הקשיים הנפוצים של מורים בתקופת הקורונה

סגרים, בידודים, למידה בזום, חרדה, ניכור ודיכאון - כל אלו היו מנת חלקם של תלמידים ומורים רבים בשנתיים האחרונות.

החיים לצד מגפת הקורונה צפויים ללוות את כולנו זמן רב, וההשלכות של מגפה זו באות לידי ביטוי בכל תחומי החיים. אחד התחומים שהושפע משמעותית מהמגפה הוא תחום החינוך, כאשר הקורונה ייצרה התמודדויות רבות עמם התמודדו וימשיכו להתמודד אנשי חינוך רבים.

"הקושי המרכזי הוא שמדובר במציאות מעורפלת והיברידית", אומרת ד"ר עירית הרבון סגנית דיקנית בית הספר לחינוך המסלול האקדמי המכללה למינהל. "מורים מתקשים לדעת כמה תלמידים יהיו בכיתה, האם יוכלו לנהל שיעור כמתוכנן, מתי יהיה המבחן הראשון, מה הוא יכלול, איך להתייחס למי שבבית בבידוד ולמי שבבית הספר. המון סוגיות שמעולם לא נדרשו להן".

המציאות ההיברידית מקשה על התכנון, שהוא חלק בלתי נפרד מתחום החינוך, מדגישה ד"ר הרבון. "התחום הולך ומשתנה, אבל המערכת לא מוכנה לזה. המערכת ממשיכה להתנהל כאילו הכול מתוכנן, ואין מדיניות לטווח הרחוק".

לדבריה, ישנם בתי ספר שיישמו לקחים חשובים מתקופת הסגרים ומיישמים, לדוגמה, למידה במרחבים עירוניים פתוחים, יום בשבוע של למידה עצמאית ואינטרדיסציפלינרית, עבודה על פרויקטים ועוד. "אבל זו אינה מדיניות שמגיעה מלמעלה. המערכת עדיין מכוונת מרדף אחרי ציונים ועמידה במדדים שונים. בנוסף, לא לכל הרשויות המקומיות יש תקציבים שמסייעים לבתי ספר לתמוך בשינויים האלו".

אתגר נוסף עמו מתמודדים מורים בתקופה זו מגיע מכיוונם של ההורים שמתנגדים לניסיון לקצר את שבוע הלימודים ולהעביר חלק מהלימודים ללמידה עצמית בבית. "מבחינת הורים רבים חשוב שהילדים יהיו בבית ספר. הקורונה היתה אמורה לשנות את התפיסה הזו, אבל זה לא קרה".

חסם נוסף הוא מכיוון ארגוני המורים המתנגדים לשינויים. "מבחינת ארגוני המורים מעבר ללמידה מהבית יום בשבוע, שינוי שיטת הבחינות, למידה במרחבים פתוחים - כל אלו ישפיעו על מבנה השכר של המורים".

התייחסות לחינוך כתחום הוליסטי

תכנית תואר ראשון בחינוך של המכללה למינהל מספקת תפיסה שונה על עולם החינוך. "אנחנו מלמדים את הסטודנטים שלנו שהוראה ולמידה זו לא רק לשנן חומר, נותנים להם כלים לפתח חשיבה ביקורתית, ולסייע לתלמידים שלהם לפחת חשיבה ביקורתית, ולהפנים את ההבנה כי למידה משמעותית לא תהיה רק דרך דברים מבניים", אומרת ד"ר הרבון.

עוד נקודה עליה שמים דגש בתכנית הלימודים היא כל התחום של למידה רגשית-חברתית (SEL). למידה רגשית-חברתית בוחנת את הקשר בין התפתחות רגשית ללמידה, ואת הקשר בין רגש ותקשורת וההשפעה שלו על תהליך הלמידה. למידה רגשית-חברתית חוקרת מה מייצר משמעות רגשית, ובוחנת כיצד מציירים התפתחות רגשית תקינה בקרב ילדים על מנת שיחוו למידה טובה,.

"כל התחום הזה הוא תחום חשוב שאנחנו מרחיבים ומפתחים אצלנו" אומרת ד"ר הרבון, "אנחנו נותנים לסטודנטים כלים רגשיים וטיפוליים מתוך ההתייחסות שלנו לתחום החינוך כמשהו הוליסטי".