הלוואות בין עמיתים (P2P) בישראל: מאפיינים, מוטיבציות ושאלות משפטיות
בשנים האחרונות ענף הבנקאות חווה שינויים מהותיים, כאשר לצד המוסדות המסורתיים החלו לפעול גופים חוץ בנקאיים הנשענים על עקרונות הכלכלה המשתפת ובראשם פלטפורמות להלוואות בין עמיתים. הלוואות בין עמיתים (Peer to Peer (P2P) loan) הן פלטפורמות אינטרנטיות המקשרות בין מלווים פרטיים לבין אנשים פרטיים או בעלי עסקים הזקוקים להלוואה. אולם המחקר מלמד שעל אף פריצת הדרך והיתרונות הרבים של שיטה זו, נתח השוק של ענף ההלוואות בין עמיתים בישראל הוא קטן ואינו מהווה תחרות אמיתית לבנקים.
במחקר הנוכחי אנו מציגים סקירה מקיפה של החברות הפעילות בענף בישראל ושל מאפייני המלווים והלווים, מתוך ניסיון לעמוד על הבעיות, הכשלים וההזדמנויות הטמונות בתחום ההלוואות בין עמיתים. בראשית המחקר מובאת סקירה של מאפייני ענף הלוואות בין עמיתים והחברות הפעילות בישראל. הסקירה מתבססת על ניתוח ראיונות שנערכו עם מנהלים ועם גורמים בכירים בענף, לצד ניתוח ספרותי וניתוח פסקי דין. בהמשך, מובאים ממצאי שלושה מחקרים שבחנו את מאפייני הענף והפעילים בו מנקודות התייחסות שונות. במחקר הראשון מוצגים ממצאי סקר שנערך על מדגם מייצג של 1,180 ישראלים. בסקר נבחנו עמדות המשיבים על הפעילות בפלטפורמות להלוואות בין עמיתים, כמו גם הקשר בין עמדות המשיבים והמשתנים האישיותיים שלהם. המחקר השני בחן את השפעותיהם של המאפיינים הדמוגרפים של הלווים ומאפייני ההלוואה (כגון: מטרת ההלוואה, סכום ההלוואה ומשך זמן ההלוואה) על גובה הריבית המשולמת על ידי הלווים. הניתוח נערך על מדגם מייצג של 500 הלוואות שנתנה אחת החברות הפעילות בתחום. המחקר השלישי בחן את המשתנים המשפיעים על קבלת החלטה של המלווים, באמצעות ניתוח conjoint analysis. תוצאות המחקרים מצביעות על דואליות של הציבור ביחס לענף ההלוואות בין עמיתים. מחד גיסא, מרבית המשיבים טוענים כי היכולת להלוות באופן פרטי ללא מעורבות הבנקים חשובה, נחוצה ומתאימה לחיים המודרניים. מאידך גיסא, רבים מהמשיבים הגדירו את השימוש בפלטפורמה כבעלת רמת סיכון גבוהה ומורכבות רבה. גם התבוננות בהעדפות המלווים (מחקר שלישי) מצביעה על הצורך של המלווים באלמנטים מקטיני סיכון. המלווים ציינו את הצורך בקרן ביטחון להחזר הלוואות שלא נפרעו, קבלת מידע על הלווה והענקת הלוואות שאינן למטרת החזר חובות, כמשתנים המשפיעים על החלטתם. בניגוד לכך, כאשר נבדקו מאפייני ההלוואות (מחקר שני) נמצא כי מרבית ההלוואות נועדו לסייע במחזור חובות. נוסף לכך, גובה הריבית נמצא כקשור לסכום הכסף ומשך זמן ההלוואה, וריבית נמוכה הוענקה להלוואות בסכומים גבוהים יותר ולהלוואות קצרות טווח. ממצא זה מעיד על אוריינטציה חיובית כלפי הלווים ורצון לעודד הלוואות בסכומים גבוהים. ממצאי המחקר שופכים אור על חולשות הענף והסיבות להצלחתו החלקית של התחום בישראל. בסיום המחקר אנו מציגים דרכי פעולה אפשריות לחברות הפועלות, מתוך תקווה כי הענף יגדל בעתיד ויהווה אלטרנטיבה חזקה למערכת הבנקאות הישראלית הממוסדת.
למעבר לקובץ PDF עם המאמר המלא, לחצו >
Galit Klein, Zeev Shtudiner & Moti Zwilling, Regarding Peer-to-Peer (P2P) Lending Platforms in Israel
With the new millennium, a transformation occurred in the economy, reflected in an ideological shift from a conservative economy to Collaborative Consumption (CC) or a Sharing Economy. These changes also became evident in the financial sector, with the establishment of a new lending instrument known as Peer-to-Peer (P2P) lending platforms. While these platforms have attracted considerable interest, their share in the private lending sector is minor. In this study, we present a comprehensive overview of the active companies in the industry in Israel and the characteristics of lenders and borrowers, in an attempt to identify the problems, failures and opportunities inherent in peer lending. The study commences with a review, a review of the characteristics of the loan industry between peers and the active companies in Israel. The review is based on an analysis of interviews conducted with managers and senior executives in the industry, alongside a literary analysis and a judgment analysis. Subsequently, we present the findings of three studies that explored the characteristics of the industry and its activists from different points of reference. The first study presents the findings of a survey conducted on a representative sample of 1,180 Israelis. In this survey, respondents' attitudes towards activity on peer lending platforms were examined, as well as the relationship between respondents’ attitudes and their individual variables. The second study examined the effects of borrowers’ demographic and loan characteristics (i.e. the purpose of the loan, the amount of the loan and the duration of the loan) on the level of interest, paid by the borrowers. The analysis was conducted on a representative sample of 500 loans given by one of the active companies in the field. The third study examined the variables that influence lenders’ decision-making, using conjoint analysis. The results of the studies indicate the duality of the public with regard to the P2P lending industry. On one hand, most respondents claim that the ability to lend privately without the involvement of banks is important, necessary and appropriate for modern life. On the other hand, many of the respondents define the use of the platform as high risk and very complex. Also, looking at lender preferences (third study) indicates that the lenders’ need for risk is mitigating the readiness to use the platform. Lenders cite the need for a security fund to repay unpaid loans, obtaining information about the borrower, and granting non-debt repayment loans, as variables that influence their decision. In contrast, when loan characteristics were examined (the second study), it was found that most loans were intended to assist debt repayment. In addition, the interest rate is related to the amount of money lent and the duration of the loan, and low interest rates have been granted for higher-amount loans and short-term loans. This finding indicates a positive orientation towards borrowers and a desire to encourage high-amount loans. The findings of the study shed light on the weaknesses of the industry and the reasons for the partial success of the field in Israel. At the end of the study, we present several recommendations for the P2P companies, hoping that the industry will grow in the future and provide a strong alternative to the institutionalized Israeli banking system.