פרויקט הגמר של הפקולטה למדעי המחשב: מרעיונות למוצרים טכנולוגיים
פרויקטים מחקריים בתחום הקריפטוגרפיה, מערכת אוטונומית לבדיקת חדירות של מערכות Web, פתרון מבוסס בינה מלאכותית לחברות בתחום המחשוב הקוונטי ומערכת חכמה לניהול תיקים רפואיים - אלה רק חלק מהפרויקטים שהציגו הסטודנטים והסטודנטיות של הפקולטה למדעי המחשב במכללה למינהל במסגרת יום הצגת פרויקטי הגמר.
פרויקט הגמר הוא אחד משיאי הלימודים לתואר הראשון במדעי המחשב. מדובר בקורס חובה בשנה השלישית, שבמסגרתו הסטודנטים והסטודנטיות עובדים במשך שנה שלמה על פיתוח פתרון טכנולוגי לבעיה שבחרו לחקור ולפתור. התהליך מתקיים בליווי אקדמי צמוד, ומאפשר לסטודנטים ליישם את הידע והכלים שרכשו במהלך התואר, להתנסות בעבודת פיתוח מעשית ולהתמודד עם אתגרים מורכבים.
הפרויקטים מתפרסים על פני מגוון תחומי התמחות, ובהם סייבר, בינה מלאכותית, Deep Learning ,פינטק, Full Stack, ומדע הנתונים (Data Science).
השנה הוצגו כ-120 פרויקטים, שבוצעו על ידי כ-540 סטודנטים וסטודנטיות. השנה נוסף לפרויקט הגמר מסלול חדש בתחום הפינטק, שהתקיים בשיתוף חברת Open Finance.ai, חברת פינטק ישראלית הפועלת בתחומי הבנקאות הפתוחה, ייזום התשלומים והחיתום האוטומטי. במסגרת המסלול פעלו הסטודנטים בליווי אנשי מקצוע בכירים מהחברה, במסגרת חממה ייעודית. באירוע הצגת הפרויקטים הציגו הסטודנטים את עבודותיהם בפני בכירים ובכירות מעולם הפיננסים והפינטק.
בזכות ה-AI: קפיצת מדרגה ברמת הפרויקטים
את השנה האינטנסיבית של העבודה על הפרויקטים חותם אירוע חגיגי, של הצגת הפרויקטים. ביום זה מתקיים גם "פאנל הכרישים" שבו מציגים פרויקטים נבחרים בפני בכירים מהתעשייה. בנוסף, משתתפים ביום הצגת הפרויקטים בכירים ובכירות מהתעשייה שמגיעים לשפוט, לייעץ, ולהיות שותפים פעילים בקידום דור העתיד של המפתחים.
לדברי ד"ר אליאב מנשה, רכז פרויקט הגמר ומרצה בפקולטה למדעי המחשב, רמת הפרויקטים שהוצגו השנה הייתה גבוהה במיוחד. לדבריו, אחת הסיבות לכך היא השינוי המשמעותי שמחוללת הבינה המלאכותית בעולם הפיתוח.
"תחום ה-AI שינה את עבודת המתכנתים והמתכנתות ואת עולם התכנות כולו", הוא אומר. "ההשפעה של ה-AI באה לידי ביטוי גם בפרויקט הגמר שלנו. אם בעבר הסטודנטים והסטודנטיות התמקדו יותר בטכניקה, היום, בזכות ה-AI, הם יכולים להגיע לתוצרים בשלים ומורכבים הרבה יותר. אנחנו ממש מרגישים קפיצת מדרגה ברמת הפרויקטים. הם משמעותיים יותר מבעבר, והסטודנטים מצליחים להקים מערכות מורכבות ברמה של מוצר".
אחד הפרויקטים שבלטו השנה היה הפרויקט של נדב ברוך, שזכה בקטגוריית הפרויקט המחקרי. הפרויקט עוסק בתחום הקריפטוגרפיה, ובמסגרתו בחן ברוך את פרוטוקול האבטחה TLS 1.3, הנמצא בשימוש נרחב באבטחת תקשורת ברשת. "במסגרת הפרויקט שלי ניתחתי את אחד מפרוטוקולי האבטחה הנפוצים ביותר – TLS 1.3. בדקתי באילו מצבים הוא בטוח ובאילו מצבים לא", מספר ברוך. העבודה על הפרויקט אף ממשיכה מעבר למסגרת הלימודים: כעת הוא עובד יחד עם המרצה שלו על כתיבת מאמר מחקרי, במטרה להגישו לכנס בינלאומי.
פרויקט נוסף שזכה להכרה היה פרויקט של קבוצת הסטודנטים והסטודנטיות מאי סינואני, סתיו מכרי, נועם ליכטנשטיין, יהונתן לוין ורועי רחמים, שזכה בפרס מצטיין השופטים. הקבוצה פיתחה מערכת אוטונומית לבדיקת חדירות של מערכות Web, המאפשרת לזהות חולשות אבטחה, להדגים כיצד ניתן לנצל אותן ולהציע דרכים לתיקונן.
הזכייה בפרס הייתה משמעותית במיוחד עבור חברי הקבוצה, לאור האתגרים שליוו את תהליך הפיתוח. "מאוד שמחנו על הזכייה", אומרת סינואני. "העבודה על הפרויקט לאורך כל הדרך הייתה מאוד מאתגרת. מכיוון שמדובר במערכת מבוססת AI, והטכנולוגיה הזו משתנה במהירות, היינו צריכים להתאים את עצמנו לשינויים. בנוסף, נדרשנו למצוא דרכים להתמודד עם מגבלות שונות, כדי להבטיח שהמערכת עומדת בדרישות הרגולטוריות".
פותרים בעיות אמיתיות - ומפתחים את הטכנולוגיה של המחר
החיבור בין פרויקטי הגמר לבין צרכים אמיתיים של התעשייה אינו מסתיים בהצגת הפרויקטים. לאורך השנים, פרויקטים רבים שפיתחו סטודנטים וסטודנטיות בפקולטה למדעי המחשב במכללה למינהל הגיעו ליישום בתעשיית ההייטק, וחלקם אף הפכו לחברות טכנולוגיה מצליחות.
דוגמה לכך היא הפרויקט שזכה השנה ב"פאנל הכרישים". הפרויקט פותח בשיתוף פעולה עם חברה העוסקת במחשוב קוונטי, וכבר מיושם בה. את המערכת פיתחו הסטודנטים עדי משכיל, אביטל רוביקי מירב, מושיקו מנשה אסולין ומוריה גברא.
לדברי משכיל, המערכת שפיתחה הקבוצה הופכת תהליך של בדיקת מחשב קוונטי, המתבצע בדרך כלל אחת לכמה ימים, לתהליך אוטומטי לחלוטין, באמצעות שילוב של אלגוריתמים מתקדמים ובינה מלאכותית.
לדברי משכיל הקשר של הקבוצה עם החברה אפשר לה להתמודד עם אתגר אמיתי ומרתק. "במהלך העבודה עסקנו בבעיה שמעסיקה חברות רבות בתחום, שגם הן מנסות לפתח לה פתרונות שונים. מבחינתנו, ההתמודדות עם אתגר אמיתי מהתעשייה הפכה את הפרויקט למעניין ומשמעותי עוד יותר".
דוגמה נוספת לפרויקט שנולד מתוך צורך אמיתי מהשטח היא מערכת לניהול תיקים רפואיים, שפיתחה קבוצת הסטודנטים יובל שרעבי, דוד טובול, דור קלדרון, לירון דניאל ואורי אלוני. הפרויקט זכה בפרס מצטיין הדיקן.
"הרעיון לפרויקט הגיע מתוך צורך של אמא של אחת הסטודנטיות בקבוצה", מספר שרעבי. "היא חיפשה פתרון שיעזור לה לנהל את התיקים הרפואיים שלה, של הילדים ושל ההורים".
הקבוצה פיתחה מערכת המאפשרת לנהל מספר תיקים רפואיים במקביל, ולרכז מידע רפואי של כמה אנשים בפלטפורמה אחת. המערכת מאפשרת למשוך ולסנכרן מידע רפואי מאתרי קופות החולים, לרבות מסמכים רפואיים, תוצאות בדיקות ותורים, ולרכז אותו במקום אחד. נוסף על כך, היא כוללת צ'אטבוט המאפשר למשתמשים לשאול שאלות המבוססות על המידע הרפואי, לצד יכולות נוספות של הקלטה ותמלול.
עבור חברי הקבוצה, העבודה על הפרויקט הייתה הזדמנות להתמודד עם אתגר פיתוח מורכב ולרכוש ניסיון מעשי. "מבחינה מקצועית, אתה נחשף לכלים ולצורות עבודה שלא היית נחשף אליהם במהלך התואר בלי פרויקט כזה", מספר שרעבי. "אתה לומד להתמודד עם קשיים ואתגרים שתפגוש בהמשך גם בעבודה בתעשייה. פרויקט בסדר גודל כזה מעניק לך ניסיון מעשי ממשי".