חוזרים מהחזית נלחמים על העבודה

כתיבה: ליאל דפרוש וזיו פנחס
עריכה: עו"ד דיאנה בארון

מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ב-7 באוקטובר 2023, חייהם של אלפי אנשי מילואים ובני ובנות משפחותיהם השתנו ללא היכר. עם פרוץ המלחמה, יותר מ-300 אלף אנשי מילואים גויסו לשירות, כשהם משאירים מאחור את עבודתם ואת מחויבויותיהם האישיות. על אף האתגרים, הם התייצבו ללא היסוס. כ-75% מהם  צעירים בגיל שבו הפרנסה חיונית במיוחד – כ-46.56% נמצאים בטווח הגילאים 20-29, וכ-27.65% נוספים בגילאי 30-39. בנוסף, על פי ההערכות, כ-100 אלף בנות ובני זוג נותרו בעורף לדאוג לצרכי המשפחה ונאלצו להיעדר מעבודתן/ן. התוצאה עבור אנשי המילואים ובני משפחותיהם הייתה פגיעה משמעותית ביציבות הכלכלית ובקריירה המקצועית.

במהלך שנת 2024, רבים ממשרתי המילואים נקראו שוב לשירות ומצאו עצמם מול מציאות מורכבת: קושי במציאת עבודה, חוסר יציבות כלכלית ואתגרים נפשיים בעקבות השירות. חלקם גילו שמקום עבודתם לא מחכה להם, וחלקם מתקשים להשתלב בשוק העבודה בגלל חשש המעסיקים להעסיק עובדים עם צו מילואים. רבים נאבקים לשוב לשגרה לאחר תקופה של ניתוק מחיי היום-יום, וההשלכות הנפשיות מוסיפות לקושי. מצב זה דורש מענה ברור מהמדינה ושוק העבודה כדי לתמוך במשרתי המילואים ובמשפחותיהם בשיקום ובתעסוקה.

בחודש דצמבר 2024 נערך סקר על-ידי מכון ברנדמן עבור עמותת שותפות מגן בקרב כ-1,200 אנשי מילואים. הסקר חושף את עומק הקשיים שאנשי המילואים חווים עם חזרתם לחיים האזרחיים. על פי הממצאים, למעלה מ-90% מהנשאלים ציינו שאינם מרגישים שהצליחו לחזור לתפקוד מלא, וכ-80% דיווחו על חוסר סבלנות, מצבי רוח משתנים וקשיים בריכוז. בנוסף, 67% מהנשאלים ציינו שהם מתקשים לעבוד במשך שעות ארוכות, ו-64% דיווחו שאיבדו עניין בעבודתם ומרגישים כי עבודתם היא חסרת משמעות. הנתון המדאיג ביותר הוא ש-62% מהמשתתפים דיווחו שהם ניסו להסתיר את הקשיים שהם חווים במקום עבודתם, דבר המצביע על קושי משמעותי בהתמודדות עם החזרה לשגרת העבודה ועם קבלת העזרה הנדרשת.

שירות המילואים בישראל הוא חלק מרכזי מהמציאות הביטחונית. לאורך השנים, אזרחי המדינה וכוחות הביטחון התמודדו עם מבצעים ומלחמות, ובעקבות כך, רשויות המדינה הכינו את עצמן לתרחישים שונים שיגנו וישמרו על אנשי כוחות הביטחון מול המערכת המשפטית והמדינית. הצורך במתן סיוע לחיילי המילואים, שהקריבו רבות למען ביטחון המדינה, הביא לגיבוש חוקים ותקנות שמגנים על זכויותיהם, במיוחד בתחום התעסוקה. חקיקה זו מיועדת לשמור על מקום עבודתם של משרתי המילואים, למנוע אפליה בתהליכי קבלה לעבודה, ולאפשר להם לשוב לשוק העבודה בקלות.

סעיף 41א לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949, (1)קובע שלא יפטר מעסיק עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו, ואם פוטר- הפיטורין מבוטלים. סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 קובע, בין היתר, איסור הפליה על משרתי מילואים פעילים או כאלה שעתידים להיקרא למילואים בקבלה לעבודה, תנאי העבודה, קידום הכשרה או פיטורים.

למרות החוקים המגנים על משרתי המילואים מפני פיטורים ואפליה תעסוקתית, המציאות מוכיחה שמשרתי המילואים עדיין מתמודדים עם אתגרים משמעותיים במקום עבודתם. החוק אמנם אוסר על פיטורי עובדים בשל שירות מילואים ומחייב מעסיקים לשמור על רציפות העסקתם, אך בפועל ישנם חסמים רבים שמונעים ממשרתי מילואים ליהנות משוויון הזדמנויות מלא. יחסם של מעסיקים רבים כלפי עובדי מילואים מושפע מהתפיסה שהיעדרויותיהם התכופות מהוות נטל כלכלי ותפעולי על הארגון. בנוסף, משרתי המילואים נתקלים בהאטה במסלול הקידום שלהם ביחס לעובדים אחרים, שכן היעדרותם המתמשכת משפיעה על שיקולי הקידום של המעסיקים, שלרוב מעדיפים לקדם עובדים הזמינים להם באופן רציף. בעיה נוספת היא הפערים שנוצרים בהתפתחות המקצועית שלהם, שכן שירות המילואים עלול למנוע ממשרתי המילואים להשתתף בהכשרות וקורסים חיוניים, מה שמציב אותם בעמדת נחיתות תעסוקתית מול עמיתיהם. מסיבה זו, בין היתר, משרתי מילואים רבים נאלצו לוותר על האפשרות להשתלב מחדש בשוק העבודה במהלך המלחמה ובחרו לפנות לקבלת דמי אבטלה במהלך שירותם. בקיץ 2024 דווח על כ-5,000 אנשי מילואים אשר קיבלו  קצבה זו מביטוח לאומי.

מעבר לכך, הימשכותה של המלחמה הנוכחית למעל משנה וחמישה חודשים, מעצימה את הקשיים שחווים משרתי המילואים ומייצרת אתגרים חדשים גם עבורם וגם עבור בני משפחותיהם. ההגנה מפני פיטורים לא הורחבה לבני ובנות זוג של משרתי המילואים, למרות הפגיעה בתעסוקתן של בנות הזוג. רק בחודשי המלחמה הראשונים, כ-20% מנשות המילואים דיווחו על שינוי תעסוקתי והסבה מקצועית; 6% פוטרו מעבודתן, 9% התפטרו מרצונן, 6% הוצאו לחל"ת בכפייה, 12% יצאו לחל"ת כפוי וכ- 28% ירדו בהיקף המשרה. זאת בנוסף למחיר הנפשי שמשלמות בנות זוגם של משרתי המילואים.

למרות החוקים הקיימים, המציאות מוכיחה כי הדרך לשוויון תעסוקתי מלא עבור משרתי המילואים ובני משפחותיהם עוד ארוכה, ודורשת מאמץ משותף מצד המדינה, המעסיקים והחברה כולה. על מנת להתמודד עם האתגרים העומדים בפני משרתי המילואים ובני משפחותיהם בשוק העבודה, יש צורך בנקיטת צעדים נוספים. כך למשל, תוכנית "ממדים לתעסוקה" שהחלה לפעול בסוף שנת 2024, מהווה צעד משמעותי בקידום השתלבותם מחדש של משרתי המילואים, באמצעות קורסים ייעודים, ליווי אישי במציאת עבודה ומתן כלים לפיתוח ומיומנות אישית.

לטעמנו, יש לפעול לשילוב רחב ומעמיק יותר של משרתי המילואים בשוק התעסוקה, תוך מתן דגש על שילובם של המעסיקים בתהליך. יש לעודד תמריצים לחברות המקדמות מילואימניקים ולפתח מנגנונים למניעת פגיעה בקידומם המקצועי של משרתי המילואים. יש להבטיח שמי שנענו לקריאתה של המדינה בשעתה הקשה ביותר והשאירו מאחור את בני ובנות משפחותיהם, מקום עבודתם וחייהם, יוכלו לחזור ולהשתלב בחיים האזרחיים בצורה הטובה ביותר. יש להבטיח שההערכה על הקרבתם לא תיעשה רק מן הפה אל החוץ אלא גם בפועל. על כן, על המדינה לסייע למשרתי המילואים ולבני משפחותיהם בניסיונות החזרה לשגרה, ויותר מכל – להבטיח שלא ייאלצו לצאת למלחמה נוספת, הפעם על מקומם בשוק העבודה.

--------------------------
1) חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949.

ליאל דפרוש                                         זיו פנחס