זהו שיר אחרי מלחמה? מה מחכה לכלכלת ישראל ביום שאחרי
לאחר שנתיים קשות, מדינת ישראל נכנסת לתקופה רגועה יותר, עם ההכרזה על הפסקת אש במלחמת "חרבות ברזל". ההכרזה על הפסקת האש, שנכנסה לתוקף באוקטובר 2025, מלווה באופטימיות זהירה שכעת החברה הישראלית תוכל להתחיל בשיקום הכה נחוץ.
כיצד המשק הישראלי צפוי להגיב לרגיעה זו ואיזה אתגרים עומדים כעת בפני כלכלת ישראל? ד"ר גלי אינגבר, ראשת המחלקה למימון בפקולטה למנהל עסקים של המכללה, עושה לנו סדר.
תכנון תקציב מאוזן ל-2026
כלכלת ישראל מתמודדת כעת עם כמה אתגרים במקביל, הראשון הוא תכנון תקציב ל-2026. "המלחמה הארוכה, מעל לשנתיים, עלתה לישראל מאות מיליארדי שקלים. כעת מתכננים את תקציב 2026, כאשר הוצאות המלחמה כבר אינן על הפרק", אומרת ד"ר אינגבר. "יחד עם זאת, אין ספק שתקציב הביטחון יגדל משמעותית בשנים הקרובות בגלל הצורך לשמור על כשירות הצבא, למלא את מחסני הנשק, ולשקם את הפצועים בגוף ובנפש. במקביל ישנן הוצאות רבות על הפרק כגון שיקום יישובי הצפון והדרום, שיקום נזקי המלחמה עם איראן (ביה"ח סורוקה, מכון ויצמן וכד'), תשלומי ריבית על החוב המוגדל ועוד ועוד".
ד"ר אינגבר מזכירה כי רק לפני כחודש אושר בממשלה תקציב 2026, שבו סוכם שמערכת הביטחון תקבל סכום של 112 מיליארד ש"ח. זאת לעומת תקציב של כ-65 מיליארד ש"ח בשנת 2022, לפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
הקטנת הגירעון
בתקציב 2026, שאושר בממשלה בתחילת דצמבר, נקבע יעד גרעון של 3.9%. זאת לאחר שנתיים שבהן הגרעון בתקציב היה מעל ל-5%. חשוב לציין כי בבנק ישראל, בחברות דירוג האשראי ובארגון ה-OECD מעריכים כי הגרעון לשנת 2026 יעבור את ה-4%.
עמידה ביעד של צמצום הגירעון תוביל גם לצמצום יחס החוב-תוצר שעומד כעת על כ-70%. "זה עדיין יחס נמוך בהשוואה למדינות אחרות, אבל חשוב לזכור כי יחס החוב-תוצר של ישראל לפני המלחמה היה 60%", מציינת ד"ר אינגבר.
הדרך לצמצום הגירעון מחייבת הקטנה של ההוצאות והגדלה של ההכנסות. "זה האתגר האמיתי. כיצד מצליחים לצמצם הוצאות כאשר יש צורך להגדיל את התקציב של משרד הביטחון, כאשר הוצאות הריבית על החוב גדלות, כאשר יש צורך לשקם את הצפון והדרום, כאשר חשוב להשקיע גם בחינוך, בתחבורה, בבריאות וברווחה, ובמקביל הממשלה מסרבת לסגור משרדים מיותרים ומתעקשת שלא לקצץ בכספים הקואליציוניים?". ד"ר אינגבר גם מזכירה כי אנו נכנסים לשנת בחירות, שתביא עימה "כלכלת בחירות", שלא בהכרח מתיישבת עם הצורך להקטין את הגירעון. כדוגמה היא מצביעה על הגדלת תקרת הפטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75$ ל-150$. "מדובר בצעד שמריח כמו 'כלכלת בחירות'. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ תגרע מהכנסות הממשלה ממיסים כמיליארד ש"ח".
תמיכה בצמיחה
לדבריה, על מנת להציג תקציב שיש בו חזון אמיתי, חשוב להקצות כספים לפעילויות תומכות צמיחה ולפתרון בעיות מבניות בתחומים כמו חינוך, בריאות, תחבורה, חקלאות ורווחה.
בשנתיים האחרונות, הצמיחה בישראל הואטה בצורה משמעותית, והייתה כמעט אפסית. כעת התחזיות הן כי המשק הישראלי יחזור לצמוח. תחזית עדכנית של ה-OECD צופה כי הצמיחה ב-2026 וב-2027 תגיע ל-4.9% ו-4.6%, בהתאמה.
"הכלכלה הישראלית הציגה חוסן יוצא דופן בשנתיים האחרונות. התוצר המקומי נותר חזק, השקל שמר על יציבות מרשימה, והבורסה בתל אביב שברה שיאים. במקביל היצוא הביטחוני נהנה מביקוש עולמי חסר תקדים, ותעשיית ההייטק המשיכה להניע את הצמיחה עם אקזיטים במיליארדי דולרים. יחד עם זאת, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה חזרה לשגרה. המדינה זקוקה כעת לתוכנית אסטרטגית נועזת, שתסיט משאבים מהוצאות מלחמה פסיביות להשקעות צמיחה אקטיביות. כלכלה בריאה זקוקה ליותר ממנוע אחד (הייטק), מה שמחייב שיקום יסודי של ענפי ליבה שנפגעו במלחמה כגון תיירות, בניה וחקלאות".
שיפור תדמיתי והחזרת אמון המשקיעים
נקודה נוספת שמעלה ד"ר אינגבר מתייחסת לחשיבות של ההשקעה בשיפור התדמית של ישראל בעולם, ובהחזרת אמון המשקיעים. "בשנתיים האחרונות התדמית של ישראל נפגעה. על אף העובדה שיש לא מעט תחומים בהם ישראל מובילה, וענפים שבהם יש לנו יתרון כמו התעשייה הביטחונית, יש לא מעט משקיעים ומדינות שחוששים להיות מזוהים איתנו. ישראל זקוקה לשיקום תדמיתי דחוף שיחזיר אליה את אמון המשקיעים. החזרת אמון המשקיעים, לצד הצגת תקציב מאוזן ואחראי, יכולים לסייע בהעלאת דירוג האשראי של ישראל בעתיד", היא אומרת.
"מדובר באתגרים משמעותיים עמם צריכים ראשי המשק להתמודד בחודשים ובשנים הקרובות, על מנת לשמור על חוסנה של הכלכלה הישראלית", היא מסכמת.
ד"ר גלי אינגבר, ראשת המחלקה למימון וכלכלה ומרצה בפקולטה למנהל עסקים
