כלכלת בינה מלאכותית - העתיד של תחום הפיננסים כבר כאן

עצות פיננסיות מותאמות אישית וגם התראות על הונאות: מירב הראל, מרצה בפקולטה למנהל עסקים ומומחית עולמית לפינטק ובלוקצ'יין, סוקרת את ההבטחות בתחום ה- AI בעולמות הפיננסים וגם את הסכנות.

עולם ה-AI, שהיה תחום משעשע לשחק בו, הפך לכלי שימושי שהפך במהירות לטכנולוגיה אותה אימצה האנושות מהר מכל טכנולוגיה שקדמה לה. מה שהיה משחק, מעורר עכשיו חשש בקרב מקבלי החלטות ומובילי טכנולוגיה בעולם. איך ישפיע התחום על עולם הפיננסים והאם יהפוך מנכס לנטל או להפך?

"על יישומים של בינה מלאכותית עובדים כבר כ-30-40 שנה", אומרת מירב הראל, מרצה בפקולטה למנהל עסקים ומומחית עולמית לפינטק ובלוקצ'יין, ומסבירה את הדרמה במה שקורה כעת: "מה שקרה עכשיו הוא ש-ChatGPT החל להיות בשימוש בקרב הקהל הרחב. חברות וארגונים כבר השתמשו בבינה מלאכותית בפורמטים שונים כמו ווטסון של חברת IBM ודומים לו, אבל הפתיחה של OPEN AI עם ChatGPT הביאה את הדבר לכלל הציבור והאימוץ המהיר של הטכנולוגיה מוכיח את גודל השעה".

מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'איי, חושב שהשפעת הטכנולוגיה של ה-AI על האנושות תהיה גדולה מזו שהיתה לחשמל, פרופ' יובל נוח הררי מזהיר שהיא עלולה להביא לכליית האנושות ואילון מאסק אמר שהבינה המלאכותית מסוכנת מפצצת אטום. האם הם צודקים או שמא זו דווקא הזדמנות?

"אם לדבר על עולם הפיננסים, הרי שבתחום זה כבר יש בנקים בארה"ב ובעולם שמשתמשים ב-AI. לג'יי פי מורגן יש מערכות AI וגם לקפיטל 1, ולא רק להם. חלקם פיתחו בעצמם מערכות, חלק אימצו טכנולוגיות קיימות", אומרת הראל ומזכירה לנו שבסין, כבר שנים מנהלת המדינה מעקב אחר אזרחים, שמדרג אותם וקובע עבורם דירוג חברתי לפי התנהגותם, דרוג שמשפיע אפילו על יכולות קבלת האשראי שלהם.

"גם במערכת הפיננסית הישראלית כבר יש לכך ניצנים, למשל בתחום איתור הונאות בנקאיות וכרטיסי אשראי. זה נמצא כבר שנים רבות במערכת אבל מה שהשתכלל לאחרונה זו הטכנולוגיה. אחרי שהאלגוריתם לומד, הוא יודע לנתח מצבים לרמת דיוק מירבית וזה השכלול שלו, שמגיע כשלב שאחרי לימודי המכונה", היא אומרת, "ככל שהמכונה תלמד יותר ותקבל יותר נתונים ויותר תובנות בעקבות זה, היא תוכל להוביל לתוצאות מדהימות וליישומים מדהימים אבל גם לבעיות שהרגולטורים והאנושות צריכים לתת עליהם את הדעת".

מצ'ט בוט ועד יעוץ פיננסי אישי ומדויק

הראל מוצאת את האפשרויות של טכנולוגית ה-AI בעולם הפיננסי כמסעירות ממש. "כרגע, בשוק הפיננסים מתקיים היישום הפשוט ביותר – AI של בנקאות ללקוחות פרטיים - הצ'ט בוט", היא אומרת. "הוא יכול לענות תשובות שנכתבו לו ומצד שני, מכונה מתקדמת של AI יכולה ליצור עבורו ועבור הלקוחות, מענים משוכללים יותר ומצליבי נתונים מתחומים שונים ומעולמות שונים, שמהווים מקור עבורה לדאטה".

דוגמה טובה ליעילותו של הבוט היא שהוא, להבדיל מנציג שירות, יכול לעזור ללקוחות 24/7 אבל הוא גם יכול לשכלל את המידע ולהצליב אותו עם מידע מבחוץ ולהתריע משהו כמו: "שימי לב, הנגיד מוריד את הריבית, כדאי לשים לב למצב המניות" ללקוחה הפעילה בשוק המניות, או שהוא יכול להשתמש בנתונים מהעולם כדי לתת עצות פיננסיות המותאמות עבור הלקוח על פי מצבו.

"לבנק קפיטל 1 האמריקאי יש כבר צ'טבוט שנקרא ENO והוא הולך ומשתכלל ככל שחולף הזמן, באופן כזה שהוא מגיע לרמה של עוזרת אישית פיננסית. העתיד, אם כך, צופן למודלים כאלה שכלול מקסימלי", אומרת הראל. "מנוע כזה יכול גם לזהות הונאות ומתקפות סייבר בהיותו מזהה דפוסים ואנומליות ומשתכלל כל הזמן. הרזולוציות שהוא יגיע אליהן בעתיד הלא רחוק הן כמעט בלתי מוגבלות". היא מספרת שבנק ג'יי פי מורגן מיישם כבר את היכולות הללו על כרטיסי אשראי, באופן שחוסך לו הרבה כסף וכוח אדם.

"יש גם שימושים שונים של בינה מלאכותית בבנקאות העסקית", היא אומרת ומציגה את הסכנות הגלומות בהלוואות עסקיות ככאלה שרצוי לזהות ואלגוריתם ה-AI יכול לעשות בקלות. "בני האנוש מוגבלים ביכולת הראיה הרחבה שלהם לאורך זמן", היא מסבירה, "AI יכול לבדוק אשראים וחשיפות לסיכון מגורמים חיצוניים או אישיים. היכולת שלו לזהות את זה על מאסה של חשבונות עסקיים היא מופלאה ובנקים בארה"ב מוכיחים תוצאות מדהימות של שימוש ביכולת הזו".

הראל גם מוסיפה, שלמנגנון לומד שכזה יהיה תפקיד קריטי גם באיתור הלבנות כספים, באוטומציה וייעול של תהליכים ובהפחתת טעויות אנוש. "ניתוח נתונים מאסיבי יכול גם לזהות טרנדים ודפוסים ויכול לחזות ולהמליץ על השקעות אישיות המותאמות לכל לקוח. גם מידע שוק, שמוצלב עם סנטימנט חברתי ולקחים מההיסטוריה, עשויים לעזור בהמלצות להשקעות. את התובנות אפשר ליישם בבית ההשקעות עצמו, מול הלקוחות או כייעוץ מולם".

אם זה כל כך טוב, למה אומרים שזה מסוכן?

הראל מודעת ליתרונות המסעירים את הדמיון אבל יודעת שבטכנולוגיה הזו קיימים גם סיכונים. "עם התפשטות טכנולוגית ה-AI, עולות שאלות של סיכונים המתחלקים לכמה נושאים – אתיקה, פרטיות לקוח ורגולציה", היא אומרת ומסבירה:

אתיקה – המלצה של מנוע טכנולוגיית ה-AI ללקוח, לביצוע פעולה פיננסית, עלול לשרת אינטרס של מי שמנהל את המכונה. זה סיכון ולכן נדרשת שקיפות, הוגנות ואחריות על פעולות מומלצות של ה-AI. "גם דעות מוקדמות ותבניות חשיבה עלולות להשפיע על ההמלצות שנותנת המכונה. האלגוריתם עלול ליצור הפליה במתן המסקנות וזה עשוי לפעול לרעת הלקוחות". רוצים דוגמה? נניח שאישה מבקשת הלוואה. מנוע ה-AI יודע שנשים מרוויחות פחות מגברים בממוצע, האם הוא ימליץ לאישה על הלוואה קטנה יותר? אולי על הלוואה בתנאים פחות טובים בגלל תבניות חשיבה ולא לגופה של בקשה?

רגולציה – "הרגולטור חייב להיכנס כאן לעובי הקורה ולכן, כבר עכשיו צריך לבנות תשתיות רגולציה לשמירה על פרטיות וגילוי נאות אבל גם צריך להתאים אותם לרגולציה העכשווית, שכבר עוסקת בכל אלה", אומרת הראל. "הרגולטורים יצטרכו לפתח סט התנהגויות, שילמדו את הדברים לאורך זמן ויצטרכו לשמור כל הזמן עם אצבע על הדופק".

פרטיות ואבטחת מידע – "העניין הזה קריטי, יש את סוגיית הבעלות על המידע שנצבר על אנשים פרטיים, סוגיה שתתעצם בשימוש עם AI. כרגע מי שעושה מוניטיזציה של המידע שנצבר על אנשים הן חברות הטכנולוגיה, ולא 'יצרני המידע' (האנשים הפרטיים). הנושא הזה טרם טופל רגולטורית, במצב הנוכחי. עם כניסת ה-AI ואיסוף מידע רב יותר על אנשים - שאלת הבעלות על המידע הופכת להיות קריטית יותר. בנוסף, טכנולוגיית ה-AI יכולה להיחשף למידע פרטי של אדם, כולל הרגלים. יש פה מידע פרטי ורגיש, וכאן אבטחת המידע תהיה חייבת להיכנס לפעולה", אומרת הראל, "המידע גם צריך להיות מוצפן ומאובטח היטב וגם חייבת להיות שקיפות על מהלכי מנוע ה-AI."

ומה צופן העתיד?

להראל ראייה רחבה וארוכת טווח. "רמת ההחלטות של ה-AI תהיה יותר ויותר מדויקת, וככל שיעבור זמן, המודלים יהיו מדויקים יותר ויוכלו לבנות אסטרטגיות מדויקות יותר. אני מאמינה שה-AI יהיה גם כלי מצוין לתקשורת יעילה בין הגוף הפיננסי ללקוח, הוא יביא לפרסונליזציה של הצרכים של היחיד וככל שה-AI יתקדם הוא יזהה הונאות ופריצות טוב יותר", היא אומרת ומעריכה שתהיה גם אוטומציה של תהליכים של רגולציות ושהמערכת תסייע לתחום ניהול ההשקעות, בכך שתוכל לזהות מגמות בשוק, בהתאם לאירועים בעולם ותוכל להציע אסטרטגיות השקעה מותאמות.