נופר בן משה
מגיל צעיר מאוד ידעתי שאני רוצה ללמוד פסיכולוגיה, אם כי היו לי התלבטויות בשל המסלול הארוך הנדרש כדי להפוך לפסיכולוגית מטפלת, המחייב גם תואר שני. כשהגיע הרגע להתחיל בלימודים האקדמאיים, התלבטתי בין כמה מוסדות לימוד, אך בסופו של דבר בחרתי במסלול האקדמי הכללה למינהל, והשיקול שהכריע היה סביבת הלימודים. מהבירורים שעשיתי מול חברים שסיימו לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה, הבנתי שסביבת הלימודים במכללה היא זו שתתאים לי, מההיבט של איכות המרצים ושל מידת הליווי שהם מעניקים לסטודנטים. כמו כן, העובדה שמספר התלמידים בכיתה במכללה הוא כעשרים - בניגוד למוסדות אחרים שבהם מספר התלמידים יכול להגיע אף למאתיים - היוותה שיקול מרכזי בבחירתי במכללה.
הלימודים במכללה הוכיחו ללא ספק שצדקתי בבחירה שעשיתי. איכות המרצים הייתה גבוהה, והם אכן העניקו ליווי צמוד ותומך לכל סטודנט וסטודנטית במהלך התואר, לרבות מתן סיוע בקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה. הכיתות הקטנות אפשרו למרצים להעניק יחס אישי לכל סטודנט, והם תמיד היו זמינים לשאלות בקשר לחומרי הלימוד. ללא התמיכה הרבה של המרצים קשה מאוד להתקדם בלימודי הפסיכולוגיה, לכן אין ספק שסגל המרצים במכללה סייע לי רבות. בנוסף, האווירה בכיתה הייתה מעולה, וחבריי לספסל הלימודים היו ברמה גבוהה מאוד, דבר שאפשר התעמקות בחומר הנלמד.
בשנה השלישית ללימודים למדתי קורס שחלקו מעשי, וכך זכיתי להתנדב במחלקה הסגורה במרכז לבריאות הנפש בנס ציונה. חוויית ההתנדבות הייתה מאתגרת מאוד, וההתנסות המעשית לוותה לכל אורך הדרך בשיחות עם המרצים, שבהם ניתחנו את החוויות במחלקה. כך הצלחתי להפיק את המקסימום מההתנסות המעשית.
את לימודי התואר הראשון סיימתי ב-2019 והתקבלתי ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה התפתחותית במכללה האקדמית תל אביב-יפו, כפי שציינתי, בסיועם של המרצים במכללה בתהליך הקבלה. בלימודי התואר השני הבנתי עד כמה הבסיס התיאורטי שקיבלתי בתואר הראשון במכללה היה טוב.
כיום, לאחר שסיימתי גם את לימודי התואר השני, אני עובדת כפסיכולוגית בהתמחות בשירות הפסיכולוגי החינוכי (שח"פ) בעיריית תל אביב. היכולת והרצון להשתלב בשוק כפסיכולוגית מן המניין הם ללא ספק גם הודות למסלול האקדמי המכללה למינהל ולחוויית הלימודים הטובה שהייתה לי בלימודי התואר הראשון.