מאגר מידע

דיון אזרחי – המצאת כתבי-בי-דין – המצאה למורשה.
בית המשפט בישראל רכש סמכות שיפוט בין- לאומית כלפי חברה זרה נוכח זהות האינטרסים בין השותף לחברה והיעדר ייפוי כוח בכתב המגדיר את גבולות הייצוג בהידברות, התנהלות הצדדים בפועל מלמדת כי עורכי הדין ייצגו מהותית גם את החברה במועד ההמצאה. כמו כן, מאחר שמרכז עסקיהם של שלושת השותפים ומושבם הוא בישראל, היא הפורום הנאות לדיון ובעל מירב הזיקות לסכסוך.

דיון אזרחי – פיצול סעדים – אימתי.
בית המשפט העליון קיבל את הערעור פה אחד וקבע הלכה חדשה, לפיה בית המשפט המחוזי הדן בתביעת מקרקעין שבסמכותו, מוסמך לדון גם בסעדים כספיים הנלווים לה ונובעים מאותה העילה, אף אם סכומם נמוך וחל תחת סמכותו של בית משפט השלום.  במטרה לקדם את תכלית היעילות הדיונית, מניעת כפל התדיינויות ובזבוז משאבים, ואיון החשש מפני הכרעות סותרות באותה מסכת עובדתית זאת לצד שאיפה להרמוניה חקיקתית עם ההסדרים המאפשרים סמכות רחבה בתביעות שכנגד, וההכרה בכך שבית המשפט המחוזי כשיר ומיומן לדון בסעדים אלו.

סעדים זמניים– שיקולים בהענקתם– עיון מחדש.
נקבע כי בניגוד לבקשה מקורית לסעד זמני שבה חובה לקיים דיון, הרי שבבקשה לעיון מחדש, דחיית הבקשה ללא קיום דיון נוסף היא בגדר הכלל ולא החריג. עוד נקבע כי ביטול יזום של דיון שנקבע לשמיעת טיעונים בעל-פה הוא חלק מסמכותו הטבועה של בית המשפט, ואין עילה להתערב בו כאשר הבקשה לעיון חוזר נמצאה חסרת סיכוי ולא קם טעם מעשי במתן זכות טיעון בשאלה הדיונית האם לקיים את הדיון.

דיון אזרחי – סדר הדין – פתיחת הליך שלא בכתב תביעה.
ברירת המחדל הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי היא שכל הליך אזרחי ייפתח בהגשת כתב תביעה. החריג הצר לכך, המיושם בתקנה 54, מאפשר פתיחת הליך עיקרי בבקשה בכתב אך ורק כאשר קיימת הוראה פוזיטיבית ומפורשת בדין חיצוני המתירה זאת. לפיכך, מקום שבו דבר חקיקה חיצוני מעניק זכות פנייה לערכאות אך שותק לגבי אופן הפנייה, לא תחול תקנה 54, וחובה לפתוח את ההליך בדרך המלך של הגשת כתב תביעה בלבד.

הליכים מקדמיים – גילוי מסמכים– הבאת ראיות.
בית המשפט העליון קבע כי החלטת בית המשפט המחוזי לדלג על שלב גילוי המסמכים ולעבור ישירות לשלב ההוכחות מהווה פגיעה חמורה בזכויותיו הדיוניות של בעל דין. נפסק כי אין להקריב את זכויותיו הדיוניות של בעל דין (כגון עיון במסמכים, הצגת ראיות וחקירת עדים) בשם יעילות ההליך, וגם אם ההליך מתנהל שנים רבות אין בכך כדי להצדיק "קיצורי דרך" או ויתור על שלבים מהותיים בהליך האזרחי.