השימוש בתקנות שעת חירום בישראל בתקופת הקורונה ובמבט היסטורי
2020-1948
מגפת הקורונה הציתה מחדש את הדיון על הקשר שבין חירום לשגרה בישראל. בתגובה למגפה, למעלה ממאה מדינות הכריזו על מצב חירום על מנת ליישם אמצעים שונים להתמודדות עם המגפה. אולם בניגוד למדינות אחרות, ישראל לא נדרשה להכריז על מצב החירום, מפני שמצב החירום בישראל מתמשך מאז הקמתה בשנת 1948 . תחת מצב החירום, ממשלות ישראל יכולות להפעיל את סמכותן להתקין תקנות שעת חירום. לאורך השנים נעשה שימוש בתקנות שעת חירום, אולם בשלושת העשורים האחרונים השימוש בהן פחת ואף כמעט נעלם. מצב זה השתנה באופן ניכר ב 15- במרץ, 2020 , עם פרוץ משבר הקורונה. בתוך מספר חודשים הוציאה ממשלת ישראל כמות תקנות שעת חירום גדולה מזו שהוציאה בכל שנה אחרת מאז 1948 . למרבה ההפתעה, גוף הידע המחקרי העוסק בתקנות שעת חירום, ובכלל במדיניות בעתות חירום, דל מאוד. מעט מאוד נכתב על אופני השימוש בתקנות שעת חירום והשפעתן על שלטון החוק ועל הדמוקרטיה בישראל. השימוש הנרחב בתקנות שעת חירום בעת משבר הקורונה מחדד את הצורך בגוף ידע כזה. מחקר זה מציג נתונים ייחודיים על אופני 2020 , הנושאים שבהן הן – השימוש בתקנות שעת חירום בישראל בשנים 1948 עוסקות, ומשווה את מצב החירום בישראל למצבי החירום במדינות נוספות בתקופת הקורונה. המחקר מבקש לתרום לשיח הציבורי, האקדמי, והמשפטי בישראל, על ידי הצגה, ניתוח והנגשת הנתונים שבידינו.