזמנים בלבד ואינה פתוחה לקהל הרחב.

האינטרנט לאן?
מטרת המרכז הינה לתרום בהבנת מהפכת האינטרנט ושילובה בתחומי החיים השונים, בהם: עולם העסקים, החברה, הפוליטיקה, התרבות ועוד, ולנסות לצפות לאן ואיך תתפתח המהפכה בהמשך דרכה. בראש המרכז יעמוד ד"ר יוסי רענן, המשמש כמנהל האקדמי של תכנית MBA בניהול חברות טכנולוגיה בביה"ס למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל.  

בין הנושאים העיקריים בהם יעסוק המרכז, ניתן למנות את ה"דור הבא" של האינטרנט, המאפשר שילובם של הרבים בשיח הציבורי, וכן כלים המבוססים על מידע הנמצא ברשת -  ויכולתם לשפר את חיינו בתחום העסקים, התרבות, המשפט והחברה.

מלגות עידוד וסיוע למחקר
מדי שנה יעניק המרכז מלגות עידוד וסיוע למחקר בתחום האינטרנט, כמו גם יקיים שיתופי פעולה הן עם גורמי מחקר נוספים והן עם גורמים עסקיים בתחום האינטרנט בארץ ובעולם. בנוסף, יתקיימו במסגרת המכון כנסים, ימי עיון, ערבי עיון וסמינרים במגוון נושאים, אשר המכנה המשותף לכולם הוא בחינת ההשפעות החברתיות, התרבותיות, הארגוניות והעסקיות של האינטרנט על הפרט והחברה.

פרופ' זאב נוימן, נשיא המסלול האקדמי המכללה למינהל, אמר, "אנו שמחים על שיתוף הפעולה עם 013נטויז'ן להקמת המרכז החשוב לחקר האינטרנט. האינטרנט היא תופעה ישנה וחדשה שהחלה בסוף שנות ה60 ע"י מדען יהודי אמריקאי עבור השירותים הפדראליים ונחשבה כמסווגת עד 1991. מאז, שיחרר משרד ההגנה האמריקאי את הרשת האינטרנט לשימוש פתוח יותר עד 1994 כשהוקמה רשת האינטרנט המוכרת לנו, ה-WWW."

פרופ' נוימן הוסיף, ש"הכלכלה היא אותה כלכלה אך הטכנולוגיה השתנתה. כמעט כל מוצר חדש הוא מוצר חוויה, כזה שאיננו יכולים להעריך את ערכו לפני שצרכנו אותו ואלו הם מוצרי המידע שאנו רוכשים בעזרת הרשת. הרשת מאפשרת למשתמשים רבים להצטרף אליה ללא תשלום ולכן השפעתה כה רבה."

יניב גרינולד, סמנכ"ל שירותי ההנדסה של 013 נטוויז'ן הציג את השינויים ברשתות התקשורת וכיצד התפתחות שירותי האינטרנט משנה את התשתית ואת השירותים בבית הצרכן. גרינולד ציין כי "היכולת לעשות שימוש בשירותי ענן over the top מאפשרת היום וגם בעתיד ליהנות משירותים באמצעות רשת האינטרנט, שבעבר צרכנו ברשתות ייעודית ולדוג' שירותי טלפוניה שבעבר התקבלו רק באמצעות רשת ייעודית והיום אפשר ליהנות מהם באמצעות רשת האינטרנט בשירותי VOB".

השתעבדנו למושג מהפכה וזרקנו את הידע
ד"ר דורון פארן, המכללה האקדמית אורט בראודה, אמר בכנס: " מהפכה, אפשר לזהות רק בדיעבד, ולכן גם את מהפכת האינטרנט נוכל לזהות רק בעוד שנים רבות. כיום אנו נמצאים בתוך המהפכה. ברמה האסטרטגית והניהולית מסוכן מאוד לזהות מהפכה מוקדם מידי בכדי למנוע זריקת מידע חשוב. הכתרים שאנו מלבישים לתופעות החדשות הקיימות הם מוקדמים מידי ומהר מידי השתעבדנו למושג מהפכה וזרקנו את הידע שהיה לנו".

כפיר פרבדה, מנכ"ל חברת פרבדה מדיה גרופ, "חברות מסחריות בנו למשתמשים עולם שלם, שמתבסס על האינטרנט. כל זה, בעלויות מאוד נמוכות.  עד לפני כ- 5 שנים נאלצנו ללחוץ על מספר רב של מקשים בטלפון הסלולארי על מנת להפעיל יישום כלשהו. כיום, עם טכנולוגיות כמו 'סירי' של האייפון, אנו צריכים פשוט לבקש זאת מהטלפון".

שינוי אופי  ההוראה והלמידה
לדברי ד"ר יוסי רענן, מהמסלול האקדמי המכללה למינהל, אשר יעמוד בראש המרכז: "הטכנולוגיה מאפשרת לשנות את אופי  ההוראה והלמידה, כשהצפי הוא שהלמידה הפרונטאלית המסורתית – מרצה בכיתה מול סטודנטים תלך ותצטמצם. כשהביקוש להשכלה הגבוה בעולם הולך וגדל, הטכנולוגיה מהווה מרכיב חשוב באופן ובצורת ההוראה.  זאת מאחר שיעילות ותפוקת המרצים בהרצאות למספר רב של סטודנטים, יורדת משמעותית. לעומת זאת, הטכנולוגיה המתקדמת ובראשה האפשרות להעביר שיעורים דרך הרשת ולהשתמש באינטרנט, תייעל את העברת המידע מהמרצה לסטודנטים.

במסגרת זו, המסלול האקדמי מציע לסטודנטים את הפתרונות הבאים:

נוכחות-  תושבי אזור העימות יהיו זכאים להתחשבות בנושא נוכחות (בהתאם למהות הקורס.

בחינות-  מועדי ב'- סטודנטים תושבי אזור העימות יהיו זכאים למועדים מיוחדים, כל זאת בתיאום עם מזכירות הסטודנטים ובאישורם בלבד.

הגשת תרגילים/עבודות - סטודנטים תושבי אזור העימות רשאים להגיש תרגילים/עבודות באמצעות המודל/ דואר אלקטרוני בתיאום עם המרצה/המתרגל.

סטודנטים אשר מתמודדים עם קשיים נפשיים או בעיות פרטניות אחרות, עקב המצב הבטחוני הוזמנו לפנות לדיקאנט הסטודנטים על מנת לקבל סיוע.

האינטרנט לאן?
מטרת המרכז הינה לתרום בהבנת מהפכת האינטרנט ושילובה בתחומי החיים השונים, בהם: עולם העסקים, החברה, הפוליטיקה, התרבות ועוד, ולנסות לצפות לאן ואיך תתפתח המהפכה בהמשך דרכה. בראש המרכז יעמוד ד"ר יוסי רענן, המשמש כמנהל האקדמי של תכנית " MBA בניהול חברות טכנולוגיה" בביה"ס למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל.  

בין הנושאים העיקריים בהם יעסוק המרכז, ניתן למנות את ה"דור הבא" של האינטרנט, המאפשר שילובם של הרבים בשיח הציבורי, וכן כלים המבוססים על מידע הנמצא ברשת -  ויכולתם לשפר את חיינו בתחום העסקים, התרבות, המשפט והחברה.

מדי שנה יעניק המרכז מלגות עידוד וסיוע למחקר בתחום האינטרנט, כמו גם יקיים שיתופי פעולה הן עם גורמי מחקר נוספים והן עם גורמים עסקיים בתחום האינטרנט בארץ ובעולם. בנוסף, יתקיימו במסגרת המכון כנסים, ימי עיון, ערבי עיון וסמינרים במגוון נושאים, אשר המכנה המשותף לכולם הוא בחינת ההשפעות החברתיות, התרבותיות, הארגוניות והעסקיות של האינטרנט על הפרט והחברה.

שיתוף פעולה אמתי עם התעשייה
פרופ' זאב נוימן, נשיא המסלול האקדמי המכללה למינהל, "אנו רואים חשיבות רבה בהשקת מרכז 013 נטוויז'ן לחקר האינטרנט בשיתוף המסלול האקדמי המכללה למינהל. כמוסד אקדמי מוביל בישראל, שחרט על דיגלו חיבור ושיתוף פעולה אמתי עם התעשייה, אנו גאים בכך שעלה בידנו לעשות זאת עם חברת נטוויז'ן, שהיא ללא ספק החברה המובילה בתחום האינטרנט. מטרתנו לחבר בין הנעשה היום בפועל לבין כלל עולמות התוכן האקדמיים הנוגעים לכל תחומי החיים, בין אם מדובר בעסקים, תקשורת, משפטים, עיצוב ועוד".

ניר שטרן, מנכ"ל סלקום: כקבוצת תקשורת מובילה המציעה ללקוחותיה את שירותי האינטרנט הנייד והנייח ודואגת להביא ללקוחותיה את השירותים החדשניים והמתקדמים בעולם האינטרנט, חשוב לנו להיות חלק בהקמת מרכז אקדמי לחקר האינטרנט בשיתוף מוסד מוביל כמו המסלול האקדמי המכללה למינהל.

הבנה מעמיקה של ההתפתחויות העתידיות
בשנים האחרונות כולנו חווינו את עוצמת השפעת עולם האינטרנט על חיי היום יום, זהו בין התחומים הדינאמיים, הצומחים ובעלי השפעה משמעותית על חיי כולנו ולכן להערכתי, חשוב כי נקדיש לתחום זה תשומת לב אקדמית בדמות חקר האינטרנט לשם הבנה מעמיקה יותר של ההתפתחויות העתידיות בתחום".

לדברי ד"ר יוסי רענן "המרכז יהווה מוקד מידע ומחקר רב תחומי ובין תחומי. הוא ידגיש בפעולתו את שילוב האינטרנט בכל תחומי החיים ובפרט את תרומתה של הרשת לפישוט תהליכים, יתר דמוקרטיזציה של החברה והנגשה של המידע העולמי לכל אדם בישראל".

השקת מרכז 013 נטוויז'ן לחקר האינטרנט תתקיים ביום רביעי, 14 למרץ, בשעה 13:00  בקמפוס המסלול האקדמי המכללה למינהל, שד' יצחק רבין 7, ראשון לציון.

40 אדריכלים, ישובים בעמדות נפרדות ואינטימיות, הקדישו 20 דקות על מנת להקשיב ולמצוא פתרונות לבעיות עיצוביות שהעלו בפניהם תושבי יפו והקהל שהגיע. כמסורת האירועים "המהירים", כל תושב הוזמן להסתובב בין האדריכלים במעין 'סבב', ולקיים עימם שיחה מפרה בנושאים הנוגעים אליו.

התושבים שהתעניינו בייעוץ, הוזמנו להגיע לאירוע עם שרטוטים קיימים של הבית, צילומים של האזורים הבעייתיים הדורשים שינוי וטיפול, מדידות בסיסיות של החלל וסוגי פתרונות עדיפים התואמים את טעמם וצרכיהם. סטודנטים מהחוג לעיצוב פנים של המסלול האקדמי המכללה למינהל, עמדו לרשותם עוד טרם האירוע, והעניקו יעוץ מקדים לגבי השרטוטים בפנייה מקדימה דרך המייל או דרך עמוד הפייסבוק של החוג לעיצוב פנים של המסלול האקדמי המכללה למינהל.

ה- SPEED-DESIGN,  אפשר מפגש ייחודי,  שרבים הסיכויים שלא יכול היה להתקיים במסגרת אחרת, בין תושבי יפו והקהל הרחב, לבין  אדריכלים מובילים, חלקם מרצי החוג לעיצוב פנים במכללה למינהל, מעצבי פנים וסטודנטים מהחוג.

האירוע נערך כמיטב המסורת של מגוון אירועים 'מהירים' (SPEED) המתקיימים בעולם בשנים האחרונות - ואשר נועדו להפגיש בין אנשים מתחומים שונים, לייצר ביניהם שיח ודיאלוג, להפרות, לתרום ולהביא לערך מוסף (דוגמת TED, פאצ'ה קוצ'ה, השולחנות העגולים שצמחו בעקבות אירועי הקיץ האחרון ועד לאירועי ה"ספיד-דייטינג').

ה- SPEED-DESIGN יכול להוות פתרון מושלם לשאלות ובעיות כמו: כיצד מתאימים חלל קטן למשפחה מורחבת? כיצד ניתן להוסיף מקומות אחסון? האם אפשר לשנות את חלוקת הבית המקורית? מהן השיטות הקיימות להגדלת החלל? כיצד צבע יכול לעזור ולשנות? כיצד ניתן לשפר את חלל האמבטיה ועוד ועוד...התשובות שהוצעו הן כאלו אשר מתחשבות בסביבה ובמחיר – עד לכדי מענה לבעיה בהשקעה כספית אפסית.

לדברי כרמלה יעקבי-וולק, ראש החוג לעיצוב פנים של המסלול האקדמי המכללה למינהל: "תפקידו של מעצב הפנים, בעל הכשרה אקדמית מעמיקה, הוא לשפר את איכות החיים של החברה והיחיד ולשמש כמנוף להעצמת הקהילה. במסגרת 'קליניקת המעצבים', שהינה פעילות חברתית שהשקנו בשנה שעברה בה פועלים מרצים וסטודנטים יחדיו- אנו מקדמים מיזמים שתכליתם עזרה לקהילה, דוגמת האירוע הנוכחי.

ה SPEED-DESIGN, נועד להעניק לקהילה החלשה ביפו בפרט, אשר עולמות התוכן שלה מרוחקים מכל הקשור לעיצוב פנים, שירותי תכנון ועיצוב מאנשי מקצוע מהשורה הראשונה. מעבר לכך, אנו רוצים להעביר את המסר כי תחום עיצוב הפנים הוא נגיש לכולם ואינו צורך השקעה כספית גדולה. הקהל הרחב מוזמן".  

השלב הראשון של אירוע ה-SPEED-DESIGN התקיים ביום חמישי, ה-19.1,  ובמהלכו הזמין החוג לעיצוב פנים של המסלול האקדמי המכללה למינהל את ראשי וועדי השכונות בעיר, להתוודע למיזם העתידי ולעומדים מאחוריו. במהלך הפגישה הוסבר לראשי הוועדים על  תכליתו ומה על התושבים להביא ולהכין.

כמו-כן, הוסבר אילו בעיות יוכלו לקבל פתרון במפגש ואילו נדרשות לטיפול יותר מקיף יותר. במפגש עם ראשי הוועדים הומלץ להדריך את התושבים המעוניינים בייעוץ, להגיע למפגש עם שרטוטים קיימים של הבית, צילומים של האזורים הבעייתיים הדורשים שינוי וטיפול, מדידות בסיסיות של החלל וסוגי פתרונות עדיפים התואמים את טעמם וצרכיהם.

לכתבה ב ynet

מהשעה 10:00 בבוקר יילקחו ברחבי הקמפוס דגימות רוק פשוטות מכל מי שיהיה מעוניין לתרום. עלות בדיקה של כל מבחנה היא כ-250 ₪ וכל תרומה כספית תתקבל בברכה. המכללה תתרום סך של 18,000 ש"ח (חי אלף ש"ח) לתהליך בדיקת המבחנות.

מספר הדגימות במאגר לא מספיק
כרגע קיימים מעל 600,000 תורמים במאגר והשאיפה היא להגדילו ולהגיע למיליון תורמים. לדברי ד"ר ברכה זיסר, מנהלת מאגר מח העצם של עזר מציון: "מאגר מח העצם הוא נכס יקר לכל יהודי באשר הוא הזקוק להשתלה. המאגר אמנם גדל משנה לשנה אך זה עדיין לא מספיק. ככל שיתווספו אליו תורמים, כך תהיה לנו האפשרות להציל חיים של אנשים נוספים. אני קוראת לכל הסטודנטים במכללה להקדיש מעט מזמנם ולהצטרף למאגר במתן דגימת רוק פשוטה".

המאגר הלאומי של עזר מציון הוקם בשנת 1998, אז עמד מספר התורמים במאגר על 11,233 אנשים בלבד. מידי שנה מתבצעות פניות של יהודים חולי סרטן מכל רחבי העולם לבקשת תרומות מח עצם, ולכן המטרה היא להגדיל את המאגר כדי שתתאפשרנה הצלות חיים רבות יותר. כיום ישנם עשרות ישראלים שזקוקים להשתלת מח עצם ועדיין לא נמצא בשבילם תורם מתאים. התרומות שיאספו במבצע הזה עשוי להציל את חייהם.

הזכות להציל חיים
לדברי סגן יו"ר אגודת הסטודנטים של המסלול האקדמי המכללה למינהל, איתי מתיתיהו: "אני קורא לכל ציבור הסטודנטים להגיע ליום ההתרמה המיוחד למאגר מח העצם הלאומי של עזר מציון אשר יתקיים במסלול האקדמי המכללה למינהל בראשון לציון החל מהשעה 10:00 בבוקר. במהלך היום, יילקחו דגימות רוק פשוטות מכל מי שיהיה מעוניין לתרום. זוהי מטרה חשובה במעלה כאשר כל תרומה יכולה להציל חיים. תגיעו בהמוניכם ואולי תוכלו לשנות לטובה את החיים של אחד מהחולים הזקוק לתרומה. זה פשוט וזה מציל חיים". 

המתנה הכי גדולה שאדם יכול לתת
תאי הגזע מוצאים דרכם מגופו של התורם לגופו של החולה ובכל התהליך מונעים מהם כל מידע על זהותם וכן על מידת ההצלחה של ההשתלה. לעיתים מתאפשרת החלפת מכתבים, ורק שנה אחרי תהליך ההשתלה אם שני הצדדים רוצים להיפגש, מתקיים מפגש קסום ומרגש עד דמעות של שני אנשים, אחד שניתנה לו הזכות להעניק חיים והשני שזכה להינצל הודות לרוב ליבו של אדם אחר, אלה רגעים שחייבים לראות.

על מנת למנוע כפילויות, ניתן לבדוק באתר עזר מציון האם אתם נמצאים בתוך המאגר

אם נתתם בעבר דגימת רוק/דם אתם כבר בתוך המאגר. אנא בדקו היטב, חבל לבזבז כסף וזמן יקרים על בדיקה של דגימה שכבר קיימת במאגר. מי שתרם בעבר דרך בית חולים הדסה בירושלים לא יופיע באתר של "עזר מציון" אך המשמעות היא  שהבדיקה קיימת ברשומה אחרת ואין צורך בתרומה חוזרת.

תרומות יתקבלו מבני 18-45 בלבד.

טל' לתרומות: 1800236236

תקשורת חזותית במרחבי פנים הם דרך להעברת מסרים בחלל, בצורה אקטיבית, ובאמצעים שונים (בעץ, בסיתות באבן, בתלת מימד ועוד). על מידע זה להיות מוצג בצורה יצירתית, נגישה, ברורה ומדויקת, הן בעיני הקהל המתבונן והן בעיני המתכנן, ועל כך יהיה אמון מעצב התקשורת החזותית במרחב.

בין הנושאים שילמדו במסגרת ההתמחות החדשה: מיתוג וזהות במרחב, מיפוי ויצירת ניווט והכוונה, אובייקט וגרפיקה סביבתית, עיצוב לשידור, עיצוב מרחבי מידע וירטואליים, עיצוב ממשקים אינטראקטיביים. אם עד היום נלמד נושא זה במסגרת קורסים בודדים בלבד, לראשונה, משיק החוג לעיצוב פנים של המסלול האקדמי המכללה למינהל, תכנית כוללת המוקדשת לכך. ההתמחות תכלול 25 קורסים, שיילמדו במשך  4 שנות לימוד, נוסף לקורסים נוספים בתחום העיצוב. בין הקורסים ניתן למנות את הבאים: טיפוגרפיה בתנועה, אור כמוליך אינפורמציה, מיתוג במרחב הציבורי ועוד.

התמקצעות חדשה בתחום העיצוב
ההתמחות בתקשורת חזותית במרחב, תייצר למעשה התמקצעות חדשה בתחום העיצוב, שלא הייתה קיימת עד היום בארץ. ההתמחות  משלבת בין הכישורים שנדרשו עד כה מ-2 בעלי מקצוע שונים: מעצב פנים ומעצב תקשורת חזותית, ומציעה פתרון על ידי מומחה אחד -   מעצב התקשורת החזותית במרחב, אשר  יוכשר להיות זה שיידע לקרוא תכניות אדריכליות, להבין את התכנון ביחס לחלל הפיזי והווירטואלי, יבין טיפוגרפיה ועיצוב – וידע לאחד את כל אלו לכדי פתרון עיצובי אחד, ברור ומדויק.

התמחות החדשה היא חלק מהמדיניות  אשר מוביל החוג לעיצוב פנים של המסלול האקדמי המכללה למינהל, הרואה בעיצוב פנים עיסוק מקצועי רב-תחומי, המחייב מחשבה תכנונית מעמיקה והכשרה ברמה אקדמית גבוהה.     

צורך הדורש פתרונות חדשים וידע מגוון
לדברי כרמלה יעקבי וולק, ראש החוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי המכללה למינהל: "הקדמה  הטכנולוגית, המביאה לאיחוד בין פלטפורמות מידע שונות, לצד השינויים החברתיים והתרבותיים שאנו חווים - מביאים לכך שעולם העיצוב הופך להיות בין תחומי. בין-תחומיות זו יוצרת צרכים חדשים בתחום העיצוב, שלא היו קיימים בעבר, ומביאה ליצירת מקצועות חדשים והתמחויות חדשות. אנחנו, בחוג לעיצוב פנים של המסלול האקדמי המכללה למינהל, זיהינו צורך זה, הנובע מעולם המעשה, הדורש פתרונות חדשים וידע מגוון – והבאנו לביסוס התמחות חדשנית שהינה פורצת דרך:  עיצוב תקשורת חזותית במרחבי הפנים.  התמחות תאפשר לבוגריה לתת מענה לצורכי השוק הדורשים פתרונות חדשים וידע מגוון". 

 "אחד המפגשים הבין-תחומיים הבלתי נמנעים, הוא המפגש שבין המרחב האדריכלי, לבין האינפורמציה שמועברת בהם, בין עיצוב פנים לבין תקשורת חזותית. המשמעות היא שלא ניתן, למעשה, לתכנן היום מרחב פנים אדריכלי בלי להבין את שפת התקשורת החזותית וללא כלים להעברת מידע ותחושות באמצעים חזותיים. מצד שני, לא ניתן לעסוק היום בתקשורת חזותית בלי להבין את רזי המרחב האדריכלי".

ההרשמה בעיצומה.

הכשרת בעלי עסקים קטנים לביצוע פעולות יח"צ
במכון ללימודי המשך, במסלול האקדמי המכללה למינהל נענו לצורך ההולך וגובר בקרב בעלי עסקים קטנים, גם אם הינם בעלי תארים אקדמיים בתחומים שונים, ופיתחו קורס חדשני – "יחצ"ן זאת בעצמך", המכשיר בעלי עסקים קטנים לבצע את יחסי הציבור לעסק שלהם, בעזרת הקניית כלים מעשיים, פשוטים ומדויקים, אשר הוכיחו את עצמם כיעילים ביותר.  

הקורס מתקיים במשך 10 מפגשים ממוקדים, למספר מצומצם של משתתפים ומועבר על ידי אורית בלום, אשת יחסי ציבור מנוסה, לשעבר דוברת המסלול האקדמי ומבוסס על הסדנה שפיתחה והכשירה עשרות בעלי עסקים קטנים לבצע את יחסי הציבור בעצמם.

כל אחד יכול להגיע לחשיפה תקשורתית
אורית בלום, מנהלת מקצועית ומרצה ראשית של תכנית ההכשרה: "לרוב האנשים יש פחד בלתי מוסבר מאנשי התקשורת. עבורם, עיתונאים הינם "מחוץ לתחום" ורק בעזרת קשרים ניתן להגיע אליהם. מטרת הקורס הינה לנפץ את המיתוס הזה ולהעביר מסר החד משמעי ובדוק- כל אחד יכול להגיע לחשיפה תקשורתית, בעזרת לימוד כללי העבודה הנכונים, תוך מתן דגש על איכות, אמינות ויצירתיות!"

בקורס ישולבו מרצים אורחים בתחומים כגון: עמידה מול מצלמה ויח"צ באינטרנט, ייערך סיור מקצועי במערכת עיתון יומי ובסיום הקורס ייהנו המשתתפים מליווי מקצועי צמוד במשך חודש ימים, להנעת "גלגלי" יחסי הציבור של העסק שלהם בעצמם. 

ביום רביעי ה- 22.2.12 תתקיים הרצאת מבוא ללא תשלום במכון ללימודי המשך במסלול האקדמי המכללה למינהל בראשל"צ.

אתיקה של פרסום מדעי
את היום המרתק פתח פרופ' שמואל רזין, מהמכללה האקדמית הדסה בהרצאת פתיחה שעסקה באתיקה של הפרסום המדעי. פרופ' רזין הציג סוגיות אתיקה הנוגעות לפרסומים מדעיים ונתן מגוון דוגמאות מתחום הרפואה והביולוגיה.

בהמשך  הרצו בזה אחר זה כ 30 חוקרים מהיחידות האקדמיות השונות בארבעה מושבים שהתקיימו לאורך היום במגוון נושאים. לרשות כל חוקר עמדו 7.5 דקות בלבד להציג את עבודתו, הפורמט הקצבי והממוקד הוכיח את עצמו והאולם היה מלא מתחילת היום ועד סופו בקהל מרותק.

אפליה בין מזרחים לאשכנזים
בין המחקרים שהוצגו היה מחקרה המרתק של ד"ר יפעת ביטון מבית הספר למשפטים, מחקר המבקש לבחון את יכולת הניעות החברתית של קבוצה מופלית דרך מנגנוני האנטי-הפלייה שמציע המשפט הישראלי, ואת מגבלותיהם של מנגנונים אלה. המחקר מציג לראשונה מגוון נתונים סטטיסטיים המבססים בצורה נרחבת ומעמיקה את מדדי אי השוויון בחברה הישראלית בין מזרחים לאשכנזים.

ד"ר גדי בן עזר מביה"ס למדעי ההתנהגות וד"ר יעל גולן ממכללת סמינר הקיבוצים בחנו את תגובות החברה הישראלית "למשפחות מעורבות, עם יהודי אתיופיה ומצאו כי ברוב המקרים "השחור" צובע את "הלבן". ד"ר סיגל ברק-ברנדס הציגה את המחקר שלה ושל ד"ר דויד לוין גם הוא מבית הספר לתקשורת, ניתוח הממצאים מלמד על מספר תובנות מרכזיות הקשורות ליחסי הרשת החברתית, העולים בקנה אחד עם התרבות המובחנת של נערות ועם הרעיונות של העצמה נשית.

מחיר הילדים
מחקר מרתק נוסף של ד"ר ארז סיניבר דיקאן ביה"ס לכלכלה וד"ר דלית גפני, הוצג ע"י ד"ר גפני וסיפק נתונים מדהימים על פערי השכר של בעלי ההשכלה הגבוהה במשק,  נמצא כי הפער בין השכר הממוצע של הנשים  לשכר הממוצע של הגברים גדל עם השנים וכי כל ילד שנולד במשפחה מגדיל בממוצע את פערי השכר. עוד נמצא כי נשים "נקנסות" יותר מגברים על יציאה משוק העבודה ונשים שיוצאות משוק העבודה לחופשת לידה, "נקנסות" עוד יותר. כלומר, נשים הן אלה שמשלמות את המחיר של הקמת משפחה וגידול הילדים אם ע"י אפליית נשים ע"י שוק העבודה, או בעקבות בחירה אישית, הגורמת לגידול בפערי השכר על פני זמן.

מעצבת הסביבה כרמלה יעקבי-וולק ראש החוג לעיצוב פנים הציגה מאמר ששמו "משק העזר" העירוני – השבחה ויזמות אזרחית בעיר המחר, שכתבה בשיתוף עם האדריכלית רבקה שטרנברג. המפורסם בספר "ערי המחר: תכנון קיימות וצדק חברתי?". ההרצאה עסקה בסקירה היסטורית של "משק העזר" ובדיון על המודל המתהווה שמציע ים משקי העזר לשאלת ייעודי הקרקע והשותפים בפיתוח העיר העתידית. במקום תכנון עירוני עילי – המקבע תסריט מרחבי "מלמעלה למטה" משק העזר מאפשר התפתחות מתמדת של העיר על ידי הרחבת מעגל "הסוכנים הפיזיים" האזרחיים הפועלים בעיר.

ליזמים צעירים יש סיכוי טוב
ד"ר דפנה קריב מבית הספר למינהל עסקים שהציגה את מחקרה בנושא יזמים מנוסים: היכן טמון היתרון היחסי להצלחת העסק היזמי. המחקר שבדק את השונות ברמת בהצלחה של מיזמים שנוסדו על ידי יזמים מנוסים לעומת אלה שנוסדו על ידי יזמים מתחילים  בנקודות שונות בתהליך. הממצאים מלמדים כי ההנחה לפיה ניסיון יזמי הכרחי להצלחת העסק היזמי הינה גורפת וכללית מדי. ליזמים מתחילים יש יתרונות יחסיים המתבטאים בהצלחת העסק בשלבים ההתחלתיים וליזמים מנוסים יש יתרונות יחסיים המתבטאים בהצלחת העסק בשלבים המאוחרים יותר.

ד"ר רפאל ברכאן, נויירולוג, חוקר ומרצה בחוג למדעי המחשב, הציג מחקר שהוא עורך עם ד"ר איתמר שבתאי מביה"ס לכלכלה ועם ד"ר ניסים הראל מהחוג למדעי המחשב. המחקר הוא שלב ראשון במסגרת מחקר רחב שמטרתו לבחון את ההשפעה של מנשרי מערכות ERM על ביצועי הרופאים במהלך קליטה ועיבוד מידע רפואי במצבים של עומס קוגניטיבי. מטרת המחקר היא לתרום לשיפור במערכות ERM שיביא לקידום איכות הטיפול הרפואי.

מלבד המחקרים הנ"ל הוצגו עוד מחקרים רבים מתחומים שונים ובשלבים שונים של המחקר, המפגש של אנשי סגל שונים מדיסיפלינות שונות, היה מעניין ומפרה. יום המחקר היה ללא ספק מפגן אקדמי ססגוני ומעורר השראה לחוקרים המציגים ולקהל המרותק.

את יום המחקר חתם פרופ' יהושוע צאל- ראש החוג לפסיכולוגיה וראש יחידת המחקר בבית הספר למנהל עסקים בהרצאה: תאוריית ארבע הפונקציות הקשביות - אבחון וטיפול קוגניטיביים בלקות קשב וריכוז (ADHD).

מיטב הכלים המעשיים
התכנית הייחודית בכלכלה יישומית, תאפשר את הרחבת הידע בצורה המשמעותית ביותר על פני תארים שניים אחרים בתחום הכלכלה. יתרה מכך, בניגוד ללימודים לתארים שניים בכלכלה באוניברסיטאות, המציעים בעיקרם לימודים תיאורטיים, התואר השני בכלכלה יישומית שיציע המסלול האקדמי המכללה למינהל, יקנה את מיטב הכלים המעשיים, על מנת להרחיב את הידע הכלכלי של הסטודנטים, בוגרי תואר ראשון בכלכלה או מינהל עסקים.

התכנית תציע הכשרה אקדמית ומעשית לכלכלנים ולבוגרי מינהל עסקים, ותתמקד בפן היישומי של הכלכלה. מטרתה היא להקנות את הידע והכלים החדישים ביותר, בכדי לסייע לבוגריה לכהן ככלכלנים  בכירים וכיועצים כלכליים - תפקידים שהביקוש להם גובר מידי שנה.

תיאוריה והתנסות מעשית
במהלך שני הסמסטרים הראשונים, תקנה התכנית לסטודנט את "ארגז הכלים" הנדרש לניתוח כלכלי יישומי, ובזה: מודלים כמותיים לחיזוי התנהגות והערכת מדיניות, תרגום עלויות ותועלות לא מוחשיות לערכים מוניטריים, עבודה עם בסיסי נתונים גדולים, היכרות עם המשק הגלובאלי ואנגלית כלכלית. הסמסטר השלישי יציע קורסי בחירה בעלי אופי יישומי במספר תחומי התמחות. הסמסטר הרביעי יוקדש לאימון מעשי בסוגיה כלכלית נבחרת, בשיתוף עם מוסדות כלכליים או חברות ייעוץ  כלכליות. מטרת פרויקט הגמר היא  להכשיר את הסטודנטים לעבודה כלכלית יישומית  הכוללת התנסות מעשית.

סגל בכיר
החל משנה"ל תשע"ה, יוכלו להירשם ללימודי תואר שני בכלכלה יישומית גם בוגרי תארים אחרים – פרט לכלכלה ומינהל עסקים, בכפוף לקורסי השלמה שונים מהתואר הראשון בכלכלה. לרשות הסטודנטים יעמוד סגל הוראה בכיר בעל ניסיון אקדמי ומעשי. משך הלימודים (ללא השלמות)- שנתיים (4 סמסטרים). היקף הלימודים 42 שעות סמסטריאליות, שנפרשים על פני יומיים בשבוע.

לדברי פרופ' זאב נוימן, נשיא המסלול האקדמי המכללה למינהל, "התכנית לתואר שני בכלכלה יישומית תעניק מצוינות אקדמית, לצד ההכנה הטובה ביותר להמשך דרכם של הסטודנטים הלומדים בה– בין אם בידע נרחב, ייחודי ושימושי, ובין אם בשיפור סיכויי הצלחתם בשוק העבודה. זאת, תוך שמירה על היחס האישי והחם שהפך למסורת במסלול האקדמי המכללה למינהל".

 
תיאוריה ושיעורים מעשיים
התכנית מיועדת לבוגרי תואר ראשון בתקשורת, שממלאים כיום תפקידי מפתח בדרגי הביניים ומעלה בתעשיות הפרסום, העיתונות המודפסת, התקשורת המשודרת והתקשורת המקוונת, בעלי ניסיון מעשי בתחום ייצור תוכן אינפורמטיבי המבקשים הכשרה שתאפשר את קידומם המקצועי. כמו-כן מיועדת התכנית, לבעלי תואר ראשון בתחומים אחרים שעוסקים בתקשורת וחפצים בקידום. התכנית מקנה עיון בתיאוריות ומחקר אקדמי בתחומי עריכה לצד שיעורים מעשיים העוסקים בדילמות מקצועיות, יצירתיות ואתיות הנובעות מהחלטות העורך.

משך הלימודים (ללא השלמות)- שנתיים (4 סמסטרים). היקף הלימודים 45 שעות סמסטריאליות, שנפרשים על פני יומיים בשבוע.

ד"ר אוה ברגר, דיקאן ביה"ס  לתקשורת: "מטרתנו להציע לימודים אקדמיים של תחום העריכה וניהול התוכן, ולתרום תרומה חשובה לשיפור העיסוק המקצועי של אנשי תקשורת  וטיפוח עתודה למחקר בתחום".

להוביל בעידן התקשורת החדשה
פרופ' הלל נוסק, ראש התכנית ללימודי תואר שני בתקשורת: "בית הספר לתקשורת המסלול האקדמי במכללה למינהל ידוע כפורץ דרך בתחומו. בוגרי לימודי התואר השני יוכשרו להשתלב בתפקידי ניהול תוכן בכירים במדיה השונים בעידן התקשורת החדשה".

מטרת התחרות הייתה להציג יישוב סכסוכים בדרך שיתופית ולא בדרך של שפיטה, כאשר הסטודנטים נדרשו להציג פתרון יצירתי העונה לצרכי שני הצדדים ושאין בו מנצח-מפסיד אלא אפשרות להמשך שיתוף פעולה. בתחרות נדונו סכסוכים מסחריים עסקיים בינלאומיים, כלומר סכסוכים מסחריים שבהם מעורבים גופים פרטיים, יחידים או חברות, שכל אחד מהם בא ממדינה אחרת.

הסטודנטים אשר השתתפו בתחרות התבקשו להכין תכנית ייצוג בכתב, אשר הוגשה לפני התחרות, ולהתכונן על נושאים שונים, בהם: כיצד לקדם ולהוביל שיחה שיתופית, כיצד לאתר פתרון יצירתי המתאים לשני הצדדים, איך להיעזר בצורה נכונה במגשר ועוד. בכל דיון בתחרות היו שני שופטים ומגשר אשר ניקדו את המשתתפים. המשלחת מהמכללה התמודדה בשורת דיונים מול קבוצות מגרמניה, אוסטריה, הודו וארה"ב.

הסטודנטים זכו לצבירת ידע וניסיון
לדברי ד"ר קרני פרלמן מאמנת המשלחת, מבית הספר למשפטים ע"ש שטריקס: "התחרות אורגנה על ידי ארגון לשכות המסחר הבין-לאומיות. כיום, הפך  הגישור לכלי מרכזי לקידום עסקאות ופתרון סכסוכים בעולם המסחרי המדינתי והגלובלי. המסלול האקדמי המכללה למינהל זכה לייצוג בתחרות בינלאומית חשובה והסטודנטים זכו לצבירת ידע וניסיון כמו גם לקשרים עם סטודנטים ומגשרים מרחבי העולם".

בדעת רוב שניתנה על ידי השופט דנציגר, נמצא כי ע"פ נתוני המקרה, אין להכריח נער בן 17 שאינו מוכן לקבל טיפול רפואי - לקבלו , שכן על אף שחוק הכשרות המשפטית קובע את גיל 18 כגיל הקובע, במקרה זה נדרשת התערבותו של בית המשפט ונדרשת חקיקה שיפוטית.

סטודנטים מתדיינים
במסגרת המשפט, התדיינו הסטודנטים, חלקם בתפקיד התביעה וחלקם בתפקיד ההגנה, בשאלת מתן טיפול רפואי לקטינים אשר אינם מעוניינים בו. הם בחנו למי עומדת הזכות לקבל החלטה בנושא – לקטין, להוריו או לרשויות הרווחה. השופטים אשר התמודדו עם שאלה זו נוסף לשופט בית המשפט העליון  ד"ר יורם דנציגר, היו השופטת בדימוס סביונה רוטלוי, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב ופרופ' אסא כשר, מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב.

השופט דנציגר קבע כי: "לאחר שבחנו את הוראות החוק, אנחנו מודעים לכך שחוק הכשרות המשפטית קובע קו של גיל נוקשה, גיל הבגרות - הוא גיל 18". הוא הוסיף וסייג, כי זאת, למרות שידוע כי החקיקה התפתחה בתחום וכי ישנם מקרים בהם אפשר המחוקק בעבר כשרות משפטית בגילאים נמוכים יותר, כלומר התגלתה גמישות ביחס לגיל. בהתייחס לכך אמר כי:  "חוק הכשרות הוא חוק בעייתי מבחינת מותב שיושב וצריך להכריע בתיק מהסוג זה. נדרשת לדעתנו במקרה הזה חקיקה שיפוטית, נדרשת התערבות, זה לא דבר שנעשה בקלות. זה דבר שנעשה לאחר מחשבה."

עוד הוסיף: "זה אותו חריג לכלל שמעיד על הכלל. אנו סבורים שזה המקרה שבו ניתן שבית המשפט יפעיל שיקול דעת מיוחד ויקבל את עמדת הקטין כאשר אנחנו לקחנו בחשבון גם את העובדה שהקטין מודיע קבל עם ועדה שכאשר יגיע לגיל 18, בעוד עשרה או אחת עשרה חודשים -  יפסיק את הטיפול."  צוות השופטים קיבל הכרעה זו פה אחד.

בנוסף קבע הצוות כי יש מקום לאמץ את "עיקרון הקטין-הבוגר" ו"עיקרון הכשרים המתפתחים", כפי שאומצו בפסיקה בארה"ב ואנגליה. בכך קיבל הרכב השופטים את טענת באי כוחו של הקטין כי חוק הכשרות, הקובע שקטין מתחת לגיל 18 נעדר כשרות משפטית, הינו רף גיל נוקשה מדי המתעלם מ"עקרון הכשרים המתפתחים", אשר מצא ביטוי בשורה ארוכה של מקורות משפטיים.

כך נקבע על ידי המותב "אנחנו סבורים שיש מקום לאמץ לתוך שיטת המשפט הישראלית את עקרון הכשרים המתפתחים או עקרון הקטין הבוגר כפי שאומצו בפסיקה אנגלית ופסיקה אמריקאית, עקרונות אלו נכללו במודל שהוצע על ידי ועדת הילד והמשפט, הועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה. ועדה שעמדה בראשותה השופטת סביונה רוטלוי."

עוד נקבע כי יישום עקרונות אלו צריך להיות מדוד וזהיר, "העיקרון הזה עדיין לא נקלט על ידי המחוקק במשפט הישראלי יש סימנים ראשונים הפסיקה הישראלית , החל מפס"ד ורדי ולאחר מכן בפס"ד פלוני שם בית המשפט הביע נכונות לשמוע את הקטין ולשקול את רצונותיו ועמדותיו בנפרד מעמדות רשויות המדינה וההורים. בנסיבות העניין אנחנו שוב עומדים על כך שקליטת אותו עיקרון חדשני צריכה להיות זהירה מאוד ומדודה. רק במקרים יוצאי דופן."

יותר ביטוי להשתתפות ילדים
השופטת בדימוס סבינה רוטלוי הוסיפה כי "החקיקה משופעת במקרים בהם ניתן יותר ויותר ביטוי להשתתפות ילדים ומתן משקל לרצון שלהם במקרים רפואיים. המחוקק כבר הכיר בשנים האחרונות בגישה לפיה גם בנושאים רפואיים אין לקבל את הדעה כי שמדובר בגיל נוקשה ואני מסכימה כי צריך לתקן את חוק הכשרות המשפטית במובן זה שגם ייתן ביטוי לזכות להשתתפות במובנה הרחב וגם ייתן ביטוי למהות טובת הילד ונושא הכשרים המתפתחים."

מפגש ההתנהגות המקובלת עם הזכות והחירות של היחיד
פרופ' אסא כשר העלה בדבריו את השאלה מתי מסתיימת התפתחות גופנית ונפשית של ילד והוא עומד בפני עצמו, נושא באחריות לתוצאות מעשיו. לדידו של כשר  אין תשובה  גורפת לשאלה זו ועל כן מנקודת המבט המוסרית יש להתיר לבחור בן 17 לעשות כל שמתיר החוק לבחור בן 18 לעשות באותו מצב רפואי.

כשר סיכם את דבריו באומרו כי "מדובר באחד ממכאובי הדמוקרטיה, נגד עיננו אדם הנוהג לא ע"פ מיטב השיקול הרציונאלי שלנו ואולי אפילו לא ע"פ ערכי המדינה שמקדשת את ערכי החיים ובכל זאת מדובר בזכותו, בחירותו ובכבודו."

זוכה פרס צלטנר לחוקר צעיר לשנה זו הוא ד"ר צביקה טריגר.

מרצה, עורך, חוקר וסופר
ד"ר צבי טריגר המכהן כסגן דיקאן בבית הספר למשפטים על שם שטריקס, מתמחה ומרצה בתחומים: דיני משפחה, דיני חוזים, פמיניזם ומשפט ותרבות. בנוסף למחקריו וכתיבתו האקדמית, וכן מפרסם סיפורת. הוא בוגר הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א, ובעל תואר שני ודוקטורט מביה"ס למשפטים של אוניברסיטת ניו-יורק.

ד"ר צבי טריגר ערך בשנים 2011-2009 את כתב העת "המשפט", פרסם מאמרים רבים בכתבי עת בארץ ובחו"ל. מאמרו Over-Parenting (שנכתב יחד עם פרופ' גאיה ברנשטיין מאוניברסיטת סיטון הול בארה"ב) הכה גלים בארץ ובחו"ל ונסקר בניו יורק טיימס, בפורבס, ב-ABA Journal ובעוד כתבי עת בארה"ב ובעיתונות בארץ. 

 הוא מחבר הרומן "מקרה של אזעקת אמת" (הוצאת חרגול, 2005), סיפורים קצרים בכתב העת "מסמרים" ובאנתולוגיה "כשמדלין סטו בוכה: סיפורים קצרים על קולנוע" (גלורי, 2007). ב-2007 הופיע הספר "ללא מילים: התרבות הישראלית בראי השפה" שכתב עם עמליה רוזנבלום (הוצאת דביר). כמו כן פירסם ד"ר טריגר ביקורות ספרים ב"הארץ, ספרים" וב"טיים אאוט תל אביב".

 ד"ר טריגר זכה באות החוקר מצטיין של בית הספר למשפטים ע"ש שטריקס לשנת תש"ע.

גאווה לבית הספר
פרופ' יורם רבין דיקאן בית הספר למשפטים על שם חיים שטריקס מאחל בהצלחה לזוכה ואומר: "זהו פרס יוקרתי ביותר, כבוד גדול לד"ר טריגר וכבוד גדול לבית הספר שלנו. הראשון מבית הספר הזוכה בפרס זה ותקווה לאחרים שיפסעו בעקבותיו. עוד הוכחה וראיה שחברי הסגל שלנו נמנים על טובי החוקרים".

מקבלי הפרסים  הם קרן לוין אהרוני,  דרור ברגמן, הולינגר דנה ויהודה פרייס.

המחלקה הגדולה בישראל ללימודי חשבונאות
בביה"ס למינהל עסקים שבמסלול האקדמי המכללה למינהל, פועלת המחלקה הגדולה בישראל ללימודי חשבונאות שבראשה עומדת רו"ח ד"ר הדס גלנדר. בית הספר מוביל את תחומי הידע של עולם החשבונאות, עם תכנית לימודים עדכנית, הכוללת תכנים תאורטיים לצד תכנים פרקטיים, וזאת בשיתוף ובהתאמה לצרכי שוק ראיית החשבון.  ביה"ס מתאפיין ברמה אקדמית גבוהה, מרצים מן השורה הראשונה, בוגרים מצוינים המשתלבים בהצלחה בתעשייה וקשר הדוק עם המשרדים הגדולים.

שילוב מיטבי בין הלימודים התיאורטיים ובין הפעילות היישומית בשטח
פרופ' זאב נוימן, נשיא המסלול האקדמי המכללה למינהל: "כמוסד אקדמי שמוביל את לימודי החשבונאות בישראל, אנו מתגאים בכך שבכל שנה במסגרת טקס המצטיינים של מועצת רואי החשבון, אנו מוצאים את בוגרנו בקרב מקבלי הפרסים. ההתמחות בחשבונאות בביה"ס למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל,  פועלת באופן עקבי על מנת להקנות ידע עדכני, תיאורטי ופרקטי,  לכל סטודנט, תוך הקפדה על שילוב מיטבי בין הלימודים התיאורטיים ובין הפעילות היישומית בשטח."

אחריות לקידם תחום ניהול הסיכונים
ד"ר הדס גלנדר אמרה: "כבית הספר הגדול בארץ למנהל עסקים ובתוכו המחלקה הגדולה בארץ לחשבונאות, רובצת עלינו האחריות לקדם תחום זה של ניהול סיכונים, שצובר תאוצה מיום ליום. כיום, נושא ניהול הסיכונים חודר לכל תחום בחברה ולא רק בתחומים הפיננסיים. אנו רואים חשיבות רבה בהענקת הידע והכלים לסטודנטים בניהול המשברים. המצב הכלכלי במציאות הנוכחית, מחייב אותנו לתת דגש מיוחד בניהול הסיכונים".  

תוכניות ללימוד, הכשרה והסמכה של  מנהלי סיכונים
ד"ר גלנדר ציינה כי לראשונה בישראל, במסגרת המסלול האקדמי המכללה למינהל תיפתחנה מספר תוכניות ללימוד, הכשרה והסמכה של  מנהלי סיכונים. בסיום ההכשרה תינתן תעודת הסמכה שתקנה גם הצטרפות  כחברים באיגוד הישראלי לניהול סיכונים, שנמצא בימים אלו בתהליכי הקמה ע"י חיים כהן, מנכ"ל D&B  בישראל .  "כבית הספר הגדול במדינה למנהל עסקים, אנו רואים חשיבות רבה בנתינת הידע והכלים לסטודנטים על מנת להתמודד עם ניהול סיכונים בצורה הטובה והמקצועית ביותר".

הזווית ההיסטורית של ניהול הסיכונים
רו"ח אורן גרופי, שותף ומנהל מחלקת ניהול סיכונים וביקורת פנימית ב KPMG סומך חייקין דיבר על הזווית ההיסטורית של ניהול הסיכונים ועל התפתחות התחום במהלך מאה השנים האחרונות. גרופי אמר: "התפתחות ניהול הסיכונים בעולם נבעה מקטסטרופות נוראיות שקרו ולא חשבו עליהן קודם. בין הקטסטרופות היו גם כמה מלחמות שגרמו לתהפוכות משמעותיות בעולם הפיננסי. עם זאת גם סיכונים הם סיכויים ומלחמה היא גורם לצמיחה". 

סקר תרחישים ל 2012
רן בן חמו, כלכלן בכיר ומנכ"ל פעילות Cogito Wealth Management, סקר תרחישים שונים לשנת 2012 כשבראש הדברים, דיבר על פירוק אפשרי של גוש האירו. בן חמו ציין כי על פי המגזין המקצועי "The economist", התפרקות מרחב האירו נמצא בסיכון גבוה. בן חמו דיבר גם על הסכנה בקריסת הכלכלה הסינית שעשויה להתממש בעקבות התפרקות גוש האירו שמייבא את הייצוא הסיני.

סוד ההצלחה: מיקום מחיר ומלאי
שוובל סיפר על אופי הניהול ב 'זארה' וסקר מספר גורמים שמשפיעים על הצלחת הרשת, ביניהם: לא מתפשרים על מיקומם של חנויות הרשת, מוזילים את המחירים כמה שאפשר וממלאים את המדפים כל הזמן.

שוובל התייחס גם לרכישת GAP, ואמר: "יש סיכום עם GAP כי המחירים יוזלו ולא צפויים פיטורים כתוצאה מהרכישה. עוד הוסיף שוובל כי בכוונתו להביא לישראל את המותגים המובילים בחו"ל, 'בננה ריפבליק' ו'אולד נייבי'".

לשאלות הסטודנטים, מדוע אין חנויות של רשת 'זארה' גם בצפון הארץ, ענה שוובל: "כוח הקנייה בישראל הוא בין חדרה לגדרה והקמת חנות עולה לרשת כ-10 מליון ₪. אנו פותחים חנות במקום שעתיד להחזיר את ההשקעה הגדולה שהשקענו בפתיחתה".

הזוכות הגדולות
גלולה הנקראת 'Sleep-Walker', המורכבת ממרכיבים טבעיים בלבד ומהווה טיפול אפקטיבי בעייפות מצטברת בכך שמעניקה תוספת 6 שעות שינה, אמנם אינה קיימת במציאות, אך דמיונן הקודח של שתי סטודנטיות למינהל עסקים מהמסלול האקדמי המכללה למינהל, הביא להקמת קבוצת פייסבוק אשר הציעה גלולה כזו.

גלולת  ה- 'Sleep-Walker' הגדירו הזוכות, מיועדת לקהלים שונים - חיילים במצבי חירום, סטודנטים, אנשי עסקים לאחר טיסות טרנס אטלנטיות - הזקוקים במהלך החיים השוטפים לשעות שינה, אך לא מספיקים לעשות זאת.

קבוצת הפייסבוק כללה סרטון יו-טיוב אשר מקדם את הגלולה וזכתה ל"לייקים" רבים. הסטודנטיות, לירון מירסקי וניצן חיים, אשר זכו במקום הראשון על המצאתן - הן חלק ממאות סטודנטים לשיווק, הלומדים בבית הספר למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל, אשר הקימו 250 קבוצות פייסבוק והתחרו בינהם, כחלק מתרגיל בשיווק ברשתות חברתיות שערך בית הספר למינהל עסקים.

הסטודנטים גרפו עשרות אלפי לייקים
התחרות  זכתה לתגובות נרחבות ברחבי הרשתות החברתיות - הרבה מעבר לקהילת הסטודנטים הלומדים במכללה. לאורך החודשים האחרונים גרפו הסטודנטים עשרות אלפי "לייקים" במסגרת הקבוצות השונות שהקימו בפייסבוק, ויתרה מכך, יזמים עסקיים רבים פנו לקבוצות בהצעות לפתח בשותפות את הרעיון השיווקי שלהן.

ההמצאה שזכתה במקום השני היא צ'ייסרומט- מכונת צ'ייסרים מהפכנית שנועדה לקצר את זמן ההמתנה בבר לשם הזמנת צ'ייסר – אשר קבוצת הפייסבוק שהוקמה בעבורה זכתה אף היא היא לאהדה רבה. במקום השלישי זכתה ההמצאה ' Alcoholic'- מכונת בר אוטומטי המכילה סוגים שונים של אלכוהול, מיצים ותוספות. המכונה מאפשרת להכין משקה או קוקטייל באופן עצמאי, מבלי להמתין לשירות מלצר או ברמן. 

בבסיס הפעילות החווייתית עומדים מרצי בית הספר למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל, אשר הטילו על הסטודנטים מטלה לימודית במסגרת הקורס ביסודות השיווק, והיא – להתחלק לקבוצות קטנות, להמציא מוצר מפרי דמיונם - ולשווק אותו באמצעים דיגיטליים, בעזרת רשת הפייסבוק, טוויטר, יוטיוב ועוד, וזאת במסגרת של תחרות.

חוויה התנסותית בעולם השיווק הדיגיטלי העכשווי והעתידני
הערכת פעילות הסטודנטים התבצעה בשלב הראשון על ידי הצוות האקדמי של ביה"ס למינהל עסקים, והתבססה על איכות העבודה הנמדדת באמצעות יישום מודלים תיאורטיים שנלמדו בכיתה, בנוסף לבונוס מיוחד לקליפ "יו-טיובי" שהכינו הסטודנטים אודות המוצר שפיתחו. בשלב השני, מטרת הסטודנטים הייתה לשכנע שיווקית כמה שיותר משתמשים באיכות הרעיון, ובכך לזכות בכמות הגדולה ביותר של "לייקים" עבור הקבוצה.

לדברי ד"ר אביחי שוב-עמי ראש המחלקה לשיווק ופרסום בבית הספר למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל. "ישנה חשיבות רבה ביצירת אווירת לימודים עדכנית ומעניינת בלימודי השיווק, המאפשרת לסטודנט חוויה התנסותית בעולם השיווק הדיגיטלי העכשווי והעתידני". 

לדברי מר דוד שטרית, מרכז לימודי יסודות השיווק במחלקה לשיווק ופרסום, ומר שלומי לחנה, מרצה לשיווק ופרסום בביה"ס למינהל עסקים אשר הובילו את התרגיל שניתן לסטודנטים: "החשיבות המרכזית של התרגיל והתחרות היא לערב את הסטודנטים בהוויה השיווקית הדיגיטלית ובהתנסות חווייתית בשטח.

אנחנו שמים דגש על יישום התאוריות
כיום אין מנהל שיווק שלא חייב להשתמש בתקשורת הדיגיטלית ולכן אנחנו שמים דגש על יישום, הלכה למעשה, של התיאוריות הנלמדות במסגרת הקורסים בשיווק בבית הספר למינהל עסקים. הסטודנטים מתנסים בחשיבה קריאייטיבית ומתמודדים עם הדילמות של העשייה - איך לנהל את הקמפיין, איך לייצר סקרנות, מהו טיזר בפרסום, איך מגדירים קהל מטרה ועוד. שמחנו לראות כי עבודתם של הסטודנטים זכתה לתהודה הרבה מעבר לגבולות המכללה והגיעה אפילו למחוזותיהם של יזמים ואנשי עסקים מובילים שגילו עניין בהמשך הקשר עימם".

לירון מרסקי,  סטודנטית זוכה אמרה: "הרעיון נולד מחוסר שינה בשל הלימודים והמטלות הכרוכות בכך. הגלולה יכולה לסייע למחוסרי שינה נוספים, כדוגמת חיילים, אנשי עסקים ועוד."

תומכים בסטודנטים עולים חדשים
זאב נוימן, נשיא המסלול האקדמי המכללה למינהל, אמר כי זהו יום חג לבית הספר לכלכלה, וכי מדובר בתחום מרתק אשר מכשיר את בוגריו טוב יותר מכל מקצוע אחר לחיים, בכך שמעניק כלים ומסייע בקבלת החלטות כלכליות. הוא שיבח את שיתוף הפעולה עם אקסלנס נשואה, אשר בקרב בוגריה ניתן למצוא רבים מבוגרי ביה"ס לכלכלה של המכללה. באשר לנושא קליטה עולים, ציין פרופ' נוימן בפני השרה הגב' לנדבר, כי המכללה משתפת פעולה עם תכנית החומש ועם מינהל הסטודנטים – המעניקים סיוע לסטודנטים עולים רבים מטעם משרד הקליטה, וכי המכללה מוקירה סיוע זה.

משה ברמק סמנכ"ל התפעול ומשאבי האנוש של אקסלנס נשואה, ציין כי הוא שמח להיות נוכח בערב החגיגי, הנערך זו השנה השביעית, וכי אקסלנס, כחברה עסקית,  גאה להיות מעורבת בפרויקט של מעורבות חברתית בקהילה. "רבים מהסטודנטים שבגרו כאן", הוסיף, "עובדים היום באקסלנס – וחלקם בשורת ההנהלה של החברה". "אני מאמין כי המלגות מסייעות לסטודנטים להשקיע את מירב זמנם בלימודים". הוא סיים את דבריו בקריאה לסטודנטים להמשיך ולהצטיין – ולהגיע לאקסלנס.

הכשרת סטודנטים המצטיינים הן בצד התיאורטי והן בצד המעשי
לדברי דיקאן בית הספר לכלכלה ד"ר ארז סיניבר, שיתוף הפעולה עם גופים מובילים בתעשייה כדוגמת אקסלנס, מאפשר לביה"ס להכשיר דור חדש של סטודנטים המצטיינים הן בצד התיאורטי והן בצד המעשי, ומרחיב משמעותית את יכולות היישום איתן יוצאים בוגרי המכללה אל השוק. בית ההשקעות אקסלנס נשואה נהנה מהקשר הישיר ומההיכרות עם צעירים מצטיינים, אשר עשויים להוביל את דור העתיד של הפרקטיקה הכלכלית בישראל.

מתגייסים להציל חיים
לטובת הקמפיין בפייסבוק רתמו הסטודנטים את תמיכתם של עמותת "אור ירוק", נוסף למובילי דעה רבים בהם זמרים, ספורטאים, דוגמניות ופעילים ציבוריים, דוגמת: משה פרץ, רוני דואני, איציק שמולי, בית הבובות, עידן יניב, נדב אבוקסיס, פיני גרשון, מאיה הרמן, עתי שולברג, ג'קי מנחם, חן אהרוני, שירלי בוגנים, גל פרידמן, לי קורזיץ, אברהם טל, קובי אפללו, דורון גמצ'י ועוד.  מובילי הדעה התבקשו לחבר סטאטוס דעתני ושנון שתומך במסר הקמפיין.

הסטודנטית רוזי אהרון-זרד, אחת מיוזמי הקמפיין, הסבירה כי השימוש במפורסמים בוצע לאחר חשיבה מעמיקה: "גייסנו מובילי דעת קהל אשר מייצגים קשת רחבה של תפקידים ומאפיינים, וזאת בכדי שכל אחד יוכל להזדהות עם דמות הרלוונטית בעבורו, להתחבר למסר שלו, וכמובן ליישם את המסר".

דוגמאות לסטאטוסים שהועלו:
משה פרץ: "תהיה סמארט ואל תתעסק עם האייפון בזמן הנהיגה".

רוני דואני: "אני מאמינה בלעשות דברים עד הסוף: כשאני רוקדת, שתי הרגליים בתנועה, כשאני שרה - כל הגרון נותן את הנשמה, כשאני נוהגת... הראש עסוק אך ורק בנהיגה. לא מסמסת, לא מעדכנת, לא מוחקת ולא מאשרת".

קובי אפללו: "קיבלתי סמס במהלך נסיעה, ומודה בטעותי שהצצתי רק ההצצה בלבד גרמה לכך שכמעט אתנגש ברכב שלפני. מה שגרם לי שחשוב שכולנו מתישהו נגיע לשמיים ונצטרף לים הרחמים. חייבים להימנע משימוש בסמארטפונים בזמן נהיגה, כי החיים יקרים מידי".

פיני גרשון: "כל חיי אני על הפרקט, הכביש הוא לא פרקט. אם אתה משחק עם הסמארטפון שלך מרגע שאתה על הכביש, אתה מסכן את החיים שלך ואת השחקנים הנוספים שאיתך".

 אברהם טל: "אני חוטא מידי פעם לצערי הרב, אבל ברגע זה, כשאני כותב לכם אני מחדש את ההתחייבות שלי עם עצמי. לא נוגע בנייד בנהיגה. מי איתי?"

תחרות בקרב הגולשים לכתיבת סטטוס שנון ודעתני
כחלק מהקמפיין, יזמו הסטודנטים שיצרו אותו, דניאל דויד שליבו, רוזי שוסטר, מיכל בנימין, רוזי אהרון זרד והילה אביגיל, תחרות בקרב הגולשים לכתיבת סטטוס שנון ודעתני בנוגע לשימוש בסמארטפון בזמן נהיגה, כאשר כותב הסטטוס הזוכה יזכה בזוג כרטיסי VIP למופע של רד הוט צ'ילי פפרס שייערך בישראל בקיץ.

לדברי הסטודנטים, עד היום, קמפיינים בתחום של בטיחות בדרכים נועדו להעלות מודעות ולזעזע, והקהל שצפה בתשדירים היה פאסיבי. כעת, במסגרת הקמפיין הנוכחי, החליטו הסטודנטים על גישה חדשה – הפעלת הקהל ע"י כתיבת סטטוס בנושא חשוב, דבר שלהערכתם עשוי לגרום למיגור השימוש בנייד בזמן נהיגה, ולהעלות את הנושא לדיון בקרב קהל היעד.

הסטודנט דניאל דויד שליבו, מיוזמי הקמפיין: "הטכנולוגיה, יחד עם כל יתרונותיה, מביאה אתה אפשרות לאסון כבד. הטלפון החכם נהפך ליד השלישית שלנו. אנחנו דור מחובר וקשה לנו לעזוב את הנייד אפילו לרגע. המסר שלנו חד משמעי :אם לא נעזוב אותו בזמן הנהיגה נאבד את החיים- על החיים אין ביטוח".

במסגרת הביקור צפויה ביקרה המשלחת בקמפוס המכללה, שם נפגשו עם מיטב המומחים מתחום הגישור כדוגמת השופטת מיכל רובינשטיין, העומדת בראש פרויקט הגישור בהנהלת בתי המשפט, ד"ר רונית זמיר לשעבר ממשרד המשפטים, ענת פרקש מתחום צדק מאחה ותת ניצב בדימוס חנה קוצר-ספיר מראשוני המגשרים בישראל.

ביקורים בכנסת בבית המשפט העליון ובמרכזי גישור
יו"ר המכון לחקר יישוב סכסוכים, הפועל בביה"ס למשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל, חברת הכנסת לשעבר עמירה דותן, שליותה את הביקור ארגנה, למשלחת ביקור בכנסת, בבית המשפט העליון, שם התארחו אצל כבוד השופטת עדנה ארבל ובעיר רמלה שם ביקרו במרכזי הגישור הקהילתיים השונים בעיר.

לדברי  דותן: "זוהי הפעם הראשונה שמשלחת כזו, אשר בראשה אישיות מקצועית מהמובילות בעולם, פרופ' ליילה לאב -  מגיעה לישראל, ואנו גאים להיות המארחים שלה בארץ. אני בטוחה כי המפגש הפורה יהווה את יריית הפתיחה לשיתוף פעולה עתידי".

האזרח מקבל אחריות על ניהול ענייניו הפיננסיים
הואקום  בא לידי ביטוי בכל שלב בחייו הבוגרים של האזרח הישראלי, ובמיוחד לאחר שהאחריות לניהול חסכונות ארוכי טווח ופנסיה הועברה מהמדינה לידיו של  האזרח. בראש התוכנית עומד גיל גרשלר, מרצה בכיר בבית הספר לכלכלה של המסלול האקדמי המכללה למינהל.

התוכנית פונה למספר קהלי יעד וזאת בכמה שלבים:  תחילה – לסטודנטים הלומדים במכללה ולסגל האקדמי שלה,  ובהמשך לציבור הרחב כולו על ידי העברת הידע לקהילה. התכנית כוללת קורסים בנושא 'חינוך פיננסי' עם מיטב המרצים בתחום, תוך התמקדות בנושא כלכלת הפרט והמשפחה. קורסים אלו יקנו לסטודנטים את הכלים החשובים והידע להתנהלות כלכלית מושכלת, ויכשירו אותם להיות מנהיגי דעת קהל בתחום – ידע אשר יאפשר להם לשמש בעתיד כמרצים בנושא. בהמשך תכלול התוכנית הכשרות לאנשי אקדמיה ותעשייה; שיתופי פעולה עם גופים ציבוריים ועסקיים אחרים לקידום החינוך הפיננסי; כנסים, אירועים ועוד.

אוריינות פיננסית תועיל לאזרחים ולמשפחות
פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויועץ ראש הממשלה לכלכלה ברך על יוזמת התוכנית במסלול האקדמי המכללה למינהל ואמר כי: "אזרחים רבים מקבלים החלטות כלכליות הרות גורל ללא הבנה וידע מספק. אין ספק שאוריינות פיננסית תועיל לאזרחים ולמשפחות לשפר את מעמדם הכלכלי ובסופו של דבר תסייע למשק כולו".

גיל גרשלר, ראש התוכנית וחבר בפורום החינוך הפיננסי של המועצה הלאומית לכלכלה: "היעדר חינוך פיננסי מינימלי של האזרחים גורר בעייתיות רבה בניהול חסכונות הציבור, מגביר תנודתיות בשוק ההון ומפריע לצרכנות התקינה. ידע פיננסי מינימלי היה פותר חלק גדול מבעיות חוסר התחרותיות כפי שבאו לידי ביטוי במחאת רוטשילד. התוכנית הוקמה מתוך רצון להעניק חינוך פיננסי חיוני לכמה שיותר סטודנטים ואזרחים ולא רק לאלו הלומדים מקצועות רלוונטיים".

מתחילים בסטודנטים ובהמשך הסגל והקהל הרחב
"השנה כוללת התוכנית מאות משתתפים מקרב הסטודנטים, ובשנה הבאה נצבור תאוצה ונרחיב את המעגל לאלפי סטודנטים, סגל המסלול האקדמי המכללה למינהל ואף לאזרחים מהקהילה. זאת,  באמצעות ייעוץ אקטיבי למשפחות ויחידים, שמטרתו להכשיר את כלל האוכלוסייה בנושאים הקריטיים הנוגעים בכספיהם האישיים, בעתידם ובעתיד ילדיהם. כך, נפעל לספק לציבור ארגז כלים להתמודדות עם ניהול חסכונות, פנסיה וכלכלת המשפחה בשוק החופשי.

נעשה זאת באמצעות הכשרת הסגל האקדמי והסטודנטים  להקניית ידע זה לקהילה". גרשלר הוסיף וציין כי הוא מקווה שגופים אחרים בישראל יצטרפו אף הם למהלך שהמסלול האקדמי המכללה למינהל  מוביל, וזאת לאור חשיבותה הרבה של הסוגיה.

זאב נוימן, נשיא המסלול האקדמי המכללה למינהל, מסר: "לקחי העבר מלמדים כי היעדר חינוך פיננסי עשוי להוביל לאירועי מאקרו כלכלה בעייתיים כגון לקיחת משכנתאות הסאב פריים על ידי אזרחים שלא הבינו את משמעות צעדיהם, ולבסוף גררו את הכלכלה הגלובלית למיתון חריף.

המסלול האקדמי המכללה למינהל הוא המוסד הראשון שהחליט לקחת אחריות לנושא, על מנת לקדם התנהלות צרכנית מושכלת של הציבור, וזאת כחלק מאג'נדה רחבה לקידום נושאים הקשורים בצדק חברתי. המרצים והסטודנטים השותפים לפרויקט החינוך הפיננסי, יהיו פורצי הדרך  של החברה וירחיבו את מעגלי ההבנה הפיננסית בקרב הציבור".

הפעילות זכתה לתגובות נרחבות ברחבי הרשתות החברתיות הרבה מעבר לקהילת הסטודנטים הלומדים במכללה. לאורך החודשים האחרונים גרפו הסטודנטים עשרות אלפי "לייקים" במסגרת הקבוצות השונות שהקימו בפייסבוק, ויתרה מכך, יזמים עסקיים רבים פנו לקבוצות בהצעות לפתח בשותפות את הרעיון השיווקי שלהן.

בבסיס הפעילות החווייתית עומדים מרצי בית הספר למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל, אשר הטילו על הסטודנטים מטלה לימודית במסגרת הקורס ביסודות השיווק, והיא – להתחלק לקבוצות קטנות, להמציא מוצר מפרי דמיונם - ולשווק אותו באמצעים דיגיטליים, בעזרת רשת הפייסבוק, טוויטר, יוטיוב ועוד, וזאת במסגרת של תחרות.

יישום מודלים תיאורטיים וכמות גדולה של "לייקים"
הערכת פעילות הסטודנטים התבצעה בשלב הראשון על ידי הצוות האקדמי של ביה"ס למינהל עסקים, והתבססה על איכות העבודה הנמדדת באמצעות יישום מודלים תיאורטיים שנלמדו בכיתה, בנוסף לבונוס מיוחד לקליפ "יו-טיובי" שהכינו הסטודנטים אודות המוצר שפיתחו. בשלב השני, מטרת הסטודנטים הייתה לשכנע שיווקית כמה שיותר משתמשים באיכות הרעיון, ובכך לזכות בכמות הגדולה ביותר של "לייקים" עבור הקבוצה.

13 הקבוצות שיזכו בציון הגבוה ביותר לאורך התחרות יעפילו לשלב הגמר, שיתקיים ב- 10/01/2012 במסגרת ערב עיון בביה"ס למינהל עסקים, בהשתתפות  מרצי הקורס, ובראשם  - ד"ר אביחי שוב-עמי ראש המחלקה לשיווק ופרסום בבית הספר למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל.

התנסות חווייתית בשטח
לדברי ד"ר שוב-עמי: "ישנה חשיבות רבה ביצירת אווירת לימודים עדכנית ומעניינת בלימודי השיווק, המאפשרת לסטודנט חוויה התנסותית בעולם השיווק הדיגיטלי העכשווי והעתידני".

לדברי מר דוד שטרית, מרכז לימודי יסודות השיווק במחלקה לשיווק ופרסום, ומר שלומי לחנה, מרצה לשיווק ופרסום בביה"ס למינהל עסקים אשר הובילו את התרגיל שניתן לסטודנטים: "החשיבות המרכזית של התרגיל והתחרות היא לערב את הסטודנטים בהוויה השיווקית הדיגיטלית ובהתנסות חווייתית בשטח.

כיום אין מנהל שיווק שלא חייב להשתמש בתקשורת הדיגיטלית ולכן אנחנו שמים דגש על יישום, הלכה למעשה, של התיאוריות הנלמדות במסגרת הקורסים בשיווק בבית הספר למינהל עסקים.

הסטודנטים מתנסים בחשיבה קריאייטיבית ומתמודדים עם הדילמות של העשייה - איך לנהל את הקמפיין, איך לייצר סקרנות, מהו טיזר בפרסום, איך מגדירים קהל מטרה ועוד. שמחנו לראות כי עבודתם של הסטודנטים זכתה לתהודה הרבה מעבר לגבולות המכללה והגיעה אפילו למחוזותיהם של יזמים ואנשי עסקים מובילים שגילו עניין בהמשך הקשר עימם".

דוגמאות לקבוצות המתמודדות בתחרות:

1. V.O.Dream
רוצים לזכור ולצפות בחלומות שלכם? רוצים לחזור לחלום מהנה שחלמתם וגם להבין מה עומד מאחוריו? V.O.Dream - מאפשר לך להקליט את החלום, לצפות בו ולקבל פירוש על ידי מומחים בתחום. 
לדף הפייסבוק. 

2.  TranslateHER
מתורגמן נשים - מבינים נשים בקליק!
כמה פעמים חברה שלך התעצבנה עליך כי לא הבנת אותה? מתי בפעם האחרונה אשתך אמרה לך משהו ובאמת התכוונה לכך? מה באמת בת זוגתך חושבת כשהיא אומרת לך שתצא לבר עם חברים במקום להישאר איתה? עם האפליקציה החדשה  TranslateHER אתה מסודר!! באמצעות קליק קטן תוכל להקליט את האישה ולקבל מידע למה באמת התכוונה במה שאמרה. בנוסף, האפליקציה נותנת לך אופציות למשפטים להגיד בסיטואציות השונות!
לדף הפייסבוק

3. Air connection
שלושה חברים לספסל הלימודים זיהו את הצורך לשיפור חווית הטיסה באמצעות חיבור לרשת החברתית. החברה נוסדה בשנת 2011 והיא בבעלות :אבי אלבז ,סלאביק רובינסקי ומשה ביטון. החברה מספקת שירות חדשני ללקוחות המבקשים לשבת ליד אנשים מסוימים עם תחומי עניין משותפים. לחברה מגוון רחב של לקוחות היכולים להכיר דרך הרשת החברתית ולתזמן טרם העלייה למטוס ישיבה משותפת.
לדף הפייסבוק.

4. קיפולקל
 קיפולקל זוהי מכונה פשוטה ביותר לשימוש, בעלת מסך מגע ידידותי לסביבה. היא בנויה ממספר תוכניות הכוללות כביסה, ייבוש, גיהוץ וקיפול, ניתן לבחור תוכנית בודדת או לשלב בין התוכניות כראות עיניכם.  הזמן יקר ולכן לא צריך לחכות לסיומה של תכנית על מנת להתחיל תכנית אחרת במקביל. ניתן לדוגמה לגהץ תוך כדי כיבוס. בקיפולקל נבנו מקומות גדולים מהרגיל לאבקה ולמרכך הכביסה, המכונה מתוכנתת לזהות לבד את כמות המרכך והכביסה שהיא צריכה, ע"י שקילת הבגדים, עובדה שתיצור חיסכון משמעותי במשק הבית. צריכת החשמל של קיפולקל קטנה בכ-30% ממכונת כביסה רגילה, ובנוסף בנויה אך ורק מחומרים ממוחזרים.
לדף הפייסבוק.
 
5. Present simple
שכחת את יום הנישואין עם אשתך? נתקעת כשלחברה יש יום הולדת ואתה קבור מתחת לספרים? לבת שלך יש יום הולדת ועוד לא התארגנת על ליצן? החברה רומזת שהאקס היה יותר רומנטי ממך? בדקה ה-90 החלטת להרים אירוע, אין לך סבלנות ואתה מת שמישהו יעשה את זה בשבילך או שסתם אתה רוצה להפתיע מישהו שחשוב לך. מה הייתם אומרים אם היינו אומרים לכם שהפתרון לכל הבעיות הללו נמצא במרחק קליק ו-24 שעות מכם?   בחברת Present Simple מתחייבים לספק לכם את החוויה האולטימטיבית שתעשה את האירוע שלכם בלתי נשכח - במינימום מאמץ וזמן, והכל בדיסקרטיות מלאה.
לדף הפייסבוק.
 
6. SunSport
 תכירו את נעלי  SunSport - הנעל היחידה שמאפשרת לך להחליף מנעל טיולים לסנדל מבלי להתאמץ, יחסוך לכם כאב ראש והרבה מקום בתיק - וכל זאת רק באמצעות ריצ'רצ' ! נעלי SunSport הופכות בצורה מהירה ופשוטה מנעל טיולים איכותית העשויה מהחומרים הטובים ביותר, לסנדל קל ונוח המתייבש בקלות ובמהירות. חיסכון במקום, בכסף, נוחות מרבית ויעילות מקסימלית.
לדף הפייסבוק.

"שעה קלה על כלכלה" היא סדרת מפגשים שיזם בית הספר לכלכלה, במטרה לאפשר לסטודנטים להיפגש בצורה בלתי אמצעית ובמסגרת פתוחה וחופשית עם מרצים בכירים מבית הספר לכלכלה ועם בכירים נוספים מהתעשייה, המכהנים בתפקידי מפתח בתחום הכלכלה והפיננסים בסקטור הפרטי והציבורי.

גרמניה מעצמה כלכלית
במסגרת הרצאתו דיבר מעוז על המצב הכלכלי באיחוד האירופי ואמר: "הרייך הרביעי  של גרמניה שעבד את כל הארצות החלשות באיחוד האירופי, והרווח הגרמני מהאיחוד עומד על למעלה מ- 100 מיליארד יורו בשנה." בהתייחסו לכלכלה האמריקאית אמר: "הרפובליקנים בקונגרס מעדיפים לזרוק את הנשיא אובמה מהבית הלבן אפילו אם הצמיחה הכלכלית תיפגע."

בתשובה לשאלות על הכלכלה הישראלית ועל המחאה החברתית, אמר מעוז:"ישראל לא הייתה במצב כלכלי כל כך טוב מאז העלייה הראשונה. המחאה החברתית היא יוזמה של האליטה שהפסידה את השלטון. הם רוצים להחזיר אותנו לתקופה שוויונית בה רוב הציבור היה עני פרט לאליטה."

שעה קלה על כלכלה - ערך מוסף לסטודנטים
לדברי ד"ר ארז סיניבר, דיקאן בית הספר לכלכלה: "לסטודנטים במכללה למינהל מאוד חשוב להיפגש עם בכירי ענף הכלכלה מחוץ למסגרת הלימודים, לשמוע מהם על סוגיות כלכליות בוערות, ולשאול אותם שאלות בכל נושא רלוונטי.

מפגשי "שעה קלה על כלכלה" מתקיימים אחת לחודש והם מאפשרים לסטודנטים שלנו ללמוד מהניסיון של אנשי מקצוע כמו שלמה מעוז ובכירים נוספים – שחלקם אף מרצים אצלנו בבית הספר לכלכלה. זהו הערך המוסף של לימודי כלכלה אקדמיים במכללה שמחוברת מאוד לתעשייה, כמו המסלול האקדמי המכללה למינהל".

מענק המחקר היוקרתי של משרד המדע והטכנולוגיה ניתן במסגרת התוכנית לפיתוח תשתיות מדעיות וטכנולוגיות 2011. נושא הקול הקורא היה השפעת האינטרנט על החברה בישראל.

השפעת השימוש באינטרנט בקרב חולים כרוניים
במסגרת הצעת המחקר שהגישו דר׳ איתמר שבתאי מהחוג לכלכלה, דר׳ ניסים הראל ודר׳ רפאל ברכאן מהחוג למדעי המחשב במסלול האקדמי של המכללה למנהל ופרופ׳ משה לשנו מביה״ס לניהול באוניברסיטת ת״א, תבדק השפעת השימוש באינטרנט בקרב חולים כרוניים, בהקשר לרשומה רפואית אישית - PHR, על איכות הטיפול הרפואי ועל האינטראקציה שלהם עם קופות החולים. המענק שהתקבל הוא הסכום המרבי שניתן היה לדרוש ולקבל: 400,000 ש״ח.

צוות החוקרים שזכה במענק עוסק זה מספר שנים בתחום הניתוח הממוחשב של תהליכים רפואיים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, על- מנת לייעל את איכות הטיפול הרפואי הניתן ע״י ארגוני בריאות שונים.

מחקר אינטר-דיסיפלינארי
המסלול האקדמי מעודד את אנשי הסגל לקדם נושאי מחקר יישומיים בתחומי העניין והמחקר האישיים שלהם בכלל, וכאלה שהם בעלי גוון רב-תחומי בפרט. מחקר זה הוא דוגמא למחקר אינטר-דיסיפלינארי המשלב דיסיפלינות אקדמיות שונות בתוך המסלול האקדמי (מדעי המחשב-כלכלה- מערכות מידע).

החוקרים בצוות מגיעים מתחומים מגוונים המשלימים זה את זה, ד"ר הראל בעל ידע מוכח בניתוח ממוחשב של התנהגות משתמשים וארגונים כפי שהיא משתקפת במסדי נתונים, ד"ר ברכאן (הוא בהכשרתו גם רופא/נוירולוג וגם איש מדעי המחשב) עוסק בתחום האינפורמטיקה הרפואית, הרפואה המקוונת (טל-רפואה) וכריית מידע בכלל ומידע רפואי תהליכי בפרט, ד"ר שבתאי עוסק בקבלת החלטות, כלכלת מערכות מידע בהתמקדות במערכות מידע רפואיות ופרופ' לשנו (בעל תואר דוקטור ברפואה ובמערכות מידע) הינו מהחוקרים הבכירים בארץ בתחום של קבלת החלטות ברפואה.

המחקר ייצא לדרך בתחילת שנת 2012 ויימשך כשלוש שנים. החוקרים מצפים שממצאים ראשונים יוכלו להיות מוצגים בכנסים רלבנטיים בארץ בעוד כשנה וחצי.

בכנס יתקיים שיח חוקרים בקשר בין פמיניזם, מאבק נגד גזענות ובעד הדמוקרטיה.
הכנס יתקיים ב-27.12.2011 בין השעות 13:00-19:00
באולם 227, בניין ג', הכניסה חופשית.
לפרטים והרשמה

 הרעיון לסדרת האלבומים נולד במסגרת יוזמה של תחנת "קול הקמפוס",  שמטרתה עידוד ותמיכה ביצירה מוזיקלית מקומית. סדרת חרקה היא בראש ובראשונה הבעת אמון של התחנה בשוק העצמאי המקומי, ונועדה להביא אל הקהל תוצרים מוזיקליים מסקרנים ויוצאי דופן. הסדרה כולה מוקלטת באולפני התחנה ומבוססת על מוזיקה מקורית וג'אמים.

האלבום הסופי מודפס במספר מוגבל של עותקים פיזיים, ומוצע להורדה חינמית באתר התחנה. המפגשים המוזיקליים שמזמנת הסדרה נותנים אפשרות הצצה חד פעמית לתהליך העבודה ולדינאמיקה המיוחדת שבין המוזיקאים. ההגדרה של ההקלטה כאירוע חד פעמי ולא סטרילי, מייצרת חוויה מוזיקלית גולמית ומרגשת במיוחד.

 האלבום החדש, Broadcasting, הוקלט באולפני קול הקמפוס במסגרת התוכנית "שעת השין" בהגשת אסף קפלן וגיל מטוס במהלך 4 שעות בלבד, ובהרכב נגנים שכלל את דויד פרץ, שני קדר, גיא חג'ג', גיא ביבי, רוי רגב (מונוטוק), מירב שחם, נועה מגר, מורפלקסיס, דני רווה ואורי דרור. הלינק להורדת האלבום יהיה זמין לקהל החל מה-19 בדצמבר, והופעת ההשקה תתקיים במועדון "האזור", ב-3 בינואר.

שני הפרמטרים העיקריים על פיהם הונחו הסטודנטים בתהליך העיצוב היו: עיצוב גוף תאורה המאיר בטכנולוגיה של  LED (טכנולוגיה חסכונית ועמידה), והתאמה לתקרה מינרלית – כמו זו המצויה בדיזינגוף סנטר, בעלת מודולים קבועים ובמקרה של דיזינגוף סנטר -  60x60 ס"מ, מקור שמה של התערוכה. בהנחיית איילון גביש, מעצב תאורה אדריכלית ומרצה בחוג לעיצוב פנים.

גופי תאורה בהשראת דיזינגוף
תערוכת "60 בריבוע" בשיתוף חברת "אקסקלוסיב תאורה"  ודיזנגוף סנטר תציג 14 גופי תאורה פרי יצירתם של סטודנטים שנה ד' מהחוג לעיצוב פנים של המסלול האקדמי המכללה למינהל בהשראת דיזנגוף סנטר. את הקורס "סדנת תאורה אדריכלית"  בחוג לעיצוב פנים, מנחה איילון גביש, מעצב תאורה אדריכלית ומרצה בחוג לעיצוב פנים.

כל גוף תאורה עוצב בקונספט אישי השואב השראתו מהמידות, חומרי המאור ומהחלל של דיזנגוף סנטר. בין העיצובים:  אביזר תאורה שעוצב בהשראת מפת ההתמצאות של האזור בו ממוקם דיזנגוף סנטר, עבודתן של גל צידון והדס ענף. אביזר תאורה המהווה מחווה למותה של מנורת הליבון, הפועל על הקשרים "לא  נכונים" ובו הנורה היא בעצם המתג, עבודתם של גל גרבר, אור קופרלי וורוניקה סקיביטנסקי.

מיקום התערוכה מעבר גרג בקומה 3, בנין B,  דיזנגוף סנטר,
הקהל הרחב מוזמן.

לכנס, אשר הונחה ע"י פרופ' פרנסיס רדאי, יו"ר מרכז קונקורד הפועל במסלול האקדמי המכללה למינהל ומומחית במועצת זכויות האדם של האו"ם,  וד"ר יוסי נחושתן מבית הספר למשפטים ע"ש שטריקס, הגיעו בכירי עולם המשפט ועולם האקדמיה מהארץ ומחו"ל, מהמובלים בתחומם.

בערב הפתיחה החגיגי, שנערך  ביום ראשון ה- 11 לדצמבר, נשאו דברים פרופ' יורם רבין, דיקאן בית הספר למשפטים של המסלול האקדמי במכללה למינהל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) אילה פרוקצ'יה, פרופ' יוסף ויילר מאוניברסיטת ניו יורק ופרופ' פרנסיס רדאי.

פרופ' יורם רבין בירך את הנוכחים, והדגיש את חשיבות הנושא בימים אלה במיוחד, לנוכח הכותרות הנרחבות מידי יום בעקבות סוגיית הדרת נשים בצבא, הדרת נשים ממודעות חוצות בערים מסוימות, הפרדה בשטחים ציבוריים ועוד.

דת מול דמוקרטיה
פרופ' פרנסיס רדאי בירכה את הנוכחים והודתה לאורחים מחו"ל על היענותם. בפתח דבריה אמרה כי "ללא ספק יש יתרונות בדת וקיימים מנהגים רבים השאובים מהדת,  אולם הבעיה היא לא שם - הבעיה היא ברגולציות וחוקים של הדת שמתנגשים בדמוקרטיה ובזכויות האדם. הדת מגיעה עם "תג-מחיר" סוציולוגי של מניעת קידמה בחברה ושמירה על המשפחה המסורתית והפטריארכלית. בישראל לאחרונה, "תג המחיר" בולט בניסיונות הגוברות של חוגים דתיים להדיר נשים מהצבא, ולכפות סגרגציה מינית  במרחב הציבורי, בכנסים ממשלתיים, באוטובוסים ועוד".

שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) אילה פרוקצ'יה סקרה בדבריה את ההתפתחות הפסיקה בנושא והציגה כי ישראל שונה משאר דמוקרטיות בעולם, שכן במגילת העצמאות נקבע כי ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. הדואליות הזו מביאה לעיתים לסתירה ועל כן במהלך השנים התמודד בית המשפט העליון בדילמות לא מעטות הקשורות למתח בין שתי ההגדרות.  ועל כך היא טענה, כי   "באופן כללי מנסה בית המשפט בפסיקותיו להגיע להרמוניה מסוימת, אולם ההרמוניה לא הושגה במלואה במיוחד לא בדין האישי החל בישראל. לנושא הדין האישי עולה הצורך ברפורמה רחבה, השינוי הוא לא קל ומצריך את ההבנה שהיהדות שיש להחיל במדינת ישראל אינה בהכרח הדת,  אלא המורשת היהודית והתרבות של הרוב שמסמלת את היהדות."

כל הזכויות זוכות מאז ומעולם לאיזון
פרופ' יוסף ויילר מאוניברסיטת ניו יורק, אשר ייצג את מדינות אירופה בתביעתן לאפשר תליית צלב בבתי ספר ממלכתיים, הסכים כי הנושא הוא מורכב ולו בגלל העובדה הפשוטה שכאשר הוא עולה הוא לעולם מגיע ממקום אישי, של פגיעה אישית. "חשוב לזכור" אמר ויילר,  "כי אין זכויות אבסולוטיות, כל הזכויות זוכות מאז ומעולם לאיזון. הוא טען שההתנגדות לתליית הצלב כסמל של העם האיטלקי נובעת מחוסר סובלנות לדת, שהרי לא הייתה מתעוררת התנגדות דומה אם הסמל היה של הקומוניסטים או מפלגת הירוקים".

לסיכום הסכימו משתתפי הכנס כי הזכות הבינלאומית של חופש מדת כפועל יוצא של הזכות לחופש מצפון הינה מורכבת, וכי חשוב להמשיך ולבחון מהם האיזונים המתאימים על פיהם תמנע הפגיעה בזכות זו

תכנית התואר המחקרי, אשר כוללת כתיבת עבודת תיזה, פתוחה לתלמידי התואר השני במשפטים של המסלול האקדמי המכללה למינהל אשר סיימו את לימודי החובה בממוצע של 85  לפחות ואשר עמדו במבחני קבלה וריאיון.

פתיחת התכנית מחזקת ומאששת את המוניטין האקדמי של בית הספר
לדברי פרופ' יורם רבין, דיקאן בית הספר למשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל : "האישור של המועצה להשכלה גבוהה המאפשר לבית הספר להעניק תואר שני עם תיזה הוא הישג חשוב לבית הספר. פתיחת תכנית תואר שני עם תיזה מחזקת ומאששת את המוניטין האקדמי של בית הספר, והיא פותחת לבוגרי בית הספר, כמו גם לבוגרי פקולטות אחרות למשפטים, ערוץ מחקרי מעולה. 

פריצות דרך אינן זרות לבית הספר, אשר היה הראשון בקרב בתי הספר למשפטים מחוץ לממסד האוניברסיטאי כמו גם הראשון להעניק תואר מוסמך במשפטים במוסד חוץ-אוניברסיטאי. גישתו של ביה"ס בשילוב בין עולם המחקר לבין עולם העסקים הקנתה לו שם ייחודי, ואני שמח שנוכל להעמיד דור חדש של חוקרים ".

 בפתיחת הכנס הכריזה כרמלה יעקובי וולק, ראש החוג לעיצוב פנים, המסלול האקדמי המכללה למינהל כי החוג יחלק מלגה בסך 4,000 ₪ ע"ש פרופסור אריה סיוון  לסטודנטים מהחוג. בכנס השתתפו בני משפחתו של האדריכל סיוון, אדריכלים, מרצים וסטודנטים.


האדריכל פרופסור אריה סיוון ז"ל

הכנס אשר התקיים מהשעה 14.00 עד 19.00 עסק בנושא המרחב הציבורי והקשר לשפת עיצוב הפנים ודן בחלל הציבורי של העיר המודרנית. על כך שהחלל של העיר המודרנית איבד את גבולותיו, והפך ממרחב  לאובייקט. העיר הפכה  לאוסף אובייקטים שביניהם, חלל פרוץ, ללא גבולות ללא מעטפת. עיר הגנים ששמשה את מתכנני הערים בארץ כמודל, הפכה למרחב המקיים חלל בין האובייקטים הנמצאים בו, ללא גבול, וללא פנים.

הודגש כי בקיץ האחרון הוחזר המרחב הציבורי אל הציבור כאשר מאות אלפי ישראלים מכל המגזרים יצאו מבתיהם אל הרחוב המהביל על מנת להביע את מחאתם.

בין המרצים בכנס : אדריכל הורציו שוורץ, שעבד רבות עם אריה סיוון דיבר על החלל הציבורי בביטויו הפיזיים כמהווה חלק מהמרחב הציבורי כקטגוריה במבנה החברה . שוורץ ציין כי במחקרו  ובעבודתו המשותפת עם אריה סיון פיתחו גישה מתודולוגית המבססת את הפרויקט הארכיטקטוני על בחינה  של טיפולוגיות ופרוגרמות כמחוללות בהתחדשותו של המרחב הציבורי.

הורציו פתח את סבב ההרצאות וציין כי המרחב הציבורי- הינו מרחב של אמירה, של הויכוח והדיון וכי בעצם הספירה הציבורית הינה המצאתם של הבורגנים. עוד הוסיף כי בישראל 40% מהבניה למגורים הינה צמודת קרקע, כלומר כ-70% מהשטחים הציבוריים מיועדים לבניה פרטית, הפרטי נבנה על חשבון הציבורי ושאל האם מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה מצב שכזה.

אדריכל ד"ר יודן רופא, מהמכון לחקר סביבות צחיחות, המכונים לחקר המדבר ע"ש י. בלאושטיין, מאוניברסיטת בן-גוריון, דיבר על מצוקת השטחים הירוקים הפתוחים בארץ והביא מסקנות ממחקר שערך  עם אדריכלית גבריאלה פיירשטיין ואדריכלית נוף ענבל זרחין העוסק בהשוואה בין כמות, נגישות ואיכות השטחים הפתוחים בישובים בגודל שונה בצפון הנגב מול מישור החוף. רופא, סיכם את הרצאתו עם הנתון האומר כי בישובים בהם גרה אוכלוסיה עשירה יש פי 4 שטח ציבורי פתוח לנפש מאשר ביישובים עניים.

עוד השתתפו: אדריכל רן שחורי אשר דיבר על היבטים היסטוריים רחוקים בחלל הציבורי, אדריכל אלי לדרמן, אשר עסק במשחקים במגרש הציבורי ואדריכל יפתח יששכרוב שדיבר על הקניונים כמפוררי העיר. בחלקו האחרון של הכנס התקיים פאנל  -  מניפסט ראשון לציון בהשתתפות כרמלה יעקובי וולק, אדר' אבנר אקרמן, אדר' עודד גלרון, אדר' ירון טוראל, אדר' דר' יודן רופא, אדר' הורציו שוורץ.

בדבריה ציינה ראש החוג לעיצוב פנים, כרמלה יעקבי וולק  כי ישנו בלבול בין מרחב ציבורי למרחב אזרחי ולשטחים פתוחים, לעיתים ההגדרות חופפות ולעיתים אינן. הקיץ לדברי יעקבי-וולק השצ"פ עבר למרחב האזרחי. לעניין הקניון, ובהמשך להרצאתו של יפתח יששכרוב ציינה, כי שלא כפי שיששכרוב טען כי הקניונים מקלקלים לרחובות הראשיים, הרי שבתל אביב הרחוב, חי ובועט כמו שמעולם לא היה.

יעקבי-וולק רואה בקניון כמקום מגן, המהווה עבור בני הנוער למשל, אלטרנטיבה טובה לישיבה בבית או לחילופין להסתובבות במקומות שליליים, "זהו המקום שההורים מרגישים ששם לא יקרו דברים שברחוב עלולים לקרות...".

את הכנס סיכם אדריכל ירון טוראל בקריאתו לשמר את המצב שהיה בקיץ האחרון -  כשההמונים מילאו את המרחב הציבורי וקהילות וירטואליות הפכו למסה פוליטית, ע"י אימוץ נוסחה המדגישה 11 פרמטרים: תשומת לב, צל, השקעה, גמישות, מתן עדיפות לתנועה איטית ולתחבורה ציבורית, בטחון אישי, הרחבת העניין שהמרחב הציבורי מציע, החזרת המסחר לערים, נגישות לכל, טיפוח המרחב הציבורי באמצעות עיצוב, תיחום גבולות למרחב הציבורי.  

טוראל ציין כי ראוי לחזור למרחב הציבורי, מרחב ציבורי שיש בו בני אדם מעיד על חברה בריאה ועל שלטון שפוי.

בשנים האחרונות מתרבים הגופים הפרטיים והציבוריים שמציבים על דעת עצמם מצלמות מעקב ברחובות הערים, ובאמצעותן מתעדים את תנועת העוברים והשבים. המעקב המצולם ומאגרי המידע האדירים שהוא יוצר אינם נתונים בפיקוח ומשמשים לעיתים למטרות שלא למענן הם מבוצעים.

אילת הייתה העיר הראשונה שהציבה מצלמות מעקב בשנת 2004 במסגרת פרויקט "עיר ללא אלימות". הממשלה החילה את המודל בשנת 2006 על עוד 12 ערים, ואילו המשרד לביטחון פנים הרחיב בשנת 2009 את הפרויקט לעוד 69 רשויות.

אין נהלים ברורים
הקליניקה לזכויות אדם הפועלת בבית הספר למשפטים ע"ש שטריקס, במסלול האקדמי המכללה למינהל ערכה בדיקה בשמונה ערים בהן מוצבות מצלמות אבטחה, וגילתה שכל עירייה פועלת על דעת עצמה בהפעלת המערך, באיסוף הנתונים ובשמירתם, זאת ללא נהלים ברורים. כך למשל, בבת-ים לא קיימות כלל תקנות להפעלת מערך מצלמות המעקב בעיר ולטענת העירייה גם "לא צריך".

על פי הנתונים שאספה הקליניקה:
בנתניה – מוצבות 29 מצלמות מעקב
ברמלה – מוצבות 64 מצלמות
בלוד – מוצבות 6 מצלמות והעירייה פרסמה לאחרונה מכרז להצבת 120 מצלמות נוספות
בגבעתיים – מוצבות 12 מצלמות
בירושלים, חדרה, אילת ובת-ים לא מסרו פרטים לגבי מספר המצלמות הפועלות בעיר.

המצלמות אינן יעילות במניעת פשע
בעולם כבר מתחילים להבין שהמצלמות אינן יעילות במניעת פשע: בלונדון, שבה פועלות יותר ממיליון מצלמות מעקב, אפילו המשטרה כבר הודתה שאלף מצלמות והמערך הלוגיסטי היקר שקשור בהן, מסייעות לכל היותר לפתור פשע אחד בשנה. בשעה שממשלת בריטניה מקדמת חקיקה שתרסן את המעקב המשתולל, פרסם לאחרונה המשרד לביטחון פנים מכרז ענק ל"הקמת מערך טכנולוגיה ומוקדי שליטה ובקרה ברשויות המקומיות".

מנגנון פולשני ללא פיקוח ציבורי
לדברי עו"ד אבנר פינצ'וק, ראש תחום פרטיות ומידע באגודה לזכויות האזרח, "הלכה למעשה, מקימה המשטרה מנגנון מעקב פולשני ומסוכן ללא סמכות חוקית ובלא פיקוח ציבורי. בנוסף לכך, מעבירה המשטרה את הסמכויות, שיש לה לדעתה, לעשרות רשויות מקומיות וממנה אותן להיות 'קבלן משנה' לביצוע משימות מעקב שחורגות מסמכותן החוקית."

עו"ד פינצ'וק מוסיף כי "רישות רחובות הערים במצלמות עתיד ליצור מנגנון מעקב חסר תקדים בהיקפו. אדם שיוצא למרחב הציבורי אינו מאבד את זכותו לפרטיות, ויש לו ציפייה סבירה לכך שבמרבית המקרים הוא יוכל להעלם בהמון ולא להיות נתון למעקב רצוף בכל מקום ובכל עת. ציפייה זו תופר אם ייעשה שימוש גורף ובלתי מבוקר בטכנולוגיות מעקב."

טכנולוגיות לזיהוי פנים יעצימו את הפגיעה בפרטיות
הפגיעה בפרטיות מתרחשת כבר בעצם הצילום ובהעברת התמונות למרכזי בקרה ומעקב, בדומה לפיקוח הויזואלי שמתנהל על אסירים בבתי הסוהר. פגיעה נוספת וחמורה יותר מתרחשת שעה שהמידע הויזואלי שנקלט בעין המצלמה מועבר למאגרי מידע ענקיים, שמאפשרים איחזור ושליפה של המידע בכל עת, אפילו לאחר חודשים ושנים. מה גם שבעתיד הקרוב ישולבו במערך זה טכנולוגיות לזיהוי פנים שיעצימו את הפגיעה בפרטיות. מחקרים רבים מלמדים על שינוי בהתנהגות ואיכות החיים של אנשים שנמצאים תחת מעקב מתמיד, שינויים ששקולים לפגיעה באוטונומיה ובחירות האישית.

באגודה לזכויות האזרח דורשים לקיים דיון ציבורי בכל הנוגע לשימוש במצלמות אבטחה במרחב הציבורי, ולהביא להסדרה נורמטיבית שתאזן בין התועלות שניתן להפיק מהטכנולוגיה לבין צמצום הפגיעה שהיא מסבה לזכויות אדם. נדרשת חקיקה שתגביל את המעקב המצולם, ושתטיל סנקציות על כל חריגה וניצול לרעה.

יום העיון עוסק בחללים הציבוריים במרחב העירוני שבו אנו חיים מתוך מאמץ להבין איך ראוי להחיות אותם, תוך שילוב של ידע בעיצוב הפנים, העיצוב העירוני, התכנון העירוני והאדריכלות, התחומים בהם התמחה פרופ' סיוון.

יום העיון יתקיים ב 14.12.11, החל משעה 14:00
בקמפוס המסלול האקדמי המכללה למינהל, שד' יצחק רבין 7 ראשל"צ.

  סדר היום 

הכנס יתמקד בזכות הבינלאומית של חופש מדת כפועל יוצא של הזכות לחופש מצפון. תיבחן חשיבותה של זכות זו כחלק מזכות טבועה במשפט חוקתי במדינה דמוקרטית והאופן בו זכות זו מיושמת בערכאות בינלאומיות והמדינתיות. את הכנס תנחה פרופ' פרנסיס רדאי, יו"ר מרכז קונקורד ומומחית במועצת זכויות האדם של האו"ם.

שיח, ביטוי עצמי, חברה וכפיה דתית
בין הנושאים שידונו בכנס יהיו חילול קודש, השמצה דתית, החלת דין אישי דתי, המשפחה הפטריארכלית בדתות המונותאיסטיות, זכויות של LGTB, הזכות להשתמש באמצעי מניעה והזכות להפלה, ומקומה של הדרישה לביטוי דתי במרחב הציבורי, בין היתר לעניין סמלים דתיים, דרישת צניעות של נשים והפרדה בין נשים וגברים.   

מומחים בינלאומיים
לכנס מגיעים בכירים מעולם האקדמיה ומומחים בינלאומיים רבים, המובלים בתחומם, ביניהם: פרופ' יוסף ויילר מאוניברסיטת ניו יורק, אשר ייצג את מדינות אירופה בתביעתם לאפשר תליית הצלב בבתי ספר ממלכתיים; דר' אניקה בורג המכהנת כבישוף בשבדיה ועוד.

מהצד הישראלי ישתתפו שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) אילה פרוקצ'יה, פרופסור פרנסס רדאי, פרופ' דייויד קרצ'מר מהאוניברסיטה העברית, ד"ר אבו רמדאן מהמרכז האקדמי כרמל בחיפה, ד"ר צבי טריגר מהמסלול האקדמי המכללה למינהל, ד"ר יוסי נחושתן מהמסלול האקדמי המכללה למינהל וד"ר צביה גרינפלד. 

הקהל הרחב מוזמן