ההזדמנויות בתחום הסחר בינלאומי שיכולות להיפתח עבור ישראל
למלחמה המתמשכת בה מצויה ישראל מה-7 באוקטובר יש השלכות רבות, ביניהן גם השלכות כלכליות.
לדברי פרופ' תמר אלמור, דיקנית הפקולטה למנהל עסקים לשעבר, וחוקרת ידועה בתחום היזמות הבינלאומית, הפגיעה בשוק הישראלי באה לידי ביטוי במובנים רבים.
"המלחמה יצרה המון אנטגוניזם כלפי ישראל בחו"ל, זה בא לידי ביטוי בעצירת השקעות, בפגיעה בקשרים האקדמיים ועוד. בנוסף, המלחמה הובילה לעזיבה רצינית של אנשים בעלי יכולות – ולאו דווקא יכולות כלכליות, אלא גם אינטלקטואליות ורוחניות, ואלו אנשים שחשובים לשיקום של המדינה".
בנוסף, היא מזכירה את הפגיעה בקשרי הסחר הבינלאומי של ישראל. "היינו בדרך ליצור יותר קשרי סחר ושלום עם מדינות השכנות - הסכמי אברהם היו צעד ענק לכיוון הזה, והכל נעצר עם פרוץ המלחמה".
ישראל – יצואנית של חדשנות וידע
פרופ' אלמור מזכירה כי העושר של ישראל ועוצמתה מגיעים מחדשנות שהיא מייצרת ומהידע והמוצרים שהם פועל יוצא של אותה חדשנות. "אלו הדברים שמכרנו לכל העולם כמעט ב-30 השנה האחרונות. החדשנות הזו באה לידי ביטוי בתחום ההייטק, אבל גם בתחומים נוספים. חלק נכבד מהייצוא שלנו מופנה לאיחוד האירופי ולארה"ב, אבל ישראל מייצאת גם למדינות אסיה, אפריקה, וגם למדינות שאין לה קשרי מסחר ישירים איתן – דרך גורמי ביניים".
לדבריה, כדי לשמר את מעמדה של ישראל כיצואנית של ידע וחדשנות – יש לשאוף להפסקת הלחימה ולחידוש המגעים עם מדינות האזור. "סטביליות כלכלית ופוליטית נבנית דרך קשרי מסחר וקשרים עסקיים עם המדינות הסובבות".
לכן, לדבריה, התפיסה כי ישראל היא מדינת אי שלא יכולה ולא צריכה להסתמך על שכנותיה, צריכה להשתנות. "צריך לזכור שלאורך כל המלחמה, גם כשישראל נלחמה עם איראן, הגבולות עם מצרים וירדן נשארו פתוחים. במקביל, חברות תעופה זרות המשיכו לטוס דרך האמירויות ודובאי".
ההזדמנויות שפתוחות עבור ישראל במזרח התיכון
כדי להבטיח את עתיד הסחר של ישראל, כאמור, יש לשאוף להפסקת הלחימה. "מחקרים רבים מראים שמלחמות לא מקדמות את הכלכלה, הן רק מייצרות יותר עוני בקרב האוכלוסייה החלשה יותר, ופוגעות במיוחד בחברות קטנות ובינוניות. אף מדינה לא רוצה להסתכן ולסחור עם מדינה שנמצאת במלחמה, ואוקראינה היא דוגמה לכך - היא היתה הספקית הגדולה של אירופה בכל מה שקשור לחיטה ומוצרים חקלאיים ואיבדה את מעמדה בגלל המלחמה. זו פגיעה שיש לה עלויות נלוות רבות שייקח שנים להתגבר עליהן".
לדבריה, העובדה שירדן ומצרים שמרו על הגבולות פתוחים לאורך כל המלחמה, מעידה על כך ששתיהן רוצים לשמר את הקשר עם ישראל. "אנחנו מוקפים במדינות שיכולות להיעזר רבות בידע שלנו, וחלקן כוח כלכלי הולך וצומח. יש הרבה הזדמנויות במזרח התיכון, וכדאי לנו לשאוף למקסם אותן".
פרופ' תמר אלמור, דיקנית הפקולטה למנהל עסקים לשעבר