סיפור ההצלחה של אינגריד ברונשטיין לוי
עם סיום התזה באופן רשמי לאחר ההגנה והתיקונים שהתבקשתי לבצע, ברצוני להביע את תודתי הכנה על הליווי, ההכוונה והתמיכה הרבה שזכיתי להם לאורך הדרך.
המסע אל כתיבת התזה החל מבחינתי כבר בשנת ההשלמות, תקופה בה לומדים לא רק תכנים אקדמיים, אלא גם את שיטת העבודה הנדרשת במחקר, את הדקדוק שבקריאת מאמרים, ואת החשיבות שבהבנה עמוקה ובניהול זמן נכון. בהמשך, כשמתחילים את שלב הכתיבה עצמה, מגלים עד כמה חיוני להיות מסודרים, לעקוב אחרי הערות המנחים, לחזור שוב ושוב למקורות, להשלים מידע, ולהתעמק בכל שאלה שעולה בדרך.
עברו כמה שנים מאז שסיימתי את לימודי התואר השני, וחזרה לשגרת למידה אינטנסיבית לא הייתה מובנת מאליה עבורי. זה היה אתגר אישי ומקצועי לחזור לקרוא, לכתוב, ולהיות שוב בתוך מסגרת מחקרית תובענית. עם זאת, בחרתי להיות ממוקדת, כי קל מאוד למרוח זמן בתהליך הזה והוא באמת עלול להימשך לנצח אבל הצבתי לעצמי מטרה ולא ויתרתי.
אני מודה מקרב לב למנחתי הראשית, ד"ר גבריאלה קאשי, ולמנחה ד"ר דניאל ברלינר, על הסבלנות, ההשקעה, הדיוק והעין המחקרית החדה שליוותה כל פרק וכל טיוטה. תודה מיוחדת גם לראשת החוג, פרופ' רוני מנוס, על התמיכה המתמשכת, הזמינות המרשימה והתגובה המהירה לכל פנייה מקצועית או אישית. תודה לכם שליוויתם אותי בדרך משמעותית זו, ועל חלקכם המשמעותי בהפיכתה למסע של צמיחה ולמידה.
