פרויקט הגמר של בית הספר לעיצוב: 4 שנות התואר מתנקזות לעשייה אישית מרשימה
לימודי תואר ראשון בעיצוב כוללים באופן טבעי פרויקטים מעשיים רבים. הסטודנטים והסטודנטיות מתנסים, למעשה מהיום הראשון ללימודים, ביצירה שמביאה לידי ביטוי יכולות שונות, כלים מגוונים ורבדים שונים באישיות שלהם.
פרויקט הגמר, המתפרס על שנת הלימודים הרביעית והאחרונה, שונה משמעותית מכל הפרויקטים בהם מתנסים הסטודנטים ברוחב היריעה שלו.
המעצבת שרה רופמן, ראשת ההתמחות בעיצוב פנים בבית הספר לעיצוב וחדשנות, מסבירה כי פרויקט הגמר מסכם את 4 שנות הלימוד. "במהלך השנים האלו הם עובדים על מגוון של פרויקטים, שבהם הם מקבלים בריף מאוד ספציפי. למשל, במסלול עיצוב הפנים, הם מקבלים משימה לעצב חלל מגורים, או חנות בעלת גוון ספציפי. בפרויקט הגמר הם צריכים לחשוב לעומק, לראות מה מעניין אותם בנושא שנבחר, לבחור באיזה כלים להשתמש. פרויקט הגמר הוא כמו תזה – הוא יכול להתפתח לכיוונים רבים".
הסלון הישראלי וגבריות - מה אומר לכם המושג new?
בנוסף, מסבירה רופמן, פרויקט הגמר, שבו נוטלים חלק הסטודנטים משתי תוכניות הלימוד של בית הספר, עיצוב פנים ותקשורת חזותית במרחב, מביא לידי ביטוי את הכלים העיצוביים שבהם התמחו הסטודנטים לאורך שנות הלימוד. "הסטודנטים והסטודנטיות בעיצוב פנים עוסקים בפרויקט הגמר בעיצוב חללים ויצירת מרחבים דמיוניים, והסטודנטיות והסטודנטים בתקשורת חזותית במרחב עוסקים במיתוג, יצירת חוויות ואירועים שנעים על הספקטרום שבין מרחב ותקשורת חזותית".
לדברי רופמן בכל שנה נבחר נושא אחר לפרויקט הגמר. בשנה הקודמת, למשל, הנושא היה new במובן הרחב שלו.
חן נוייר, סטודנטית במסלול עיצוב הפנים ניסתה לפצח את הד.נ.א של הסלון הישראלי. היא עשתה מחקר היסטורי ובחנה מה המרכיבים השונים של הסלון הישראלי בתקופות שונות, בבתים של אוכלוסיות מעדות שונות, מה אפיין את הסלון הקיבוצי, מה את העירוני ועוד. "זה היה מחקר מאוד מורכב, וממנו היא פיתחה קולקציית רהיטים שמציגה את הישראליות החדשה, ואת הסלון הישראלי החדש. התוצאות היו מעניינות מאוד ומרגשות".
פלג חזאני, סטודנט במסלול לתקשורת חזותית, בחן בפרויקט שלו את המושג "הגבר החדש". הוא שאל את עצמו שאלות כמו – מה היא גבריות, מה זה אומר להיות גבר, מה הופך אותך לגברי בקונטקסט הישראלי. הפרויקט שלו הוא אפליקציה שסורקת את האדם ומגדירה את סוג הגבר שהוא - רגיש, מיליטנטי ועוד. האפליקציה נותנת מפרט למשתמש איך הוא אמור להתלבש, איזה מוזיקה הוא אמור לשמוע ועוד – על פי סוג הגבר שהוא.
עוד פרויקט מעניין אותו מזכירה רופמן הוא פרויקט של ירדן נועה, גם היא מהמסלול לתקשורת חזותית, שעסק בשאלה כיצד יראו שלושת הרגליים בעולם המודרני. "הסטודנטית בחנה את השאלה מה יקרה אם בית המקדש היה פועל בימינו, ואיך היו מתנהלים שלושת הרגלים. הפרויקט כלל מיתוג שלטי חוצות, הכוונה לבית המקדש – כל התהליכים שכרוכים בהכוונת הקהל ובמיתוג האירוע".
תערוכת גמר מרשימה הנפרסת על פני 10 ימים
העבודה על פרויקט הגמר מתחילה, כאמור, עם שאלת מחקר. "השאלה הזו יכולה להיות חברתית, תרבותית, פילוסופית. היא לא חייבת להיות קשורה למרחב או לעיצוב באופן מובהק", מסבירה רופמן, במסגרת התהליך, עליו עובדים הסטודנטים בליווי של המרצים והמרצות ותוך קבלת פידבק מתמשך, הם חוקרים את סוגיית המחקר שלהם בכלים העיצוביים שאותם רכשו במהלך התואר. בשנתיים האחרונות, מזכירה רופמן, תהליך זה כולל שימוש נרחב במגוון כלי AI.
לאחר החקירה המעמיקה, הם מתחילים את שלב תכנון הפרויקט עצמו. הפרויקט מסתיים בתערוכת גמר מרגשת ומרשימה. התערוכה נמשכת 10 ימים שבהם מציגים הסטודנטים והסטודנטיות את הפרויקטים שלהם בפני סטודנטים וסטודנטיות נוספים, מרצים ומרצות וכמובן בני משפחה וחברים. ליום פתיחת התערוכה מוזמנים בכירים ובכירות מתעשיית העיצוב שבאים להתרשם מדור העתיד. "האירוע כולו מאוד מרגש ומרשים, וכמובן מאוד אסתטי, ומסכם למעשה 4 שנים אינטנסיביות", אומרת רופמן.
