כותבות: נועה גבריאלי ועדי בצלי
עורך ראשי: ד"ר עומר אלוני
עורכת ראשית ומנחת הפרויקט: ד"ר תמי קצביאן
הזיות באולמות המשפט: כשהטכנולוגיה נכנסת בנעלי "נאמן בית המשפט"
ביום 23.2.2025 התפרסם פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין פלונית, אשר ניתן מפי השופטים כנפי-שטייניץ, מינץ ואלרון (1). פסק הדין סב סביב שאלת תוקפה של תנייה שנכללה בהסכם גירושין שאושרה על ידי בית הדין השרעי. במרכז הדיון עמדה העובדה שהעתירה הוכנה, ככל הנראה, תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית וכללה הפניות לאסמכתאות משפטיות בדויות – דבר שהוביל לדחיית העתירה על הסף. פסק הדין דן בהרחבה בסוגיית השימוש בבינה מלאכותית לצורך הכנת כתבי בית-דין. על רקע ריבוי המקרים בהם הוגשו כתבי בית-דין הכוללים אסמכתאות בדויות שנוצרו, ככל הנראה, על ידי טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית (מה שמכונה בעגה המקצועית "הזיות הבינה המלאכותית"), ולאור חומרת התופעה, בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, מצא לנכון להרחיב על סוגיה זו.
תופעת "הזיות בינה מלאכותית" (AI Hallucinations), כפי שבאה לידי ביטוי בעניין פלונית, מתארת מצב שבו הבינה המלאכותית מסתמכת על עובדות או מקורות לא נכונים, שלעתים אף מומצאים, ומציגה אותם כעובדה מוכחת. מערכת הבינה המלאכותית אף יוצרת מידע אשר נחזה כהגיוני וענייני, ולנוכח כך ישנו קושי של ממש לזהותו כפיקטיבי.
בעניין פלונית נקבע כי עורך דין המגיש כתב טענות שתוכנו מבוסס על מקורות לא קיימים, מפר את חובותיו כלפי לקוחותיו, בית המשפט, הצד שכנגד, ומערכת המשפט בכללותה. ככלי הרתעתי, קבע בית המשפט העליון, כי ניתן לנקוט סנקציות משמעותיות כלפי עורכי דין שייעשו שימוש לא נאות בטכנולוגיות אלו, לרבות סילוק ההליך, מחיקת כתב הטענות והטלת הוצאות אישיות. השופטת כנפי-שטייניץ ציינה, כי אין בכוונת בית המשפט לפסול לחלוטין את השימוש בבינה מלאכותית, אך הדגישה כי יש לעשות בכלים אלו שימוש אחראי, זהיר וביקורתי. עוד נאמר, כי השימוש בטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית אינו פוטר את עורך הדין מאחריות ועליו להפעיל שיקול דעת מקצועי באשר לתוצרים שהפיקו טכנולוגיות אלו. בהקשר זה ציין בית המשפט: "קריעת רקמת האמון שבין בית המשפט לעורך הדין עלולה לפגוע, לא רק בשאיפה להגיע לחקר האמת אלא גם לפגוע פגיעה אנושה ביעילות הדיון. הגשת כתב בית-דין המבוסס על טענות כוזבות עלולה לגרום נזק לכבוד מהם נהנה מקצוע עריכת הדין, עד כדי הפרת חובתו של עורך הדין לשמור על כבוד המקצוע"(2).
ההחלטה קיבלה חיזוק נוסף חמישה ימים לאחר מכן – ביום 28.2.2025, במסגרת פסק דין נוסף של בית המשפט העליון בעניין העמותה לקידום זכויות הכלבים (3). פסק דין זה ניתן במסגרת עתירה כנגד משרד החקלאות בסוגיית המתות כלבים משוטטים בעוטף עזה. בית המשפט העליון התייחס בשנית לסוגיית ההזיות של הבינה המלאכותית, זאת לאחר שהתברר כי העותרת עשתה שימוש בלתי אחראי בבינה מלאכותית לצורך הכנת כתבי טענות. בית המשפט קבע שיש לדחות את העתירה על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים, ואף פסק לחובתה הוצאות. בית המשפט העליון חתם את פסק הדין באמירה ברורה וחד-משמעית: "סמיכות הזמנים בין עניין פלונית לבין העניין דנן, מעוררת חשש כי עסקינן בתופעה רחבה יותר. תקוותי היא כי לא כך המצב, אך מכל מקום – שני פסקי הדין הללו מבהירים לכלל העוסקים בתחום את הסטנדרטים המצופים מהם בעת שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית".
השלכות נוספות – פסקי דין קודמים ואזהרות מקצועיות
תופעת "הזיות הבינה המלאכותית" נדונה גם בפסקי דין נוספים שניתנו לאחרונה בערכאות נמוכות יותר. כך למשל, בעניין חמדאן (4), בעניין כלל חברה לביטוח (5), ובעניין ניצן (6), מתח בית המשפט ביקורת חריפה על עורכי דין שהפנו לאסמכתאות לא קיימות. בפסקי דין אלו הודגש כי התנהלות מסוג זה פוגעת במהימנות ההליך השיפוטי ומערערת את יסודות מקצוע עריכת הדין. בעניין ניצן, בית המשפט השווה את המקרה לפסיקה אמריקאית תקדימית –.Mata v. Avianca, Inc, וציין כי הסתמכות על מקורות בדויים עשויה להצדיק הטלת סנקציות חמורות. דוגמה נוספת לכך נמצאה בפסק דין בעניין Kohls v. Ellison שניתן במדינת מינסוטה, שם נפסל תצהיר מומחה שהסתמך על ציטוטים מזויפים ממאמרים אקדמיים. בית המשפט קבע כי גם אם מדובר בטעות שנעשתה בתום לב, הרי שמדובר בפגיעה חמורה באמון הציבור במערכת המשפט.
יצוין, כי עוד לפני שהסוגייה הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון, גופים משפטיים שונים הביעו דאגה מההשלכות של שימוש בלתי מבוקר בבינה מלאכותית. כך, מאגר נבו פרסם בעבר אזהרה בעמוד השער של המאגר, בה נכתב: "לצערנו אנו נדרשים שוב לעניין הסתמכות באי-כוח על תוכנות משפטיות AI....נבו ממליצה, שוב, לבדוק היטב את ממצאי התוכנות טרם הגשת כתבי בית-דין לבית המשפט". גם לשכת עורכי הדין התייחסה לסוגיה, וביום 7.5.2024 פרסמה הוועדה המייעצת לוועדת האתיקה הארצית גילוי דעת מקדים בנושא. בגילוי הדעת הודגש כי שימוש בבינה מלאכותית כתחליף לשיקול דעתו המקצועי של עורך דין עלול להוות הפרה של חובות האתיקה המקצועית, לרבות חובות הנאמנות והמסירות ללקוח, והחובה לסייע לבית המשפט לעשות צדק, כפי שמתחייב מסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין (7).
מבט לעתיד – כיצד יגיבו בתי המשפט?
הפסיקה האחרונה ממחישה את הצורך הדוחק בפיקוח אנושי קפדני על תוצרי בינה מלאכותית בתחום המשפט. בעניין העמותה לקידום זכויות כלבים, השופט סולברג התייחס לנושא וציין: "גם אם עד כה נהג בית משפט זה בסבלנות ובמתינות נוכח היותה של התופעה חדשה – לא לעולם חוסן. מעתה ואילך, יוחזקו העוסקים במלאכה כ'מותרים ועומדים'; התגובה השיפוטית – תשתנה בהתאם" (8). בהתאם למגמה זו, ניתן להניח כי בתי המשפט יגבירו את האכיפה בתחום, וכי עורכי דין שיימצאו מסתמכים על מקורות שגויים עלולים להתמודד עם סנקציות כבדות. המערכת המשפטית עומדת בפני אתגר משמעותי – כיצד לשלב באופן אחראי את יתרונות הבינה המלאכותית, מבלי לסכן את אמינות ההליך המשפטי. הפסיקה האחרונה של בית המשפט העליון מסמנת קו ברור ביחס לשימוש בבינה מלאכותית בשדה המשפטי. מצד אחד, אין איסור מוחלט על השימוש בטכנולוגיה זו, אך מנגד, האחריות לוודא את אמינות התכנים מוטלת במלואה על כתפיהם של עורכי הדין. התפתחות זו מעלה שאלות עקרוניות באשר לאופן שבו מערכת המשפט תתמודד בעתיד עם השפעות הבינה המלאכותית על עולם המשפט. דבר אחד ברור – הדיון בנושא רחוק מלהסתיים.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1) בג"ץ 38379-12-24 פלונית נ' בית הדין השרעי לערעורים ירושלים (נבו 23.2.2025).
2) שם.
3) בג"ץ 23602-01-25 העמותה לקידום זכויות הכלבים נ' שר החקלאות (נבו 28.2.2025).
4) רער"צ (שלום י-ם) 46608-07-24 חמדאן נ' המוסד לביטוח לאומי (נבו 10.12.2024).
5) ת"א (שלום חיפה) 41416-12-23 ל' ח' ס' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (נבו 9.12.2024).
6) ת"א (שלום נצרת) 6701-04-22 ניצן נ' אדר בעמקים נכסים בע"מ (נבו 13.8.2024).
7) ס' 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961.
8) עניין העמותה לקידום זכויות הכלבים, לעיל ה"ש 4, בפס' 19.