ההשלכות הכלכליות של המלחמה: כמה זה עולה ויעלה לנו?
ישראל שרויה במצב מלחמתי כבר מספר שבועות, כאשר לא ברור כמה זמן יימשך מצב זה. למלחמה יש השלכות רבות – אובדן חיי אדם, פגיעה בתשתיות, פגיעה ביישובים, פגיעה בפרנסה, פגיעה נפשית באזרחים ועוד. לכל הפגיעות האלו יש השלכות כלכליות מרחיקות לכת.
פרופ' אילן אלון, דיקן בית הספר לכלכלה, מנסה להעריך את ההשלכות הכלכליות של המלחמה בטווח הקצר והארוך.
"למלחמה יש עלויות כלכליות מאוד גבוהות בכמה מישורים", הוא אומר, "כאשר המדינה מגייסת כמות כה גדולה של מילואימניקים, על פי הפרסומים כ-350 אלף, כוח העבודה מצטמצם בצורה משמעותית. מרבית המילואימניקים הם אנשים צעירים הנמצאים בכוח העבודה, ובמצב שבו האבטלה בישראל מאוד נמוכה ליציאה כה מסיבית של עובדים לתקופה בלתי מוגבלת מכוח העבודה יש השפעה שלילית. חברות לא יכולות לתפקד כמו שתפקדו לפני המלחמה".
הוצאות של כ-10 מיליארד שקל בכל שבוע של לחימה
בנוסף, יש עלויות רבות הכרוכות בשימוש באנרגיה. בזמן מלחמה, אומר פרופ' אלון, השימוש במשאבי אנרגיה (נפט, גז טבעי) – עולה בכ- 20%, מכיוון שיש צורך לשנע כלי מלחמה ממקום למקום, השימוש במטוסים גוזל דלק רב ועוד. זאת לצד עלויות רבות נוספות הקשורות ישירות במערכת הביטחון, עלויות שיקום, ירידה בגביית המיסים ועוד.
על פי הערכה של אגף התקציבים באוצר, שפורסמה בתחילת נובמבר, עלויות המלחמה מוערכות בכ-10 מיליארד שקל לכל שבוע של לחימה.
בנוסף, על פי נתוני החשב הכללי באוצר, שפורסמו אף הם בתחילת נובמבר, גרעון המדינה כמעט הוכפל - ועלה מ- 1.1% ל- 2.6% באוקטובר.
זאת במקביל לזינוק חד בהוצאות המדינה - גידול מצטבר של 9.7% לעומת אוקטובר בשנה שעברה.
"בישראל יחס החוב לתוצר הוא 60%, שזה טוב בהשוואה למדינות רבות אחרות בעולם. יכולה להיווצר הבעיה אם היחס הזה יעלה משמעותית ובתוך פרק זמן קצר", אומר פרופ' אלון. "אם תהיה עלייה משמעותית ביחס החוב-תוצר המדינה תצטרך, על מנת לממן את העלייה בתשלומי הריבית על החוב, להעלות מיסים או להדפיס כסף. מכיוון שהעלאת מיסים במצב משברי היא מאוד בעייתית, כנראה שהדפסת כסף תהיה הדרך בה תפעל המדינה,
ולכך יש השפעה ישירה על עליית האינפלציה".
דירוג האשראי בסכנה
בנוסף, כשמדינה במצב לחימה דירוג האשראי שלה יורד. חברות דירוג האשראי פיץ' ומודיס הודיעו זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה כי הן מציבות את ישראל תחת "מעקב שלילי" (Rating Watch Negative). המשמעות היא כי במקרה שתהיה התדרדרות במצב הביטחוני, החברות צפויות להוריד את דירוג האשראי. "כמו כן, במצב של חוסר ודאות קיצוני, כמו מלחמה, שער השקל נחלש בהשוואה למטבעות הזרים. בינתיים בנק ישראל התמודד עם הירידה הזו על ידי מכירה של דולרים מיתרות המט"ח שברשותו, על מנת לתמוך בשקל. על פי נתונים של בנק ישראל באוקטובר הוא מכר דולרים בהיקף של 8.2 מיליארד דולר, ולעת עתה הוא הצליח לייצב את המצב, אבל אם המלחמה תימשך לאורך זמן עלולה להיות בריחת כסף מהארץ (Capital flight) וירידה בהיקף ההשקעות", אומר פרופ' אלון.
הפגיעה הכלכלית של המלחמה היא רוחבית, כאשר כמעט כל ענפי המשק נפגעים. בטווח הקצר יש ענפים הנפגעים יותר מענפים אחרים, כמו ענף התיירות שמושבת כמעט כליל עקב אי כניסת תיירים לישראל, וענף הנדל"ן. "עם פרוץ המלחמה נמנעה כניסתם של כ-90 אלף עובדים פלסטינאים, וחלק משמעותי מענף הנדל"ן הושבת כליל. הענף הזה סופג מכה כפולה – מצד אחד הבנייה מתקדמת באיטיות אבל במקביל היזמים בענף נדרשים לשלם את עלויות המימון של הפרויקטים אותם הם מנהלים".
הזדמנות לריסטרט
פרופ' אלון מעריך כי לטווח הבינוני-ארוך, נראה עלייה בכמות המובטלים, מכיוון שיותר ויותר חברות יוציאו עובדים לחל"ת, ובהמשך אולי אף יפטרו עובדים כתוצאה מצמצום הפעילות.
פעמים רבות לאורך ההיסטוריה, לאחר מלחמות נרשמה צמיחה כלכלית, אבל צמיחה כזו תלויה במדיניות פיסקלית שתעודד את יצירתה, אומר פרופ' אלון. "יהיו אזורים רבים בארץ שיצטרכו שיקום משמעותי, אז יהיה צורך בחברות נדל"ן וחברות בתחום התשתיות שיספקו את השירותים האלו.
בנוסף, יהיו חברות בתעשיית הביטחון שיזכו לעלייה בביקוש למוצריהן בעקבות המלחמה", הוא אומר, "אבל חשוב לזכור כי אם הממשלה תנקוט בצעד של הדפסת כסף על מנת להתמודד עם המצב, והיא כאמור כנראה תעשה זאת, לצד הצמיחה נחווה גם עלייה באינפלציה. השילוב הזה של פריחה של סקטורים מסוימים ועלייה באינפלציה יובילו להרחבת הפערים החברתיים".
למרות דברים אלו, יש סיבות להיות אופטימיים. "השינויים שנחווה ברמה החברתית יכולים להוביל ליצירה של חברה יותר מאוחדת", אומר פרופ' אלון, "בנוסף, אולי תיווצר ההזדמנות לייצר ממשל יותר אפקטיבי".
פרופ' אלון הוא בין 300 הכלכלנים הבכירים ששיגרו מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמורטיץ' ובו ביקשו לבטל את כל ההוצאות התקציביות בתקציב 2023 שאינן חיוניות בשעה קשה זו, והציעו לפתוח את התקציב של שנת 2024 ולעדכנו על בסיס סדר עדיפויות המשקף את צרכי כלל המשק לאור המלחמה.
"אם נשכיל לבנות דברים מחדש טוב יותר, יעיל יותר, מושחת פחות – יהיה גם שיפור כלכלי", הוא מסכם.