הרשעה בפלילים תהיה פה אחד?
הצעת חוק שיזמה ח"כ טלי גוטליב כי נאשם בפלילים לא יוכל להיות מורשע אלא אם כן מדובר בהרשעה שהיא פה אחד, זוכה להתייחסות רבה במערכת המשפטית והפוליטית.
בהצעתה של ח"כ טלי גוטליב, חברת כנסת מטעם מפלגת הליכוד, נכתב: "קיים קושי בלתי רגיל לסמוך ידינו על הרשעה בפלילים בדעת רוב עת ניצבת למולה דעת מיעוט מזכה של אחד משופטי ההרכב, אשר אף לעיתים קובע ממצאי עובדות וממצאי מהימנות הפוכים לממצאי דעת הרוב... בשיטות משפט שונות, בכללן שיטות בהן נעשה שימוש בחבר מושבעים, הרשעה היא לעולם פה אחד, מפאת אלמנט הספק הסביר הגלום בדעת מיעוט מזכה. על כן מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להרשיע בפלילים רק כאשר דעת השופטים היא פה אחד לחיוב".
ההצעה, אם תתקבל, יכולה לפעול לטובתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במשפטו הפלילי, ולכן, בין השאר, יש מי שמתנגדים לה.
היתרון: תמנע הרשעות שווא, החיסרון: עלולה לפגוע בהליך השיפוטי
פרופ' יורם רבין, מומחה בתחומי המשפט הציבורי ודיני עונשין, נשיא המכללה, מזכיר כי הצעה הנוכחית אינה מקורית. לפני למעלה מעשור הוקמה ועדה ציבורית לבחינת הרשעה בדעת רוב, ועדת אנקר, אשר החליטה להמליץ על השארת המצב הקיים, שבו אפשר להרשיע גם כאשר קיימת דעת מיעוט מזכה.
פרופ' רבין מציין כי ממילא רוב העבירות הפליליות בישראל מתבררות בבית משפט השלום בפני שופט אחד. בנוסף, גם עבירות פליליות אשר מתבררות בבית המשפט המחוזי נידונות בפני שופט אחד. "הצעת החוק, אם תתקבל, תחול רק על מקרים שבהם בית המשפט יושב בהרכב של שלושה שופטים (או יותר), שהם ממילא חמורים או רגישים, ביניהם: עבירה חמורה שהעונש בגינה הוא מעל עשר שנות מאסר; משפט חוזר; כתב אישום שהוגש נגד ראש הממשלה; כתב אישום שהוגש נגד שופט ועוד".
לדבריו, יש נימוקים התומכים בהצעה בעיקר בשל הצורך למנוע הרשעות שווא, אבל עלולות להיות להצעה זו גם חסרונות - קביעה שלפיה דעת מיעוט תביא לזיכוי עלולה לפגום בהליך השיפוטי. "כיום, שופט שנוטה לזכות צריך לעמול קשה ולשכנע בעמדתו, בניסיון לצרף אליו את חבריו להרכב. אם ניתנת זכות וטו לדעת המיעוט, יהווה הדבר תמריץ שלילי לשופט המיעוט לשכנע את חבריו להרכב והתמודדותו עם הראיות ועם עמדות השופטים האחרים עשויה להיות פחות טובה", הוא מציין. "תיתכן גם בעיה הפוכה. שופט שנוטה לזכות בדעת מיעוט, עשוי להימנע מלעשות זאת, כדי לא להפוך את הכרעת חבריו להרכב. לזיכוי בדעת מיעוט עשויה להיות משמעות חשובה, למשל כאשר מוגש ערעור על פסק הדין, ובו אפשר יהיה לאמץ דווקא את דעת המיעוט. לבסוף, קשה גם להתעלם מהשאלה כיצד זיכוי כזה, שמבוסס על דעת מיעוט, ישפיע על אמון הציבור במערכת המשפט – האם שני שופטים טעו? האם ייתכן שאדם יצא לחופשי למרות שרוב שופטים מצא אותו אשם?".
"לא ניתן להתעלם מההיבט הפוליטי של הצעת החוק"
פרופ' רבין אומר כי לא ניתן להתעלם מההיבט הפוליטי של הצעת החוק של ח"כ גוטליב. "אם תתקבל, תתעורר שאלה האם תהיה לה תחולה למפרע גם על משפטו של ראש הממשלה נתניהו, והאם בעקבות כך, הרשעה תצטרך להיות פה אחד. זו שאלה מורכבת, שמעולם לא התעוררה בהקשר זה בישראל, וברור שהיא צפויה להתגלגל לפתחו של בית המשפט העליון.
"לדעתי, כדי שוועדת החוקה, חוק ומשפט ובעקבות כך הכנסת, תוכלנה לקיים דיון מקצועי ומעמיק בהצעת החוק, וכדי לנקות את הדיון מניגודי עניינים, ראוי לקבוע, כי ההצעה, אם תתקבל, תחול על משפטים שטרם החלו להתברר. סייג כזה יפתור גם את בג"ץ מלדון בסוגיה הרגישה האם יש להחיל את ההצעה, למפרע, על משפטי האלפים של נתניהו".
פרופ' יורם רבין, נשיא המסלול האקדמי המכללה למינהל