פסקי דין

ת.א. (ת"א) 54461/04 שאולי שייקה נ' עודד חיים (ניתן ב-6/02/08)
דחיית תביעת לשון הרע שהגיש עו"ד נגד שכנו לאחר תלונות ללשכה כלפיו, חלה הגנת סעיף 15 (8). אמירה של ביהמ"ש כי "וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין איננה ערכאה מעין שיפוטית על פי הדין (בניגוד לבתי הדין המשמעתיים שליד לשכת עורכי הדין)".

ב.ש.א. (ת"א) 31832/08 עו"ד ריבה רוככברג נ' לשכת עוה"ד בישראל (ניתן ב-22/10/08)
התביעה נדחתה על הסף כי לועדת האתיקה של הלשכה יש חסינות לפי סעיף 8 לפקודת הנזיקין בהיותה גוף מעין שיפוטי. 

על"ע 8719/06 דוד מילשטיין נ' הועד המחוזי של לשכת עוה"ד בת"א (ניתן ב- 3/12/08)
מתי יש לקבוע השהיה לצמיתות.

ת.א. (ת"א) 54810/06 עו"ד יואב מוזר נ' יצחק לנגפוס (ניתן ב- 27/2/09)
דחיית תביעת לשון הרע שהגיש עו"ד נגד לקוח בגין מכתב תלונה שהגיש הלקוח ללשכה. חלה הגנת סעיף 15(8).

ת"א (חד') 2778/07 מרדכי דמתי נ' עו"ד יוסף אלברק (ניתן ב- 15/3/09)
התקבלה בקשה לגילוי מסמכים שהיו מצויים בהליכי הערעור בבי"ד המשמעתי ופסק הדין בערעור. מדובר בהליך משמעתי שהיה עקב תלונת הלקוח, מבקש הגילוי. נקבע שהליכי הדין המשמעתי אינם חסויים בפני המבקש שהוא המתלונן. בנוסף נקבע כי סעיף 73 לחוק הלשכה קובע את סודיות ההליכים אך אינו יוצר חיסיון על המסמכים המצויים בהליך משמעתי.

בד"מ 28/09 (ועד מחוז ת"א בלשכת עוה"ד) אברהם עזריאלנט, עו"ד נ' הועד המחוזי (ניתן ב- 15/8/10)
החלטה שלא להורות על סגירת הדלתיים לפי סעיף 65א(ב)(9) לחוק שכן הדיון הפומבי לא מביא לפגיעה ממושכת בעניינו של הנאשם העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון.

מאמרים 

אייל כתבן ובועז שנור "בין תרבות הדיון ובין השם הטוב של האדם (בעקבות רע"א 1104/07 חיר נ' גיל)" המשפט גליון טו(1) (ספטמבר 2010)

פסקי דין

עת"מ (ת"א) 2622/07 שלום שגיא נ' לשכת עורכי הדין (ניתן ב- 3/2/10)
העותר סיים התמחות ועמד בהצלחה בבחינות הלשכה אך הלשכה הפעילה את סעיף 44 ומנעה את הצטרפותו בשל תלונה שהגיש אדם ללשכה המייחסת לו ביצוע עבירות. התלונה בעניינו תלויה ועומדת במשטרה ויש גם הליך אזרחי שעדיין מתנהל. יודגש שבעת הדיון לא הוגש כתב אישום. ביהמ"ש מנתח את יסודות סעיף 44 לפי עובדות המקרה ומורה על ביטול החלטת הועד המרכזי על בסיס היותה בלתי מידתית. העותר ערער על ההחלטה במסגרת הליך עע"ם 1758/10.

עע"מ 1098/10 מדלן אונגיל נ' לשכת עורכי הדין בישראל (ניתן ב- 2/9/10)
ערעור על החלטת ביהמ"ש לעניינים מנהליים לפיו לא נפל פגם בהחלטת הלשכה לפי סעיף 27 שלא לרשום את המבקשת להתמחות מאחר והליך פלילי בעניינה טרם הסתיים. טענתה לחוסר מידתיות וחוסר סבירות ההחלטה נשענה על הזמן הרב שעבר מאז ביצוע העבירה הנטענת (1988) ועד להגשת כתב האישום (2006) ובכך שההוכחות טרם החלו. ביהמ"ש מקיים דיון נרחב בלשון ומטרות סעיף 27.

עע"ם 1758/10 לשכת עורכי הדין נ' שלום שגיא (ניתן ב- 15/8/2011)
ערעור על החלטת בימ"ש לעניינים מנהליים בהליך עת"מ 2622/07 שהורה ללשכה לקבל את שלום שגיא כחבר בלשכה. הערעור התקבל. נקבע שהלשכה רשאית להסתמך לצורך סעיף 44 על ממצאים שנקבעו בפסק דין אזרחי.  בתוספת העובדה שעדין מתנהלת חקירה משטרתית שבסיומה יוחלט אם יוגש כתב אישום נגד שלום שגיא בגין המעשים המצוינים בפסק הדין האזרחי. עוד נקבע, שהחלטת הלשכה שלא לקבלו כחבר בלשכה היא סבירה ומידתית – עומדת בשלושת מבחני המידתיות. "מצאנו כי ההחלטה מאזנת כראוי בין זכותו של המשיב לעסוק בעריכת דין לבין האינטרס הציבורי בסינון אפקטיבי של אלו המבקשים לקבל רישיון לעסוק בעריכת דין, וזאת אף בשים לב לזמן שחלף מאז פתיחת החקירה."

מאמרים

דרור ארד-אילון "סף הכניסה של מקצוע עריכת הדין" אתיקה מקצועית גליון 18, 1 (אפריל 2006)

פסקי דין

ת.א. 1037/05 (קריות) להב חיים נ' עו"ד בריק פארס (ניתן ב- 21/2/07)
דחיית תביעת פיצויים מעו"ד ע"י לקוחו. לאחר התפטרות מייצוג לאור הסכם ביניהם, חלה הגנת ס' 18 חוק החוזים. עו"ד טען להתפטרות עקב דרישה לעדות מצידו בהליך פלילי שמתנהל מול הלקוח. הלקוח טען, כי התפטרות עו"ד מייצוגו בשאר התיקים, שאינם קשורים להליך הפלילי, היא הפרת ההסכם. ביהמ"ש קבע כי במצב היחסים בין התובע לנתבע, בעקבות התעקשות התובע כי הנתבע יעיד מטעמו בתיק הפלילי, היה המשך ייצוגו על ידו גם בשאר התיקים בלתי אפשרי.

ע"פ 72181/05 (ת"א) עמנואל בן שמעון פלד נ' מ"י (ניתן ב- 18/9/07)

ת"פ (חי') 6116/07 יצחק צרור נ' מ"י (ניתן ב- 1/12/08)
דחיית טענה של כשל בייצוג ובקשה להורות על ביטול הכרעת הדין. למרות שנקבע שעדיף היה אילו פעלו הסניגורים אחרת (בין היתר בהחליטם לא להעיד את הלקוח), "אך מכאן ועד למסקנה של כשל בייצוג המרחק רב." נקבע כי לא מדובר בכשל מהותי שיש בו להטות את תוצאות המשפט.

ע"פ 10067/08 הסניגוריה הציבורית נ' שלמה אוחיון (ניתן ב- 14/12/08)
הפסקת ייצוג: בימ"ש העליון אישר את החלטת המחוזי אשר דחה בקשה של הסנגוריה הציבורית להפסקת ייצוג לפי סעיף 17 לחסד"פ. הסיבה לבקשה היתה העדר שיתוף פעולה של הנאשמים שחפצו בייצוג פרטי. בנסיבות המקרה, לנוכח העובדה שהנאשמים קיבלו מספר אורכות כדי שיסדירו ייצוג פרטי אולם לא עשו כן, בשילוב הצורך הדחוף בשמיעת העדויות במשפט כה חמור, הביאו את ביהמ"ש להורות על המשך ייצוג הסנגוריה עד שהנאשמים יספיקו לשכור ייצוג פרטי. נקבע שמקום שאין מנוס מניהול התיק כיוון שהנסיבות אינן מאפשרות עיכוב נוסף בגביית העדויות- מוטב לנאשם להינות מהגנה, ולו מוגבלת, של סניגור שאין הוא משתף פעולה עמו, מאשר שלא ייהנה מהגנה בכלל.

ע"פ 3471/08 סאמי אבו נאב נ' מ"י (ניתן ב- 8/1/09)
דחיית טענה של כשל בייצוג. ראשית, החלפת סניגור בשלב הערעור אינה מצדיקה כשלעצמה מתן אפשרות לסטות מקו הגנה שננקט בערכאה המבררת. שנית, העובדה שניתן לנקוט קו הגנה שונה היא לבדה לא מצדיקה ניהול משפט מחדש. אין מדובר ב"חשש של ממש לעיוות דין לנאשם שהורשע".

ע"פ 3314/06 יובל אייזנקורט נ' מ"י (ניתן ב- 11/1/10)
בתחילת הפס"ד מציין ביהמ"ש שבהתאם להלכת תקומי הותר לסניגור להשתחרר מייצוג לאחר שהנאשם הביע את רצונו לייצג את עצמו. בפס"ד מצוין שהעובדה שהנאשם לא היה מיוצג האריכה והקשתה על הדיונים ושוב מועלית ההצעה של סניגור כונן כמו שנהוג בארה"ב.

עת"א (ת"א) 3232/09 יצחק בר-מוחה נ' שירות בתי הסוהר (ניתן ב- 14/2/10)
העותר עתר נגד החלטת שירות בתי הסוהר לאפשר לו מפגש עם עורך דינו רק כאשר מחיצת זכוכית מפרידה ביניהם וזאת מטעמי ביטחון ועל בסיס מידע מודיעיני. פס"ד מדבר על חשיבות זכות ההיוועצות בעו"ד אך לא מתערב בהחלטה שכן לא ניתן לקבוע שהיא שרירותית או בלתי סבירה.

תא"ק 34857/08 ד"ר שלמה כהן נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (ניתן ב- 24/2/10)
חברת הביטוח סירבה לשלם את הסכום הקבוע בפוליסת ביטוח חובה לכיסוי הוצאות משפטיות בהליך הפלילי מאחר והתובע שכר עו"ד אחר, לא מטעמה של חברת הביטוח. ביהמ"ש קבע שתנאי זה הינו תנאי מקפח בחוזה אחיד.

ת"פ (י"ם) 460/09 מ"י נ' אליאור חן (ניתן ב- 24/2/10)
סניגור פרטי התפטר לאחר שבית המשפט לא הסכים לדחיית שמיעת ההוכחות כך שיהיה לו מספיק זמן ללמוד ולהתכונן. ביהמ"ש הורה למנות לנאשם סניגור ציבורי. הסניגור הפרטי הודיע שאם כך אז הוא בכל זאת יישאר רק לחקור את העדים. השופט ביקש שעורך הדין יצהיר שהוא יעבור על כל החומר והחקירה הנגדית תהיה ראויה אחרת הוא רואה בכך העדר ייצוג אפקטיבי. הסניגור הפרטי סרב כך שביהמ"ש המשיך לדרוש שהסניגוריה הציבורית תשמש כתחליף ייצוג אפקטיבי. הסנגוריה ערערה על ההחלטה למנות אותה בהליך ע"פ 2936/10.

ת"פ (כ"ס) 1971/08 מ"י נ' אסרף (ניתן ב-3/3/10)
הפסקת ייצוג של סניגור ציבורי לפי בקשתו מאחר והנאשם הביע רצון שלא להיות מיוצג כיון שאינו מאמין בסנגוריה הציבורית. ביהמ"ש נעתר לבקשה. 

ע"פ 816/10 עודד גולד ושלמה חניש נ' מ"י (ניתן ב- 14/3/10)
ביהמ"ש העליון דחה את בקשתו של גולד לעיכוב עונש המאסר שהוטל עליו עד לתום הערעור בעניינו. אחד מנימוקי הבקשה שביהמ"ש לא קיבל היה שבייצוג עצמו גרם גולד עיוות דין. גולד ייצג את עצמו במשפט במשך שנים, ניהל ביד רמה את הדיון וסרב פעמים רבות להפצרת ביהמ"ש שימנה לעצמו סניגור.

ע"פ 2936/10 הסניגוריה הציבורית נ' ביהמ"ש המחוזי, אליאור חן (ניתן ב- 6/5/10)
סניגור פרטי התפטר לאחר שבית המשפט לא הסכים לדחיית שמיעת ההוכחות כך שיהיה לו מספיק זמן ללמוד ולהתכונן. ביהמ"ש הורה למנות לנאשם סניגור ציבורי. הסניגור הפרטי הודיע שאם כך אז הוא בכל זאת יישאר רק לחקור את העדים. השופט ביקש שעורך הדין יצהיר שהוא יעבור על כל החומר והחקירה הנגדית תהיה ראויה אחרת הוא רואה בכך העדר ייצוג אפקטיבי. הסניגור הפרטי סרב כך שביהמ"ש המשיך לדרוש שהסניגוריה הציבורית תשמש כתחליף ייצוג אפקטיבי. הנאשם דרש שסניגורו הפרטי ימשיך לייצגו. על ההחלטה בהליך ת"פ (י"ם) 460/09 ערערה הסניגוריה ולשכת עורכי הדין הצטרפה כידיד בימ"ש. הערעור התקבל הואיל והייצוג הכפוי של הסנגוריה לא יקדם את המשפט אלא להיפך, יידרש לסנגוריה זמן רב ללמוד את הראיות.

ע"פ 6648/10 הסניגוריה הציבורית נ' מ"י (ניתן ב- 19/9/10)
בית המשפט קמא אישר הפסקת ייצוג ע"י סניגור פרטי שלא יכול לעמוד בלוח הזמנים של הדיונים שקבע בית המשפט ומינה במקומו סניגור ציבורי בכפייה שכן הנאשם אמר שהוא רוצה רק סניגור פרטי. ערעור הסנגוריה הציבורית על החלטה זו התקבל כי לא ניתן לכפות ייצוג.

ע"פ (מחוזי, ת"א) 7637/09 אילן בכור נ' מ"י (ניתן ב- 18/10/10)
נדחתה בקשה לביטול פס"ד בטענה של העדר הייצוג במרבית שלבי המשפט. נקבע שהעדר הייצוג לא הוביל לעיוות דין. נקודה נוספת היא שהעדר הייצוג נבע מהתנהגות הנאשם אשר לא שיתף פעולה עם הסניגוריה הציבורית שביקשה ממנו פרטים על מצבו הכלכלי כדי לדעת אם הוא זכאי לסיוע. בימ"ש מכנה את התנהגות הנאשם "מכוונת וחסרת תום לב". ההחלטה נתנה בטרם נכנס תיקון 49 לחסד"פ לתוקף לפיו הנאשם זכאי לייצוג גם ללא הוכחת מצב כלכלי כיוון שהתביעה עמדה לבקש מאסר בפועל.

ע"פ 8974/07 הונצי'אן לין נ' מ"י (ניתן ב- 3/11/10)
ההודעה שחובה לתת לעצור על זכות ההיוועצות בעורך דין חייבת לכלול יחד  גם הודעה על זכותו להיות מיוצג ע"י סניגור ציבורי. שתי ההודעות כרוכות יחד. אך אין באי קיום זאת כדי לפסול את ההודאה הראשונה של הנאשם זו שמסר לפני שניתנה לו ההודעה על הזכות לסניגור ציבורי.

תמ"ש (טבריה) 6912-01-10 פלונית נ' פלוני (ניתן ב- 9/1/11)
ביהמ"ש בצעד חריג מורה על פסילת ייצוג של עורכת דין בפניו לאור הוראת סעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין. דובר בהחלפת ייצוג כאשר עו"ד המחליפה מנועה מלהופיע בפני אותו שופט לפי ס' 77א לחוק ביהמ"ש  כך שלכאורה היה על השופט לפסול את עצמו. אלא שלפי סעיף 53ב אסור היה לעוה"ד לקחת על עצמה את הייצוג אם היא יודעת שזה יביא לפסילת השופט אלא אם תבקש ותקבל היתר ייצוג, דבר שלא עשתה. נאמר בפסה"ד שההחלטה לשכור את שירותיה הייתה מניפולציה כדי להביא להחלפת השופט לאחר שניסיון קודם לפסול את השופט נדחה. הוגש ערעור על ההחלטה.

ב"ש (ת"א) 93341/06 מ"י נ' היינץ ישראל בע"מ (ניתן ב- 27/8/07)
חיסיון מסמכים הנמצאים ברשות הלקוח. נקבע כי לאור לשון סעיף 48 לפקודת הראיות לא ניתן להחיל חיסיון עו"ד ‑ לקוח על מסמכים הנמצאים ברשות הלקוח, כמו גם על הודעות דואר אלקטרוני במחשבו של הלקוח, למעט מסמכים שהוכנו לצורכי הליך משפטי צפוי.

ע"א 3807/05 שמעון שוקרון נ' מגדל חברה לביטוח (ניתן ב- 5/9/07)
תביעת שכר טרחה בייצוג לפי הפלת"ד. ביהמ"ש ביטל את חיוב שכר הטרחה בגין רכיב של פיצוי שהוא פיצוי בגין הוצאות שהיה במוסד שכן הסכום מעולם לא היה שנוי במחלוקת בין הצדדים. חברת הביטוח מלכתחילה נשאה בהוצאה זו והתחייבה שתעשה כן גם בעתיד.

ת.א. (ת"א) 2272/04 עמנואל (דוד) בר נ' מנחם פרנקל, עו"ד (ניתן ב- 4/12/08)
בקשה למתן צו הצהרתי לפיו הסכם מכר מקרקעין שנחתם בין התובע לעו"ד נתבע, בטל לנוכח הפרתו היסודית ע"י הנתבע והשבה של שכר הטרחה ששולם לנתבע. ההפרה היסודית מצד עו"ד הנתבע כללה התנהגות בחוסר תום לב, הפרת חובת גילוי וזאת בשל "סטנדרט ההתנהגות הגבוה הנדרש מעורך דין". ההפרה היסודית גם התבטאה בייצוג התובעים תוך ניגוד עניינים לפי כלל 14(א) וזאת אף שניתנה הסכמת התובעים. "בהיות הנתבע בעל עניין אישי בעסקה חלה עליו כלפיה חובת נאמנות כפולה ומכופלת." לפיכך, ביהמ"ש לא מכיר בהסכמת התובעים לייצוג המנוגד. הסכם שכר הטרחה בטל לפי סעיף 30 לחוק החוזים בהיותו בלתי חוקי ולכן יושב שכר הטרחה ששולם.

ת.א. (ת"א) 11047/08 ברנדווין ישעיהו נ' מוטליס גדי ניתן ב- 10/12/08)
ביהמ"ש שלל מהלקוח הוצאות בשל התנהגות עורך דינו כלפי בית המשפט.

דנ"א 7923/07 שמעון שוקרון נ' מגדל חברה לביטוח (ניתן ב- 14/12/08)
תביעת שכר טרחה בייצוג לפי הפלת"ד. ביהמ"ש ביטל את חיוב שכר הטרחה בגין רכיב של פיצוי שהוא פיצוי בגין הוצאות שהיה במוסד שכן הסכום מעולם לא היה שנוי במחלוקת בין הצדדים. חברת הביטוח מלכתחילה נשאה בהוצאה זו והתחייבה שתעשה כן גם בעתיד.

ת.א. (חי') 150/07 מרק בן אבגי נ' עו"ד גרי אביבי (ניתן ב- 17/12/08)
חובות עורך הדין כאשר הלקוח מבקש להתקשר בהסכם המחיל סיכונים בעבורו. מאבחן ומוסיף על ההלכות הקיימות בכללן, עמיר נ' ליבוביץ.

ע"א (י"ם) 11344/07 פלונית נ' עו"ד משה מימרן (ניתן ב- 4/1/09)
חובות עוה"ד כנאמן על כספים.

בש"א (ת"א) 2858/08 בנק ירושלים בע"מ נ' רו"ח חיים קמיל (ניתן ב- 5/1/09)
דחיה על הסף תוך חיוב בהוצאות בסך 100,000 ש"ח בגין בקשה שהיא, כלשון ביהמ"ש, בקשת סרק, חסרת ביסוס משפטי מינימאלי, המוגשת תוך התעלמות מסדרי הדין ואתיקה המשפטית.

ע"ע (ארצי) 444/08 עו"ד ולדימיר מיסיוק נ' מ"י (ניתן ב- 27/1/09)
אושרה הטלת הוצאות אישיות על עו"ד לטובת קופת המדינה בגין פגם שנפל באישור חתימה על תצהיר אותו צירף בתמיכה לבקשה. עוה"ד לא ציין כי התצהיר נערך בחו"ל. אי ציון העובדה גרם לביטול זמן והוצאות.

בש"פ 738/09 מ"י נ' גיא וייסמן (ניתן ב- 1/3/09)
דיון בבקשה להארכת מעצר הנאשם. ביהמ"ש מציין שאת מחיר החריגות הדיוניות- אתיות הקשות של הסנגור משלם לא רק הנאשם בהארכת מעצרו מעת לעת, אלא גם מערכת השיפוט, השופטים הדנים בעניינו והציבור בכלל.

עע"מ 1652/08 פלונית נ' ועד מחוז ת"א (ניתן ב- 18/3/10)
לראשונה קבע ביהמ"ש העליון כי קיום יחסי מין בין עורכי דין ללקוחותיהם, ובפרט אם אלו נעשים במסגרת פגישות הייעוץ במשרדו של עורך הדין, אכן מהווים עבירה אתית. ביהמ"ש העליון הורה ללשכה לשקול את שינוי עמדתה בנידון (שהובאה בהחלטת ועדת האתיקה הארצית שפורסמה באתיקה מקצועית גיליון 19, 2006).

ת.א. (ת"א) 56908/05 גורסקי רוני, עו"ד נ' אשד חיה (ניתן ב- 24/3/09)
חובות עוה"ד כלפי לקוח וחובת הלקוח כלפי עורך הדין כאשר במהלך הייצוג מושעה עוה"ד והדבר נודע ללקוח אשר עוזב אותו. במקרה כזה מוטלת על עוה"ד חובת הודעה מיידית ללקוח על ההשעיה. הלקוח חייב לשלם לעוה"ד שכר ראוי עבור העבודה שהספיק לבצע עד ההשעיה.

ת.א. (ת"א) 1545/06 בית יפה לגיל הזהב בע"מ נ' עו"ד יהושע דיאמנט (ניתן ב- 21/3/10)
התקבלה התביעה וביהמ"ש חייב את עו"ד להעביר ללקוחותיו לשעבר את המסמכים שהגיעו לידיו במסגרת השירותים המשפטיים שהעניק להם. אין עו"ד יוצא ידי חובה בהצהירו כי הלקוח רשאי לסור למשרדו, לעיין במסמכים ולקבלם לידיו.

ת.א. (שלום, ת"א) 154999-09 פלוני נ' אלמונית (ניתן ב- 11/8/2011)
תביעה אזרחית  שהוגשה נגד עורכת דין שייצגה אישה בהליך גירושין. התובע הוא הבעל  שהוא עורך דין שייצג עצמו בהליך הגירושין. התובע טען לנזקים שונים שנגרמו לו עקב פעולת הייצוג של עורכת הדין את גרושתו. התביעה נדחתה תוך שבימ"ש מותח ביקורת על אופן הייצוג של עורכת הדין את האישה שאומנם לא הגיעה לכדי עוולה אזרחית ושולל עקב כך הוצאות ממנה כצד הזוכה בתביעה.

מאמרים

יובל לבנת "מעצרו ושחרורו לחופשי של הזר שסירב להזדהות" המשפט גליון טו(1) (ספטמבר 2010) 

ענת פלג ורינה בוגוש "הפרקליט כדובר: השינוי ביחסם של עורכי הדין העוסקים בפלילים לתקשורת בישראל" המשפט גליון טו(1) (ספטמבר 2010)

לימור זר- גוטמן "השפעת זכויות הנאשם על חובותיו האתיות של הסניגור הפלילי" מחקרי משפט כ (1) 45 (תשס"ג)

דרור ארד-אילון "ההחלטה לעניין עמותות, מלכ"רים וקליניקות משפטיות" אתיקה מקצועית גליון 29, 1 (ינואר 2009)

פסקי דין

רע"א 1104/07 עו"ד פואד חיר נ' עו"ד עודד גיל (ניתן ב- 19/8/09)
בפסק דין תקדימי זה הכריע בית המשפט העליון בשאלה שזכתה לתשובות סותרות בערכאות נמוכות יותר ובכך שם קץ לסימן השאלה הגדול שריחף בשנים האחרונות מעל סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע. הסעיף  קובע כי פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון לא ישמש כעילה למשפט פלילי או אזרחי בגין לשון הרע.
בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי בקובעו כי הגנת סעיף 15(3) הינה מלאה ומוחלטת – כל דבר שנאמר במהלך הליך משפטי מהווה פרסום מותר לפי החוק. דעת הרוב הדגישה כי מטרת הסעיף למנוע מצבים שבהם המשתתפים בדיון המשפטי יחששו להתבטא באופן חופשי וירסנו עצמם יתר על המידה בשל האיום בתביעת לשון הרע.
הערה חשובה שחזרה אצל שני שופטי הרוב היא שהדרך להתמודד עם התדרדרות תרבות הדיון בבתי המשפט היא בידי הלשכה על-ידי העמדה לדין משמעתי ובידי בית המשפט בפניו מתנהל הדיון. פסק הדין מביע עמדה ברורה המעדיפה את הסנקציה המשמעתית (שבידי הלשכה) והסנקציה הדיונית (שבידי בית המשפט) על פני הסנקציה הפלילית והאזרחית שבחוק איסור לשון הרע ובכך תורם לחיזוק האתיקה המקצועית של עורכי הדין במובנה המהותי.

ת.א. (מחוזי, י-ם) 7012/05 הרב ביטון נ' עו"ד וילי יצחקי (ניתן 10/09/09)
תביעה לעניין שכר טרחת עו"ד שהפכה להתנצחות דיונית בין שני עוה"ד תוך "עמידה על קוצו של יוד" (כהגדרת ביהמ"ש). השופט מציין את הידרדרות היחסים בין עוה"ד. ביהמ"ש קובע כי עוה"ד פעל רק לפי הרישא של כלל 2 לכללי האתיקה והתעלם משלוש החובות בסייפא של הכלל.

ת.א. (שלום, הרצליה) 15442/11/08 עו"ד ישי בית און נ' עו"ד חיים (ניתן ב- 12/10/09)
עו"ד תבע את חברו בטענה שזה הגיש בקשות שיקריות לדחיית מועדים בטענה כי נבצר ממנו לעבוד עקב מצבו הבריאותי וכי הוא מרותק למיטתו. בפועל, חוקר פרטי שהתובע שלח בעקבות הנתבע הראה שהוא הגיע למשרדו. הנזק הנטען נבע מעיכוב הליכים ומהוצאות החקירה ומעקב שהפעיל התובע. התביעה נדחתה בהיעדר נזק תוך שבימ"ש מציין שסכסוכים בין עורכי דין צריכים לידון בפני מוסדות הלשכה ולא בבתי משפט במסגרת תביעה אזרחית. מנגד, בימ"ש גם מבקר את התנהגות הנתבע אשר הפריז בפניו בתיאור מצבו הבריאותי ומחייב אותו, לפיכך, בתשלום הוצאות משפט לתובע.

ת.א. (שלום, חיפה) 8034/06 עו"ד גולדהמר נ' עו"ד סגל (ניתן ב- 31/12/09)
התקבלה תביעה של עו"ד נגד חברו ונקבע שעוה"ד הנתבע העתיק עתירה אותה הגיש לבג"צ מעתירה שהוגשה שנתיים קודם לכן ע"י התובע.

פסקי דין

ת"פ (שלום, ת"א) 6980/08 מ"י נ' אגבאריה זכריה (ניתן ב- 2/4/09)
הנאשם הורשע לפי סעיף 282 לחוק העונשין בהתחזות לעורך דין. הנאשם עבר את בחינות ההסמכה בכתב אך לא בע"פ ובינתיים נפסל מלגשת לבחינה לאור עבירות משמעת שביצע בתקופת התמחותו (בכללן, התחזות לעורך דין וגניבת כספי לקוח). בתקופת הפסילה ולאחריה הופיע בפני בית המשפט וייצג לקוחות כשהוא מתחזה לעו"ד. בימ"ש מדבר גם על הפרת החובה כלפי בימ"ש לפי סעיף 54 לחוק.

מאמרים 

נטע זיו "עריכת דין בעידן הגלובלי: מה צופן העתיד לעורכי דין? (הרצאה בכנס פתיחת מרכז אתיקה ואחריות מקצועית על שם דיויד וינר ז"ל)" המשפט גליון טו(1) (ספטמבר 2010)

נטע זיו "רגולציה של עורכי דין ישראלים: מאוטונומיה מקצועית לרגולציה רב-מוסדית" המשפט גליון טו(1) (ספטמבר 2010)

דרור ארד-אילון "גביית חובות בידי עורכי דין" אתיקה מקצועית גליון 36, 1 (יולי 2010)

דרור ארד-אילון "מכרזים למתן שירות משפטי - איום על ייחוד המקצוע" אתיקה מקצועית גליון 33, 1-2 (נובמבר 2009)

דרור ארד-אילון "ההחלטה לעניין עמותות, מלכ"רים וקליניקות משפטיות" אתיקה מקצועית גליון 29, 1 (ינואר 2009)

דרור ארד-אילון "עוד על סף הכניסה למקצוע" אתיקה מקצועית גליון 22, 1 (אפריל 2007)

פסקי דין

בג"צ 2334/02 חיים שטנגר, עו"ד נ' יו"ר הכנסת, נח (1) 786 (ניתן ב-26/11/03)
עתירת עו"ד כנגד הוראות שונות בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 המתנות את העיסוק במקצוע עריכת-הדין בחברות בלשכת עורכי-הדין ובתשלום דמי חבר ללשכה. לטענתו, ההוראות פוגעות בחופש העיסוק שלו ועומדות בניגוד לחוק-יסוד: חופש העיסוק. ביהמ"ש קבע כי הוראות חוק הלשכה המחייבות עו"ד להיות חבר בלשכה כתנאי לעיסוקו בעריכת-דין אמנם פוגעות בחופש העיסוק, אך פגיעה זו היא כדין, שכן היא ממלאת אחר הוראותיה של פסקת ההגבלה בחוק היסוד.

ת"ט (ת"א) 181882/08 לשכת עוה"ד נ' עו"ד אביב מוזס (ניתן ב- 24/12/09)
לשכת עורכי הדין תבעה בהוצל"פ בגין אי תשלום דמי חבר ללשכה במשך שנתיים. בטענות ההתגוננות טען עו"ד נגד סמכותה של הלשכה לגבות דמי חבר. בפסק דין ארוך ומנומק עוסק השופט בחשיבותה של הלשכה, האוטונומיה שלה והביקורת עליה.

עת"מ 1296/09 יוסף רייטן נ' הועד המרכזי של לשכת עוה"ד (ניתן ב- 31/12/09)
לא ניתן לעותר לעסוק בעבודה נוספת במהלך ההתמחות. בימ"ש קיבל את טענת העותר שנפלו פגמים בהליך קבלת ההחלטה בלשכה שכן לפי החוק הסמכות נתונה לוועד המרכזי והוא האצילה, ללא הסמכה מפורשת, לועדת ההתמחות. בימ"ש קובע את הדרך בה תיבחן הלשכה מתן היתרי עבודה נוספת. בדרך זו הסמכות להחליט היא בידי הועד המרכזי בלבד.

ע.א. (מחוזי, ת"א) 26439-02-10 עו"ד אביב מוזס נ' לשכת עורכי הדין (ניתן ב- 4/9/2011)
נדחה ערעור עו"ד שחויב לשלם את חובו ללשכה בגין שנתיים בהם לא שלם דמי חבר. אושר פסק הדין קמא שהסביר את חשיבות האוטונומיה של הלשכה ויתרונו של מודל ההסדרה העצמית.

מאמרים

לימור זר-גוטמן "הרפורמה בדין המשמעתי של עורכי הדין: האם תוקנו הליקויים?" המשפט גליון טו(1) (ספטמבר 2010)

אייל כתבן ובועז שנור "בין תרבות הדיון ובין השם הטוב של האדם (בעקבות רע"א 1104/07 חיר נ' גיל)" המשפט גליון טו(1) (ספטמבר 2010)

פסקי דין

בד"מ 18/98 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נ' פלוני עו"ד (ניתן ב- 6/1/00)

ע"פ 635/05 אמגדת דענא נ' מ"י (ניתן ב- 26/11/07)
ייצוג משותף של שני נאשמים אחים, הטבול בניגוד אינטרסים. חזרה מהודיה עקב המלצת עו"ד דינו שמאחוריה עומד אינטרס זר. ביהמ"ש קבע טענות שמפנה הנאשם כנגד הייעוץ המשפטי שניתן לו, עשויות להוות "נימוקים מיוחדים" שיצדיקו חזרה מהודיה. הצדקה לכך תימצא, למשל, מקום בו פעל בא כוחו של נאשם תוך הפרת אמונים כלפיו, בעודו מונע משיקולים זרים. עם זאת נקבע, כי המלצתו של סנגור לנאשם להודות, תוך הבהרה שאם לא יודה צפוי לו עונש כבד יותר, אין בה כדי להצדיק מתן היתר לחזור בו מן ההודיה שמסר.

מאמרים

פסקי דין

לימור זר-גוטמן "התבטאות עורכי דין בבית המשפט וכלפי חברים למקצוע" אתיקה מקצועית גליון 3, 3 (יולי 2002)