כותבות: ליאן אוחיון, אמילי יצחקבייב, מאי כהן ומאי לוזון
עורך ראשי: ד"ר עומר אלוני
עורכת ראשית ומנחת הפרויקט: ד"ר תמי קצביאן
שבוע העבודה קצר – מגמות גלובליות וההזדמנויות הגלומות בבינה המלאכותית
בשנים האחרונות, גוברת בישראל המגמה לבחון מחדש את המודל המסורתי של שבוע העבודה, בניסיון לאזן בין זמן עבודה לבין החיים האישיים של העובד/ת (work-life balance). שבוע העבודה בישראל עומד כיום על 40 שעות במגזר הציבורי, בהתאם להוראות הסכם קיבוצי שנחתם בנושא, ו-42 שעות במגזר הפרטי, בהתאם להוראות צו הרחבה משנת 2018. סוגיית שבוע העבודה מוסדרת גם במסגרת של הסכמים קיבוציים מיוחדים. כך למשל, בחודש מרץ 2025, נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין הסתדרות העובדים ובין הנהלת חברת "כלל ביטוח ופיננסים", הכולל קיצור יום העבודה לשמונה שעות והגבלה של שבוע העבודה ל-40 שעות בלבד. בעבר אף הונחו בכנסת מספר הצעות חוק שמטרתן לקצר את שבוע העבודה במשק, אולם אף אחת מהן לא השתכללה לכדי דבר חקיקה. אחת הבולטות שבהן היא הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – קיצור שבוע העבודה), התשפ"ג–2023, שהגישה חברת הכנסת מרב מיכאלי. ההצעה מבקשת לצמצם את היקף העבודה השבועי מ-45 שעות ל-37 שעות, במטרה לאפשר לעובדים לנהל אורח חיים משפחתי מאוזן יותר וליהנות מיותר שעות פנאי.
מעבר ליוזמות החקיקה וההסדרה באמצעות הסכמים קיבוציים, ניתן לזהות בשנים האחרונות מהלכים נוספים לקיצור שבוע העבודה בישראל. דוגמה אחת לכך היא יוזמת "יום שישי חופשי", אשר הוצעה במקור על-ידי בנק ישראל ואומצה בהדרגה במגזר הציבורי והפרטי. חלק ממערכת החינוך הציבורית, למשל, אימץ בשלבים החל משנת 2023, מודל שבוע לימודים בן חמישה ימים בלבד, שהוביל להפחתה משמעותית בהיקף העבודה של צוותי ההוראה. במקביל, גובשה יוזמה נוספת שנועדה לקדם שינוי תרבותי במבנה סוף השבוע בישראל – "סופי שבוע כחול-לבן". יוזמה זו שואבת השראה מהמודל האמריקאי ומציעה סוף שבוע בן יומיים: שבת וראשון. בתוך כך, בנובמבר 2024, הסתדרות העובדים ושר האוצר הגיעו להסכמות בדבר הענקת שמונה ימי ראשון חופשיים לעובדי המגזר הציבורי, אשר יחולקו על פני השנים 2025–2026.
קיצור שבוע העבודה בעולם:
בדומה למצב בישראל, במקומות נוספים ברחבי העולם גוברת המגמה לקצר את שבוע העבודה. איסלנד נחשבת למדינה פורצת דרך בתחום זה. במהלך שנת 2019, ערכה איסלנד ניסוי מקיף במעבר לשבוע עבודה מקוצר, ובמסגרתו צומצם שבוע העבודה ל-35 שעות עבור כ-2,500 עובדים (שהיוו כ-1% מכלל העובדים במשק האיסלנדי). הניסוי נערך בקרב עובדות ועובדי המגזר הציבורי בעיריית הבירה רייקיאוויק ובקרב עובדי ממשל נוספים. לאורך כל תקופת הניסוי נשמר שכרם של העובדים והעובדות ללא שינוי. מטרת הניסוי הייתה ליצור איזון בין חיים-עבודה, ולאפשר לעובדים זמן פנוי וסוף שבוע ארוך יותר. לפי ממצאי דו״ח שנערך על-ידי מכון Autonomy, בעקבות הניסוי עובדים ועובדות דיווחו על שיפור בקשר עם ילדיהם, לאחר שאלו שהו פחות זמן במסגרות חינוכיות ויותר זמן בבית במחיצת ההורים. בדומה לכך, עובדים אחרים דיווחו על תחושת רווחה אישית מוגברת והקלה בביצוע סידורים יומיומיים הודות למעבר לשבוע עבודה מקוצר.
ענקית הטכנולוגיה מייקרוסופט ביפן הצטרפה גם היא למגמת קיצור שבוע העבודה. במהלך חודש אוגוסט 2019, חברת מייקרוסופט יפן התנסתה בפרויקט חדש בשם ״אתגר הבחירה בחיים ובעבודה״ (Work-Life Choice Challenge). מטרת הפרויקט הייתה לאזן באופן טוב יותר בין שעות עבודה לשעות הפנאי. במסגרת הניסוי, החברה סגרה את משרדיה בימי שישי והעניקה לעובדים ולעובדות שלושה ימי חופשה רצופים, כך ששבוע העבודה צומצם לארבעה ימים בלבד. מחקר שבוצע באוניברסיטת The Incarnate Word שבארה״ב, מצא כי השבועות המקוצרים הובילו לפגישות יעילות יותר של העובדים והעובדות במייקרוסופט יפן, והם היו מאושרים יותר; מה שהגדיל את הפרודוקטיביות שלהם ב-40%.
בנוסף להיבטים התעסוקתיים והאישיים-חברתיים, ניתן להצביע גם על תועלות אקולוגיות הצומחות ממגמה זו: מהסקירה עולה כי צריכת החשמל וכמות ההדפסות פחתו. מייקרוסופט סיפקה לעובדים שורה של אפשרויות לניצול שעות הפנאי, כולל הצעות לבילויים משפחתיים. החברה טוענת שקיבלה משובים חיוביים מ-92% מהעובדים והעובדות בחברה שהיו מרוצים מהפרויקט. הניסוי מדגים כיצד קיצור שבוע העבודה יכול להוביל לשיפור משמעותי הן בפריון החברה והן ברווחת העובדים.
איחוד האמירויות הצטרפה גם היא למגמת קיצור שבוע העבודה. בינואר 2022, ביצעה ממשלת איחוד האמירויות צעד תקדימי ששינה את פני שוק העבודה המקומי: שבוע העבודה במגזר הציבורי קוצר לארבעה וחצי ימים, כאשר יום שישי הפך ליום עבודה קצר שנמשך עד לתחילת תפילות יום השישי. בנוסף, סוף השבוע הוזז לימי שבת וראשון, בהתאם למקובל במדינות המערב, בעוד ששעות העבודה במהלך השבוע הוארכו במטרה לשמור על התפוקה הכלכלית. מעבר לסנכרון עם זמני העבודה הגלובליים, השינוי תרם גם לרווחת העובדים – הפחית שחיקה, שיפר את המורל וחיזק את תחושת השייכות הארגונית, וכן איפשר איזון טוב יותר בין חיי העבודה לחיים הפרטיים של העובדים והעובדות.
הצלחת המודל הראשוני באיחוד האמירויות סללה את הדרך להשקת יוזמה נוספת כשנתיים לאחר מכן. במהלך קיץ 2024, השיקה ממשלת דובאי יוזמה ניסיונית בשם "הקיץ הגמיש שלנו". במסגרת יוזמה זו, קוצר שבוע העבודה עבור עובדי המגזר הציבורי לארבעה ימים, ולמספר כולל של 28 שעות עבודה שבועיות. היוזמה, שהופעלה במהלך חודשי הקיץ החמים במיוחד במפרץ הפרסי, נועדה לשפר את איכות החיים של העובדים, להפחית עומסים ומתח, ולעודד איזון טוב יותר בין עבודה לחיים פרטיים מבלי לפגוע בתפקוד העובדים או בתפוקה. יוזמה זו זכתה לתגובות חיוביות מצד העובדים, ונראה כי היא מהווה צעד ראשון לקראת שינוי רחב יותר בתרבות העבודה בדובאי.
מקומה של הבינה המלאכותית במעבר לשבוע עבודה מקוצר:
ההתפתחויות הטכנולוגיות בשנים האחרונות משפיעות באופן משמעותי על דפוסי העבודה המסורתיים, ובמיוחד על המעבר לשבוע עבודה מקוצר. מחקרים אמפיריים שנערכו בקרב ארגונים ברחבי העולם, אשר יישמו את מודל שבוע העבודה המקוצר, מעידים כי שילוב טכנולוגיות אוטומציה סביב ביצוע משימות שגרתיות תרמו לחיסכון ניכר בזמן עבודה ואיפשרו לקצר את שבוע העבודה מבלי לפגוע בתפוקות ויעילות החברה. כך למשל, מחקר ממשלתי שנערך בבריטניה בעקבות קיצור שבוע העבודה ל-4 ימים, בחן את יעילות השימוש בכלי הבינה המלאכותית Microsoft Copilot בקרב כ-20,000 פקידי ממשלה. מהמחקר עלה כי השימוש בכלים אלו חוסך בממוצע 26 דקות עבודה ביום וכמעט שבועיים של עבודה בשנה, תוך שיפור ניכר בפרודוקטיביות וביעילות. ממצא זה מדגיש את הפוטנציאל של בינה מלאכותית כתשתית חיונית להצלחת מודלים של קיצור שבוע העבודה.
דוגמה נוספת ליישום מודל קיצור שבוע העבודה תוך שימוש במערכות של בינה מלאכותית ניתן למצוא גם בישראל, במסגרת הסכם העבודה הקיבוצי שנחתם בחברת "כלל ביטוח ופיננסים", שצוין בראשית הדברים. במסגרת ההסכם, ההנהלה יזמה והשקיעה בפיתוח מערכות אוטומטיות המיועדות לטיפול בפניות שגרתיות של לקוחות ובעיבוד תביעות. הטמעתן של מערכות אלו בפעילות החברה איפשרה להקדיש את זמן העבודה של העובדים והעובדות בעיקר למשימות מורכבות יותר שדרשו התייעצות, הפעלת שיקול-דעת וכיוצא באלו. בכך חברת "כלל" לא רק ייעלה את תהליכי העבודה אלא גם איפשרה לעצמה כגוף עסקי להביא להשלמת המשימות הנדרשות במסגרת מצומצמת יותר של שעות עבודה.
בהקשר רחב יותר, דו"ח שפורסם בסוף שנת 2024 על ידי הפורום הכלכלי העולמי מצא כי טכנולוגיות מתקדמות, ובראשן בינה מלאכותית גנרטיבית, מתחילות לחולל שינוי ממשי באופן בו ארגונים פועלים. אחד הממצאים המרכזיים בדו"ח מצביע על כך שטכנולוגיות אלו צפויות לאפשר אוטומציה של משימות שגרתיות רבות, ובכך להגביר את היעילות התפעולית של הארגון. המשמעות היא שבעתיד ארגונים יוכלו להפיק תפוקות גבוהות יותר בזמן קצר יותר. מסקנה זו מחזקת את התמיכה בקיצור שבוע העבודה, שכן השימוש במערכות של בינה מלאכותית יכול לשפר את פרודוקטיביות העובדים, להקטין את עומסי העבודה ולשחרר זמן ומשאבים לטובת יוזמות חדשות או לטובת שמירה על איזון בין זמן עבודה לחיים הפרטיים של העובדים.
לסיכום, מגמות גלובליות והתפתחויות טכנולוגיות מעצבות מחדש את תפיסת זמן העבודה בישראל ובעולם, תוך חיזוק הרעיון של קיצור שבוע העבודה ככלי לשיפור האיזון בין החיים הפרטיים לבין זמן העבודה. ניסויים שנערכו במדינות כמו איסלנד, יפן ואיחוד האמירויות מצביעים על כך שהיוזמה לקיצור שבוע העבודה לא רק משפרת את רווחת העובדים, אלא גם מובילה לעלייה בפרודוקטיביות. ניסויים אלו, מדגישים את הצורך לאמץ גם בישראל מדיניות פורמלית של קיצור שבוע העבודה, באופן המותאם למציאות המשתנה של שוק העבודה, ליכולות הטכנולוגיות החדשות ולזכות העובדים והעובדות לזמן מנוחה ופנאי ולחיי משפחה.