דלג לתפריט ראשי דלג לתוכן העמוד דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

חסמי יבוא בענף המזון בישראל

איתי אטר

בספטמבר 2016 נכנס לתוקפו חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015, המוכר בכינוי "רפורמת הקורנפלקס". ברפורמה הוחלו הקלות שונות על תהליך היבוא, כחלק מתהליך ממשלתי רחב של טיוב רגולציה והסרת חסמים בתחום היבוא, לאור המלצות ועדות טרכטנברג (2011) ולנג (2014). במאמר זה נסקור חסמי יבוא בענף המזון בישראל לאחר החלת חוק המזון. לצורך כך נמקד את הניתוח בשלושה חסמי יבוא משמעותיים בענף המזון: (1) מדיניות המכס בישראל, (2) נוהל מכסות יבוא בפטור ממכס או מכס מופחת, ו-(3) נוהל יבוא מזון לישראל של שירות המזון הארצי במשרד הבריאות. עבור כל אחד מהחסמים ננסה לזהות את צווארי הבקבוק המהותיים שעלולים להיות להם השלכה כלכלית רחבה על המשק או על ענף מסוים. כמו כן, נציג השוואה בינלאומית של המדדים הרלוונטיים והאסדרה בתחום. מטרת העבודה היא להציף עיוותים מהותיים רחבים ונקודתיים עבור כל אחד מהחסמים, אשר אותם ניתן לשפר באופן פרטני או כחלק מרפורמה כוללת לעידוד היבוא בענף המזון בישראל.

למעבר לקובץ PDF עם המאמר המלא, לחצו >

 

Itay Attar, Import Barriers in the Israeli Food Market

In September 2016, the Public Health (Food) Protection Law, 2015, commonly known as the “Cornflake Reform” (hereinafter: the Food Law), came into effect. Various reforms were introduced in the food import process as part of a broad government effort at de-regulation in light of recommendations produced by the Trachtenberg (2011) and Lang (2014) Committees. In this article, we review and analyze the import barriers in the Israeli food market following the adoption of the Food Law and focus on three particularly significant elements: (1) Israel’s customs policy; (2) the custom procedure for food types that are tax-free or subject to reduced custom fees; and (3) the food import procedure established by the National Food Service at the Israeli Ministry of Health. As part of the analysis, we emphasize the significant bottlenecks that may widely impact the economy or a particular market, and also engage in an international comparison of relevant indices and regulations in the field. We suggest that these can be individually or partially improved as part of an overall reform to encourage imports in the Israeli food market.

למעבר לקובץ PDF עם המאמר המלא, לחצו >