דב יוהנס, 1914-2014, מייסד ומפתח של רשת החינוך של הסתדרות הפקידים (כיום המכללה למנהל), נולד בקראקוב שבפולין. בנעוריו היה חניך ומדריך בתנועת נוער, פעיל במחתרת הציונית במלחמת העולם השנייה, פעיל עלייה מטעם הסוכנות ודמות דומיננטית בוועד היהודים בקראקוב. מסלול חייו גיבש לו השקפת עולם איתנה בנושאי חינוך והשכלה.
חשיבה מרעננת
בסוף שנות החמישים הלכה והתגבשה מחשבה לפיה חינוך הוא תהליך פרוגרסיבי, שנמשך לכל אורך חיי האדם. הקיום האנושי כרוך בלמידה מתמדת, התפתחות, גמישות מחשבתית, בדיוק כמו שהמדע והטכנולוגיה אינם עוצרים לרגע. יוהאנס האמין ששני הקווים הללו חייבים להיפגש. עד תחילת שנות השישים התקיימו הכשרות מקצועיות בסיסיות לדרגים המקצועיים והניהוליים, מה שיצר פערים בין הקידמה לבין העובדים. הגיעה העת להעמיק, להדביק את הפער.
יוהנס יזם והקים מדרשה למנהל, שמטרתה להתמודד עם השמרנות המקצועית, להפיח חיים וידע במסדרונות המנהל הישראלי ולהחזיר את הדרג הבכיר לספסלי הלימודים. ההצלחה הייתה כבירה, עד כדי כך שהתלמידים ביקשו מראשי המדרשה להוסיף ידע אקדמאי והרחבת אופקים, בנוסף על ההכשרה המקצועית. דרישה זו, שהגיעה מהשטח, הייתה הבסיס להחלטה להפוך את המדרשה למנהל למכללה האקדמית למנהל.
מכאן נגזר הקוד הגנטי של המכללה: שילוב בין השכלה גבוהה ראויה, לצד הכשרה מקצועית, תוך התאמת הלימודים לצרכי הסטודנטים העובדים ושילובם בשוק העבודה.
רשמית, מוסד להשכלה גבוהה
ב-14 בדצמבר 1977 אישרה הממשלה את ההכרה במכללה כמוסד להשכלה גבוהה. ההחלטה התקבלה פה אחד. בעקבות ההחלטה הוזמנו חברי הנהלת המכללה בנובמבר 1978 ללשכתו של שר החינוך דאז, זבולון המר ז"ל, לטקס חגיגי שבמהלכו הוענקה להם תעודת היתר. כשנשאל דב יוהנס - בראיון שנערך איתו ב-2008 - על רגע המפנה, שבו הוכר המוסד מוסד להשכלה גבוהה במסגרת איגוד מקצועי, השיב: "אני רואה בכך מעשה יחיד במינו שלא היה מצליח לולא עצם כוחו של הרעיון, נחישות המגשימים והחיבור בין הסתדרות הפקידים שהעניקה מסגרת ציבורית תומכת, לבין תרומתם של אנשי הקהילה האדמית ובכירי המשק והמנהל הציבורי".
הממשק בין הקהילה אקדמית, אנשי תעשייה ובכירי המשק הוא מנוע הצמיחה והשגשוג של המרכז האקדמי המכללה למנהל מאז ועד היום.
לצד אלה התפתח סדר יום רלוונטי: אינטר-דיסציפלינריות המעודדת אינטראקציות ומיזוג בין תכניות לימוד חדשניות; למידה היברדית ואוריינות דיגטלית; מוֹבּיליוּת חברתית, מעורבות קהילתית, קשב ופעולה בתחום הקיימוּת, גמישות מחשבתית ויצירתית.
עם המטען הזה יוצאים יוצאים בוגרינו לדרך.