כותבות: שיר אביסירה, עדי בצלי, אלכסנדרה ברשאי, נועה גבריאלי, אמילי יצחקבייב, מאי לוזון, שלי מלכה ולינור סרויה
עורך ראשי: ד"ר עומר אלוני
עורכת ראשית ומנחת הפרויקט: ד"ר תמי קצביאן
כלכלת פלטפורמה - מנוע צמיחה על חשבון זכויות עובדים/ות? ישראל, אירופה ומה שביניהן
כלכלת הפלטפורמה היא מודל תעסוקתי שנוי במחלוקת, המשלב בין חדשנות טכנולוגית לשינויים משמעותיים באופן ההתנהלות ובמבנה של שוק התעסוקה. מצד אחד, המודל מציע גמישות רבה לעובדים ועובדות, יצירת הזדמנויות חדשות, יעילות תעסוקתית ותמחור תחרותי לצרכנים. מצד שני, הוא מעורר ביקורת בשל היעדר ביטחון תעסוקתי, אי-ודאות משפטית בנוגע למעמד העובדים ולזכויותיהם, ופעמים רבות אף תנאי עבודה ירודים.
כלכלת הפלטפורמה, שמבוססת על חיבור בין משתמשים לנותני שירותים באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות, צוברת תאוצה ומשנה את שוק התעסוקה העולמי, ובכך מאתגרת את שדה העבודה. מחקר של האיחוד האירופי שנערך באוקטובר 2024 מצא כי ההכנסות הכוללות מהפלטפורמות הדיגיטליות עלו מ־3 מיליארד יורו בשנת 2016 ל־14 מיליארד יורו בשנת 2020. נוסף על כך, המחקר העריך את מספר עובדי הפלטפורמה באיחוד האירופי בכ־28 מיליון וצפה כי מספר זה אף צפוי לגדול ל־43 מיליון כבר ב-2025.
כלכלת הפלטפורמה בישראל:
בדומה לתופעות חדשניות אחרות, גם בכלכלת הפלטפורמה ניתן לזהות יתרונות לצד כשלים רבים. כלכלת הפלטפורמה מציעה יתרונות משמעותיים מבחינת גמישות ונגישות, בכך שהיא מאפשרת לעובדים לבחור את זמני ומיקומי העבודה בהתאם להעדפותיהם האישיות, תוך מתן גישה מהירה ונוחה להזדמנויות תעסוקה באמצעות טכנולוגיה דיגיטלית תלוית-מיקום שקיימת בסמרטפון ("טלפון חכם"). בהתאם לכך, מעסיקים נהנים מכוח עבודה גמיש וזמין שמתאים את עצמו לביקוש המשתנה, תוך הימנעות מהתחייבויות ארוכות טווח על משמעויותיהן המשפטיות בשדה העבודה. אולם, לצד יתרונות אלה, כלכלת הפלטפורמה מציבה אתגרים ייחודיים בתחומי הרגולציה וזכויות העובדים. בישראל, היעדר חקיקה מסדירה מותיר סוגיות רבות בלתי פתורות ומעלה שאלות מהותיות בנוגע לזכויות, חובות ותנאי עבודה במודל זה.
על רקע העלייה בפעילותן של פלטפורמות דיגיטליות בישראל, היעדר החקיקה יוצר פערים משמעותיים בין חברות הפלטפורמה לבין העובדים והעובדות בכלכלת הפלטפורמה. בינואר 2022 הקימה שרת הכלכלה והתעשייה דאז, אורנה ברביבאי, צוות בין-משרדי לבחינת ההשלכות של כלכלת הפלטפורמה, במטרה להסדיר את התחום ולהתמודד עם האתגרים שהוא מציב. הצוות, שהובל על ידי זרוע משרד העבודה וכלל נציגים מהביטוח הלאומי, רשות המיסים, משרד האוצר, משרד המשפטים וגופים נוספים, הוקם במטרה למפות את תמונת המצב בארץ ובעולם בנוגע לכלכלת הפלטפורמה. נוסף על כך, הוא נועד לבחון את השלכותיה על שוק העבודה ויחסי העבודה, ולהציע דרכי פעולה, לרבות חקיקה, פיקוח, בקרה והכשרות מקצועיות לשמירה על זכויות העובדים והעובדות.
במקביל לפעילות הצוות הבין-משרדי, בנובמבר 2024 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שמטרתה להסדיר את מעמדם של ה"עוסקים" בכלכלת הפלטפורמה – מינוח חדש שנקבע בהצעת החוק – ולהתמודד עם האתגרים שמציבה המציאות הכלכלית החדשה. ההצעה שואפת לאזן בין הענקת זכויות מסוימות ל"עוסקים" לבין שמירה על יתרונות וגמישות המודל הכלכלי שניצב בבסיסה של "הכלכלה החדשה". הצעת החוק מגדירה "עוסק" כקטגוריית-ביניים בין "עובד" ל-"עצמאי". כלומר, העוסק אינו מחויב לקבל הצעות עבודה בזמנים או בהיקפים מסוימים, רשאי לעבוד גם עם גורמים אחרים מלבד חברת הפלטפורמה, ואינו נדרש לקבל כל הצעת שירות כתנאי להמשך פעילותו בפלטפורמה. עוד נקבע בהצעת החוק כי לא יתקיימו יחסי עבודה פורמליים בין העוסקים לבין חברות הפלטפורמה. עם זאת, העוסקים ייהנו מהגנות ייחודיות המאפיינות את מעמד השכירים, ומלמדות לכאורה על היבטים מסוימים של דפוסי העסקה. ההגנות כוללות, בין היתר, קביעת תמורה מינימלית לשירותים, מגבלות על שעות העבודה, חובת עריכת הדרכות בטיחות מטעם חברות הפלטפורמה, הגנות מפני הטרדה מינית ואפליה, חובת מתן הודעה מוקדמת של שבוע לפני פיטורים וכן חובת עריכת שימוע טרם פיטורין, למעט כאשר "ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות את סיום פעילות העוסק לאלתר".
בביקורת על הצעת החוק נטען כי מדובר במסגרת בעייתית המשמרת בפועל את המצב הקיים, ואינה רגישה לאתגרים ולבעיות הייחודיות שיש בכלכלת הפלטפורמה. לטענת המבקרים, רוב השליחים ממילא כבר מרוויחים יותר מאשר שכר מינימום לשעה, מחליטים בעצמם על תדירות ושעות העבודה שלהם, ורבים מהם אינם עובדים יותר מ־12 שעות ברציפות. הקשיים המרכזיים שיש כיום בכלכלת הפלטפורמה ואינם זוכים למענה בהצעת החוק, קשורים לסוגיות של ביטחון תעסוקתי, שאלת זכאותם של שליחי Wolt ודומיהם לזכויות סוציאליות כגון ימי מחלה ופנסיה, וכן בסוגיות הקשורות לזכות העובדים להתאגד ולפעול יחד למען זכויותיהם.
הרעיון ליצירת קטגוריית ביניים עלה כבר בעבר בהקשרים אחרים בשוק העבודה המשתנה. בעניין צדקא משנת 2001, שעסק בהשתנותם של דפוסי העבודה המקובלים בעולם התקשורת, הציע נשיא בית-הדין הארצי לעבודה דאז, סטיב אדלר, לאמץ בשיטת המשפט הישראלית קטגוריית ביניים חדשה בשם ״משתתף חופשי״ (או "פרילאנסר"). קטגוריה זו נועדה לתת מענה לצרכים של שוק העבודה המודרני באמצעות החלת חלק מההגנות הקוגנטיות שניתנות לעובדים, גם על עצמאיים. על אף שדעה זו לא אומצה עד היום במשפט הישראלי, הצעת החוק הנוכחית מבקשת, על פניו, לאמץ רעיון דומה. עם זאת, בהקשר הספציפי של כלכלת הפלטפורמה, מחקרים בינלאומיים מדגימים כיצד קטגוריית הביניים עלולה להיות לא אפקטיבית, להכביד על המערכת המשפטית בדרישה לפרשנות מורכבת והשקעת משאבים נרחבים באכיפה, ליצור חוסר אחידות בזכויות הניתנות לקבוצות עובדים שונות, ולהוביל לכך שגם עובדים שכירים לכל דבר ועניין יכללו בקטגוריית הביניים.
עוד מעניין לציין בהקשר זה כי לאחרונה נחתם הסכם קיבוצי בין "סקובר תל אביב בע"מ" לבין הסתדרות העובדים הלאומית, אשר מסדיר את תנאי ההעסקה של שליחי "תן ביס" בישראל. כידוע, עד כה שליחי "תן ביס" הוגדרו כעובדים. ההסכם כולל הוראה חדשנית, המאפשרת לשליחים לבחור בין שתי מתכונות העסקה: האחת, העסקה כשכירים, הכוללת שכר שעתי, תמריצים, החזרי הוצאות וזכויות סוציאליות; ואילו השנייה, התקשרות כעצמאים, שבה אין זכויות סוציאליות, אך התשלום מתבצע בהתאם לזמן המשלוחים. בהתאם להוראות ההסכם, החברה רשאית לדחות את העדפת המועמד בהתאם לצרכיה העסקיים, אך המועמד רשאי לעבור למסלול המועדף עליו לאחר תחילת ההעסקה. ההסכם מחייב עוד את החברה להעביר להסתדרות העובדים הלאומית דו"ח חצי-שנתי המפרט את מספר העובדים בכל אחת ממתכונות ההעסקה. בנוסף, פרק י"ג של ההסכם מתמקד במשולש היחסים שבין המתקשרים העצמאיים, החברה, והסתדרות העובדים הלאומית. ייחודו של ההסכם הקיבוצי הוא בהסדרת נושאים כמו גביית דמי חבר ודמי טיפול, וכן מתן הטבות למתקשרים העצמאיים. על פניו, נראה כי מדובר בהסכם קיבוצי פורץ דרך, המאפשר לשליחים לבחור את מודל העבודה המועדף עליהם. עם זאת, היות ושאלת הסטטוס בשדה העבודה הינה שאלה קוגנטית, מעניין יהיה לראות כיצד הוראות ההסכם קיבוצי יפורשו על ידי בית הדין לעבודה.
כלכלת הפלטפורמה – מבט מאירופה:
באשר לאיחוד האירופי, לאחר דיונים ממושכים שהחלו בדצמבר 2021, אימץ הפרלמנט האירופי בנובמבר 2024 דירקטיבה המסדירה את מעמדם של העוסקים בכלכלת הפלטפורמה ומאירה באור נוסף את הדיון הפרלמנטרי בישראל. הדירקטיבה קובעת חזקה לפיה אדם העוסק בכלכלת הפלטפורמה, ייחשב לשכיר, אלא אם כן חברת הפלטפורמה תוכיח אחרת. הדירקטיבה האירופאית מכוונת להכיר בעובדים כ"שכירים" כדי להתמודד עם תופעת הסיווג השגוי כ"עצמאים פיקטיביים". סיווג זה שולל מהעובדים הגנות עבודה בסיסיות, מוביל לחוסר יציבות ומגביר את פגיעותם. לעומת זאת, הצעת החוק הישראלית בוחרת בגישה שונה, המעניקה לעוסקים מעמד עצמאי עם זכויות סוציאליות חלקיות בלבד, גישה אשר סותרת את המגמה הקיימת באירופה בכל הנוגע להסדרת כלכלת הפלטפורמה.
הדירקטיבה מחזקת גם את זכויותיהם האישיות והקולקטיביות של עובדי הפלטפורמות, ומציעה הגנות מתקדמות בתחום הניהול האלגוריתמי (Algorithmic Management). היא מרחיבה את תחולת דיני העבודה באיחוד האירופי לעובדים שנמצאו עד כה מחוץ להסדרה המשפטית, תוך הישענות על הדיכוטומיה המסורתית המבדילה בין עצמאים לעובדים. הדירקטיבה צפויה להשפיע על מיליוני עובדים באירופה, ומציעה פתרונות חדשניים לניהול אלגוריתמי וזכויות עובדים. בין עיקריה, הדירקטיבה אוסרת על עיבוד נתונים אישיים רגישים, כמו מידע על מצב פסיכולוגי או רגשי, שיחות פרטיות, או תקשורת עם נציגי עובדים. בנוסף, היא מחייבת מעסיקים להבטיח שקיפות בהחלטות המתקבלות או נתמכות באמצעות מערכות ניהול אוטומטיות (ADMS) ואף לבסס אותן בהסברים.
מקרה בוחן בולט, שבו באו לידי ביטוי חלק מהחששות והמתחים שמגולמים בדירקטיבה האירופית, אירע לאחרונה באיטליה. בנובמבר 2024, הרשות להגנת המידע באיטליה הטילה קנס של 5 מיליון אירו על חברת Foodinho בבעלות (Delivery Hero) בגין עיבוד בלתי-חוקי של נתונים אישיים של למעלה מ־35,000 שליחים הרשומים בפלטפורמה הדיגיטלית שלה. מהחקירה עלה כי עד אוגוסט 2023, החברה העבירה נתוני מיקום של השליחים לצדדים שלישיים ללא ידיעתם, גם בתקופות שבהן השליחים לא היו בעבודה. כמו כן, החברה השתמשה בנתונים ביומטריים כמו זיהוי פנים לאימות זהות השליחים וזאת ללא בסיס חוקי מתאים. הרשות אסרה על Foodinho להמשיך בשימוש בנתונים ביומטריים למטרות אלו, והורתה לה לבצע שינויים, לרבות הוספת אפשרות לשליחים לכבות את מעקב ה־GPS כשהם לא בתפקיד, והבטחת שקיפות בנוגע להחלטות המתקבלות על ידי האלגוריתם באמצעות פיקוח אנושי מתאים.
מקרה זה מדגיש את האתגרים המשפטיים והאתיים הנובעים משימוש בניהול אלגוריתמי בפלטפורמות דיגיטליות, במיוחד בנוגע לשקיפות, פרטיות וזכויות העובדים. ההחלטה האיטלקית לקנוס חברות פלטפורמה אשר עושות שימוש פסול בנתונים שברשותן משמשת תקדים חשוב לרגולטורים ברחבי העולם בבואם להתמודד עם סוגיות דומות. הפגיעה המתמשכת בזכויות העובדים במסגרת כלכלת הפלטפורמה, מדגישה את הסכנה שבישראל, בהיעדר רגולציה מתאימה, הבעיות הללו ילכו ויחמירו, מה שמחייב פיתוח כלים משפטיים שיבטיחו את זכויות העובדים והעובדות ויגנו עליהם בעולם תזזיתי המשתנה במהירות ולעתים בלחיצת כפתור או בהחלקה על גבי מסך הטלפון הנייד.