כללי ההפניה הביבליוגרפית בשיטת American Psychological Association

ההנחיות המובאות כאן מיועדות בעיקר לסייע לסטודנטים הכותבים עבודות או למרצים העורכים רשימות קריאה לקורסים. הן מבוססות על כללי ההפניה הביבליוגרפית של (APA - American Psychological Association) מוסד זה ואחרים פרסמו מדריכים לסגנון הכתיבה האקדמית, ובהם מובאות בין השאר הנחיות מפורטות לאזכור והפניה, המקובלות כהוראות מוסמכות בדיסציפלינות הרלוונטיות. באיזו מתכונת לבחור? לפני כתיבת העבודה על הסטודנט להיוועץ במרצה הקורס לגבי   המתכונת המחייבת. אם הבחירה בידכם, תוכלו להשתמש בסגנון APA שכלליו מפורטים ומודגמים כאן או בסגנון 
(American Sociological Association -  ASA) המתואר במסמך אחר.  העיקרון החשוב ביותר, לאחר שמאמצים את השיטה המתאימה, הוא להקפיד על אחידות מלאה לאורך כל העבודה.
 
יש להבחין בין הפניה ביבליוגרפית הנכתבת בגוף הטקסט לבין רשימת המקורות הביבליוגרפיים המסיימת את העבודה. ההפניות בגוף הטקסט נכתבות במתכונת מקוצרת בתוך סוגריים, וכוללות לרוב את שם המשפחה של המחבר ואת שנת הפרסום. רשימת המקורות כוללת פרטים ביבליוגרפיים מלאים של הפרסומים המאוזכרים בגוף הטקסט.
 
להלן יפורטו בנפרד כללי ההפניה בגוף הטקסט וכללי העריכה הביבליוגרפית של רשימת המקורות.
 
הפניות בגוף הטקסט
במקרה השכיח מאזכרים את המקור הביבליוגרפי לעניין הנדון באמצעות שם המשפחה של המחבר ובצדו שנת הפרסום. לרוב תופיע ההפניה בתוך סוגריים כשפסיק מפריד בין השם לבין השנה. רק כאשר שם מחבר של פריט עברי נזכר בגוף הטקסט העברי, מציינים בסוגריים אחרי שם המחבר את שנת הפרסום בלבד (ר' סעיף 8 להלן). בהפניה לחלק או לקטע מסוים בתוך המקור המאוזכר, מוסיפים לאחר השנה את ציון העמוד, טווח העמודים או הפרק הנדון. את שאר הפרטים – כגון שם הספר, שם המו"ל, מספרי העמודים של מאמר שלם בכתב-עת או בספר ערוך וכו' – כותבים ברשימה הביבליוגרפית שבסוף העבודה. באזכור מאמר מתוך ספר ערוך מציינים בגוף הטקסט את שם/ות מחבר/י המאמר ולא את שם/ות עורכ/י הספר. כאשר מאזכרים פרסום מסוים או מסתמכים עליו מספר פעמים במהלך העבודה בפסקאות שונות, יש לחזור על ההפניה בכל פעם באותה צורה. לעומת זאת בהמשך אותה פסקה, אין צורך לכלול את השנה באזכורים נוספים של
אותו מחקר, בתנאי שלא עלול להיווצר בלבול עם מחקרים אחרים הנזכרים בעבודה.
 
ההנחיות הבאות מתייחסות למקרים שונים לפי מספר המחברים ומשתנים נוספים:
 
1. מחבר אחד – בהפניה בתוך סוגריים כותבים את שם המשפחה של המחבר ושנת הפרסום, מופרדים זה מזה בפסיק.
 
דוגמאות:
 
א.. (בר חיים, 1988)
ב. (Rest, 1980)
 
2. שני מחברים – כותבים בהפניה את שמות המשפחה של שני המחברים ומצרפים אותם באמצעות האות "ו" בעברית או באמצעות הסימן "&" בלועזית. אחרי השמות תבוא שנת הפרסום כאמור לעיל. דוגמאות:
 
א. (המבורגר ופוקס, 2000)
ב. (Beauchamp & Bowie, 1993)
 
3. שלושה, ארבעה או חמישה מחברים – כותבים את שמות המשפחה של כולם באזכור הראשון שלהם בגוף הטקסט, ואילו באזכורים נוספים בהמשך מציינים רק את שם המשפחה של המחבר הראשון ובעקבותיו "ואחרים" בעברית או . "et al." באנגלית.
 
דוגמאות:
 
א 1. (ארנן, מימוני, שדמי ושכטר, 1997)
א 2. (ארנן ואחרים, 1997
 
ב.Brown, Jennings, & Porter, 1984) .1)
ב.Brown et al., 1984) .2)
 
4. שישה מחברים או יותר – בגוף הטקסט כותבים את שם המשפחה של הראשון . הוא הדין באזכורים הבאים של אותו מקור במהלך העבודה.  ובעקבותיו "ואחרים" בעברית או "et al." באנגלית.
 
דוגמאות:
 
א. (הורוביץ ואחרים, 1995)
ב. (Quirk et al., 1985) 
 
5. הפניה לעמוד, טווח עמודים או פרק מסוים
 
דוגמאות:
 
א. (שיפמנוביץ וליבוביץ, 1994 , עמ' 36)
ב. (Sudaraska, 1988, pp. 189-190)
ג. (Shimamura, 1989, chap. 3) 
 
6. מספר הפניות בתוך סוגריים
 
כאשר קטע מסוים הנדון בגוף הטקסט מסתמך על מספר מקורות, ניתן להפנות אליהם בזה אחר זה בתוך סוגריים, כשסימן ";" מפריד בין פריט לפריט. דוגמה:
 
(כהנא Hurrelmann, 1988 ;1974)
 
7. פרסומים שונים של אותם מחברים באותה שנה
 
אם מאזכרים במהלך העבודה פרסומים שונים של אותו/ם מחבר/ים באותה שנה, יש להבדיל ביניהם באמצעות אות מבחינה. דוגמה:
 
(Hurrelmann, 1988a)
(Hurrelmann, 1988b)
 
8. אזכור שם המחבר בתוך הטקסט – כאשר שם מחבר של מקור עברי נזכר במהלך הנרטיב של הטקסט העברי, ניתן להפנות אל המקור באמצעות הוספת שנת הפרסום בלבד בתוך סוגריים אחרי אזכור השם. לעומת זאת כאשר הפרסום המאוזכר נכתב בשפה לועזית,
יש לציין בתוך הסוגריים גם את שם המחבר ככתבו וכלשונו במקור – כפי שהוא נרשם גם ברשימה הביבליוגרפית. דוגמאות:
 
א. הפניה למקור עברי – ממצאינו תואמים גם את ממצאי המחקר האיכותני של ליבליך (1987 ), שחקרה גברים בלבד.
 
ב. הפניה למקור לועזי – סצ'י ורואצ'י  (Ceci & Roazzi, 1994), דיווחו שאימון של תלמידים כדי לתאר את הדומה והשונה בפתרון בעיות פיתח את יכולתם לפתור בעיות העברה.
 
9. מחבר שהוא מוסד – כאשר חיבור הפרסום מיוחס למוסד מסוים, רושמים בהפניה את שם המוסד בתור מחבר. בהפניות נוספות לאותו מקור, ניתן לציין את שם המוסד בראשי תיבות, ובלבד שהללו מהווים ציון מוכר או קל לזיהוי. דוגמאות:
 
א. (הרשות השניה לרדיו ולטלוויזיה, 1997 , עמ' 53-58)
בational Institute of Mental Health [NIMH], 1999) .1)
בNIMH, 1999) .2)
 
10 . פרסום ללא שם מחבר – במקרה שלא מצוין במקור שם מחבר/עורך, רושמים במקומו בהפניה בדרך-כלל את המילים הראשונות של כותרת המאמר או כותר הספר, לפי העניין, ואחריהן את שנת הפרסום. חשוב לוודא שאלו הן אותן מילים הפותחות את ההפניה למקור זה ברשימת המקורות שבסוף העבודה.
דוגמה:
 
(Manual of style, 1993)
 
11 . פרסום ללא תאריך – אם בפרסום אין תאריך, יש לציין זאת. באנגלית רושמים "n.d"  " (ראשי תיבות של no date).
דוגמה: 
 
(.American Sociological Association, n.d)
 
 
רשימת המקורות הביבליוגרפיים
כללי
 
1. מה כוללת הרשימה – ברשימת המקורות לעבודה חובה לכלול את כל הפריטים המאוזכרים בגוף הטקסט. לעומת זאת אין לכלול פריטים שלא אוזכרו בגוף הטקסט.
2. הפרדה בין עברית ללועזית – תחילה יופיעו הפריטים בעברית ולאחר מכן בשפות זרות.
3. סידור הפריטים ברשימה – בתוך כל אחת מהשפות יסודרו הפריטים לפי סדר אלפביתי של שם המשפחה של המחבר/עורך הראשון. כאשר הרשימה כוללת מספר פריטים של אותו מחבר, יסודרו הפריטים הללו לפי שנת הפרסום, מהמוקדם למאוחר. יש לחזור על שם המחבר גם בפריטים הבאים.
דוגמה:
 
רבינוביץ', ג' (1997).
רבינוביץ', ג' (2000).
 
פריט עם מחבר אחד קודם לפריט עם מספר מחברים הנפתח בשם המשפחה של אותו מחבר. דוגמה:
 
כהן, ד' (2001).
כהן, ד', ורבינוביץ', ג' (1998).
 
פריטים עם מחבר ראשון זהה ומחבר שני או שלישי שונים יסודרו לפי סדר האלפבית של שם המשפחה של המחבר השני, ואם גם המחבר השני זהה – לפי סדר אלפביתי של שם המשפחה של המחבר השלישי וכן הלאה. דוגמאות:
 
רבין, ש', כהן, ד', ורבינוביץ', ג' (2000).
רבין, ש', ורבינוביץ', ג' (1998).
שינפלד, ר', חנני, ש', ואדלר, מ' (2001).
שינפלד, ר', חנני, ש', וברק, ח' (2001).
 
פריטים עם מחברים ראשונים שונים בעלי שם משפחה זהה יסודרו בסדר אלפביתי לפי ראשי התיבות של השמות הפרטיים. דוגמאות:
 
כהן, ד', ושערבני, א' (1999).
כהן, ש', וגבריאלי, ס' (1998).
 
ספר ללא שם מחבר ימוקם ברשימה לפי המילה המשמעותית הראשונה של הכותר (לא מתייחסים לצורך העניין לתוויות דקדוקיות כגון "A” או "The").
 
4. מספר מחברים לפריט – בהפניה לפריט בעל שניים עד שישה מחברים כותבים את שמות כולם. כשיש יותר משישה מחברים, כותבים את שמות ששת המחברים הראשונים ובעקבותיהם "ואחרים"  בעברית או  ".et al" באנגלית. 
 
שמות מחברים
 
כל השמות ייכתבו בצורה הבאה: שם משפחה, פסיק, אות/יות ראשונה/ות של השם הפרטי והאמצעי (אם קיים) + גרש (בעברית) או נקודה, ופסיק לפני שם המחבר הבא. לפני השם האחרון מוסיפים את האות "ו" בעברית או את הסימן "&" באנגלית.
 
דוגמאות:
 
לשם א', ושור, ד' (1997). עלייה וקליטה של יהודי ברית המועצות לשעבר: ביבליוגרפיה. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.
 
Brown, J. D., Collins, R. L., & Schmidt, G. W. (1988). Self-esteem and direct versus indirect forms of self-enhancement. Journal of Personality and Social Psychology, 55, 445-453.
 
ספרים
 
תיאור טיפוסי של ספר ברשימת המקורות יכלול את הפרטים הבאים לפי הסדר המצוין:
 
• שם/ות המחבר/ים (בספר שיש לו עורך/ים במקום מחבר/ים, מוסיפים בסוגריים את המילה "עורך" או "עורכים" ובאנגלית ".Ed" או ".Eds").
 
• שנת הפרסום (השנה שבה יצאה המהדורה הנדונה) בסוגריים ואחריהם נקודה.
 
• כותר הספר (ראשי: משני) ואחריו נקודה. אם יש כותר משנה, הוא יופרד מהראשי בנקודתיים. הכותר יובלט באותיות מודגשות (באנגלית מקובל להשתמש באותיות נטויות). המילה הראשונה של כותר אנגלי (הן ראשי והן משני) נפתחת באות גדולה .(capital letter).
 
• מספר המהדורה הנדונה יצוין במידת הצורך אחרי כותר הספר בסוגריים. כאשר מכוונים לכרך מסוים, יש לציין בסוגריים אחרי מספר המהדורה את מספר הכרך. לבסוף, זה גם המקום לציין במידת הצורך מספרי עמודים של פרק או מאמר בתוך הספר. הפניה לעמוד או טווח עמודים של קטע מסוים ניתן להוסיף לאזכור בגוף הטקסט.
 
• מקום ההוצאה (העיר והמדינה או הארץ) ואחריו נקודתיים; לגבי ארה"ב בראשי תיבות (state) מוסיפים אחרי שם העיר (למעט ניו-יורק) את שם המדינה כשפסיק מפריד בין שמות העיר והמדינה; לבסוף, המו"ל.
 
דוגמאות:
 
בר-חיים, א' (עורך) (1988). ניהול משאבי אנוש (יחידות 1-4). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
 
קוטלר, פ', והורניק, י' ( 2000 ). ניהול השיווק (מהד' 9, עמ' 317-450 ). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
 
Beauchamp, T., & Bowie, N. (Eds.) (1993). Ethical theory and business (4th ed.). Englewood Cliffs, NJ: Prentice Hall.
 
Kerlinger, F. N. (1973). Foundations of behavioral research (2nd ed.). New York: Holt, Rinehart and Winston.
 
מאמר מתוך ספר ערוך
 
תחילה מציינים את שמ/ות מחבר/י המאמר, שנת פרסומו וכותרתו, ולאחר מכן את שם/ות עורך/י הספר ואת שאר פרטי הספר והעמודים שבהם מופיע המאמר:
 
• שם/ות מחבר/י המאמר.
 
• שנת הפרסום (השנה שבה יצאה המהדורה הנדונה של הספר) בסוגריים ואחריהם נקודה.
 
• כותרת המאמר ובסופה נקודה. המילה הראשונה של כותרת אנגלית (הן ראשית והן משנית) נפתחת באות גדולה (capital letter).
 
•  המילה "בתוך", או ”In“ אחריה שם/ות עורך/י הספר בתוספת המילה "עורך" או "עורכים" ובאנגלית "Ed." או ""Eds." בסוגריים ולבסוף פסיק. 
 
• כותר הספר (ראשי: משני). הכותר יודגש באותיות מובלטות (באנגלית מקובל להשתמש באותיות נטויות). המילה הראשונה של כותר אנגלי (הן ראשי והן משני) נפתחת באות גדולה (capital letter); מספר הכרך (אם יש מספר כרכים) ואחריו נקודה; כותרת הכרך באותיות מובלטות (באנגלית נטויות).
 
• מספר המהדורה הנדונה (במידת הצורך) ומספרי העמודים של המאמר בתוך סוגריים ואחריהם נקודה.
 
• מקום ההוצאה (העיר והמדינה או הארץ) ואחריו נקודתיים; לגבי ארה"ב מוסיפים אחרי שם העיר (למעט ניו-יורק) את שם המדינה (state) בראשי תיבות כשפסיק מפריד שמות העיר והמדינה; לבסוף, המו"ל.
 
דוגמאות:
 
ליבס, ת', ובלום-קולקה, ש' (1990). 'יורים ובוכים'? על ההתמודדות עם דילמות מוסריות בשירות הצבאי בשטחים. בתוך ר' גל (עורך), המלחמה השביעית: השפעות האינתיפדה על החברה בישראל (עמ' 85-105 ). תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.
 
Corter, C. M., & Fleming, A. S. (1995). Psychology of maternal behavior in human beings. In M. H. Bornstein (Ed.), Handbook of parenting: Vol. 2. Biology and ecology of parenting (pp. 87-116). Mahwah, NJ: Erlbaum.
 
Rest, J. (1980). Developmental psychology and value education. In B. Munsey (Ed.), Moral development, moral education and Kohlberg (pp. 101-129). Alabama: Religious Education Press.
 
ספר מטעם מוסד ציבורי ללא שם מחבר או עורך
 
במקרה כזה המוסד הציבורי נחשב למחבר הפרסום. אם הוא גם המו"ל, כותבים את שמו המלא של המוסד בתחילת הפריט בתור מחבר, ובמקום המיועד לציון שם המו"ל רושמים את שם המוסד בצורה מקוצרת או בראשי תיבות; לחלופין אפשר לכתוב במקום המו"ל ”Author" או "מחבר".
 
דוגמאות:
 
• מכון היצוא הישראלי (2000). אלג'יריה: סקירה כלכלית, פוטנציאל יצוא. תל-אביב: המכון.
 
American Psychological Association (2001). Publication manual (5th ed.). Washington, DC: APA.
 
American Sociological Association (1997). ASA style guide. Washington, DC: Author.
 
ספר ללא ציון מחבר
 
כאשר לא מצוין שם מחבר, יופיע כותר הספר בתחילת הפריט במקום שם מחבר. סדר הפריט ברשימה ייקבע לפי המילה המשמעותית הראשונה של הכותר, כלומר מתעלמים לצורך העניין מתוויות דקדוקיות כמו The“ או ”A“. מספר מהדורה ייכתב במידת הצורך לפני שנת הפרסום.
 
דוגמאות:
 
A Guide to our federal lands (1984). Washington: National Geographic Society.
 
Manual of style (14th ed.). (1993). Chicago, IL: University of Chicago Press.
 
ערך מתוך אנציקלופדיה
 
כמו בהפניה למאמר מתוך ספר ערוך (ר' לעיל), אלא שבמקום שם המאמר כותבים את שם הערך ולפני שם האנציקלופדיה ניתן להשמיט את שמות העורכים אם הרשימה ארוכה.
 
כאשר הערך אינו חתום בשם מחבר, ממקמים את כותרת הערך במקום המחבר ואחריה כותבים את שנת הפרסום. דוגמאות:
 
גרבל, א. (1988). זהב. בתוך האנציקלופדיה העברית (כר' טז, עמ' 605-621 ). תל-אביב: ספרית פועלים.
 
Rogerson, J. H. (2002). Total quality management (TQM). In Warner, M. (Ed.), International encyclopedia of business and management (2nd ed., Vol. 7, pp. 6491-6498). London : Thomson Learning.
 
מאמר מתוך כתב-עת
 
• שם/ות מחבר/י המאמר.
 
• שנת פרסום המאמר בסוגריים ואחריהם נקודה.
 
• כותרת המאמר ובסופה נקודה. כותרת משנה, תופרד מהכותרת הראשית בנקודתיים. באנגלית המילה הראשונה של הכותרת (הן ראשית והן משנית) נפתחת ב -  capital letter.
 
• שם כתב-העת באותיות מובלטות (באנגלית – נטויות) ואחריו פסיק. באנגלית כל אחת מהמילים (למעט מילות יחס ותוויות דקדוקיות החל מהמילה השנייה של  שם כתב-העת) נפתחת ב - capital letter.
 
• מס' הכרך + מס' גיליון (אם יש) ואחריהם פסיק; מספר הגיליון נכתב בתוך סוגריים.
 
• מספרי עמודים של המאמר.
 
לא כותבים את שם המו"ל ואת מקום ההוצאה של כתב-העת.
 
דוגמאות:
 
המבורגר, י' ע', ופוקס, ש' (2000). ארגונים וירטואליים עסקיים באינטרנט: מהות ארגונית חדשה. מגמות, מ (3), 512-530.
 
Freeman, L. C. (1992). The sociological concept of ‘Group’: An empirical test of two models. American Journal of Sociology, 98, 152-166.
 
כתבה/מאמר מתוך מגזין/עיתון יומי
 
מאמר משבועון או עיתון נכתב בדומה למאמר מתוך כתב-עת, אך בציון התאריך המדויק בצד השנה. כאשר לא מצוין שם מחבר, כותבים במקומו את כותרת המאמר, אחריה התאריך ואחריו שם העיתון/מגזין. במקרה של מגזין כותבים גם מספר כרך+גיליון. לבסוף מספר/י העמוד/ים.
 
דוגמאות:
 
עיתון יומי
.מרגלית, ד' (1996, 5 בינואר). מרשם לתוהו ובוהו. הארץ, עמ' ב 1 .
 
Murphy, B. (2001, June 10). Reformist wave sweeps Iran with many questions in its wake. The Jerusalem Post, p. 5.
 
מגזין
Jana, R. (2000, April 24). Preventing culture clashes: As the IT workforce grows more diverse, managers must improve awareness without creating inconsistency. InfoWorld, 22 (17), 95-96.
 

דיסרטציה (M.A או  עבודת דוקטורט )

בעבודה שלא יצאה לאור כספר:
 
• שם המחבר, שנת הפרסום והכותר נכתבים במתכונת של ספר רגיל.
 
• לאחר הכותר מציינים את סוג העבודה, שם המוסד האקדמי, ולבסוף מקום המוסד – בעבודות שנכתבו בחו"ל, שם העיר והמדינה (אין צורך לחזור על שם המדינה כאשר האוניברסיטה קרויה על שמה). לפי הכללים יש להוסיף "unpublished"  לפני סוג העבודה.
 
דוגמאות:
 
מלחי, א' ( 1992 ). ספרות הילדים החרדית כתופעה תרבותית ישראלית. עבודת גמר לתואר מוסמך, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן.
 
Quirin, J. A. (1977). The Beta Israel (Falasha) in Ethiopian history: Caste formation and cultural change 1270-1868. Unpublished Ph.D. dissertation, University of Minnesota.
 
 
מקורות
 
American Psychological Association (2001). Publication manual of the American Psychological Association (5th ed., pp 207-268). Washington, DC: APA.
 
American Psychological Association (2007). APA style guide to electronic references. Washington, DC: APA.