איש החינוך של המחר: ביקורתי, סובלני ומעורב
הקשיים עמם מתמודדת מערכת החינוך הישראלית כבר שנים לא מעטות מעוררים שאלות חשובות: כיצד צריכה להיראות מערכת החינוך בשנים הקרובות ובעשורים הבאים? אילו כלים היא צריכה לספק לתלמידים? על אילו צרכים היא אמורה לענות? אילו ערכים היא צריכה להוביל ואיך? בסוגיות אלה מושקעים מאמצים ומשאבים רבים, הן ברמה של קביעת מדיניות, והן בהקשר של הכשרת אנשי המקצוע שיובילו את המערכת הזו בעתיד.
ד"ר עירית הרבון, סגנית דיקנית בית הספר לחינוך של המסלול האקדמי המכללה למינהל, אומרת כי הכשרת אנשי חינוך היא חלק בלתי נפרד מבניית החברה כולה, בהווה ובעתיד. "בבית הספר לחינוך אנחנו שואפים לתת לסטודנטים שלנו מגוון של מיומנויות ותכנים, על מנת שההשתלבות שלהם במקצוע תהיה מיטבית, ויותר מכך - על מנת שיוכלו להשפיע ולעצב את אופייה של מערכת החינוך כולה".
בית הספר מציע תכנית תואר ראשון בחינוך המכשירה אנשי מקצוע שיכולים להשתלב במערכות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ותכנית ללימודי תואר שני בייעוץ חינוכי, המכשירה יועצים חינוכיים לעבודה במערכת החינוך ובבתי הספר.
"התפיסה שלנו, שעל בסיסה נבנו תכניות הלימוד, שואלת מה מצופה מאיש החינוך, איזה סט מיומנויות היינו רוצים שיהיה לו", אומרת ד"ר הרבון, "ברור לנו כי חשוב שאיש חינוך יהיה בעל יכולות פדגוגיות גבוהות, אבל גם בעל מיומנויות חברתיות ורגשיות".
לדבריה, כיום אנשי החינוך נמדדים בעיקר על סמך הציונים שמשיגים התלמידים שלהם. "אם המורה הוא אנושי וערכי - את זה אף אחד לא מודד. הקורונה חידדה את ההבנה כי רווחתם הנפשית של התלמידים חשובה מעין כמוה, וכי על מנת להשיג יעד זה משהו חייב להשתנות בתהליך הלמידה. אנחנו מלמדים את הסטודנטים שלנו לייצר תהליך למידה משמעותי, להיות מסוגלים לעסוק ברגשות של התלמידים שלהם, לראות אותם - מתוך ההבנה שתהליך החינוך כולו מושתת על כך, וזאת מבלי לפגוע ברמת המקצועיות הנדרשת מהם".
מתוך החזון הזה, שרואה את איש החינוך של העתיד מעורב חברתית, בעל סובלנות, אבל גם ככזה בעל יכולת חשיבה ביקורתית ויכולת ללמד חשיבה כזו את התלמידים שלו - כוללות תכניות הלימודים בבית הספר קורסים מגוונים העוסקים בחברה, בהבנת מהות החינוך ותפקידו, בתקשורת בין בני אדם, בערכים, בצדק חברתי, בחשיבה ביקורתית ועוד.
"קורס כמו אחריות חברתית וצדק חברתי בעידן גלובלי, למשל, נותן כלים למי שיעבדו במערכת החינוך הפומלית והבלתי פורמלית, שמאפשרים להם להסתכל על העולם בצורה אחרת", אומרת ד"ר הרבון, "אנשי החינוך של המחר צריכים להיות מסוגלים לספק לילדים הרבה יותר ממה שהם יכולים למצוא ברשת בעצמם. הם צריכים לתת להם כלים שיאפשרו להם לדעת איך לחפש את המידע, איך לברור אותו ואיך לבקר אותו. המורים צריכים ללמד את התלמידים שלהם כיצד בתוך כל התהליך הזה הם גם מגלים אחריות אחד כלפי זולתו, ואינם הופכים את המידע למטרה. מהמקום הזה, בו הציונים אינם הדבר הכי חשוב במערכת, נוצרת למידה משמעותית".
מערכת החינוך צפויה להשתנות, משוכנעת ד"ר הרבון. "אנחנו חיים במציאות מורכבת ודינמית. כיום מערכת החינוך מייצרת עוד מאותו דבר, מלמדת תלמידים בגישה מאוד מיושנת שמכינה אותם לעבור את בחינות הבגרות, לא מעודדת חשיבה יצירתית, לא מלמדת להתמודד עם השינויים הדינמיים, ואת זה אנחנו פועלים לשנות".
