חזקה למרות הכל: כלכלת ישראל מציגה נתונים מרשימים אחרי 3 שנים מאתגרות
כיצד הייתם מצפים שתיראה כלכלה של מדינה שעברה בתוך 3 שנים כמה טלטלות משמעותיות? מן הסתם, רוב האנשים היו מניחים שכלכלתה של מדינה כזו תסבול מפגיעה משמעותית.
ישראל, כך מתברר, לא מתנהגת לפי הציפיות. גם לאחר 3 שנים קשות, כלכלת ישראל מפגינה חוסן מרשים. ב-3 השנים החולפות התמודדה מדינת ישראל עם הכרזת הממשלה על כוונתה לבצע רפורמה משפטית (יש מי שיכנו אותה מהפכה משטרית), מהלך שחצה את הציבור לשני מחנות עיקריים. ואם זה לא מספיק, בשנתיים האחרונות עברה ישראל טבח נוראי שהוביל למלחמה שסופה לא נראה באופק, חטופים שעדיין מצויים בעזה, ובמקביל מלחמת בזק מול איראן.
תשואות מרשימות בשוק ההון, עסקאות ענק בהייטק הישראלי
"כשהתחילה מלחמת 'חרבות ברזל' פרמיית הסיכון של ישראל ספגה מכה קשה", אומרת ד"ר גלי אינגבר, ראשת המחלקה למימון וכלכלה ומרצה בפקולטה למנהל עסקים, "אבל המהלכים הצבאיים בהמשך בהם נקטה ישראל בלבנון, עם חיסול נסארללה, ואחר כך במלחמה מול איראן, שיקמו את האופן שבו העולם תופס את היכולות הצבאיות שלנו. אומנם לא הסרנו את האיום האיראני, אבל הוכחנו עליונות מול האיראנים, מול החיזבאללה ובוודאי שמול החמאס".
לדבריה, כל אלו גרמו לכך שפרמיית הסיכון של ישראל ירדה בשנה האחרונה באופן משמעותי. הירידה הזו מתבטאת בחזרה של משקיעים לשוק הישראלי, בהתחזקות השקל מול האירו והדולר, ובנתונים המרשימים של הבורסה הישראלית.
"שוק ההון הישראלי עלה מאוד בחודשים האחרונים, יותר מכל שוק הון אחר בעולם. הביצועים והתשואות שלו מתחילת השנה מרשימים מאוד", אומרת ד"ר אינגבר, "החזרה של משקיעים להשקיע בשוק ההון הישראלי מצביעה על אמון בכלכלה הישראלית ועל הירידה בפרמיית הסיכון שלנו".
אינדיקציה נוספת לחוסן של השוק הישראלי היא התאוששות ענף ההייטק. "היה חשש גדול בעקבות ההפיכה המשטרית שמשקיעים ימנעו מהשקעה בחברות הייטק ישראליות, ולכך תהיה השפעה על המשק כולו, מכיוון שההייטק הוא מנוע הצמיחה של ישראל". אבל גם חשש זה, לפחות לעת עתה, התפוגג. בחודשים האחרונים נרשמו עסקות ענק שמעידות על התאוששות הענף – רכישת סייברארק על ידי פאלו אלטו נטוורקס ב-25 מיליארד דולר, ורכישת וויז על ידי גוגל ב-32 מיליארד דולר.
לצד זאת מזכירה ד"ר אינגבר את יחס החוב-תוצר הנמוך יחסית של ישראל בהשוואה למדינות אחרות (אם כי יחס זה עמד בתחילת המלחמה על 60% וכיום הוא מתקרב ל-70%).
אם המלחמה תימשך – דברים עלולים להשתנות
למרות כל הסימנים החיוביים הללו, חברות דירוג האשראי לא ממהרות להעלות בחזרה את דירוג האשראי של ישראל או את אופק הדירוג. לאורך שנים נחשבה כלכלת ישראל ליציבה, ודירוג האשראי שלה היה גבוה ושמר על יציבות. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" הורד דירוג האשראי של ישראל על ידי כל סוכנויות הדירוג, כמו גם התחזית להמשך. "הסרת האיום האיראני ואיומים אזוריים אחרים, לפחות לעת עתה, שהובילה להתחזקות האמון של המשקיעים בשוק הישראלי, טרם באה לידי ביטוי בשינוי התחזית של סוכנויות הדירוג", אומרת ד"ר אינגבר, "גופים אלו לוקחים בחשבון גורמים נוספים כשהם קובעים את הדירוג כמו ההתנהלות התקציבית, הגרעון, יחס חוב-תוצר, האחריות שמגלה הממשלה מבחינת כלכלית, הימשכות המלחמה ועוד. כשהם בוחנים את כלל הגורמים האלו בהקשר של ישראל, הם עדיין לא רגועים ולכן לא מעדכנים את התחזית כלפי מעלה".
ד"ר אינגבר מציינת כי למרות החוסן מעורר התקווה של הכלכלה הישראלית, יש לקחת בחשבון כי התארכות המלחמה כבר מתחילה לתת את אותותיה. "כלכלת ישראל נכנסה לתקופה המשברית הזו, לפני כ-3 שנים, כשהיא חזקה מאוד, אבל לא לעולם חוסן. אנחנו רואים פגיעה בנתוני הצמיחה של המשק, ירידה בצריכה הפרטית ובהשקעות, פתיחה של התקציב והגדלת הגירעון, והגדלה של היחס חוב-תוצר. אומנם יחס החוב-תוצר של ישראל עדיין נמוך בהשוואה למדינות מערביות אחרות, אבל אם המלחמה תימשך הוא רק ימשיך לגדול. חשוב לזכור כי המשמעות של הימשכות המלחמה היא הוצאות ביטחון גדולות מאוד, וכאלו שעוד ימשיכו לגדול. ההוצאות הללו ממומנות ועוד ימומנו שנים רבות על-ידי הגדלת נטל המיסים, במקביל לצמצום ההשקעות בחינוך, ברווחה, בבריאות, בתשתיות ובתחבורה, ובמקביל להגדלת הגירעון שמוביל ללקיחת הלוואות יקרות ולהגדלת החוב".
לצד העוצמה שמפגינים סקטורים כמו תעשיית ההייטק והתעשיות הביטחוניות, מזכירה ד"ר אינגבר כי יש ענפים שנפגעו קשות מהמלחמה כמו ענף החקלאות, ענף הנדל"ן וענף התיירות. "בנוסף, יש פגיעות שאנחנו עדיין לא מרגישים את כל היקפן. יש עדיין מילואימניקים/מפונים רבים שלא חזרו לשגרה שלהם, יש הרבה פצועים בגוף ובנפש שהשיקום שלהם עוד לא התחיל. התנהלות הממשלה בטווח המיידי והרחוק היא זו שתיקבע עד כמה הכלכלה הישראלית תוכל להמשיך ולשמור על החוזק שלה לאורך זמן".
ד"ר גלי אינגבר, ראשת המחלקה למימון וכלכלה ומרצה בפקולטה למנהל עסקים
