מחקרי רגולציה - כרך ה'

השאלה בדבר חובת ההתחסנות: דבר המערכת - השופטת בדימוס ד״ר איריס סורוקר

דברי ברכה - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר (משפט אזרחי)–  עו"ד ארז קמיניץ
דברי ברכה - ראש אשכול רגולציה במחלקה למשפט כלכלי במחלקת ייעוץ וחקיקה שבמשרד המשפטים - ד"ר יובל רויטמן
על קורונה, משפט ודיני החוזים: דברי הקדמה - ד"ר אפי צמח

גלית קליין ומריאנה דלגץ

מחלת הקורונה (COVID19) יצרה שינוי עמוק באורח החיים של הישראלים, ובראשו במוקדי התעסוקה. לראשונה, ארגונים נדרשו לצמצם משמעותית את כוח האדם העובד בארגון או להשבית אותו מפעילות. השינוי הרדיקלי גרר הטמעת אסטרטגיות פעולה חדשות והוביל לשבירה של דפוסי העבודה השגרתיים ובעיקר לערעור הנחות היסוד ביחס לקשר שבין העובדים לבין הארגון. בעוד שחלק מהארגונים שמרו על מצבת העובדים והשינוי התרחש במבנה העבודה (העברה לעבודה וירטואלית), ארגונים אחרים פיטרו עובדים בעקבות סגירה או צמצומים שנעשו בארגון. בנוסף לשתי קטגוריות אלה, נוצרה קטגוריה חדשה, שמעולם לא הייתה כה גדולה בישראל, והיא קבוצת העובדים בחל"ת. המצב החדש הוא ייחודי לישראל, אולם בעולם נעשה שימוש נרחב בחל"ת כדרך לחיסכון תקציבי. בהנחה שארגונים עלולים לחזור ולהשתמש במודל החל"ת במשברים עתידיים, במחקר הנוכחי נבחנו השאלות מה המחיר שמשלמת מדינת ישראל על החל"ת ומה המחיר שמשלמים הארגונים על השינוי במערכת היחסים שבין העובדים למעסיקים?

דב סולומון ועידו באום

בצד המשבר הבריאותי, חולל נגיף הקורונה משבר כלכלי חובק עולם אשר השלכותיו עלולות להימשך תקופה ארוכה. אחד המאפיינים הבולטים של משבר זה הוא מצוקת האשראי שאליה נקלעו עסקים רבים עקב סגרים, הגבלות פעילות, הגבלות תנועה, שינוי מגמות וטעמים של ציבור הצרכנים ועוד. פגיעה קשה במיוחד נגרמה לעסקים קטנים ובינוניים אשר מהווים בישראל ובעולם את עיקר נפח הפעילות הכלכלית ומעסיקים את רוב העובדים. עסקים אלה, אשר ממילא אינם נהנים מנגישות גבוהה למגוון מקורות אשראי, ניזוקו יותר מעסקים גדולים ונגישותם למקורות אשראי קטנה באופן שהגדיל את אי-השוויון בשוק האשראי העסקי.

אלון קלמנט

מאמר זה בוחן את השימוש במנגנוני התדיינות אגרגטיביים, הכוללים צירוף צדדים וצירוף תביעות, כמענה לפתרון סכסוכים אשר מעלים שאלות משותפות של עובדה או משפט. המאמר סוקר את הדרכים שבהן ניתן ליישם את מנגנוני הצירוף הקיימים בארץ ובעולם בהליך המשפטי בישראל. בנוסף, הוא מציג מסגרת נורמטיבית המאפשרת לבחון מתי ראוי ליישם כל אחד מהמנגנונים, בהתאם לאופן שבו הוא מממש את מטרות ההליך האזרחי.

אסף ש' בונדי

השפעות משברים כלכליים-חברתיים זכו לדיון מעמיק בספרות המחקרית, שייחסה להם לרוב השפעות מרחיקות לכת על המבנה המוסדי שעליו מושתתת הכלכלה הפוליטית. גם בספרות על יחסי עבודה מקבלים משברים מקום מרכזי, כבסיס לתהליכי שינוי ארוכי טווח. משבר הקורונה, המלווה אותנו מראשית שנת 2020, הוא בעל פוטנציאל להוות גורם לתהליכי שינוי משמעותיים. אף על פי כן, במאמר זה אציע כי השפעותיו של המשבר על יחסי העבודה הן לכל היותר בהאצה של תהליכים קודמים, תוך ביטוי של מגמות עמוקות יותר בחברה בישראל – של התחדשות ושחיקה במשאבי הכוח של ארגוני עובדים ומעסיקים. כמו כן, ניתוח יחסי העבודה בעידן הקורונה חושף כי לאור תהליכי ליברליזציה מתמשכים ושחיקה במשאבי הכוח המסורתיים של ארגוני עובדים ומעסיקים, הופך כוחם הפוליטי למשאב מרכזי בחשיבותו. בעוד בתור הזהב של יחסי העבודה ביססו ארגוני העובדים והמעסיקים משאבי כוח מגוונים, מבטאים תהליכי הליברליזציה את ארעיות כוחם של שחקנים אלה בכלכלה הפוליטית ותלותם במרחב פוליטי לטובת קידום מטרותיהם.

ניר קוסטי ויואב מחוזאי

מגפת הקורונה הציתה מחדש את הדיון על הקשר שבין חירום לשגרה בישראל. בתגובה למגפה, למעלה ממאה מדינות הכריזו על מצב חירום על מנת ליישם אמצעים שונים להתמודדות עם המגפה. אולם בניגוד למדינות אחרות, ישראל לא נדרשה להכריז על מצב החירום, מפני שמצב החירום בישראל מתמשך מאז הקמתה בשנת 1948 . תחת מצב החירום, ממשלות ישראל יכולות להפעיל את סמכותן להתקין תקנות שעת חירום. לאורך השנים נעשה שימוש בתקנות שעת חירום, אולם בשלושת העשורים האחרונים השימוש בהן פחת ואף כמעט נעלם. מצב זה השתנה באופן ניכר ב 15- במרץ, 2020 , עם פרוץ משבר הקורונה. בתוך מספר חודשים הוציאה ממשלת ישראל כמות תקנות שעת חירום גדולה מזו שהוציאה בכל שנה אחרת מאז 1948 . למרבה ההפתעה, גוף הידע המחקרי העוסק בתקנות שעת חירום, ובכלל במדיניות בעתות חירום, דל מאוד. מעט מאוד נכתב על אופני השימוש בתקנות שעת חירום והשפעתן על שלטון החוק ועל הדמוקרטיה בישראל. השימוש הנרחב בתקנות שעת חירום בעת משבר הקורונה מחדד את הצורך בגוף ידע כזה. מחקר זה מציג נתונים ייחודיים על אופני 2020 , הנושאים שבהן הן – השימוש בתקנות שעת חירום בישראל בשנים 1948 עוסקות, ומשווה את מצב החירום בישראל למצבי החירום במדינות נוספות בתקופת הקורונה. המחקר מבקש לתרום לשיח הציבורי, האקדמי, והמשפטי בישראל, על ידי הצגה, ניתוח והנגשת הנתונים שבידינו.

ענבר מזרחי-בורוכוביץ ודוד לוי-פאור

בעקבות משבר הקורונה, שהביא לצמצום והשהיה של הפעילות הכלכלית ולאבטלה, הועלה חשש מפני משבר חובות צרכני שיפגע ברווחתם של משקי הבית וביציבות המערכת הכלכלית. איומים אלה הציבו קונפליקטים בפני המדינה בניהול המשבר, אשר באו לידי ביטוי בבחירות עם אילו סיכונים להתמודד באמצעות רגולציה, לטובת אילו מטרות ועל פי אילו עקרונות. המחקר בוחן כיצד ומדוע מדיניות הסיוע לבעלי חובות בתחום המשכנתאות ודירוג האשראי במהלך המשבר הייתה שונה בין ישראל, ארצות הברית ושוודיה. המחקר מציג ניתוח השוואתי רב־ממדי ובוחן את ההבדלים בין המדינות ובין תחומי המדיניות. ממצאי המחקר מעלים כי ארצות הברית וישראל נקטו צעדים משמעותיים יותר לצמצום סיכונים בתחום המשכנתאות ובתחום מערכת דירוג אשראי בהשוואה לשוודיה, אולם בשתי המדינות הצעדים בתחום מערכת דירוג האשראי היו חלשים וחלקיים. שתי מסקנות מרכזיות עולות מהמאמר:  (1) מדינות עם משטר רווחה ליברלי תלוית ברגולציה לניהול סיכוני המשבר יותר ממדיניות סוציאל־דמוקרטיות, שבהן היציבות הכלכלית של השוק, וכתוצאה מכך של משקי הבית, גדולה יותר. (2) המדינה הרגולטורית היא פולימורפית, אך היא מקודמת על ידי אינטרסים והשקפות של שחקנים פוליטיים חזקים, אשר מעדיפים לצמצם סיכוני מלווים על פני סיכוני לווים.

Volume 5