כל החלומות יכולים להתגשם
תזה תמיד הייתה מילה קצת מפחידה (לפחות עבורי) כי היא מלווה בלא מעט עבודה ובעיקר עבודה אינדיבידואליסטית. אבל הפחד למעשה מתפוגג כבר במפגש הראשון בסדנת התזה. לאחר שפגשתי את רוני שמלווה ומסבירה את תהליך כתיבת התזה (ומקציבה לו אבני דרך) ואת גבי שלקחה אותי יד ביד בדרך שיטות המחקר, אז הבנתי שכל מה שנשאר לי זה רק למצוא נושא מחקר שמעניין אותי. כמי שהתחיל בכתיבת תזה במוסד אחר, אי אפשר להשוות עד כמה החממה שנקראת סדנת התזה מסייעת בעמידה במטרה. המלצתי היחידה היא שכדי שתהליך הכתיבה יהיה מהנה ומרתק, בחרו נושא שגורם לכם לקום באמצע הלילה ולרוץ למחשב לחפש עליו, נושא שיגרום לכם כל הזמן להוציא את הפלאפון ולרשום עוד תזכורת על מאמר שצריך לקרוא. ברגע שתעשו את זה, תדעו שהתזה שלכם היא רק עניין של זמן.
לשמחתי, המנחים שלי התאימו לי כמו כפפה ליד ובלעדיהם לא הייתי חולם שאצליח לבצע יום אחד מחקר אקדמי (כמותי) ברמה (איכותית) בתחום כל כך מאתגר כמו החשבונאות הניהולית. תודתי נתונה לד"ר גבי קאשי רוזנבאום שהמסירות אין קץ שלה, השעות הרבות (ואפשר לספור אותן בשלוש ספרות...), הדחיפה האינסופית לעוד מבחן סטטיסטי וכמובן הפרפקציוניזם המפורסם שלה לכל פסיק, טבלה, כותרת ואפילו אות, הפכו את התזה למסמך ברמה מחקרית גבוהה והפכו אותי לחוקר טוב יותר (בשאיפה). לפרופ' דן אלנתן שבשקט ובעדינות שכה מאפיינת אותו היה עמוד התווך המקצועי של התזה והיווה עבורי את התמיכה בכל הקשור לעולם התוכן החשבונאי וכמובן לפרופ' רוני מנוס, ראש תכנית התזה, על הסיוע וההבנה בתקופת הקורונה המאתגרת, בה הייתי קרוב להרים ידיים ולוותר.
אסיים במילותיו של וולט דיסני: "כל החלומות שלנו יכולים להתגשם, אם רק יהיה לנו את האומץ לרדוף אחריהם".
