הפגיעה האיראנית בעורף הישראלי – פשע מלחמה

מלחמת "עם כלביא" גרמה לפגיעה קשה בעורף הישראלי. המלחמה הקצרה שניהלה ישראל מול איראן הובילה למתקפת טילים בליסטיים בהיקף אותו לא חוותה ישראל בעבר.

מתקפה זו גרמה לנזק רב בנפש וברכוש. במהלך המלחמה שיגרו האיראנים לישראל למעלה מ-500 טילים בליסטיים וכ-1,000 כטב"מים לעבר מטרות צבאיות ואזרחיות. כ-30 אזרחים נהרגו, רבים נפצעו, ובנייני מגורים שלמים נהרסו והפכו את יושביהם לפליטים. הטילים גם גרמו לנזק למבני ציבור חשובים כמו מכון ויצמן ובית החולים סורוקה שבבאר שבע.

עו"ד ירון זמר, שותף במשרד עורכי הדין ג'ון גבע, הדר ושות', מומחה למשפט בינלאומי ומרצה בפקולטה למשפטים, מדגיש כי ירי המכוון לפגיעה באוכלוסייה עשוי להיחשב לפשע מלחמה לפי הדין הבינלאומי.

"כדי שההתקפה תהיה פרופורציונלית צריך שהנזק הצפוי לא יעלה על התועלת הצבאית"

עו"ד זמר אומר כי פשעי מלחמה מוגדרים, בין היתר, כפגיעה מכוונת באזרחים. לדבריו, יש הבדל בין ההפגזות של ישראל בעזה ובאיראן עצמה, שגם בהן נפגעו אזרחים, בהשוואה להפגזות של איראן בישראל. "המשפט הבינלאומי יוצא מנקודת הנחה כי בהתקפה על מטרות צבאיות לגיטימיות יכול להיות נזק נלווה – נזק אגבי. כדי שההתקפה תהיה פרופורציונלית צריך שהנזק הצפוי בזמן ההתקפה לא יעלה על התועלת הצבאית שבאותה התקפה", הוא אומר, "ישראל בהתקפותיה לא כיוונה למטרות אזרחיות. המטרות הן תמיד מטרות צבאיות – מבנים שיש בהם מחבלים, מבנים שמשרתים מחבלים, פגיעה במהנדסי גרעין, פגיעה במתקנים בהם מיוצר הגרעין, או פגיעה ישירה בראשי הארגונים עצמם – כמו בפגיעה בנאסרללה שישב בלב שכונה אזרחית".

לכן את המתקפה האיראנית כלפי ישראל יש לבחון על פי קריטריון זה, הוא אומר. "האיראנים כיוונו למטרות צבאיות במקרים מסוימים, ועל פי פרסומים שונים גם פגעו בהן, אבל במקרים אחרים ניתן לראות פגיעה במוקדים אזרחיים. למשל, הפגיעה בסורוקה, במכון ויצמן, הפגיעות בשכונות מגורים בתל אביב, בבת ים, בראשון לציון ועוד. קשה מאוד לטעון במקרים האלו כי האיראנים כיוונו למטרות צבאיות, ונראה בעצם כי הם כיוונו מלכתחילה למטרות אזרחיות".

עו"ד זמר מוסיף: "יש כאן למעשה שתי הפרות נפרדות, האחת היא זו האוסרת על התקפה מכוונת נגד יעדים אזרחיים והשנייה היא התקפה לא פרופורציונלית, כלומר כזו אשר מראש צפוי כי תגרום לנזק נלווה רב לחפים מפשע".

"מועצת הביטחון של האו"ם סובלת משיתוק קבוע"

מה ניתן לעשות במקרה שמדינה מבצעת פשעי מלחמה? עו"ד זמר מסביר כי הגוף היחיד שיכול להטיל סנקציות על מדינה שמבצעת פשעי מלחמה הוא מועצת הביטחון של האו"ם. "הכרזה של מועצת הביטחון של האו"ם כי מדינה מסוימת מבצעת פשעי מלחמה יכולה לתת את הסמכות לבית הדין הפלילי בהאג להתערב ולשפוט את ראשי אותה מדינה", הוא אומר.

לדבריו, העובדה כי מועצת הביטחון של האו"ם נמנעה מהטלת סנקציות במהלך המלחמה היא תוצאה של שיתוק פוליטי קבוע. "השיתוק הזה בולט בעיקר כשמדובר במדינות כמו איראן וישראל. זה חושף את מגבלות האפקטיביות של מנגנוני המשפט הבינלאומי", הוא מסכם.

עו"ד ירון זמר, שותף במשרד עורכי הדין ג'ון גבע, הדר ושות', מומחה למשפט בינלאומי ומרצה בפקולטה למשפטים