כותבות: הילי בוים, ליאל דפרוש, לינוי יצחקי וזיו פנחס
עורך ראשי: ד"ר עומר אלוני
עורכת ראשית ומנחת הפרויקט: ד"ר תמי קצביאן
עבודה חדשה, אתגרים ישנים
שוק העבודה ממשיך להשתנות בקצב מסחרר. מודל העבודה ההיברידי, שנתפס עד לאחרונה כפתרון האולטימטיבי לאיזון בין חיים לעבודה באורח החיים המודרני, מפנה כעת את מקומו למגמת חזרה למשרדים. חברות מובילות ומנהלים בכירים קוראים לעובדים ולעובדות לשוב לעבוד במתכונת מלאה או חלקית מהמשרד, בטענה כי הדבר משפר את שיתוף הפעולה בין העובדים, מגביר יצירתיות ומעלה את רמת התפוקה. במידעון זה נבחן את הגורמים לשינוי ונעמוד על השלכותיו עבור עובדים ומעסיקים. בנוסף, נעסוק בהתרחבות כלכלת הפלטפורמה לתחום הסיעוד ובמאבק לאיגוד עובדי פלטפורמות במדינת מסצ'וסטס (Massachusetts).
עם פרוץ מגפת הקורונה בתחילת שנת 2020, נאלץ העולם לשנות הרגלים, להקפיד על כללי הריחוק החברתי ולעבור למודל עבודה מהבית. לפי ניתוח של מכון ברוקדייל, למגיפה היו השפעות ניכרות ואפילו דרמטיות בשוק העבודה. השפעות אלה נעו בין היבטים שליליים (למשל, פגיעה מוחשית יותר בנשים, בעצמאים, בחרדים ובערבים) ובין היבטים חיובים. כך, למשל, מנהלים ומנהלות רבים הופתעו לגלות כי תפוקות העובדים דווקא עלו. תופעת העבודה מרחוק הייתה אומנם מוכרת כבר מראשית שנות האלפיים; אבל אין ספק כי עם פרוץ המגיפה, ארגונים רבים נאלצו לאמץ את מודל העבודה מרחוק כדי להמשיך לפעול ומספר העובדים מהבית גדל משמעותית. המעבר הכפוי הזה הביא לשינויים דרמטיים בשוק העבודה, שהפכו את העבודה מרחוק לנפוצה ואף מועדפת במקומות עבודה רבים. על רקע השינויים הללו, היו שחשבו כי עידן המשרדים הגיע לקיצו, במיוחד לאור כך שחברות רבות קבעו כי עבודה מרחוק תהיה ברירת המחדל אצלן, גם לאחר שהמגיפה תחלוף. לאחר מגפת הקורונה, נראה כי שוק העבודה עבר משגרה של עבודה מרחוק בלבד לשני מודלים מרכזיים: עבודה במשרד, המחייבת נוכחות מלאה במשרד בכל ימות העבודה, ומודל היברידי, המשלב עבודה מהמשרד עם יום או יומיים של עבודה מהבית.
כעת, בפתחה של שנת 2025, מסתמן שהמגמה מתהפכת וגישה 'שמרנית' יותר מבקשת לשוב ולמשול בכיפה. אילון מאסק, בתפקידו החדש בממשל טראמפ, כראש המחלקה ליעילות ממשלתית, הצהיר בנובמבר 2024 בראיון ל-"The Wall Street Journal", כי בכוונתו להחזיר את עובדי הממשל הפדרלי לעבודה מהמשרד חמישה ימים בשבוע. הוא אף הוסיף כי ייתכן שמהלך זה יגרום לעזיבה המונית של עובדים ועובדות, אך לדבריו, אם עובדי ממשל אינם מעוניינים להגיע למשרד, אין הצדקה שמי שמשלם את המיסים יממן עבורם את "הפריווילגיה" לעבוד מהבית.
אך מאסק וממשל טראמפ אינם לבד. דיסני (Disney) חזרה למתכונת היברידית של ארבעה ימי עבודה במשרד כבר בראשית שנת 2023. חברות ענק כמו IBM החזירו את עובדיהן לעבודה במשרד חמישה ימים בשבוע במהלך השנה האחרונה. התאגיד הבנקאי ג'יי פי מורגן (JPMorgan chase) קבע מתכונת של שלושה ימי עבודה במשרד בשבוע. מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דיימון, אף הצהיר כי העבודה מהבית אינה מתאימה לעובדים ועובדות צעירים הזקוקים ללמידה, חניכה והתפתחות מקצועית בסביבה משרדית. סקר שנערך על ידי חברת KPMG בארצות הברית והתמקד בתקופה שבין השנים 2015 ל-2024, הראה כי 83% המנכ"לים העריכו שהעבודה מהבית תיעלם לחלוטין בשלוש השנים הקרובות. מנכ"ל גוגל לשעבר, אריק שמידט, אף טען כי גוגל איבדה את ההובלה בתחומים שונים בשל מתן עדיפות למודל העבודה מהבית.
גם בישראל מגמת החזרה למשרדים בולטת. חברת ויקס (Wix) השיבה את עובדיה לארבעה ימי עבודה בשבוע במשרד, ואילו חברות כמו פלייטיקה (Playtika), מובילאיי (Mobileye) ואמדוקס (Amdocs) קבעו מתכונת עבודה במשרדי החברה על בסיס שלושה ימים בשבוע. עבור העובדים והעובדות מדובר בהחלטה קשה לעיכול; מחקרים מוכיחים פעם אחר פעם שהאפשרות לעבוד מהבית נחשבת לבעלת ערך כספי בעיניהם. עובדים ועובדות רבים מוכנים לעזוב את מקום עבודתם לטובת תפקיד זהה בחברה אחרת, גם ללא תוספת או שדרוג בשכר, ובלבד שיתאפשר להם לעבוד מהבית. בסקר שנערך על ידי אתר FlexJobs בארצות הברית בפברואר 2024, למעלה מ-50% מהעובדים והעובדות העידו כי יהיו מוכנים לקיצוץ בשכרם תמורת האפשרות לעבוד מהבית.
אבל מודל העבודה מהבית אינו האתגר היחיד שעומד בפני שוק העבודה המסורתי. גם מודל כלכלת הפלטפורמה – הכולל חברות כמו אובר (Uber) או וולט (Wolt) – משנה את פני שוק העבודה ומציב בפניו אתגרים חדשים. דוח מיוחד העוסק בהשפעת כלכלת הפלטפורמה על תחום הבריאות בארה"ב, תוך התמקדות באפליקציות המתווכות בין אחיות ועוזרות סיעוד לבין מוסדות בריאות, מדגים את הקשיים הייחודים שקיימים בתחום זה לעובדות, לעובדים וללקוחות. על פניו, אפליקציות אלו מציעות גמישות תעסוקתית לעובדות ולעובדים בתחום הסיעוד והבריאות לצד הוזלת עלויות למוסדות. עם זאת, כפי שהדוח מפרט, השימוש באפליקציות הללו בתחום הסיעוד מוביל לבעיות רבות בשדה העבודה, שדומות באופיין לבעיות שיש כיום בחברות פלטפורמה בתחום ההסעות והשליחויות כמו אובר (Uber) או וולט (Wolt). ראשית, גם באפליקציות הסיעוד, החברות משתמשות במנגנוני בקרה אלגוריתמיים ומסווגות את העובדות והעובדים כעצמאים כדי להימנע מהענקת זכויות בסיסיות – כמו חופשת מחלה או ביטוח בריאות – ולעיתים כוללות בחוזים סעיפים מגבילים שמחלישים את העובדות והעובדים. כמו כן, העובדות והעובדים באמצעות אפליקציות אלו נאלצים להתחרות ביניהם על משמרות, לעיתים על ידי הורדת שכר, ולשלם עמלות שמפחיתות משמעותית את הכנסתם. לכל אלו יש לצרף את העובדה כי גם אפליקציות הסיעוד עושות שימוש באלגוריתמים לא שקופים לקביעת שכר ותנאי עבודה באופן שפוגע גם בזכות עובדי ועובדות הסיעוד לשקיפות ותנאי עבודה הוגנים. מודל זה גורם לחוסר יציבות תעסוקתית של עובדי ועובדות הסיעוד ופוגע באיכות חייהם, כאשר רבים מהם הם עובדים מוחלשים ממילא, כגון נשים ואנשים ממוצא אתני מגוון. חמור לא פחות מכך היא ההשפעה השלילית והמסוכנת האפשרית על ציבור המטופלים. הדוח מצביע על סיכונים בריאותיים בהקשר של פגיעות במטופלים ובאיכות הטיפול כתוצאה מהעסקתם של עובדות ועובדים לא מיומנים.
עדכון נוסף מכלכלת הפלטפורמה: במסצ'וסטס, אלפי נהגי אובר (Uber) וליפט (Lyft) פועלים במרץ להקמת איגוד עובדים. יוזמה זו הגיעה בעקבות משאל ציבורי שנערך בנובמבר 2024, שבו 54.8% מהמצביעים תמכו בהצעה המאפשרת לנהגים – המוגדרים כקבלנים עצמאיים – להתאגד ולנהל משא ומתן עם החברות על שכרם ותנאי העסקתם. כיום, הנהגים מתמודדים עם תנאים מאתגרים הכוללים שכר נמוך, שעות עבודה בלתי סדירות והיעדר תמיכה מצד המעסיקים במקרים של הטרדות (כולל הטרדות מיניות) מצד נוסעים. באמצעות זכות ההתאגדות, יוכלו הנהגים לנהל משא ומתן קולקטיבי מול החברות במטרה לשפר את תנאי העבודה, רמות השכר והסדרי הביטוח שלהם. ייתכן שאיגוד העובדים לא יצליח לחולל שינוי משמעותי, אך יש לקוות כי עצם המאבק יוביל להעלאת המודעות הציבורית בנוגע לשיפור תנאי העסקתם של הנהגים במודל כלכלת הפלטפורמה. נוסף על כך, עצם ההכרה בזכותם של עצמאיים להתאגד ולנהל משא ומתן מול חברות הפלטפורמה מהווה תקדים משמעותי, שעשוי להשפיע על דפוסי ההעסקה בענף ולקדם את זכויות העוסקים בתחום.