כנס גישור, משפט טיפולי ושירות צבאי
ביום 1.1.2018 התקיים הכנס השנתי השני של המרכז למשפט שיתופי וטיפולי, בראשותה של ד"ר קרני פרלמן, הפקולטה למשפטים ע"ש חיים שטריקס, במסלול האקדמי המכללה למינהל.
הכנס עסק בנושא ייחודי וחדשני, ובחן אפשרויות שונות ליישום עקרונות מן המשפט השיתופי והטיפולי בהתייחס לסכסוכים שמקורם בשירות הצבאי. במהלך האירוע התייחסו גורמים שונים לאופן הטיפול של הצבא בנפגעי עבירה (לרבות נפגעי עבירות מין), לטיפול וצמצום תופעת העריקות, וכן לאופן הטיפול של משרד הביטחון בתובענות להכרה בנכי צה"ל והיקף זכויות הנכה המוכר.
הרצאה עיקרית בכנס נשאה התובעת הצבאית הראשית, אל"מ שרון זגגי-פנחס.
אל"מ זגגי-פנחס התייחסה למדיניות הטיפול בנפגעי עבירות בצה"ל וציינה, בין היתר, כי "מתן ליווי משפטי על-ידי צה"ל לנפגעי עבירה היא מהלך פורץ דרך, חדשני ומשמעותי". אל"מ זגגי-פנחס אמרה כי "רק לפני כחודש מגזין טיים בחר את ה-"סילנס-בריקרס" כנשות השנה של 2017. אנחנו עדים למהפכה של אקלים המאפשר לנפגע העבירה סביבה תומכת שמחזקת את נפגע העבירה. בצה"ל אנחנו עושים שימוש בשנים האחרונות בכלים שזו מטרתם, לחזק את נפגע העבירה ולתמוך בו. אנחנו מודעים גם לקושי שיש לעיתים לנפגע העבירה להתמודד עם מאפיינים ייחודיים של צה"ל שהוא מערכת גדולה, היררכית ובה ישנן לפעמים סיטואציות מורכבות ייחודיות. אנו רואים במתן מענה לכך וליווי הנפגעים חלק מתפקידנו". כן הוסיפה אל"מ זגגי-פנחס כי הצבא הוא "גורם מוביל ומעצב מבחינה ערכית ונורמטיבית. אנחנו מחויבים להגן על חיילנו, לדאוג להם ולסייע להם – כך פועלים ביחס לנפגעי עבירה בצה"ל".
המושב הראשון של הכנס עסק בנושא הטיפול בעבירת העריקות. במושב השתתפו כבוד השופטת דרורה בית-אור מבית המשפט הקהילתי בבאר-שבע, רס"ן מירב תמיר בן עטר, ראש תחום עריקים בצה"ל, ואל"מ (מיל') אשר הלפרין, הסניגור הצבאי הראשי לשעבר. מנחת המושב היתה פרופ' יפעת ביטון, ראש המרכז הקליני תמורה, הפקולטה למשפטים ע"ש שטריקס, המכללה למינהל.
כבוד השופטת בית אור סיפרה כיצד ביהמ"ש הקהילתי בבאר שבע מצליח לשקם עבריינים בגירים בזכות התייחסות מקיפה כלל מערכתית לצרכי העבריינים אשר ניתן לקשור בין נסיבות חייהם להתדרדרות לחיי הפשע. התייחסות מקיפה זו כוללת מענה להיבטים של סיוע במציאת עבודה, מתן שרותי רווחה, שרותי בריאות, סיוע במידע והכוונה לאפשרויות של הכשרה וחינוך ועוד.
בהתייחס לנושא הכנס ציינה כב' השופטת בית אור כי לדעתה התייחסות מקיפה שכזאת יכולה לסייע גם בהתמודדות הצבא עם הבעיות העומדות פעמים רבות בבסיס ביצוע עבירת העריקות.
ראש תחום עריקים בפרקליטות הצבאית, רס"ן מירב תמיר בן עטר אמרה, בין היתר, כי הצבא מתמודד עם אלפי מקרים של עריקות, כמחציתם מגיעים לכדי כתב אישום. לצד אכיפת החוק וחובת השירות, אחת המטרות היא להביא לכך שהחייל ישלים את השירות שלו בצורה תקינה. הצבא מנסה לסייע לחייל, עד כמה שניתן, לרבות בהתאמת תנאי שירות, ברווחה ובמקרים המתאימים גם בהקלה בנושא הענישה. המטרה היא להעניק לחייל אפשרות שהשירות שלו יהיה משמעותי, ושהוא יסיים את שירותו באופן תקין.
הסניגור הצבאי הראשי לשעבר, אל"מ (מיל') אשר הלפרין אמר כי לדעתו יש ביכולתו של הצבא לזהות מבעוד מועד מיועדים לשירות שצפויים להתמודד עם אתגרים מיוחדים במהלך השירות. לדבריו, הצבא בשילוב משרד הרווחה, יכולים להציע מראש פתרונות שיכולים להוריד את היקפי התופעה של עבירת עריקות משירות.
במושב השני עסקו חברי הפאנל בשאלה כיצד מתייחסת מערכת הביטחון כיום לתובענות להכרה בנכי צה"ל ולהיקף זכויותיהם.
המרכז למשפט שיתופי וטיפולי פרסם תמצית נייר עמדה המפרטת הליכים שונים שניתן ליישם אותם על מנת לברר תובענות אילו ברגישות הראויה ובדרך שיתופית יותר הלוקחת בחשבון גם היבטים פסיכולוגיים.
עו"ד רינת גולד-גזית, מומחית טענה שבניגוד למגמה בולטת במשפט הישראלי המעודדת יצירת הסכמות ומקדמת משפט שיתופי הרי שבעניין נכי צה"ל רוב התובענות מתבררות בדרך לעומתית ויוצרת מצב שבו החייל הנפגע מוצא עצמו נלחם במי ששלח אותו להילחם.
עו"ד ענת גינזבורג, יו"ד ועדת נכים, תגמולים ושיקום בלשכת עורכי-הדין, הסכימה לדברים אלו וציינה שלעיתים מאבקים להכרה בנכות ולהיקף זכויות לנכה מוכר אילו אורכים שנים והנטל הכלכלי על החיילים קשה ולא ראוי.
גם השופט בדימוס דוד גלדשטיין, לשעבר יו"ר ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), סבר שראוי להחיל דרכים חלופיות נוספות לשפיטה הלעומתית, כגון הליכי גישור, לבירור התובענות הנזכרות, וכי יש לקדם טיפול מהיר בתובענות אילו.
עו"ד צפורת בלאושטיין, חברת ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), סיפרה על פיילוט המתקיים כיום לפיו ניתן בתיקים מסוימים להגיע לפשרות ולמנוע התדיינות לעומתית ארוכה.
עו"ד ערן יוסף, סגן היועץ המשפטי למערכת הביטחון (שיקום נכים ומשפחות), טען כי שני שליש מהתובענות להכרה בנכות מתבררות במהירות ומתקבלות. לגבי השליש הנותר חייבים לבדוק היטב את הנתונים היות שכמה אלפי תביעות מוגשות כל שנה וחלקן מתייחסות למאורעות שאירעו לפני שנים רבות או לתוצאות שהמומחים מטעם הצבא חושבים שלא ניתן בהכרח לקשור אותן לשירות הצבאי. לדבריו יש פתיחות במשרד הבטחון לחשוב במקומות המתאימים על דרכים חלופיות ולפיכך המשרד הסכים להשתתף בפיילוט שבו נעשים מאמצי פשרה.
אות הוקרה של המרכז למשפט שיתופי וטיפולי הוענק בכנס שנתי זה לד"ר פרץ סגל.
ד"ר סגל סיפר על שיחה שניהל בזמנו עם מי שכהן אז כאלוף פיקוד צפון, אלוף גבי אשכנזי, בנושא קידום יישום עקרונות הליך הגישור בצבא.
