מדיניות המכסים של טראמפ וכיצד היא עשויה להשפיע על ישראל
מאז נכנס הנשיא האמריקאי הנוכחי, דונלד טראמפ, לתפקידו, הוא מייצר כותרות ללא הפסקה. המעורבות שלו באזורנו, במלחמה בין רוסיה לאוקראינה, הקשר של עם אילון מאסק – כל אלו הן רק דוגמאות נקודתיות.
אחד התחומים בהם יצר טראמפ זעזוע הוא קשרי המסחר של ארה"ב עם שאר העולם. בתחילת חודש אפריל הודיע טראמפ על מדיניות מכסים חדשה במסגרתה הוא הטיל מכסים הדדים של עד 50% על מדינות שמולן יש לארצות הברית גירעון מסחרי, ומכסי בסיס של 10% על כמעט כל שאר המדינות.
הכרזה זו הובילה לחוסר שקט בשווקים, ובמקביל טראמפ השעה את המכסים ההדדיים ל-90 יום כדי לתת למדינות זמן להסכים להפחית חסמים ליצוא אמריקני, אבל מכסי הבסיס, בשיעור של 10%, נשארו. לאחרונה קבע בית המשפט לסחר בינלאומי בארצות הברית, כי לנשיא דונלד טראמפ אין סמכות חוקית להטיל מכסים גלובליים, אך הוגש ערעור על החלטה זו, ובית משפט פדרלי לערעורים בארה"ב קבע כי טראמפ יכול להמשיך לאכוף את תוכנית המכסים שלו על מדינות העולם, בזמן שהחלטת בית המשפט לסחר בינלאומי נבדקת.
המטרה: Make America great again
ד"ר גלי אינגבר, ראשת ההתמחות במימון בפקולטה למנהל עסקים, מנתחת את ההשפעה הצפויה של מהלכים אלו על הכלכלה הישראלית – אם אכן תצא תוכנית טראמפ לפועל.
ד"ר אינגבר מציינת כי "למרות הקפאת המכסים הרוחבית על שיעור של 10%, המכסים על סין עומדים כרגע על 30% (לאחר שכבר עמדו על 145%), כשברקע מתקיים מו"מ בין שתי המדינות במטרה להגיע להסכם סחר שיהיה מקובל על שני הצדדים. במקביל, המכס על כלי רכב שלא מיוצרים בארה"ב בגובה של 25% נכנס לתוקף, ובנוסף נכנסו לתוקף מכסים בשיעור של 50% על יבוא פלדה ואלומיניום. כמו כן נכנסו לתוקף מכסים בשיעור של 25% על מוצרים המיוצרים בקנדה ובמקסיקו (למעט מספר קטגוריות שהוחרגו)".
המטרה של טראמפ אומרת ד"ר אינגבר, היא להחזיר את אמריקה לגדולתה, או במילותיו – Make America great again" (MAGA)", על ידי חיזוק הייצור המקומי. מטרה נוספת היא לשפר את הסכמי הסחר של ארה"ב, כי לתפיסתו לאורך שנים נוצלה ארה"ב על ידי שותפות הסחר שלה שהטילו מכסים על מוצרים שמיוצרים בארה"ב, בעוד שהן יכלו לייצא אליה סחורה ללא הגבלה.
הזווית הישראלית: לא צפויה פגיעה משמעותית
כיצד המדיניות הזו צפויה להשפיע על ישראל, אם היא תצא לפועל? ד"ר אינגבר מציינת כי בתוכנית המקורית המכס על סחורה המיוצרת בישראל היה אמור להיות בגובה של 17%, שזה נמוך יחסית בהשוואה למכסים המקוריים שתוכננו על מרבית המדינות האחרות.
"בתחילת הדרך, עוד לפני שהוצגו פרטי הפרטים של תוכנית המכסים, הדאגה הגדולה בשוק הישראלי היתה שהמכסים יוטלו גם על שירותים ולא רק על סחורות ומוצרים. הסיבה לדאגה נבעה מהעובדה שענף ההייטק הישראלי, שהוא הקטר של המשק, מייצא לארה"ב בעיקר שירותים", אומרת ד"ר אינגבר, "מהרגע שפורסמה התוכנית, וממנה עולה כי המכסים יוטלו רק על סחורות ומוצרים, אז החשש הזה הוסר".
מכיוון שענף ההייטק אחראי ליותר מ-50% מהייצוא הישראלי, והוא כאמור מייצא בעיקר שירותים, ד"ר אינגבר אומרת כי כלכלת ישראל לא צפויה להיפגע משמעותית מהתוכנית. "עלולה להיות פגיעה בתחומי ייצוא כמו יהלומים, פלסטיק, מתכות, מכונות וציוד רפואי. אם אכן המכס יעלה, ייתכן כי תעשיות אלו יפגעו מכיוון שמוצריהם יתייקרו עבור השוק האמריקאי, ולכן ירכשו אותם פחות. במצב כזה הן, מן הסתם, יאלצו לנקוט בצעדי התייעלות".
במקביל, היא מציינת, כי להעלאת המכסים עשויה להיות גם השפעה חיובית על הכלכלה הישראלית. "אם למשל המכס שיוטל בארה"ב על האיחוד האירופי יהיה גבוה, ואירופה תטיל מכסים נגדיים על סחורה אמריקאית, ייתכן שמדינות באיחוד יצמצמו את הסחר מול ארה"ב וירצו למכור ולקנות יותר מוצרים מישראל. מצב כזה יכול להיווצר גם מול מדינות נוספות. העלאת המכסים על ידי ארה"ב עשויה לפתוח לתעשייה הישראלית הזדמנויות חדשות של יבוא/ייצוא, ועשויה אולי אף להביא לירידת מחירים בשוק הישראלי בטווח הרחוק".
ד"ר גלי אינגבר, ראשת ההתמחות במימון בפקולטה למנהל עסקים