ישראל הופכת למעצמת גיימינג

התפרצות מגפת הקורונה והסגרים הנלווים אליה חזקו מאוד את תעשיית הגיימינג העולמית. במציאות בה אנשים היו סגורים בבתיהם וחיפשו הסחות דעת - משחקי וידאו ומחשב הפכו לצורת בילוי מועדפת על רבים, והם כבר אינם מזוהים רק עם גיימרים מקצועיים.

ישראל נחשבת ל"יצרנית" של חברות רבות בתחום זה, כאשר בשנים האחרונות חלק מחברות אלו נרכשו על ידי ענקיות בינלאומיות ואחרות גייסו הון משמעותי להמשך פעילותן. על פי הערכות פועלות כיום בישראל כ-380 חברות בענף הגיימינג: חברות פיתוח משחקים, חברות פיתוח אפליקציות פרסום על המשחקים, וגם חברות המפתחות תשתיות עבור התעשייה.

בן החברות הישראליות הבולטות ניתן להזכיר את פלייטיקה, Crazylabs, MoonActive, Joytunes, Plarium, Overwolf ועוד.
על פי עמותת תעשיית המשחקים הדיגיטליים בישראל GameIS שווי התעשייה הישראלית ב-2020 עמד על 3.5 מיליארד דולר.

יותר דמיון, יותר שימוש ב-VR

מיכה ברשפ, מרצה בקורס לפיתוח משחקי מחשב בתכנית התואר הראשון במדעי המחשב של המכללה למינהל, מציין כי התעשייה כולה פונה יותר ויותר לכיוונים של עולמות דמיוניים, וכפועל יוצא נעשה במשחקים החדשים יותר שימוש בטכנולוגיית VR (מציאות מדומה). מגמות נוספות עליהן הוא מצביע הוא שימוש נרחב יותר בטכנולוגיית AI בפיתוח משחקים, וגם התחזקות תחום המשחקים מבוססי בלוקצ'יין.

הקורס שמעביר ברשפ במכללה חושף את הסטודנטים למרכיבים התכנותיים של פיתוח משחקים, ולמרכיבים העיצוביים. "אנחנו מדברים על מה שמשותף לכל מנועי המשחקים ולא מתמקדים רק ביוניטי, שהוא המנוע המרכזי המשמש מפתחים בתחום הזה ", הוא אומר.

עוד מקדישים בקורס מקום לשילוב של טכנולוגיית ה-AI, בדגש על למידת מכונה, בתחום הגיימינג, ולאופן שבו הבלוקצ'יין הפך למנוע צמיחה משמעותי של התעשייה.