דלג לתפריט ראשי דלג לתוכן העמוד דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
לרישום ומידע נוסף השאירו פרטים

סטודנטים למשפטים במכללה למינהל נלחמים למען דיירי הדיור הציבורי

האקתון ייחודי של מרכז "משנה", המרכז הקליני למשפט וחברה, שריכז עשרות פניות של דיירי הדיור הציבורי, הוביל למו"מ עם חברת עמידר לטובת שיפור ליקויים


מזה שנים שמרכז "משנה", מערך הקליניקות המשפטיות של הפקולטה למשפטים, מוביל מהלכים חברתיים וציבוריים משמעותיים, חלקם בעלי השפעה חיובית על חייהם של אוכלוסיות מוחלשות.

"משנה", המרכז הקליני למשפט וחברה של הפקולטה למשפטים ע"ש חיים שטריקס, כולל 8 קליניקות. הפעילות בקליניקות מעניקה לסטודנטים ולסטודנטיות בתואר הראשון במשפטים הזדמנות לעבודה מעשית משפטית-חברתית, המקדמת ערכים של תיקון ושינוי חברתי, תוך כדי צבירת ידע מעשי מעמיק, ועבודה עם ארגונים שונים בחברה האזרחית ועם עורכי דין בתחומים שונים.

עו"ד אפרת פודם, מנהלת מרכז "משנה", מציינת כי מערך הקליניקות נחשב לאחד מנקודות החוזקה של הפקולטה, ויש לו נוכחות חיובית ובולטת בקהילה המשפטית. "הביקוש לקליניקות מצד הסטודנטים והסטודנטיות הוא רב", היא מספרת, "אנחנו נתקלים מדי שנה במספר כפול של פניות מאלו שאנחנו מסוגלים לקלוט. העבודה בקליניקות, לצד ההיבט החברתי המשמעותי שלה, מספקת לסטודנטים התנסות מקצועית משמעותית ועמוקה,
ולכן הן כה מבוקשות".

לדברי פודם, העבודה בקליניקות מאפשרת לסטודנטים ולסטודנטיות לקחת חלק ביצירת תיקים מורכבים, בקידום הצעות חוק, בהובלת מהלכים שונים לקידום מדיניות ועוד. "זה היתרון הגדול של הקליניקות בהשוואה לארגוני חברה אזרחית, כי זו עבודה שמאפשרת קידום מטרות חברתיות - עם הבסיס האקדמי שיש לנו".

לטובת דיירי הדיור הציבורי

אחד הפרויקטים אותם מוביל "משנה" הוא סיוע בקבלת מענה לדיירי הדיור הציבורי הסובלים מהזנחה וליקויים בדירותיהם.

פודם מספרת כי הקליניקות פועלות בהיבטים שונים הקשורים לחייהם של דיירי הדיור הציבורי, מכיוון שבאופן טבעי, מי שזכאים לדיור אלו האוכלוסיות החלשות ביותר בחברה הישראלית. "מתחילת השנה, למשל, הקליניקה להוצאה לפועל מנעה 8 פינויים של אנשים, דיירי הדיור הציבורי, מהבתים שלהם", היא מדגימה.

מתוך העשייה בשנים האחרונות מול דיירי הדיור הציבורי, חשבו ב"משנה" לקדם פרויקט שיפנה לדיירים של עמידר, הסובלים מליקויים בבתים שלהם, ולקרוא להם לפנות למרכז ולקבל סיוע. המחשבה המקורית היתה כי זה ישתלב בפרויקט של "משנה" במסגרתו סטודנטים וסטודנטיות מייצגים אזרחים בבית המשפט לתביעות קטנות, בדיונים מול כל מיני גופים גדולים שונים כמו בנק הדואר, שב"ס ועוד. "היו לנו הצלחות נהדרות בפרויקט הזה, וחשבנו להרחיב אותו ולנסות לגייס אליו גם דיירים של הדיור הציבורי", אומרת פודם.

"בהתחלה חשבנו שזה יהיה פרויקט בהיקף מצומצם. בעשור האחרון, היו לנו לא מעט פרויקטים שקשורים לדיור הציבורי, וראינו שפעמים רבות דיירים מפחדים להתלונן, או לא מאמינים שהתלונה שלהם תשנה משהו. לכן לא היינו בטוחים שיהיו לנו מספיק תלונות, אבל החלטנו לתת לזה צ'אנס".

80 פניות בתוך יום

מרכז "משנה" פרסם פנייה ובה קרא לדיירים בדיור הציבורי שיש ליקויים בדירתם, לפנות לקבל עזרה משפטית.
"בתוך יום קיבלנו 80 פניות. הבנו שזה לא יהיה פרויקט בהיקף מצומצם כמו שחשבנו. הפעלנו 'גיוס חירום' והעמדנו לצורך הפרויקט 4 קליניקות, שכוללות 80 סטודנטים, 20 חונכים ו-4 עורכי דין".

כדי להיות מסוגלים להתמודד עם כמות הפניות, שעוד גדלה בהמשך, בנו במרכז "משנה" תכנית עבודה מסודרת, שכללה פרוטוקול מסודר של אופן פתיחת הפנייה, איסוף המידע ועוד.

"אחרי איסוף המידע הראשוני, שארך כשבועיים, יצאנו להאקתון אינטנסיבי של יום שלם", אומרת פודם. במסגרת ההאקתון הסטודנטים, בליווי החונכים ועורכי הדין המלווים, בחנו כל פנייה לעומק, בדקו כי יש בידם את כל המידע הרלוונטי והסבירו לפונה מה האופציות הקיימות בפניו.
"באותו היום טיפלנו ביותר מ-100 פניות, חלקן כמובן לא הבשילו לכתב תביעה", אומרת פודם, "התגייסו לפעילות הזו גם סטודנטים שלנו שסיימו את הלימודים. זה היה מפגן של כוח ואחדות".


שיעור חשוב במו"מ

בעקבות איסוף הפניות הרב, נוצר ערוץ של הידברות מול חברת עמידר. "זה שיעור מדהים לסטודנטים ולסטודנטיות איך הכלי המשפטי יכול לשמש מנוף להידברות", אומרת פודם. "חלק מהפניות כבר טופלו, וחלק מהפונים כבר קיבלו מענה רחב יותר, מזה המקורי שבגינו פנו".

אבל העשייה לא הסתיימה. פודם מציינת כי הפעילות כולה יצרה שרשרת של מעשים טובים אותה מובילים הסטודנטים. כך, גייסו סטודנטים וסטודנטיות מכשירי חשמל לדיירים ולדיירות שאין בידם לרכוש אותם, כמו כן נוצר קשר עם בית מלון שמחליף את הריהוט בחדריו, על מנת
לנייד את הציוד המשומש לטובת דיירים הזקוקים לו.

"החשיפה הזו נתנה לסטודנטים ולסטודנטיות שלנו יכולת להסתכל על המאקרו והמיקרו. להבין שיש בעיה ברמה הנקודתית, אבל ייתכן שיש משהו ברמה הגבוהה יותר שאינו תקין - במשרד השיכון, ולחשוב כיצד ניתן לשנות את זה. העשייה הזו גם הדגימה, שוב, את היכולת שלנו לאסוף ידע, לתרגם לנתונים, לתת טיפול משפטי בשטח וגם לקדם מדיניות שמייצרת אימפקט".