בין האוטומטי למודע: "זה נקי" אבל מרגיש לי אחרת
האם התגובה האוטומטית של מי שסובלים מ-OCD (הפרעה טורדנית כפייתית) שונה מהתגובה המודעת שלהם, ומה המשמעות שיכולה להיות לשוני כזה – אם ישנו – על אופן הטיפול בהם?
בשאלות אלו, בין השאר, עסק מחקר של ד"ר אשר שטראוס, ראש התוכנית לתואר ראשון בפסיכולוגיה, החוג לפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי האדם והחברה. מחקר זה אף התפרסם בכתב עת המוביל Behavior Therapy.
מחקריו של ד"ר שטראוס מתמקדים בהרחבת מודלים קוגניטיביים והתנהגותיים להבנה ולטיפול בהפרעות חרדה ודיכאון ובפרט ב-OCD. "OCD היא הפרעה הבאה לידי ביטוי במחשבות טורדניות והתנהגות חזרתית, שיכולה לבוא בכל מיני היבטים. גם להפרעות האלו יש רמות שונות. למשל, רובנו נשטוף ידיים אחרי שאנחנו יוצאים מהשירותים, אבל לא כולנו נשטוף ידיים אחרי כל מגע עם אדם אחר", הוא אומר.
ההתמודדות עם הפער בין המודע לחוויה האוטומטית
המחקר התמקד באנשים שדיווחו על שכיחות גבוהה של מחשבות טורדניות שקשורות לניקיון. המחקר כלל כ-60 סטודנטים וסטודנטיות ונעשתה במסגרתו השוואה בין שתי קבוצות - קבוצה של סטודנטים שדיווחו על נוכחות רבה של סימפטומים כאלו וקבוצת ביקורת שחבריה דיווחו על נוכחות פחותה של התופעות.
לדברי ד"ר שטראוס, ב-OCD מחשבות טורדניות בדרך כלל נתפסות כאגו-דיסטוניות – כלומר, האדם אינו מזדהה עם המחשבות ולעיתים קרובות יודע שהן לא מציאותיות. עם זאת, האדם מתקשה להשתחרר מהמחשבות ומתנהג כאילו הן אמיתיות. אחת ההשערות היא שדמיון של אירועים "מזוהמים" גורם לשיבוש בין הערכה מודעת לבין הערכה אוטומטית של אמת.
המחקר בחן כיצד אנשים עם OCD מתמודדים עם הפער בין מה שהם יודעים במודע (explicit truth value – ETV) לבין מה שהם חווים אוטומטית ותחושתית (implicit truth value – ITV) לגבי מצבים של זיהום ודימוי של זיהום.
במסגרת המחקר הנחקרים והנחקרות הוכנסו לחדר בו היה שולחן, אשר נוקה מול פניהם בצורה יסודית, ונבדקה הערכתם המפורשת והמרומזת למצב השולחן. בהמשך הם הונחו לדמיין שהשולחן מזוהם (באמצעות תסריט דמיוני מובנה), ושוב נמדדו הערכות המפורשות והמרומזות למצב השולחן.
לתוצאות המחקר יכולה להיות השפעה על אופן הטיפול
מתוצאות המחקר עולה כי לפני שהתבקשו לדמיין - רוב המשתתפים זיהו את המציאות נכונה: נקי = אמיתי, מזוהם = שקרי. לאחר הדמיון ההערכה האוטומטית (ITV) נחלשה, כלומר הדמיון הפחית את התחושה שהשולחן באמת נקי.
כמו כן לא נמצאה השפעה על ההערכות האוטומטיות (ITV), אך כן נמצאה השפעה על ההערכות המודעות (ETV). כלומר - אנשים עם סימפטומים גבוהים נטו לתת ציונים פחות תואמים למציאות בהערכתם המפורשת. נראה שאצל אנשים עם תסמינים גבוהים, קיים חוסר תיאום בין הפרשנויות המפורשות והמרומזות לגבי מצב העולם.
"ראינו שהתגובה האוטומטית היתה יותר קשורה למציאות, ז"א הנחקרים חוו את השולחן כנקי", אומר ד"ר שטראוס. "הממצאים האלו עוזרים לנו לפרק את המנגנון של הטורדנות, ויכולים לסייע בכך שהם ממקדים את הטיפול במי שסובל מ-OCD בחיבור של האנשים לאינטואיציה שלהם, ובחיזוק היכולת שלהם להאמין בתהליכים היותר אוטומטיים של החוויה", הוא מסכם.
ד"ר אשר שטראוס, ראש התוכנית לתואר ראשון בפסיכולוגיה