יחסים במשבר: משבר הקורונה וכוחם של שחקנים ביחסי העבודה בישראל
ארגוני עובדים ומעסיקים במשבר
השפעות משברים כלכליים-חברתיים זכו לדיון מעמיק בספרות המחקרית, שייחסה להם לרוב השפעות מרחיקות לכת על המבנה המוסדי שעליו מושתתת הכלכלה הפוליטית. גם בספרות על יחסי עבודה מקבלים משברים מקום מרכזי, כבסיס לתהליכי שינוי ארוכי טווח. משבר הקורונה, המלווה אותנו מראשית שנת 2020, הוא בעל פוטנציאל להוות גורם לתהליכי שינוי משמעותיים. אף על פי כן, במאמר זה אציע כי השפעותיו של המשבר על יחסי העבודה הן לכל היותר בהאצה של תהליכים קודמים, תוך ביטוי של מגמות עמוקות יותר בחברה בישראל – של התחדשות ושחיקה במשאבי הכוח של ארגוני עובדים ומעסיקים. כמו כן, ניתוח יחסי העבודה בעידן הקורונה חושף כי לאור תהליכי ליברליזציה מתמשכים ושחיקה במשאבי הכוח המסורתיים של ארגוני עובדים ומעסיקים, הופך כוחם הפוליטי למשאב מרכזי בחשיבותו. בעוד בתור הזהב של יחסי העבודה ביססו ארגוני העובדים והמעסיקים משאבי כוח מגוונים, מבטאים תהליכי הליברליזציה את ארעיות כוחם של שחקנים אלה בכלכלה הפוליטית ותלותם במרחב פוליטי לטובת קידום מטרותיהם.