משך הסדנה: יומיים

מרצה: ד"ר יוסי בר, ראש רשות ההוראה והלמידה

אמנות הרטוריקה תורמת להצלחה בהשגת מטרות ההרצאה בתהליך מעורר עניין וסקרנות. מרצים הנושאים את דבריהם ברהיטות ומקפידים על ארגון פנימי הגיוני של דבריהם מביאים לידי ידיעה והבנה טובות יותר של החומר הנלמד על ידי הסטודנטים ומגבירים את הנאתם ואת מעורבותם בתהליך הלמידה. ידע של תחום התוכן אינו מספיק להצלחת ההרצאה. הרצאה יעילה ומעניינת דורשת מיומנויות רטוריות מגוונות וקשה להגיע לכך ללא למידה שיטתית.

הסדנה תקנה למשתתפים מיומנויות לפיתוח ולארגון המחשבה המילולית ולהעמקת השליטה בבניית הרצאה תוך כדי התייחסות לטכניקות הוראה יעילות ולמאפייני הלמידה של הדור הדיגיטלי.

הסדנה מבוססת על השתתפות פעילה של כל הלומדים וכוללת תרגילים וביצוע פרזנטציות מגוונות, וכן ביקורת וניתוח התרגילים. בסדנה זו ילמדו המשתתפים גם את עקרונות ההופעה בכנסים אקדמיים.

משך הסדנה: יום אחד

מרצה: ד"ר יוסי בר, ראש רשות ההוראה והלמידה

מרצים רבים עדיין מחזיקים בגישה המסורתית המושתתת על העברת מידע לסטודנטים. הם מתכננים את הקורסים על סמך רשימת נושאים קנוניים שלדעתם הסטודנט צריך לדעת. חלק מהמרצים משלבים בשיעוריהם סרטים, הדגמות וכיוצא בזה כדי ליצור למידה חווייתית יותר. לעומת זאת, הגישה החדשנית בתכנון קורס מתמקדת בתוצאות הלמידהLearning Outcomes) ), כלומר תכנון הקורס מתחיל מסופו. רק לאחר הגדרת תוצאות הלמידה, נבחרים נושאי הלימוד והמיומנויות הנדרשות, ובהתאם גם שיטות ההוראה, רמות החשיבה ודרכי ההערכה.

בסדנה נעסוק בתכנון מחודש של קורסים כדי שיתרמו ללמידה ממוקדת ויעילה ויסייעו לעיצוב זהותו הפרופסיונלית של הבוגר האידאלי בתחומי הלימוד השונים. מבין נושאי הלימוד:

• הגדרה ממוקדת של תוצאות הלמידה ברמות חשיבה מגוונות
• גיבוש הרציונל לבחירת נושאי הלימוד והמיומנויות הנדרשות מהסטודנט בסיום הקורס
• ניסוח מטרות הקורס על פי גישת ST
• התאמת שיטות ההוראה למטרות הקורס
• בחירת דרכי הערכה למדידת האפקטיביות של תהליך ההוראה והלמידה ותוצאותיו

הסדנה תתבסס על השתתפות פעילה של הלומדים ותכלול ניתוח יסודי של חומרי לימוד.

הערה: הסדנה מבוססת על תהליך בולוניה (Bologna Process).

משך הסדנה: יום אחד

מרצה: ד"ר יוסי בר, ראש רשות ההוראה והלמידה

אחת הדרכים היעילות לניהול כיתה היא פשוט לעניין ולאתגר את הסטודנטים. הגברת העניין היא אינה רק אסטרטגיה של ניהול כיתה; מטרת ההוראה היא לעניין את התלמידים, לאתגר אותם ולחשוף אותם לידע חדש המוצג באופן מרתק.

 בסדנה יוצגו שיטות הוראה שמטרתן להגביר את רמת העניין וההקשבה; ליצור בכיתה סקרנות ללמידה ולאפשר לשיעור להתנהל באופן שוטף ללא הפרעות. הסדנה תעסוק באיתור מעוררי עניין בהתאם לסגנון האישי של כל אחד מהמשתתפים. כלומר, יתאפשר למשתתפים להתנסות בסיטואציות מגוונות כדי להגביר את טווח הקשב והריכוז של הסטודנטים ולשמור על יציבות הקשב והעניין במשך כל השיעור. בסדנה לא יוצגו 'קסמים' מחוללי פלאים אלא תוצג התייחסות מקיפה ויסודית לממדים שונים בהוראה החל מאישיותו ואופן התנהגותו של המרצה דרך ארגון החומר והצגתו ועד שימוש באסטרטגיות דידקטיות מגוונות.

לצורך מתן התייחסות אישית, כל משתתף חייב לשלוח מצגת של שיעור אחד על פי בחירתו. מרצים שאינם משלבים מצגות מתבקשים לשלוח מערך שיעור.

להפסיק להורות מחשבות ולהתחיל להורות לחשוב (קאנט)

משך הסדנה: יומיים

מרצה: ד"ר יוסי בר, ראש רשות ההוראה והלמידה

מהי דמותו האידיאלית של בוגר מערכת החינוך שיש לשאוף אליה? האם אנו חפצים להעניק ללומדים כלים? ידע רחב? ערכים? התשובה לשאלה מחייבת דיון מתמשך, אך בבסיס האידיאה החינוכית ועל רקע העידן, שבו ידע מתחלף ומתרבה בקצב מהיר אנו צריכים להכשיר בוגר שהוא בעל יכולות חשיבה גבוהות. תהליכי חשיבה מסדר גבוה הכרחיים לתפקוד מושכל בעידן האינטרנט. הדרך להצמיח בוגרים כאלה היא להפוך את ההוראה ללמידה עתירת חשיבה. פיתוח יכולות חשיבה גבוהות יתאפשר באמצעות שימוש באסטרטגיות הוראה חדשניות ומותאמות לדור הדיגיטלי. בקורס נלמד תיאוריות שעוסקות בהוראת דרכים לפיתוח החשיבה ונתמקד בהתנסות הן בשיטות הוראה מעודכנות והן בהתאמת הטכנולוגיות החדשות להוראה ברמות חשיבה גבוהות.

בתום הסדנה המשתתפים יהיו מסוגלים להפוך את פיתוח החשיבה למטרת הוראה מוגדרת בכל שיעור, לשלב רמות חשיבה גבוהות בתהליך ההוראה והלמידה, לתכנן באופן מסודר ושיטתי את פיתוח החשיבה של הלומדים במשולב עם הוראת נושאי הלימוד, ליישם אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה בהקשרים מגוונים ולהתאים את הטכנולוגיות החדשות להוראה ברמות חשיבה גבוהות.

משך הסדנה: יום אחד

מרצה: ד"ר יוסי בר, ראש רשות ההוראה והלמידה

במחקרים רבים נמצא שבהירות בהוראה מקדמת את הלמידה של הסטודנטים. סטודנטים לומדים טוב יותר ממרצים שהוראתם בהירה, וחלקם אף מציינים שהוראה בהירה היא המיומנות החשובה ביותר הנדרשת ממרצים ומורים. הרצאה בהירה מאפשרת לסטודנטים להבין את החומר באופן מעמיק ויסודי במהלך השיעור. אמנם, קיים קושי בהגדרה אופרטיבית מדויקת של המושג בהירות אך קיימת נטייה לזהות מושג זה עם הרכיבים הבאים: הצגת מסגרת כללית להרצאה, הסבר מפורט של התפתחות ההרצאה, הימנעות מקפיצות מחשבתיות, בניית רצף לוגי וקישורים רלוונטיים. הסדנה תעסוק בניתוח טקסטים הרלוונטיים למשתתפים ובניית קווים מנחים להרצאות בהירות. דרישות קדם: השתתפות בסדנה "להיות מרצים טובים יותר".

קהל היעד: כלל המרצים

משך הסדנה: יום אחד

מרצה: ד"ר יוסי בר, ראש רשות ההוראה והלמידה

מצגות PowerPoint הינם הכלי הנפוץ ביותר להצגת מערך הרצאה. הן מגוונות את היכולת להמחיש את נושאי השיעור, אך האם הן תורמות לשיפור משמעותי של תהליך ההוראה? השימוש האינטנסיבי במצגות מעורר גלי ביקורת ומעלה שאלות רבות, כגון: האם תהליך ההוראה והלמידה הינו יותר מעניין ואטרקטיבי באמצעות מצגות? האם הן יכולות לקדם חשיבה יצירתית או שהן מגבילות את מרחבי החשיבה? האם על משתמשי המצגות הממוחשבות נכפית רדידות בהצגת החומר? האם הרעיונות מוצגים באופן מעוות בגלל הצורך לצמצם, להתמקד, לראות את העיקר? האם שימוש יעיל מאפשר לצמצם את הכשלים המובנים במצגות? בסדנה נעסוק בשאלות אלה ואחרות, נעמוד על הפוטנציאל הגלום בשילוב נכון של מצגות בשיעורים, נדון בבעיות הנפוצות שעלולות להתעורר בהכנת המצגות ובדרך השימוש בהן בשיעורים.

משך הסדנה: יום אחד

מרצה: ד"ר יוסי בר, ראש רשות ההוראה והלמידה

 הסדנה תעסוק בתהליך ההוראה של המרצים מההיבט הבלתי מילולי. הדגש יהיה לא על 'מה' המרצים  אומרים, אלא 'איך' הם אומרים זאת. סגנון העברת המסר יכול לעשות את ההבדל בין שיעור מרתק וסוחף ובין שיעור משעמם וחסר דינאמיות, שקשה לעקוב בו אחר דברי המרצה.

מטרת הסדנה – להעניק למשתתפים הבנה, ידע וכלים כדי לשפר את המיומנות והאפקטיביות שלהם בכל הנוגע לדרכי העברת החומר: צורת עמידה, קשר עין, עבודת ידיים, מרחקים מן הסטודנטים ועוד.  כמו כן, הסדנה תעסוק ביישום של פונקציות התקשורת הבלתי מילולית כגון, תקשורת רגשית, יצירת אינטראקציות, יצירת רושם והגברת סיכויי השכנוע. נסיים את הסדנה בסקירה של הבדלים בין אישיים ובין תרבותיים בשפת הגוף והשפעתם על תהליך התקשורת וההוראה.

"ושאינו יודע לשאול - את פתח לו" – האם זו הדרך?

משך הסדנה: יום אחד

מרצה: ד"ר יוסי בר, ראש רשות ההוראה והלמידה

שיעורים מאתגרים מתחילים עם שאלות שמכשירות את הקרקע ליצירת שיעור מעניין, מסקרן ומעורר חשיבה ברמה גבוהה. עיקרה של הוראה אפקטיבית היא גם היכולת לשאול שאלות 'טובות' ולהניע את הסטודנטים לשאול, לערער, להטיל ספק ולבקש הבהרות למובן מאליו.

שאילת שאלות בהרצאה ע"י מרצים וסטודנטים מגלמת בתוכה פוטנציאל לשיבוש ההוראה המסורתית-פרונטאלית!! אך ברוב המקרים אנו נוטים להתעלם מהעוצמה הטמונה בשאלות כאסטרטגיה למצוינות בהוראה ואף לטעות בשילוב אסטרטגיה זו במהלך השיעור.

בסדנה נעסוק בשאלות הבאות: האם אנחנו שואלים את השאלות הנכונות? מהן שאלות טובות? מהן השאלות האפקטיביות שמרצה יכול לשאול את תלמידיו? מהן 5 הדרכים היצירתיות לשאול שאלה? כיצד לעבור משאלות על עובדות לשאלות המפתחות חשיבה ויצירתיות? מה השפעתן של שאלות בכתב שחוברו על ידי סטודנטים על תהליך הלמידה? האם הדרך היעילה להתמודד עם הבן הרביעי בהגדה של פסח "שאינו יודע לשאול" היא בבחינת "את פתח לו" או שמא זו טעות פדגוגית? ובעיקר נבחן דרכים ליצירת אקלים לימודי המעודד שאלות מגוונות.

המשתתפים בסדנה יתרגלו סוגי שאלות בהתאם לרמות חשיבה מגוונות ויצליחו לשלב שיטות ממוקדות לשאלת שאלות בשיעורים, לפתח תרבות של חקר ולהניע סטודנטים ליטול חלק בתהליך זה.

משך הסדנה: יום אחד

מרצה: ד"ר יוסי בר, ראש רשות ההוראה והלמידה

הוראה אפקטיבית עוסקת בממדים מגוונים, כגון: בהירות בהרצאה, מעוררי עניין, מגבירי מוטיבציה, רמות חשיבה גבוהות, ניהול דיונים ועוד. אך האם תפקידו של מרצה באקדמיה לעסוק גם בניהול כיתה ובטיפוח סביבה לימודית או שתפקיד זה שמור למורה בבית הספר? האם על המרצה להתעלם מאיחורי הסטודנטים לשיעור? כיצד עליו להגיב להפרות משמעת בכיתה? האם עליו לנקוט בגישה 'פתוחה וידידותית' ולסמוך על דפוסי התנהגותם ושיקול דעתם של הסטודנטים? האם עליו לקחת אחריות למתרחש בכיתה גם כאשר הסטודנטים אינם מפריעים זה לזה ועסוקים בענייניהם האישיים? האם גישה 'פתוחה וידידותית' עלולה להוביל לפגיעה במעמדו של המרצה ולחציית גבולות?

בעשור האחרון מרבים לדבר באקדמיה על הפרות משמעת של סטודנטים במהלך השיעורים ועל השחיקה ביכולת של המרצים להתמודד עם בעיות אלה. בהרצאה נעמוד על הדרכים לניהול כיתה אפקטיבי באמצעות פיתוח סמכות דיאלוגית.

המשתתפים בסדנה יידעו לנהל כיתה ביעילות, לעצב את נורמות ההתנהגות בהתאם לכיתה ללא חשש להיתפס כ'לא נחמדים' בעיני הסטודנטים. הם ידעו להציב דרישות אקדמיות ברמה גבוהה ולתמוך בסטודנטים, אך לא יטשטשו זאת עם הרצון להיות אהודים ונחמדים בעיני הסטודנטים.

מבין נושאי הלימוד:

1. מי אחראי לעיצוב נורמות התנהגות בכיתה?
2. הדרך האפקטיבית להצגת גבולות בכיתה
3. כיצד להגיב במקרים של הפרת של נורמות התנהגות?
4. טיפול בהתנגדויות במהלך השיעורים והתמודדות עם ביקורת של סטודנטים בכיתה
5. כיצד להגיב למיילים (דוא"ל) של סטודנטים ביקורתיים ותובעניים?
6. יצירת סביבה לימודית מטפחת למידה במהלך השיעורים
7. פיתוח סמכות דיאלוגית – המפתח להצלחה בניווט כיתה
8. ניהול שיחות בין מרצה לסטודנט (שיחת מוטיבציה, שיחת משמעת, שיחה על רקע הצטיינות וכו')

גישה חדשנית ללמידה מטעויות

משך הסדנה: יום אחד

מרצה: ד"ר יוסי בר, ראש רשות ההוראה והלמידה

השגיאות והטעויות מחוללות רגשות של תסכול, בושה, אכזבה ולעתים אף פוגעות בדימוי החיובי ובתחושת ההישג של הסטודנטים, בעיקר כשהן נחשפות באולם ההרצאות. תלמידי דור ה-Y רכשו ניסיון עשיר במשחקי מחשב המבוססים על ניסוי וטעייה. הם מנסים, נכשלים ומנסים שנית עד שהם לומדים מהי הדרך לפיצוח המשימה. אם כך, מדוע כשהם מגיעים לכיתה הם חוששים ונרתעים מטעויות?

הטעויות והשגיאות של סטודנטים בכיתה מעלות שאלות מאתגרות נוספות, למשל: למה סטודנטים טועים גם כאשר המרצה מסביר היטב את נושאי הלימוד? כיצד על המרצה להגיב לטעויות במהלך דיון בכיתה? האם להגיב לכל טעות? כיצד להתמודד עם טעויות בתרגילים ובמבחנים? האם כדאי להימנע מדיון בטעויות כדי לא להעצים את תחושת הכישלון והתסכול? האם דיון בטעויות יוצר אקלים לימודי הפוגע ביעילות הלמידה? כיצד לגרום לסטודנטים לחשוב מחדש על טעויות? והשאלה המרתקת ביותר היא האם המבחן הסופי בסמסטר הוא אכן מבחן סופי? כלומר, האם ניתן להמשיך את תהליך הלמידה לאחר הבחינה?

לשמחתנו, ישנן דרכים חדשות המחזקות את הגישה של הכרה בטעויות והפיכתן לחלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים בקורס. הגישה החדשה פותחת אפיקים יעילים ביותר להתמודדות עם טעויות בתהליך הלמידה ומשלבת את הלמידה מטעויות כחלק מובנה ומתוכנן בסילבוס.

בסדנה נעסוק בתכנית מקיפה ויסודית להתמודדות עם טעויות באופן היעיל והנכון ביותר, הן במישור הרגשי והן במישור הקוגניטיבי. בדרך זו הטעויות תשמשנה מנוף להבנה מעמיקה של הנושא הלימודי ולשיפור ההישגים.

משך הסדנה: יום אחד

מרצה: ד"ר יוסי בר, ראש רשות ההוראה והלמידה

מבנה השיעור המסורתי ידוע מקדמת דנא כמחולק לשלושה חלקים כשהמרצה תופס מקום מרכזי בשיעור. כיום טווח הקשב של הסטודנטים השתנה לחלוטין ולכן אנו נדרשים למבנה שיעור מותאם למאפייני הקשב ועיבוד המידע של הלומדים. כמו כן, מבנה השיעור החדש מחייב התאמה ליכולת הזכירה והתפיסה של הלומדים בעידן עומס המידע. בסדנה נעלה שאלות מגוונות כגון, מהי הדרך היעילה לפתוח שיעור?  מהו המבנה שגורם ללומדים לעבד את המידע ביעילות? מהו המבנה שמוביל להבנה טובה יותר של נושאי הלימוד?  מי מסכם את השיעור? היכן כדאי לתרגל – בבית או בשיעור? האם נדרשת ההערכה של תוצרי למידה כל שיעור?

בסדנה נענה על שאלות אלה ואחרות וניישם את מבנה השיעור במתכונתו החדשה בדיסציפלינות שונות בהתאם לתחומי ההוראה של המשתתפים.

משך הסדנה: יום אחד

מרצה: ד"ר יוסי בר, ראש רשות ההוראה והלמידה

השיעור הראשון בכיתה מעצב את האקלים הלימודי והחברתי למשך כל הקורס ולכן חשוב ביותר להתייחס לאלמנטים מגוונים המתייחסים לתחום התוכן, לנתוני הקורס ולקונטקסט שלו, לצרכי הסטודנטים ולאופי הקשר בין המרצה לסטודנטים.

בסדנה נעסוק בשאלות הבאות: האם ראוי בשיעור הראשון לעסוק בעניינים אדמיניסטרטיביים? האם מומלץ לערוך סקירה של התכנים הנלמדים בקורס או שקיימות דרכים יצירתיות יותר? האם כדאי לערוך תיאום ציפיות? האם תפקידו של המרצה להתוות נורמות התנהגות? כיצד להגביר מוטיבציה החל מהמפגש הראשון? מה משקלה של ההצגה האישית בטיפוח הקשר עם הסטודנטים? בסדנה נתמודד עם שאלות אלה ואחרות כך, שיתאפשר למשתתפים לנצל את הפוטנציאל הגלום בשיעור הראשון להגביר את הביטחון והתשוקה של הסטודנטים ללמידה וליצור אקלים לימודי וחברתי שיתרמו ללמידה אפקטיבית במשך כל הקורס.

משך הסדנה: יום אחד

מרצה: ד"ר יוסי בר, ראש רשות ההוראה והלמידה

לעתים קרובות אנו נדרשים להופיע בכנסים אקדמיים או בפורומים שונים ולהציג בהם את רעיונותינו, כשהזמן העומד לרשותנו הוא מוגבל. למרות שאיפתנו להציג את הדברים באופן מאורגן ומנומק, ולהביע את רעיונותינו בבהירות, לא אחת קורה שהרעיון לא הובן מאחר שהוצג באופן מוטעה. ההופעה בכנסים אקדמיים משנה את פנייה ומתייחסת למאפייני ההקשבה של הקהל, לרמת המעורבות שלו, להעדפותיו הוויזואליות ולחדשנות המחקרית הגלומה ברעיונות המוצגים. לשמחתנו, נמצא במחקרים רבים, שהצגה אפקטיבית של מסרים שונים במסגרת זמן קצובה היא מיומנות רטורית הניתנת לרכישה.

מטרת הסדנה:

המשתתפים ירכשו כלים ויפתחו את המיומנויות הנדרשות להופעה בכנסים. הם ילמדו להציג את דבריהם באופן מאורגן ומנומק, מאתגר ומעניין, להביע את רעיונותיהם בבהירות משכנעת ולשלב מצגות אינטראקטיביות.

מבין נושאי הלימוד:

• כיצד להציג נושא באופן אפקטיבי? (רקע תיאורטי)
• העברת אינפורמציה באופן בהיר, קליט ומרתק! כיצד?
• ארגון התוכן: מהצפת מידע לרעיון ממוקד וענייני
• מה מקומה של מצגת PPT בהופעה בכנסים?
• שילוב מעוררי עניין
• שיתוף הקהל במהלך הפרזנטציה
• כיצד להתמודד עם שאלות או התנגדויות מהקהל
• כיצד לנהל דיון מקוצר בתום הפרזנטציה
• חשיבותה של התקשורת הבלתי מילולית
• ניתוח המצגות הממוחשבות
• צילום פרזנטציות
  
  

למעשה, הסדנה מתייחסת לכל המרכיבים הנדרשים להצגה אפקטיבית של נושא: ארגון התוכן, סגנון העברת המסר, שילוב מצגות, מעוררי חשיבה, מעוררי עניין, מענה לשאלות ושיתוף הקהל. בכל אחת מהקטגוריות הללו יושם דגש על ניתוח המצגות של המשתתפים.

שיטת הלימוד:

הסדנה מבוססת על השתתפות פעילה של כל הלומדים וכוללת תרגילים ובצוע פרזנטציות מגוונות, ביקורת וניתוח התרגילים באמצעות ווידיאו, וצפייה במרצים המופיעים בכנסים אקדמיים.

משך הסדנה: יום אחד

מרצה: ד"ר יוסי בר, ראש רשות ההוראה והלמידה

העברת ידע על ידי מרצים באוניברסיטה בצורה בהירה ומעניינת, עדיין אינה ערובה ללמידה יעילה. למידה יעילה של חומר הלימוד על ידי סטודנטים מחייבת, ברוב המקרים, השקעת מאמץ רב המתמשכת לאורך הקורס. בעת תכנון קורסים, מרצים רבים נותנים את דעתם למבנה הקורס, לשיטות הוראה, לשילוב טכנולוגיות בהוראה, לשימוש במעוררי עניין ועוד. ואולם, היות והם נוטים להטיל על הסטודנט הבוגר את האחריות ללימודיו, הם מסירים מעצמם אחריות לקידום המוטיבציה של הסטודנטים ללמידה.

לעומת זאת, יש מרצים שמצליחים להניע את הסטודנטים לרמות גבוהות של מאמץ. זוהי תופעה שמוכרת לכולנו, שבה מרצים מסוימים "יש להם את זה", "משהו" מסוים כך, שהסטודנטים נכבשים על ידם, והם מצליחים להגביר את רמת המעורבות של הסטודנטים בתהליך הלמידה ולסחוף אותם בשיעוריהם. במקרים רבים ניתן אף להבחין בשינוי שמתחולל בכיתות הלימוד עם כניסתם של מרצים אלה; מכיתה שרוב תלמידיה מחכים בקוצר רוח לסיום השיעור או הסמסטר לכיתה של סטודנטים שרובם חדורי מסירות והתלהבות. מרצים אלה  מצליחים ליצור מצב של אהדה ותמיכה ואף מעוררים נכונות גבוהה לביצוע דרישות הקורס. הם מפתחים את מלוא הפוטנציאל של הסטודנטים לעבר השגת הרמה הגבוהה ביותר האפשרית של ביצוע המטלות.

מה יש באישיותם ובהתנהגותם של מרצים אלה? כיצד הם מצליחים לכבוש את תלמידיהם? כיצד הם מניעים את הסטודנטים? מה סוד הקסם של מרצה שזוכה להערות מסוג זה, כדברי אחד הסטודנטים: "מרצה כריזמטי ומרתק. אי אפשר לצאת לדקה מהשיעורים שלו. חוויה גדולה".

הסדנה מנסה להשיב לשאלות אלו אך אינה מתיימרת למצוא שיטתיות אחת ויחידה בתהליכי ההשפעה של מרצים על סטודנטים ואינה באה לתת תשובות נחרצות לשאלת המרצה הכריזמטי, אלא להצביע על 10 יסודות כריזמטיים, שבאמצעותם ניתן להגביר את רמות המאמץ והמוטיבציה של הסטודנטים ולתרגל כל אחד מהן.