כותבות: עדי בצלי, אלכסנדרה ברשאי, שלי מלכה ולינור סרויה
עורך ראשי: ד"ר עומר אלוני
עורכת ראשית ומנחת הפרויקט: ד"ר תמי קצביאן
בינה מלאכותית בשוק העבודה: השפעות על שוויון, פרטיות והזכות לעבוד - לקט עדכונים מהשבועות האחרונים
השימוש בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות חכמות בעולם העבודה הולך וגובר בשנים האחרונות. במידעון זה נסקור מספר דוחות ומחקרים מהשבועות האחרונים הבוחנים את ההשפעות של השימוש בטכנולוגיות חכמות בשדה העבודה בשלושה הקשרים שונים: הזכות לשוויון בקבלה לעבודה, הזכות לפרטיות במהלך העבודה, והזכות לעבוד.
מיון מועמדים באמצעות תוכנות של בינה מלאכותית – סוגיות של הפליה ישירה והפליה סטטיסטית:
חברת מטא (לשעבר פייסבוק) תשלם פיצוי בסך של מיליון דולר וכן תבצע רפורמה במערכת הפרסום שלה בישראל, בעקבות תובענה ייצוגית שהוגשה כנגדה בטענה להפליה בפרסום מודעות דרושים.(1) התביעה, שהוגשה על ידי יעלה לב, אשת שיווק בת 54, חשפה כי מערכת ניהול הקמפיינים של פייסבוק אפשרה למעסיקים להגביל את קהל היעד שייחשף למודעות הדרושים, זאת, לפי קריטריונים של גיל, מגדר ומיקום. לפי הנטען בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שהוגשה בעילה של הפליה בעבודה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, חברות מובילות במשק, כמו חברת החשמל ובנק ישראל, השתמשו במערכת כדי למקד את מודעות הגיוס שלהן לצעירים בלבד, בדגש על מועמדים ומועמדות מתחת לגיל 40. לאור חומרת הממצאים, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה הצטרפה להליך, והדגישה את ההשלכות החברתיות הרחבות של הפליה זו.
בהסדר הפשרה שהושג בין הצדדים, הוסכם כי חברת מטא תעביר מיליון דולר לקרן התובענות הייצוגיות במשרד המשפטים. עוד הוסכם כי חברת מטא תיישם שורת שינויים במערכת הפרסום שלה בישראל. השינויים כוללים יצירת קטגוריה ייעודית למודעות תעסוקה במערכת הפרסום של מטא, אשר תכלול, בין היתר, הגבלות על פילוח קהל היעד. בנוסף, הוסכם כי מטא תדרוש מהמפרסמים לאשר כי הם עומדים במדיניות איסור ההפליה וכן תפרסם מדריך מקיף בעברית למפרסמי מודעות תעסוקה בישראל שיבהיר כי מודעות דרושים חייבות להיות נגישות באופן שוויוני לכלל המועמדות והמועמדים הפוטנציאלים. מקרה זה מצטרף לתביעות ייצוגיות דומות שהוגשו נגד פייסבוק בארה"ב ובקנדה, ושאילצו את חברת פייסבוק לאמץ מדיניות מניעת הפליה במודעות גיוס עובדים.
תופעת ההדרה בכניסה לשוק העבודה אינה מוגבלת לשימוש בפלטפורמות פרסום לאיתור מועמדים בלבד. היא מתרחבת גם למערכות אוטומטיות מתקדמות, המסייעות למעסיקים למיין מועמדים ולבחון את מידת התאמתם לתפקיד המוצע. דוח הבוחן את השימוש בבינה מלאכותית בקרב מעסיקים, מדגים כיצד תוכנות מבוססות בינה מלאכותית מלוות מועמדים בכל שלב בדרך למשרה המיוחלת. תהליך המיון באמצעות התוכנה משתרע על פני רצף רחב: החל בפרסום המשרות, דרך סינון אוטומטי של קורות החיים, ועד קיום ראיונות המבוססים על ניתוח מדדים כגון טון דיבור, תנועות עיניים ובחירת מילים.
דוח מחקר נוסף בנושא, מטעם המרכז לדמוקרטיה וטכנולוגיה (CDT – Center for Democracy and Technology) בחן את ההשפעות האתיות והמשפטיות של מערכות מיון אוטומטיות מתקדמות על מועמדים עם מוגבלויות. במחקר השתתפו 17 אנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים (לרבות, מוגבלות קוגניטיבית ומוגבלות ראייה), אשר עברו ראיונות וידאו מבוססי בינה מלאכותית, תוך שימוש באלגוריתם המנתח בין היתר את הבעות הפנים, טון הדיבור ובחירת המילים של המועמד כדי להסיק מסקנות על תכונותיו ויכולותיו המקצועיות. בנוסף, המועמדים עברו הערכות דיגיטליות הכוללות מבחני אישיות והערכות קוגניטיביות. ממצאי המחקר העלו תחושות של הפליה (בייחוד על רקע גזעי) בקרב המשתתפים והמשתתפות, שנגרמו בשל חסמים עיצוביים והיעדר נגישות מספקת. המשתתפים תיארו את ההערכות הדיגיטליות כלא יעילות למדידת מיומנויות ויכולות רלוונטיות בעבודה. כמו כן, עלה חשש בקרב המועמדים מכך שהערכות הדיגיטליות מאלצות מועמדים לחשוף פרטים על מצבם הבריאותי, באופן שעלול לעמוד בניגוד לחוקים פדרליים האוסרים על בירור מידע רפואי בתהליכי גיוס ומיון לעבודה. עוד עלה כי אלגוריתמים שמנתחים הבעות פנים, טון דיבור ושפת גוף עלולים להעניק ציונים נמוכים לאנשים עם מוגבלויות, מבלי לקחת בחשבון את ההשפעות של מצבם הרפואי על התנהלותם בראיון.
הדוח הציג מספר המלצות לשיפור המצב, ביניהן (1) שילוב פיקוח אנושי בתהליך הגיוס במטרה להפחית הטיות ולהבטיח הוגנות; (2) תכנון הערכות דיגיטליות בהתאם להנחיות נגישות, כדוגמת הנחיות WCAG (Web Content Accessibility Guidelines), אשר מציבות סטנדרט בינלאומי לנגישות אתרים ואפליקציות דיגיטליות לאנשים עם מוגבלויות; (3) שקיפות מלאה אל מול המועמדים בנוגע לשימוש בטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית בתהליכי גיוס, כולל מתן מידע מקדים על אופן ביצוע הערכה ועל סוגי הטכנולוגיות המעורבות, על מנת לאפשר למועמדים ולמועמדות לזהות מראש אתגרים הקשורים לנגישות ולהיערך בהתאם.
ניהול עובדים באמצעות תוכנות מבוססות בינה מלאכותית – פגיעה בזכות לביטחון, לקבלת שכר, לפרטיות ולכבוד
השימוש בתוכנות בינה מלאכותית נמשך גם לאחר מיון וקבלת מועמדים למשרה, ומשמש גם לניהול וארגון שוטף של העבודה, באופן שמשליך על זכות העובדים לפרטיות וביטחון גם יחד. כך למשל, במחסני אמזון, דווח על עלייה של כ-20% בשיעור הפציעות בקרב העובדים, מאז החלה החברה להשתמש במערכות AI למעקב אחר תפוקת העובדים, זמני ההפסקות של העובדים ומיקומם. במציאות כזו, עובדים חוששים מעונשים או מהפחתת שכר אם לא יעמדו ביעדים אוטומטיים, מה שמוביל להאצת קצב העבודה, ויתור על הפסקות ואף דילוג על נהלי בטיחות. שילוב זה בין מעקב פולשני ולחץ תעסוקתי גורם הן לפגיעה בפרטיות והן לעלייה בסיכון לפציעות, וכך נוצרת זיקה ישירה בין השניים. במקרים נוספים, מעקב מתמיד פוגע באוטונומיה של העובדים ואף עלול להוביל ל"גניבת שכר" באמצעות הפחתת זמני הפסקה או רישום חסר של שעות העבודה.
השימוש בכלי ניטור דיגיטליים מבוססי בינה מלאכותית זולג גם לתחומי שירות אישיים ורגישים בתוך עולם העבודה, דוגמת אימות ביקור אלקטרוני לטיפול סיעודי בבית המטופל. מטפלים סיעודיים רבים נדרשים כיום לדווח על שעות העבודה והמיקום המדויק שלהם בכל רגע נתון, ואף נחשפים לדרישות מרחיקות לכת בבתי המטופלים בדמות "גדרות דיגיטליות" – הגדרת תחום גיאוגרפי מצומצם שעליהם להישאר בו לאורך המשמרת. חרף ההיגיון שבהבטחת נוכחות מתמדת של המטפל/ת בבית המטופל, יישום מעקב שכזה עלול לכרסם בזכותם של העובדים לפרטיות ולפגוע בכבודם האישי, שכן מדובר בפיקוח מתמיד שנערך באופן בלתי מידתי. כך, הטכנולוגיה שאמורה לסייע בניהול יעיל של כוח האדם, הופכת בפועל למכשיר הפוגע בפרטיותם של העובדים ובכבודם.
הבינה המלאכותית ושוק העבודה – פוטנציאל לחדשנות ויעילות או להעמקת פערים?
הבינה המלאכותית אינה משפיעה רק על קליטת עובדות ועובדים חדשים לשוק העבודה או על תנאי העסקתם, כפי שהוצג, אלא גם עלולה להביא לביטול משרות קיימות ולהגדלת האבטלה. בהקשר זה, הפורום הכלכלי העולמי פרסם את דוח עתיד המשרות לשנת 2025, המציג תחזיות מעודדות לגבי שוק העבודה העולמי. הדוח צופה כי בחמש השנים הקרובות ייווצרו 170 מיליון משרות חדשות (שהם כ-14% מסך התעסוקה הקיימת כיום), זאת בעוד 92 מיליון משרות ייעלמו (שהם כ-8% מסך התעסוקה כיום). השינויים הללו יובילו לגידול נטו של 78 מיליון משרות עד שנת 2030 (שהם כ-7% מסך התעסוקה כיום). הדוח מדגיש את השפעת הבינה המלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות על שוק העבודה, ומציין כי 22% מהמשרות בעולם ישתנו או ייעלמו בשל התקדמות טכנולוגית. עם זאת, הוא מצביע על כך שההתקדמות הטכנולוגית תיצור יותר משרות מאלה שתבטל, בייחוד בתחומים הדורשים מיומנויות טכנולוגיות כמו שליטה בבינה מלאכותית, בנתוני עתק ויכולות אבטחת סייבר.
הדוח מדגיש כי על מנת להתמודד עם השינויים הצפויים בשוק העבודה בעקבות התפתחות הבינה המלאכותית, יש לקדם הטמעת תוכניות הכשרה ופיתוח מיומנויות לכלל המועמדים, אשר יענו על דרישות השוק המשתנות ויקנו לעובדים ולעובדות את המיומנויות הטכנולוגיות שתידרשנה מהם בעתיד. במיוחד, עולה חשיבותו של מודל "למידה לאורך החיים" (Lifelong Learning), אשר מיושם במדינות מפותחות כפתרון לאתגרי השוק המשתנה. מודל זה נועד להבטיח כי עובדים יוכלו לרכוש מיומנויות חדשות ולשמור על רלוונטיות מקצועית גם לנוכח שינויי הטכנולוגיה המואצים.
-----------------
(1) ת״צ (אזורי ת״א) 23898-09-21 לב נ׳ טרגט קול בע״מ (נבו 3.10.2021).