מחקרי רגולציה - כרך יא' - תחרות, ריכוזיות ואי-שוויון כלכלי

ריכוזיות מאפיינת את המשק הישראלי. כלכלת ישראל היא כלכלת אי ובנוסף היא גם כלכלה קטנה. ככזו היא אינה נהנית מריבוי שחקנים טבעי, וההיצע לציבור בתחומי משק שונים הוא נמוך ותת־מיטבי. דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מדצמבר 2021 מצא שריכוזיות גבוהה מתקיימת בענפים חיוניים של המשק: ענף ספקי המזון, ענף רשתות השיווק הקמעונאיות, ענף הבנקאות, ענף קרנות הפנסיה וענף ביטוחי הבריאות. הריכוזיות בישראל אינה רק ענפית, אלא היא גם כלל־משקית, ופירושה שקבוצות עסקיות מעטות שולטות בחלק נכבד של הפעילות הכלכלית בתחומי משק שונים, באופן קונגלומרטי. כידוע, ריכוזיות מייצרת רמת תחרותיות נמוכה והיא מהווה גורם עיקרי למחירים גבוהים.

במארג העשיר של החברה והכלכלה בישראל, הקשר בין צמיחה כלכלית, הון חברתי במשולב עם מנעד הקהילות שלנו הופך למשמעותי יותר ויותר. בעודנו בוחנים בראייה הוליסטית את מצב המשק, הכלכלה והחברה, חיוני לחשוב על האתגרים וההזדמנויות הייחודיים העומדים בפני ישראל בטיפוח סביבה תחרותית המקדמת הן שגשוג כלכלי והן צדק חברתי.

ביום 15 ליולי 2025 פרסם המפקח על הבנקים, מר דניאל חחיאשוילי, טיוטה להערות הציבור בדבר רגולציה חדשה בנושא: "רפורמת הפיקוח על הבנקים בתחום העמלות הנגבות ממשקי בית ועסקים קטנים על שירותי ניהול חשבון תשלום וכרטיס חיוב מיידי (דביט)". מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה, מייסודו של פרופ' מאיר חת ז"ל, תומך ברגולציה המוצעת. להלן נציג בתמצית את ההצדקות אשר לדעתנו תומכות ברפורמה.

מאמר זה עוסק בהשלכות האנטי-תחרותיות של אסטרטגיית "grace periods" ("תקופות חסד") בתחום קמעונאות המזון. כפי שיוסבר במאמר, אסטרטגיה זו כוללת עיכוב מוגדר לאחר שספק של מוצרי מזון מכריז על העלאת מחיר, שבמהלכו ההעלאה אינה מיושמת, מה שמאפשר לקמעונאים הנהנים מתקופת החסד הזו להעלות את המחירים לצרכן בזמן שהם עדיין משלמים לספק את המחירים הסיטוניים הנמוכים יותר. המאמר מנתח את המנגנונים שבאמצעותם אסטרטגיה זו עלולה לפגוע בתחרות ולהעלות את המחיר לצרכן ובהתאם כיצד ניתן לתקוף אותה כהסדר כובל אסור על פי חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–  1988 או כהפרה של חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע" ד– 2014

נסיבות של חדלות פירעון מאתגרות את המציאות הכלכלי ת-עסקית ובתוך כך גם את ההסדרים המשפטיים החלים על התאגיד חדל הפירעון.
מאמר זה בוחן את המתח המתעורר בין דיני חדלות פירעון לבין דיני התחרות כאשר חברה חדלת פירעון מבקשת להתמזג עם חברה או להירכש על ידי חברה אחרת, באופן שעלול לפגוע בתחרות בשוק הרלוונטי. או אז עולה שאלה האם דיני התחרות צריכים להתאים את עצמם לסיטואציה שבה חברה אינה מסוגלת לפרוע את חובותיה, ובמקרים מסוימים לאפשר מחיר של פגיעה בתחרות והגברת הריכוזיות בשוק על מנת להציל את הערך הכלכלי הגלום בחברה הקורסת. המאמר מנתח את הסוגיה בכמה אופנים. ראשית, באמצעות בחינת היסודות התאורטיים והנורמטיביים של דיני חדלות פירעון ודיני תחרות. שנית, באמצעות סקירת מקרי בוחן שבהם התעוררה השאלה האמורה בשנים האחרונות, ובכלל זה ניתוח הנסיבות הקונקרטיות בכל מקרה, השפעת השיקולים התחרותיים והתוצאות שנצפו כתוצאה מהחלתם. הניתוח המוצע במאמר מראה כי אין ודאות בנוגע לאופן החלת דיני התחרות בנסיבות של חדלות פירעון וכי ההחלטות של רשות התחרות מבוססות על קריטריונים שאינם ברורים דיים. המאמר מציג עמדה שלפיה הגישה הכלכלית לדיני חדלות פירעון ולדיני תחרות עשויה להוות בסיס נורמטיבי המגשר בין הדינים ומציע כמה המלצות מדיניות מעשיות הנגזרות מגישה זו .

לסדרי הדין ולהליכים הפרוצדורליים בבית הדין לתחרות ובבתי המשפט הרגילים השפעות שונות על ההליך והצדדים. חלק מההליכים הנוגעים לסדרי הדין הם טכניים גרידא, ואין להם השפעה על ההליך המהותי, חלק מסדרי הדין הם משמעותיים ומשפיעים על מהות ההליך וחלקם כה מהותיים עד כי הם יכולים להשפיע על זכויות חוקתיות ונוגעים לזכויות הכלל, בין היתר לאור השפעתם הרוחבית של דיני התחרות. במאמר זה נבקש להגדיר את השפעותיהם של סדרי הדין בבית הדין ובבתי המשפט בסוגיות הגבליות. כפי שנראה, לסדרי הדין יש השפעה על מהות דיני התחרות, הן נקודתית – בהתדיינות שלפני בית הדין ובתי המשפט, הן באופן רחב יותר – בשמירה ובהגנה על התחרות ועל הצרכן. הפרוצדורה משתתפת באופן פעיל בעיצוב הזכויות המהותיות וקובעת את היקפן, הן בהליכים פליליים והן בהליכים אזרחיים. המאמר ידון באיזון שבין זכות הגישה לערכאות, לבין הצורך להקפיד על סדר וכללים, תוך שמירה על המטרות שלשמן הוקם בית הדין ושלשמן חוקקו חוקי התחרות. איזון לא ראוי בין מהות ליעילות עלולים לגרום במקרים מסוימים לפגיעה תחרותית בלתי הפיכה והרתעת יתר או חסר – בהתאם לתוצאות ההליך.

תגמול מבוסס הון (אופציות או מניות) לעובדים הפך לכלי מרכזי בגיוס עובדים ושימורם, במיוחד בתעשיית ההיי־טק בישראל, עם היקפים שנתיים המגיעים למיליארדי ש"ח בישראל בלבד. תופעה זו החלה לראשונה כניסוי חברתי שערכו לואיס או. קלסו ושותפו בארצות הברית באמצע שנות ה- 50 לאחר שהם ביקשו לפרוש, אולם צאצאיהם לא הביעו עניין בכניסה לנעליהם וניהול החברה. בעשורים שלאחר מכן התפתחה ספרות ענפה המדגישה הן את חשיבות ההון האנושי בהצלחת חברות והן את היתרונות האסטרטגיים של תגמול מבוסס מניות לעובדים, כולל תפקידו בטיפול בבעיות נציג בדיני חברות. שיטת תגמול זו חשובה במיוחד לחברות שחסר להן הון מספיק כדי להציע משכורות תחרותיות לעובדים מוכשרים במיוחד, שמומחיותם חיונית לצמיחה וקיימות של החברה. מעבר להיבטים הכספיים המיידיים, תגמול מבוסס מניות מחזק את הקשר בין המעסיק לעובד ומספק תמריצים לשימור ארוך טווח באמצעות תקופות הבשלה ומגבלות מסחר. מאמר זה בוחן את הפרוגרסיביות/הוגנות של הסדרי המס החלים על תגמול מבוסס הון (אופציות ומניות) לעובדים בישראל, תוך השוואתם לכללי המס הנהוגים ברחבי העולם. אנו מציעים מודל חלופי המתיישב טוב יותר עם הגישות המקובלות במדינות החברות ב OECD- תוך שמירה על טיפול מאוזן במיסוי .

מחקר ראשון מסוגו זה בוחן את תהליכי הקליטה והקידום האקדמיים של חברי הסגל במשרות תקניות במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, בהתייחסות רב-צירית )מגדר, לאום, אתניות וההצטלבויות ביניהם), באמצעות כריית תהליכים. במסגרת המחקר נערכה בחינה אמפירית של מסלולי הקליטה והקידום המבוססת על ניתוח קורות חיים אקדמיים של מדגם מקרב 371 חברי סגל במינוי בשני מוסדות אקדמיים. במחקר בוצעה בנייה של מודל מתמטי (מידול) על ידי זיהוי נקודות קריטיות בתהליכי הקליטה והקידום של הסגל ושימוש במפות תהליך לזיהוי תהליכים סטנדרטיים ויוצאי דופן כאחד. ממצאי המחקר מלמדים על כך שאי-השוויון בהשכלה הגבוהה אינו רק מגדרי, אתני או לאומי, אלא הוא אתנו-מגדרי ולאומי-מגדרי: נמצא במדגם כי לגברים אשכנזים יש יתרון בשלב הכניסה) מבחינה מספרית ומבחינת דרגת קליטה) וגם קידומם מהיר יותר בהשוואה לשאר הקטגוריות. שתי הקטגוריות הבאות שלהן יש יתרון, גם אם קטן יותר, הן נשים אשכנזיות וגברים מזרחים. ממצאי המחקר מלמדים שהקטגוריות שנמצאות בתת-ייצוג חריף הן של נשים מזרחיות, נשים ערביות וגברים ערבים. עוד ניתן ללמוד שגברים ערבים ונשים מזרחיות לא רק סובלים מתת-ייצוג קיצוני בסגל האקדמי, אלא גם שמשך הזמן הממוצע לקידומם בשלבים השונים אורך פי שלושה יותר מזה של חברי סגל (גברים ונשים) בקטגוריות אחרות. תרומת המחקר הנוכחי היא בשלושה מישורים: ראשית, מבחינה תאורטית המחקר מחדש בכך שהוא מאמץ את גישת הניתוח הרב -צירי  (Intersectionality approach)  לחקר המגוון בסגל האקדמי במינוי במערכת ההשכלה הגבוהה. שנית, מבחינה מתודולוגית זהו השימוש הראשון בעולם, ככל שידוע לנו, בטכנולוגיה של כריית תהליכים על מנת למפות תהליכים ארגוניים באקדמיה ולאתר נקודות חסם ספציפיות עבור קטגוריות חברתיות שונות. שלישית, בהיבט השפעה על מדיניות ממצאי המחקר מסייעים בחשיפת אי-השוויון בסגל האקדמי בפני קובעי המדיניות במועצה להשכלה גבוהה. המתודולוגיה שפותחה במחקר הנוכחי יכולה לשמש את קובעי המדיניות ככלי רגולטורי לבחינת מידת גיוון הסגל האקדמי במוסדות השונים ובניית תוכניות מדיניות ותמרוץ בהתאם ליעדים.

פערים מגדריים בתעסוקה הם נושא שנחקר רבות בספרות המקצועית. הפערים המגדריים בענף ההייטק בולטים במיוחד: בישראל מדובר ביחס של אישה אחת על כל שני גברים שעובדים בענף. סיבות רבות הוצעו כמקור לפערים המגדריים בהייטק וביניהן סטראוטיפים מגדריים מושרשים רבי שנים לגבי תפקידי האישה, מיעוט הנשים שממשיכות בלימודי STEM וסביבת עבודה לא ידידותית לנשים. העבודה הנוכחית מורכבת משני מחקרים אשר בודקים פערים מגדריים בשתי נקודות שונות על פני ציר הזמן של תעסוקת נשים בענף ההייטק: במחקר הראשון, באמצעות מחקר כמותי, בדקנו האם קיימת העדפה לעובדים גברים בענף ההייטק כבר בשלב גיוס המועמדים וסינונם הראשוני; במחקר השני, באמצעות מחקר איכותני, בדקנו כיצד תופסות נשים אשר כבר נקלטו בעבודה בענף ההייטק את הפערים המגדריים ואילו אתגרים אלו מעמידים בפניהן. במסגרת המחקר הראשון קורות חיים פיקטיביים של מועמדים לשני תפקידים בהייטק נשלחו ל- 136 משתתפי המחקר – עובדי משאבי אנוש מחברות השמה המתמחות בהייטק, הד האנטרים ומחלקות משאבי אנוש בחברות הייטק. קורות החיים נבדלו רק במגדרם. משתתפי המחקר התבקשו לדרג את קורות החיים מבחינת סיכויי הקבלה לריאיון עבודה, איכות קורות החיים והשכר שיוצע להם. ממצאי המחקר מצביעים על כך שכפי הנראה מקור הפערים המגדריים בהייטק אינו העדפת עובדים גברים בשלב זה של גיוס העובדים לענף. ממצאים נוספים במחקר הצביעו על צפי לשכר מוצע גבוה יותר למועמדים בעלי משפחות מאשר למועמדים רווקים, ללא תלות במגדרם. במסגרת המחקר השני, ריאיינו 25 נשים אשר עובדות במקצועות טכניים בענף ההייטק וניסינו להבין את תחושותיהן בנוגע לעבודה בסביבה הגברית ולקשיים הניצבים בפניהן. זיהינו כמה אתגרים עיקריים שחוות הנשים העובדות בענף: קושי באיזון בין חיי משפחה לקריירה, קושי בהתקדמות בענף הנשלט על ידי רוב גברי וכן הטיה מגדרית אשר מקורה אצל הנשים עצמן. המחקר עשוי לחדש בנוגע לתפיסות קיימות לגבי הפליה
מגדרית בתעסוקה בענף ההייטק, ותובנותיו עשויות לעודד בחינה מחדש של פתרונות קיימים להתמודדות עם התופעה כמו גם להציע פתרונות חדשים.

Volume 11