דלג לתפריט ראשי דלג לתוכן העמוד דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

פיתוח יחידות לימוד ב-Moodle

 

למידה א-סינכרונית, או למידה משולבת (היברידית) מציבה אתגרים רבים בפני המרצה ובפני הסטודנטים. העתקת פשוטה של השיעור מהכיתה למרחב המקוון להרצאה ארוכה של "ראש מדבר", מתישה את הסטודנט (וגם את המרצה). סטודנטים רבים מתקשים לווסת את הלמידה שלהם כשהם נדרשים לשבת לבד מול המחשב, ולא תמיד זוכים לתיווך לו הם נדרשים.

יצירת למידה פעילה היא כמובן חלק בלתי נפרד מכל שיעור טוב. היא הופכת להיות חשובה ככל שגדל המרחק בין המרצה ללומדים, כמו בשיעור ZOOM, ועוד יותר בלמידה א-סינכרונית, כמו יחידת לימוד ב-Moodle.

להלן כמה עקרונות בסיסיים ליצירה של יחידת לימוד:

  1. הגדירו את המטרות אותן אתם רוצים להשיג, ומה הם תוצרי למידה אתם אמור הסטודנט לסיים את היחידה.
  2. גם אם היחידה אינה כוללת הרצאות מצולמות, חשוב ליצור נוכחות מרצה: טקסט פתיחה, השתתפות חלקית בדיונים בפורום, הצגת עמדות, שאלות ובעיות. אם המרצה לא נמצא בשיעור, יש סיכוי טוב שגם הסטודנטים לא יהיו שם.
  3. בחרו כיצד להגדיר את הנושא ואת מטרת היחידה באופן כזה שיצור עניין, וקשרו את היחידה למה שנלמד ביחידות הקודמות.
  4. מומלץ לחלק את יחידת הלימוד למספר מחזורים קצרים הכוללים כל אחד הקניה של חומר הלימוד, תרגול, יישום, ומשוב, וחוזר חלילה.
  5. למרות המרחק, ופערי השעות בין הלומדים, ניתן, וחשוב, לשלב בלמידה א-סינכרונית גם רכיבי למידה והערכה שיתופיים.
  6. תזמנו את שלבי הלימוד ביחידה. נסו להעריך את משך הזמן שצריך הסטודנט להקדיש לרכיבי היחידה השונים. עומס סביר חשוב ללמידה. עומס מוגזם פוגע בה ("סרגל מאמצים").
  7. חשוב לשלב כלים שונים המשולבים ב- Moodle בתהליך הלמידה:
    • הקניה: הרצאות מצלמות קצרות, קריאה, סרטוני וידאו, הפניות לאתרים וכו'
    • תרגול: שאלות רב ברירה, סקרים, משחקים מקוונים,
    • יישום: שיחה בקבוצות דיון (פורום), מטלות כתיבה, הכנת מצגת, יצירת סרטון
    • משוב: בדיקה אוטומטית של שאלות, הערכת מטלות, הערכת עמיתים, הערכה עצמית על פי מחוון, וכו'
  8. שימו לב שרכיבים שונים מחייבים תזמון. למשל, בדיון בפורום חשוב לוודא שהסטודנטים מבצעים קודם את מטלת הקריאה. במטלה של הערכת עמיתים, יש שלבים מוגדרים בזמן – קודם הגשה, ואחרי זה הערכה.
  9. חשוב לסכם. לא רק סיכום של המרצה ("ביחידה זו למדנו ש..."), אלא גם של הסטודנט. הסיכום יכול להיות במגוון דרכים – תרגיל מסכם, מטלה, דיון בפורום וכדומה.

 

דוגמא ליחידה מקוונת ב-Moodle

חלק א – פתיח:

הצגת נושא היחידה, אזכור לידע קודם, תוצרי למידה
פעילות: יצירת טריגרים או שאלות סקר להעלאת הידע הקודם של הלומדים.

חלק ב – תת נושא ראשון:

  1. הקניית המידע החדש (הרצאה, סרטון קצר, דף מידע וכו')
  2. קריאה של טקסט קצר או צפיה בסרטון
  3. קוויז: שאלות לתרגול וקישור בין המקורות השונים
  4. פעילות אישית: יצירת תוכן (תרגיל כתוב מצגת, טקסט) על בסיס החומר הנלמד
  5. סיכום תת הנושא, משוב ומעבר לתת הנושא הבא

חלק ג – תת נושא שני:

  1. הקניית המידע החדש (הרצאה, סרטון קצר, דף מידע וכו')
  2. קריאה מורכבת, למשל מאמר הדורש פענוח וריכוז המידע בטבלה
  3. שאלות רב ברירה לתרגול והמחשת הבנה של תוכן המאמר
  4. פעילות קבוצתית – דיון בפורום שבו יש לשלב במסקנות המאמר את הידע שנלמד קודם, מטלה להערכת עמיתים, התמודדות עם בעיה מורכבת בקבוצות למידה קטנות שבה כל לומד תורם חלק אחר, וכו'

חלק ד – סיכום:

חיבור בין תת הנושאים, סיכום השיעור וטריגר ליחידה הבאה.

הערה חשובה: חלק מהסטודנטים יעשה שימוש בכלי ה-AI הרבים הזמינים היום, כמו ChatGPT, Cloude, BING וכו'. חלקם יעשה בזה שימוש רב. חשוב להתייחס לכך במקומות הרלוונטיים, ולהזכיר לסטודנטים שה-ChatGPT לא ייגש במקומם למבחן, ושהתשובות שהם מקבלים מה-Claude, עלולות להיות שונות מן האמת או מהעובדות.