דלג לתפריט ראשי דלג לתוכן העמוד דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
לרישום ומידע נוסף השאירו פרטים

10 התארים הכי פופולריים בישראל בשנים האחרונות

בעשור האחרון עלה הביקוש ללימודי הוראה ב-40%. בבית הספר לחינוך של המכללה למינהל אומרים שהסיבות הן הרבה יותר מרצון ביציבות תעסוקתית

בעשור האחרון כאשר מדברים על תארים עם ביקוש גבוה,  נהוג לחשוב אוטומטית על מדעי המחשב, משפטים ואולי גם מנהל עסקים.

מנתוני המועצה להשכלה גבוהה מתברר כי התואר עם מספר הלומדים הגדול ביותר הוא חינוך והוראה. עוד ברשימה, לצד מדעי המחשב, משפטים ומנהל עסקים, מתברגים גם לימודי סיעוד, הנדסת מכונות, הנדסה אזרחית, פסיכולוגיה, כלכלה ועיצוב ואומנות. עוד עולה מהנתונים כי בעשור האחרון עלה הביקוש ללימודי הוראה וחינוך ב-40%.

פרופ' יערה בר-און, דיקנית בית הספר לחינוך במכללה למינהל, מציינת כי האטרקטיביות של תואר ראשון בחינוך נובעת ממספר גורמים: "מדובר במקצוע יציב שמספק ביטחון תעסוקתי. בנוסף, זה מקצוע שמאפשר למורים ולמורות גמישות מבחינת חופשות הילדים ולכן מתאים לבעלי משפחות", היא אומרת, "אבל זו לא הסיבה העיקרית: אנחנו רואים הרבה אנשים שבאים אלינו כי הם רוצים לייצר שינוי במערכת. אנשים עם המון מוטיבציה שחוו את המערכת בצורה מסוימת שגורמת להם לשאוף לתקן אותה".

השכלה רחבה המאפשרת ממשק עם מגוון תחומי עשייה

סיבה נוספת לאטרקטיביות של התואר היא ההבנה של אנשים שצמחו במערכת החינוך בתפקידים שונים, למשל מדריכים במסגרות חינוכיות שונות, מטפלים ומטפלות ועוד, שהם זקוקים לתואר כדי להתקדם בה.

בית הספר לחינוך של המכללה מציע שני מסלולים - הראשון, מסלול הוראה ולמידה, מכשיר את הבוגרות והבוגרים לעבודה במערכת החינוך הפורמלית, ומכין אותם להשלמת תעודת הוראה באחד משני התחומים הבאים: חינוך מיוחד, והגיל הרך. המסלול השני, מסלול חברה וקהילה, מכין את בוגריו להשתלבות בתפקידי ניהול בחינוך הלא פורמלי, ובמערכות ציבוריות.

בבית הספר לחינוך של המכללה למינהל מציינים כי מזהים קהל נוסף, והוא מועמדים ששואפים לקבל השכלה רחבה בתחום החינוך, שתאפשר להם להתממשק עם תחומים נוספים.

כך, בתכנית התואר הראשון בחינוך של המכללה למינהל שמים דגש על התחום החינוכי-טיפולי, מתוך ההבנה כי הביקוש למקצועות בעלי ממשק לשני תחומם אלו  ילך ויגדל בשנים הקרובות. במסגרת זו שמים דגש על למידה רגשית-חברתית (SEL) המסייעת לתלמידים לפתח מיומנויות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות, החיוניות לחיים. ההתייחסות ההוליסטית הזו כוללת רבדים של חיבור גוף-נפש, קיימות, ניהול עצמי, חיזוק כישורי התקשורת הבינאישית ועוד.

"הקורונה חשפה הורים רבים לקשיים הקיימים במערכת החינוך", אומרת פרופ' בר-און, "הלמידה המקוונת הפכה אותם לחשופים למכלול של מה זה בית ספר. מגיעים אלינו אנשים שמאמינים כי בתי הספר ומערכת החינוך כולה צריכים להביא בשורה אחרת".