הצגת פרויקטי הגמר של הפקולטה למדעי המחשב

כ-100 נציגים מהתעשייה השתתפו כשופטים ביום הצגת פרויקטי הגמר של הפקולטה למדעי המחשב. לדברי ד"ר איגור רוכלין, דיקן הפקולטה, מספר השופטים היה השנה גדול מבשנים קודמות. "השופטים והשופטות הם נציגים ממגוון חברות הייטק, מכל רחבי הארץ, משקיעים ונציגים מהאקדמיה. המספר השנה היה גדול מהרגיל כי רצינו שכל פרויקט יקבל תשומת לב מכמה שיותר שופטים", הוא אומר, "רצינו שכל אחד ואחת מהמציגים יקבלו כמה שיותר הערות והתייחסות למוצרים שתכננו, ויוכלו ללמוד מהערות אלו".

יום הצגת הפרויקטים הוא שיאו של תהליך במסגרתו עובדים הסטודנטים והסטודנטיות בתואר ראשון במדעי המחשב על פרויקט גמר. ד"ר אליאב מנשה, מרצה בפקולטה למדעי המחשב ורכז הפרויקט, מסביר כי הסטודנטים והסטודנטיות בוחרים נושא לפי ההתמחות שלהם, אם זה אבטחת סייבר, רובוטיקה, אפליקציות סלולריות, מערכות אינטרנטיות, מחשוב ענן, פינטק ועוד. "לאחר שהם מקבלים אישור מהמנחה שלהם, שמסייע להם לשדרג את הרעיון, הם יוצאים לביצוע הפרויקט. אפשרות נוספת, היא בחירה בפרויקט גמר מחקרי – אלו פרויקטים שהנושא שלהם מגיע מהמרצה. עוד אפשרות היא פרויקטי גמר שנעשים בשיתוף פעולה עם גורמים מהתעשייה", הוא מסביר, "השנה למשל נעשה שיתוף פעולה עם אסותא. במסגרת הזו, הגוף החיצוני מציג צורך כלשהו, והסטודנטים מנסים לספק לו מענה טכנולוגי. לפעמים הצרכים האלו מגיעים מחברות בהן הסטודנטים והסטודנטיות שלנו עובדים בהן".

הצגה בפני פאנל משקיעים

מטרת פרויקט הגמר היא לספק לסטודנטים ולסטודנטיות הזדמנות להתנסות בעבודה יישומית תוך שימוש בידע וביכולות שרכשו במהלך הלימודים. הסטודנטים והסטודנטיות נחלקים לצוותי עבודה (בין סטודנט יחיד עד לצוותים של 6 סטודנטים) בהם הם עוברים את כל השלבים של בניית מוצר – תכנון, תכנות, בדיקות והצגת הפרויקט. במסגרת העבודה על הפרויקטים הם נחשפים לטכנולוגיות עדכניות ולבעיות מעשיות בחזית הידע הטכנולוגי וגם צוברים ניסיון בתקני עבודה תעשייתיים.

העבודה, כאמור, מתבצעת לאורך כל שנת הלימודים, בליווי המרצים הרלוונטיים. חלק מהפרויקטים, אלו בעלי הפוטנציאל היזמי, מציגים בפני פאנל של בכירים מהתעשייה – "פאנל כרישים". בפאנל הם מתנסים בהצגה מול משקיעים, מקבלים ביקורת בונה על המיזמים שלהם, וחלקם אף נעזרים במשתתפי הפאנל לגיוס כספים עבור המשך הפיתוח והרחבת הפעילות. השנה ישבו בפאנל יוסי מולדבסקי, מייסד שותף ויו"ר בקרן הון הסיכון Plus Ventures, סלעית לב, מנהלת תכנית תנופה ברשות לחדשנות ועודד בראל-סבג מקרן הון הסיכון fresh.fund.

מעיין זונטג הייתה חלק מצוות של 6 סטודנטים שזכו במקום הראשון בפאנל הכרישים. הקבוצה פיתחה מערכת לזיהוי מצבים נפשיים בקרב ילדים באמצעות פענוח ציורים. "הגעתי לרעיון הזה בעקבות מקרה של ילדה שאני מאוד אוהבת, שסבלה מסיוטים וחרדות, ועברה המון בדיקות כדי לגלות מה המקור להן", היא מספרת, "אחרי בדיקות רבות התגלה שהיא עברה פגיעה מינית. חשבתי שאם אפשר יהיה לרתום את הטכנולוגיה לסיוע באיבחון של מצבים נפשיים על ידי פענוח ציורים של ילדים, נוכל לחסוך מילדים והורים סבל רב". זונטג והשותפים שלה יצרו קשר עם פרופ' רחל לב-ויזל מאוניברסיטת חיפה, מומחית בטיפול בנפגעים מינית ובפיתוח כלים יצירתיים להערכה ואבחון. הצוות השתמש במודלים מבוססים למידת מכונה, ויצר מוצר המאפשר לזהות אינדיקטורים שיכולים לסמן מצבים נפשיים שונים כמו תקיפה מינית, היות הילד קורבן לחרם ועוד.

הצוות הציג בפני הפאנל את הפרויקט, וכאמור- זכה במקום הראשון. "האפשרות להציג בפני פאנל של מומחים מהתעשייה הייתה הזדמנות מדהימה – קיבלנו פידבק עלינו בתור יזמים, הבנו שיש לנו משהו ששווה לרוץ איתו ואנחנו מתכוונים לעשות את זה. עצם זה שלמכללה יש אפשרות לחשוף אותנו בצורה כזו – זה דבר נהדר".

"היה לי חשוב לעשות פרויקט בעל משמעות וערך"

ד"ר מנשה מציין כי מי שלא משתתפים בפאנל הכרישים מציגים את הפרויקטים שלהם ביום מיוחד אליו, כאמור, מוזמנים נציגים רבים מהתעשייה הנפגשים עם הצוותים השונים, שואלים אותם שאלות ומדרגים אותם. "חבר השופטים הכללי עובר בין העמדות הפרוסות בקמפוס, פוגשים את הסטודנטים, מדברים איתם. זה הפנינג גדול ומרשים", הוא מספר.

בין 90 הפרויקטים שהציגו השנה, היה גם הפרויקט מחקרי של מור רצאבי, שעבדה על הפרויקט לבדה. הפרויקט שלה חקר באמצעות מודלים של בינה מלאכותית מה האינדיקטורים המאפיינים ציורי תמונות עצמיים של נפגעי התעללות מינית. "היה לי חשוב לעשות פרויקט בעל משמעות וערך", אומרת רצאבי, שגם היא עבדה עם פרופ' רחל לב-ויזל. "הפרויקט כלל בנייה של מודל בינה מלאכותית שמנתח ציורי תמונות עצמיים ומזהה אם הציור צויר על ידי נפגע מינית. את המודל אימנו על ציורים שידוע אם מי שצייר אותם נפגע או לא. אחרי שהיה לי את המודל בחנתי שיטות שונות לניתוח שלו במטרה להבין כיצד הוא מקבל את ההחלטות, ומתוך זה לזהות אינדיקטורים שמאפיינים ציורים עצמיים של נפגעים ונפגעות".

לדברי רצאבי, הפרויקט סיפק לה הזדמנות להיחשף לעולם המחקרי. "המנחה שלי ואני דיברנו על כיוונים להמשך, לאחר סיום התואר, לאן לקדם את המחקר. בקרוב גם נעבוד על כתיבת מאמר אקדמי המתבסס על המחקר, שגם זו התנסות מעניינת ומקדמת". לדבריה, ביום הצגת הפרויקטים קיבלה תגובות אוהדות רבות, גם על עצם המחקר עצמו, וגם על העובדה שעשתה אותו לבדה.

אפק אבוחצירה, שהיה חלק מצוות של 4 סטודנטים, אומר כי התגובות המצוינות לפרויקט שלהם ביום הצגת הפרויקטים הפתיעו אותם. "האמנו ברעיון שלנו, אבל לא חשבנו שאנשים יתלהבו כמונו", הוא אומר.

אבוחצירה ושותפיו, כולם חלק מהתמחות הפינטק בתואר, פיתחו פתרון שבא להתמודד עם בעיה שמכירים לא מעט אנשים שרוכשים כרטיסים להופעות, משחקים וכו'. "לפעמים כאשר אנשים קונים כרטיס מאתרי יד שניה, כשהם מגיעים לאירוע ומנסים לסרוק את הכרטיס הם מגלים שהכרטיס נסרק. זאת אומרת שהכרטיס נמכר לעוד אנשים. הפתרון שלנו משייך בכל זמן נתון כרטיס לבן אדם יחיד. פיתחנו תוכנת צד שלישי שמתממשקת לגופים המנפיקים כרטיסים ומבטיחה שכרטיס יהיה תמיד יהיה אצל בן אדם אחד".

אבוחצירה ושותפיו, שכולם מכירים מהצבא, אומר כי לעשייה הזו במסגרת הלימודים יש יתרונות רבים. "לצד החשיפה המדהימה, תמיד כיף להרים משהו מאפס. ליצור משהו חדש, לעבוד בקבוצה, לנהל את המיזם שלך – כל אלו התנסויות חשובות וגם מהנות".

בין 5% ל-10% מהפרויקטים הופכים לחברות סטארט אפ

הפרויקט הזוכה ביום הפרויקטים היה אפליקציה המיועדת לילדים ולאנשים עם מוגבלות דיבור. מור רפאל, שהיתה בצוות של הסטודנטים כולם מהתמחות Full Stack, שפיתח את המוצר – spic - מסבירה כי מדובר באפליקציה שלמעשה מחליפה את הדיבור. "זו אפליקציה שכוללת המון פריטים עליהם ניתן ללחוץ, והמערכת מדברת במקום המשתמש. יש בה פריטים רבים והם מסודרים לפי קטגוריות, והמשתמש יכול גם להוסיף פריטים בעצמו. בנוסף, האפליקציה מזהה דפוסים מסוימים וממליצה למשתמש על פריטים בהתאם לדפוסי השימוש שלו".

לדבריה, האפליקציה יכולה לשמש אנשים וילדים עם קשיים בדיבור ו/בתקשורת כמו אנשים וילדים על הספקטרום האוטיסטי. "היה לנו חשוב לעשות משהו עם ערך, ולא סתם שיעבור מעלינו. אחות של אחד מחברי הצוות היתה מנהלת התפתחות הילד באסף הרופא, דרכה הכרנו את העולם והיא גם נתנה לנו פידבק לגבי הרצונות והצרכים של המשתמשים במהלך הפיתוח".

הפרויקט, בעל העיצוב הידידותי למשתמשים והצבעוני, זכה כאמור בפרויקט המצטיין. "לא ציפינו לכזו ההתלהבות. מאוד אהבו את הפיתוח והנוחות של השימוש. עכשיו אנחנו בודקים איך אנחנו יכולים להתקדם עם זה הלאה", היא אומרת.

ד"ר רוכלין מציין כי מדי שנה בין 5% ל-10% מהפרויקטים של הסטודנטים והסטודנטיות הופכים לחברות סטארט-אפ, חלקן אף עושות בהמשך אקזיט. "אבל מעבר לכך, לפרויקט הגמר יש יתרונות רבים אחרים. לצד החשיפה לתעשייה והזימונים לראיונות עבודה במהלך יום הפרויקטים שחלק מהמציגים והמציגות מקבלים, לניסיון המעשי הזה אין תחליף. בדרך כלל בתארים של מדעי המחשב במקומות אחרים, לא נדרש מהסטודנט לסיים תואר עם מוצר מוגמר סופי שמסכם את העבודה שלו של כל השנים. אצלנו כן, כי אנחנו יודעים שזה פותח בפניהם דלתות ונותן להם יתרון משמעותי".