מהו דירוג האשראי של ישראל וכיצד פגיעה בו עלולה להשפיע על כולנו?

פרופ' אילן אלון, דיקן בית הספר לכלכלה, מסביר מה ההבדל בין דירוג אשראי לתחזית הדירוג וכיצד שינוי של הדירוג עלול לפגוע בכלכלת ישראל ובאזרחי המדינה

בחודשים האחרונים דירוג האשראי של ישראל עלה לכותרות. השינויים הפוליטיים בישראל, לצד המחאה החברתית הנרחבת, מייצרים חששות כי דירוג האשראי של המדינה יפגע. מה המשמעות של דירוג אשראי, וכיצד הוא עלול להשפיע על חברות עסקיות וגם על האזרחים עצמם?
פרופ' אילן אלון, דיקן בית הספר לכלכלה, מסביר.

מה זה דירוג אשראי? דירוג אשראי הוא ציון הקובע את מידת הוודאות שהמדינה, או החברה או האדם הפרטי, יוכלו להחזיר את חובותיהם. יש 3 סוכנויות דירוג בינלאומיות מובילות - סטנדרד אנד פורס (Standard & Poor's או S&P), מודי'ס (Moody's) ופיץ' (Fitch). סטנדרד אנד פורס היתה הראשונה מבין השלוש להתחיל לדרג את ישראל, ב-1988. בהמשך, באמצע שנות ה-90 הצטרפו שתי סוכנויות הדירוג האחרות. לכל אחת מסוכנויות הדירוג יש את המתודולוגיה שלה, אבל הסולמות כמעט זהים. כך, הדירוג הגבוה ביותר של סטנדרד אנד פורס ופיץ' הוא AAA ושל מודי'ס הוא Aaa, ומשמעותם כי המדינה מהימנה ויציבה ביותר.

דירוג האשראי נקבע אחרי שנבדקים מאפייני החוב של המדינה, היקפו, היכולת להחזיר אותו, את מאפייני המשק (צמיחה, תוצר לנפש ועוד), סחר חוץ, תקציב הממשלה וסביבה מוניטארית וגיאו-פוליטית. חלק מרכזי בבדיקה נעשה על ידי אנליסטים של חברת הדירוג המגיעים למדינה אותה הם בוחנים ונפגשים עם גורמים מרכזיים בשוק המקומי – שר האוצר, נגיד הבנק המרכזי, גורמים בשוק ההון ובבורסות ועוד.

כלכלת ישראל שומרת על יציבות לאורך השנים

במקביל לדירוג הסוכנויות מספקות גם תחזיות שיכולות להיות "יציבה", "חיובית" או "שלילית", המצביעות על מגמות ועל היתכנות לשינוי הדירוג.
פרופ' אלון מזכיר כי דירוג האשראי של ישראל מעולם לא הורד. כך, דירוג האשראי של ישראל לפי S&P הותר על כנו במאי השנה ברמה של AA מינוס, ותחזית הדירוג השאירה הסוכנות כ"יציבה". גם מוד'יס ופיץ' השאירו לאורך השנים את דירוג האשראי של ישראל.

לעומת זאת, תחזית הדירוג של ישראל, השתנתה לאורך השנים מספר פעמים בשל גורמים שונים, פוליטיים וביטחוניים, וכך גם לאחרונה. באפריל 2023 שינתה מוד'יס את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה". משמעות הורדת התחזית היא כי בעתיד ייתכן כי דירוג האשראי של ישראל ירד. "המחאה החברתית גרמה לאי יציבות בשוק, ומבחינת המשקיעים אי היציבות הזו עלולה להוות סיכון שישפיע על הכלכלה", אומר פרופ' אלון.

מה יכולה להיות ההשפעה של הורדת דירוג האשראי של ישראל בהמשך, אם כזו באמת תתרחש? "דירוג אשראי של מדינה כאמור הוא הערכה האם המדינה יכולה לשלם את חובותיה, לאור פרמטרים שונים", מסביר פרופ' אלון. "כלכלת ישראל נחשבת לכלכלה יציבה מאוד, וזה מתבטא בדירוג האשראי הגבוה שלה לאורך שנים".

לדבריו, מדינות שדירוג האשראי שלהן נמוך צריכות לשלם ריבית גבוהה יותר על ההלוואות שהן נוטלות או על ההלוואות שהן ממחזרות.
"בדומה לאדם שלא משלם את חובותיו – בפעם הבאה שהוא יקבל הלוואה, היא תהיה בריבית גבוהה יותר".

בין המדינות שספגו הורדת דירוג האשראי בעבר, ואשר לה היתה השפעה מהותית על הכלכלות שלהן, ניתן להזכיר את הונגריה הסובלת
מהידרדרות בדירוג האשראי שלה כבר כמה שנים, פולין, טורקיה ואף הונג קונג.

השפעה ישירה על חברות, וגם על האזרחים

ההשלכה של הורדת האשראי של מדינה מתגלגלת באופן טבעי לשוק העסקי ולאדם הפרטי. "לאורך זמן, להורדת הדירוג יכולים להיות שני ביטויים עיקריים – הדפסה של כסף כדי לשלם את החובות ו/או פחות כסף שהמדינה משקיעה לטובת הציבור כולו", מסביר פרופ' אלון, "המדינה מעבירה יותר כספים לתשלום הריבית במקום להשקיע במערכות החינוך והבריאות לדוגמה".

ניתן, כמובן, לגייס את הכסף על ידי הגדלת המיסים, אבל רוב הממשלות נמנעות מכך מסיבות פוליטיות מובנות. "לכן האלטרנטיבה היא הדפסת כסף, אבל להדפסה כזו יש השלכות בעייתיות והיא מובילה לאינפלציה, וזו מתגלגלת ישירות לכיס של כל אזרח ואזרחית - בעליית מחירים, בעליית הריבית על המשכנתאות וההלוואות ועוד".

בנוסף, מזכיר פרופ' אלון כי הורדת דירוג משפיעה גם על ערך המטבע המקומי. "הורדת הדירוג יכולה להוביל לפיחות של השקל. בכל שינוי בשערו של השקל מול מטבעות זרים יש מרוויחים ומפסידים. פיחות של השקל, לדוגמה, פועל לטובת חברות המייצאות, אבל פוגע ביבואנים. ברגע שהיבואנים נדרשים לשלם יותר על המוצרים שהם מביאים לארץ, גם לכך יש השלכות על הצרכנים ועל יוקר המחייה"

הפגיעה ביבואנים עלולה לבוא לידי ביטוי לא רק בהעלאת מחירים המתגלגלת באופן מידי על הצרכנים, אלא גם בפיטורי עובדים, וכאשר מדובר בחברות רבות הנוקטות בצעד זה – יש לכך השפעה ישירה על עלייה בשיעור האבטלה.

השפעה ישירה על ההלוואות

כמו כן, להורדת דירוג יש השפעה ישירה על ההלוואות שאזרחים נוטלים, בין אם אלו לצורך קניית רכב, מימון חתונה או משכנתא. הורדת דירוג אשראי של מדינה משמעותה שפרמיית הסיכון של אותו המשק עלתה, ולכן בפעם הבאה שגופים בינלאומיים יסכימו לתת לה הלוואות – הן צפויות להיות בריבית גבוהה יותר. ההשפעה הזו מתגלגלת על חברות – גם עבורן ההלוואות יהפכו ליקרות יותר וזה מתגלגל הלאה לאזרחים – התייקרות מוצרים, התייקרות הלוואות שהבנקים נותנים, משכנתאות ועוד.

בנוסף, להורדת דירוג האשראי של מדינה יש השפעה שלילית על תדמית המדינה בעיני משקיעים זרים. השפעה שלילית זו יכולה להוביל להימנעות מהשקעות במדינה, או להוצאת השקעות ממנה. צעדים אלו, אף הם, עלולים לתרום לעלייה בשיעור האבטלה.

"אף על פי שהקרדיט הישראלי עדיין חזק, עתידו אינו דטרמיניסטי", מזכיר פרופ' אלון, "הפעולות של הבנק המרכזי והמדיניות הפיסקלית עשויים להשפיע בעתיד לטובה או לרעה על איכות הקרדיט".