הכנס השנתי של המרכז למשפט שיתופי וטיפולי

שפיטה, גישור וטיפול - כולם ביחד או כל אחד לחוד?

ביום שלישי ה-22.11.16 נערך הכנס השנתי הראשון של המרכז למשפט שיתופי וטיפולי אשר עסק בנושא של העירוב הקיים כיום בין שפיטה, גישור וטיפול.

בכנס השתתפו, בין היתר, נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) השופט ד"ר אשר גרוניס, מנכ"לית משרד המשפטים עו"ד אמי פלמור, שופט בית המשפט המחוזי תל-אביב שאול שוחט, נשיאת בתי משפט השלום לנוער השופטת גלית ויגוצקי-מור, מנהלת שרות יחידות הסיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים עו"ס ענת ענבר, מנהלת יחידת הגישור בהנהלת בתי המשפט עו"ד נטלי לוי ויו"ר ועד מחוז ת"א בלשכת עוה"ד עו"ד ד"ר ינון היימן.

הכנס החל בדברי ברכה של דקאן הפקולטה למשפטים לשעבר, פרופ' אורית פישמן-אפורי. לדבריה "המרכז עושה את הדבר הנכון במקום הנכון. המרכז מתייחס בצורה רחבה להליכים החלופיים לשפיטה אדברסרית. ביה"ס שלנו נושא את הדגל של ניהול הליכים ויישוב סכסוכים בגישה שיתופית וטיפולית. זוהי האקדמיה בשירות הפרקטיקה במיטבה".

לאחר מכן תיארה ד"ר קרני פרלמן, ראש המרכז, תיאור קצר של שינויים שחלו במערכת המשפט במעבר משיטת משפט הנשענת על גישה אדברסרית בלבדית ליישוב סכסוכים לשיטה המקדמת את הגישה השיתופית. לגישתה "יש ללמד בבתי הספר והפקולטות למשפטים קורסי חובה בניהול וישוב סכסוכים". פרלמן קראה לעדכן את החינוך המשפטי בישראל באופן שיתאים לתפקיד הנדרש כיום משופטים ומעורכי הדין: "צריך ללמד בבתי הספר והפקולטות למשפטים קורסי חובה בניהול ויישוב סכסוכים, להכשיר לניהול סכסוכים בגישה שיתופית, ולעבודה הנדרשת בשיתוף פעולה בין משפטנים לבין מטפלים ממקצועות רב-תחומיים". פרלמן ציינה כי חל מהפך בתפקיד השופט. משופט פסיבי ומרוחק המנהל הליך שמטרתו מתן הכרעה שמשמעה פתרון כפוי לשופט אקטיבי ומעורב המנהל הליך המכוון לגיבוש פתרון מוסכם. בהתאם לכך חל שינוי בתפקיד עורכי הדין הנדרשים לייצג לקוחות בחשיבה של פתרון בעיות ולא של מאבק. התפתח עולם משפט מודרני, עשיר וחשוב שבזכותו יש לעדכן את החינוך המשפטי בישראל באופן שיתאים לתפקיד הנדרש כיום משופטים ומעורכי הדין.

ד"ר פרלמן בשיתוף עם עו"ד אלאונור ארד, מנהלת המרכז, הציגו את מטרות המרכז ופעיליותיו הענפות עד כה הכוללות, בין היתר, עריכת כנסים, השתתפות בימי עיון, מתן הרצאות, עריכת הכשרות, ניהול פורום מרצים ועידוד הוראת התחום לסטודנטים.

נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט ד"ר אשר גרוניס: מי שמבקר את הליך הסדרי הטיעון מנותק מהמציאות ומחשבה על מערכת פלילית בלעדיהם – מעוררת חלחלה.

הנשיא (בדימ.) ד"ר גרוניס, אשר נשא את ההרצאה המרכזית בכנס, ציין כי "כל מיני אנשים, שאינם מבינים דבר, משמיעים טענות וביקורות כלפי הסדרי טיעון. הם לא מבינים מה היה קורה למערכת אם כל התיקים היו צריכים להתנהל בדרך הרגילה. האנשים הללו פשוט לא מבינים. הביקורת שלהם מנותקת מהמציאות. אפשר רק לחשוב מה היה קורה במערכת האכיפה הפלילית ללא הסדרי הטיעון - ולהתחלחל".

השופט גרוניס סקר את התפתחות מסלולי ההליכים המשפטיים בארץ ובעולם, תוך ציון מחקרו של המלומד האמריקני מארק גלנטר שחקר וגילה כי במערכת המשפט הפדראלית, בתחילת שנות ה-60, 11% מהתיקים הסתיימו בפסק דין בדרך הרגילה, ואילו בשנת 2002, שיעור התיקים שהסתיימו בפסקי דין ירד ל-1.8%. "קיימת בארה"ב תופעה, הולכת ומתפתחת, של ירידה משמעותית ביותר במספר התיקים שמסתיימים בפסקי דין בדרך ה"רגילה", ציין גרוניס והוסיף כי "גם בישראל ישנו מעבר מהכרעה בסכסוכים, לישוב סכסוכים". גרוניס סקר את הדרכים הנוספות שיש בישראל לסיום סכסוכים מלבד ההליך ה"רגיל", מי מהם שמוסדר בחוק כגון דיון מקדמי בהליך פלילי ופגישת המהו"ת, ומי מהם שכלל אינו מוזכר בחוק, כגון גישור פלילי והסדרי הטיעון. גרוניס הבהיר כי לדעתו ישנה חשיבות עצומה לטכניקות שמאפשרות לבית המשפט שלא להגיע לניהול הוכחות, אך עם זאת סייג וציין כי ישנם מקרים מיוחדים שבהם למרות הסכמת הצדדים להכריע בינם לבין עצמם, על בית המשפט להכריע בעצמו.

מנכ"ל משרד המשפטים עו"ד אמי פלמור: בתי המשפט קורסים תחת תשוקת האזרחים להתעמת.

לאחר הרצאתו של השופט גרוניס נשאה דברים מנכ"לית משרד המשפטים עו"ד אמי פלמור. פלמור סיפרה כי במסגרת חובתה כמנכ"לית המשרד למצוא דרכי התייעלות, גילתה כי עורכי הדין מיחידת הסיוע המשפטי שבמשרדה מופיעים רבות בבתי הדין לענייני עבודה בתיקים מול הביטוח הלאומי: "שאלנו – אולי לא תמיד חייבים ללכת לבית הדין? אולי ישבו שני הצדדים הללו, ששניהם גופים ממשלתיים, זה עם זה, ויפתרו את המחלוקות? התשובה היא כן, ובימים האלה אנחנו מנהלים פיילוט על מנת לברר: האם לשווא התדיינו 60 שנה". עוד ציינה פלמור כי בכל הקשור לנעשה בבתי המשפט לענייני משפחה, "אנחנו לא רוצים להביא את המשפחה לעולם הלעומתי הזה. מערכת בתי המשפט קורסת מהצורך האדברסרי של אזרחי מדינת ישראל. מעבר לזה שאני חושבת שהאדברסריות מייצרת שם רע לעורכי הדין ולבתי המשפט, היא מייצרת עולם שבו אתה יודע רק להתעמת. התשוקה הזו היא תשוקה גרועה מאוד".

בחלקו השני של הכנס התקיים רב-שיח בהנחייתו של ד"ר עידו באום, סגן דקאן ביה"ס למשפטים ופרשן משפטי וכלכלי של דה-מארקר.

השופט שאול שוחט: "ההכשרה הסוציאלית לשופטים אינה מספקת"

שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב שאול שוחט סיפר על מספר מקרים שבהם הכשרתו הגישורית הביאה לפתרון הולם במקרים משפחתיים קשים, ובהם פיוס בין אם לבין בתה בתיק שהחל בבקשה למתן צו הגנה, בהשבת ילד לבית ספרו וסיום לימודיו בתיק שהחל בסכנה של היזרקות לרחוב עקב בעיות התנהגות ואיומי התאבדות. במענה לשאלת ד"ר באום אם יש לשופטים את ההכשרה להביא לתוצאות האלה, אמר שוחט כי הכשרה כזו ניתנת במסגרת המכון להכשרת שופטים "אבל לדעתי לא בצורה מספקת. יכול להיות שצריך להפוך את הסדר, כלומר שהערכאה הדיונית תהיה של שלושה, כאשר אחד יהיה בעל הכשרה טיפולית".

נשיאת בתי משפט השלום לנוער, השופטת גלית ויגוצקי-מור, ציינה כי בבתי המשפט לנוער יש שונות גדולה מהגישה האדברסרית: "אנחנו לא שם. במקביל למסלול הפלילי הרגיל, מתקיים נתיב טיפולי, בקצב שונה, של טיפול ואבחון ילדים בתוך המשפחה. בתוך כל הזירה הזו השפה היא שפה של טיפול, של אבחון, שפה סוציאלית. זה בית משפט מאוד מיוחד, ושופט שחייב שתהיה לו הכשרה טיפולית ובעל שפה טיפולית. חשוב מאוד לומר שכל האווירה היא אחרת. גם אם עורך דין יעמוד על זכותו לנהל תיק הוא יעשה זאת בכובע מאוד מיוחד. המקום הלעומתי והמתלהם, לא שהוא לא קיים, אבל גם עורכי הדין שמופיעים בבתי המשפט לנוער הם חווים סוג אחר של דיון ושל ייצוג".

עו"ס ענת ענבר: "בסכסוכי משפחה יש מעט ענין משפטי ובעיקר ענין רגשי, חווים זעם, פחד ונקמה"

מנהלת שרות יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים עו"ס ענת ענבר, התייחסה למחיר הגבוה שמשלמים הצדדים בהליכי הגירושין, ועל חלקם של עורכי הדין: "14 אלף מתגרשים מדי שנה בישראל, אלפי תיקים בשנה, כמויות אדירות של תביעות ותיקים שמחליטים לפתוח במלחמה. את המחיר משלמים במיוחד הילדים. 41% מילדי הפנימיות ומרכזי החירום הם ילדים להורים גרושים. מה שעומד מאחורי התנהלות הצדדים בבתי המשפט לענייני משפחה זה לא עניין משפטי. זה עניין רגשי, של זעם ואכזבה ופחד ונקמה. הגישה האדברסרית לא מתאימה. רוב עורכי הדין מחונכים לניצחונות ולטקטיקות. הרעיון של החוק שקובע פגישת מהו"ת חובה הוא נכון, גישור חובה בסכסוכי משפחה הוא מצוין רק כשהצדדים מגיעים לגישור בלב פתוח, ורוצים בו ולא כשהם טעונים, סגורים ולא מעוניינים לשתף פעולה. אכן, הכוונות של עורכי הדין הן טובות, אבל זה פשוט זה מה שהם רגילים אליו. זה לא בזדון, אבל הם מלמדים אותם רק ניצחונות וטקטיקות".

מנהלת יחידת הגישור בהנהלת בתי המשפט עו"ד נטלי לוי, התייחסה לשאלת יעילותן של פגישות המהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) בסכסוכים אזרחיים שמתקיים כפיילוט כבר 8 שנים, במענה לשאלה האם כשעורכי הדין מעורבים בהליך הדבר מסייע או פוגע, השיבה כי "מניסיוני זה מאוד מסייע. הרבה פעמים הם יודעים לקחת צעד אחורה וסומכים על המגשר שידע להוביל את התהליך".

יו"ר ועד מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין, עו"ד, פסיכולוג וד"ר (לקרימינולוגיה) ינון היימן התייחס בדבריו לתפקידו המורכב של עורך הדין בן זמננו. עו"ד היימן אשר השכלתו רב-תחומית ציין כי יש להפריד בין כובעו כפרט בעל השכלה בתחום הטיפולי לבין כובעו כנושא תפקיד במסגרת לשכת עורכי הדין המצריך התייחסות לפרנסתם של עורכי הדין.

בתום הרב-שיח התקיים חלקו השלישי והאחרון של הכנס, הענקת אות הוקרה מטעם המרכז לתרומה אישית לקידום המשפט השיתופי והטיפולי. האות הוענק למי שהובילה במערכת המשפט את פרויקט המהו"ת בסכסוכים אזרחיים, סגנית נשיא בימ"ש המחוזי בת"א, השופטת בדימוס מיכל רובינשטיין-שמגר. השופטת רובינשטין עמדה בראש ועדה לבחינת דרכים להגברת השימוש בהליך הגישור במערכת המשפט אשר המליצה בשנת 2006 על פרוייקט ישיבות המהו"ת (פגישות מידע, היכרות ותיאום). מסקנות הועדה אומצו לתקנות סדר הדין האזרחי והופעלו משנת 2008. השופטת רובינשטין עמדה בראש ועדת היגוי להטמעת הפרוייקט במערכת בתי המשפט ותרמה בפעילותה הנמרצת והחשובה לקידום המשפט השיתופי בישראל. לאחר השמעת נימוקי הבחירה נשאה השופטת רובינשטין-שמגר דברים וקראה להמשך קידום פרוייקט פגישות המהו"ת והרחבת הפעלתו בבתי המשפט.

בכנס נכחו כ250 איש שכללו שופטים, מגשרים, עורכי-דין, אנשי מקצוע טיפוליים, מרצים מן האקדמיה וסטודנטים.