מחקרי רגולציה - כרך י' - ספר מאיר חת

דברים המוקדשים למאיר חת
בינואר 2023 הלכת לעולמך, ואני ידעתי שהייתה לי הזכות להכיר אדם יקר. אין צורך לפרט כאן את כל התפקידים הבכירים שכיהנת בהם; קורות החיים המרשימים שלך מדברים בעד עצמם: המפקח על הבנקים (השלישי בישראל), יו"ר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, יו"ר דירקטוריון חב' טבע ויו"ר דירקטוריון בנק לאומי. וגם באקדמיה הגעת לפסגה: תואר שני במשפטים מאוניברסיטת הרווארד ודוקטורט בכלכלה מהאוניברסיטה העברית; חוקר ומרצה בתחומי הבנקאות; פרסמת עשרות מאמרים וספרים; כיהנת כחבר המועצה להשכלה גבוהה; שימשת כפרופסור חבר ולאחר מכן כפרופסור אמריטוס במסלול האקדמי המכללה למינהל. כל אלה מעידים כמובן על יכולת אישית ומקצועית גבוהה ביותר שהצעידה אותך להישגים מרשימים והעניקה למוסדות שכיהנת בהם הזדמנות ליהנות מאיש מוכשר.

פרופ' מאיר (אירי) חת נחשב לאחד המומחים הבולטים בתחומי שוק ההון, הבנקאות וההגבלים העסקיים בישראל. פרופ' חת – כלכלן ומשפטן בהכשרתו – כיהן כמפקח על הבנקים (1969 – 1975) כיו"ר דירקטוריון הבורסה לניירות ערך בתל אביב (1978 – 1986) כיו"ר דירקטוריון בנק לאומי (1987 – 1988) וכיו"ר דירקטוריון חברת "טבע" (1995 – 2002). משנת 1993 שימש הוא כפרופסור במסלול האקדמי המכללה למינהל ומשנת 2001 שימש כחבר במועצה להשכלה גבוהה כנציג המכללה למינהל. ספר מאיר חת הוא מחווה ראויה לזכרו של מי שייסד את מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל, וכלולים בו מאמרים מרתקים של מיטב החוקרים בתחומי הרגולציה השונים.

השוק הפיננסי הוא בעל חשיבות יוצאת דופן, שכן הוא משרת את כל הפעילויות בחיינו ואת כל ענפי המשק. בלעדיו גלגלי המשק היו נעצרים תוך ימים ספורים. המערכת הפיננסית המודרנית היא מגוונת מאוד וכוללת קשת רחבה של מתווכים שלכל אחד מהם יש תפקיד חשוב. יחד עם זאת, במערכת הפיננסית קיימים סיכונים רבים, ולכן בכל המדינות הוקמו רשויות שתפקידן להסדיר את הפעילות של המתווכים ולפקח על פעילותם.

אבא נולד בחיפה לאחת המשפחות הוותיקות בארץ – משפחה של מנהיגים בבניין הארץ ובעסקים. אבי סבתו היה יואל מוישה סלומון, מייסד פתח תקווה ומחלוצי היציאה מחומות העיר העתיקה בירושלים. סבו, משה גוטל לוין, היה מנהיג הקהילה היהודית בחיפה בשנות המנדט הבריטי ואחד משלושת מייסדי בית המסחר לתרופות שלימים הפך לחברת טבע. אביו נחום חת היה יועץ משפטי לארגון ההגנה ולדוד בן-גוריון, חבר כנסת בכנסת השנייה והשלישית מטעם הציונים הכלליים וממובילי אגודת הספורט מכבי בחיפה, בארץ ובעולם.

המאמר בוחן את החוק לצמצום השימוש במזומן על רקע מגמות השימוש במזומן בארץ ובעולם. סקירת מגמות אלו מצביעה, מחד גיסא, על ירידה בשימוש במזומן, הנובעת מהתפתחות אמצעי התשלום הדיגיטליים. אך מאידך גיסא, המזומן נותר אמצעי תשלום חשוב בקרב אוכלוסיות מסוימות כמו האוכלוסייה החרדית והערבית בישראל וכן במצבי משבר כגון מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל. המאמר בוחן האם יש מקום להגביל את השימוש במזומן ומהי הדרך הנכונה לעשות זאת. מזומן מהווה כר נרחב להעלמות מס, הלבנת הון ופשיעה חמורה. אך בה בעת הוא כלי חיוני לאוכלוסיות מוחלשות, מספק תחושת ביטחון כלכלי בתקופות משבר ומאפשר שליטה בהוצאות. מכאן המסקנה שאין לאסור לגמרי על השימוש במזומן, אך יש למצוא את מנגנון ההגבלה הראוי. לאחר סקירת מנגנוני הגבלה שונים, מסקנת המאמר היא שהגבלת סכום התשלום במזומן, בדומה למנגנון שננקט בחוק לצמצום השימוש במזומן, היא המנגנון הרצוי. עם זאת, ניתוח מפורט של הוראות החוק לצמצום השימוש במזומן מצביע על מורכבותו הרבה. ראשית, מנגנון ההגבלה על השימוש במזומן הוא סבוך למדי: החוק קובע מגבלות שונות על השימוש במזומן בהתאם לסוג התשלום, לזהות הצדדים לעסקה ולכמה חריגים. שנית, במקום לקבוע תקרה אחידה לסכום המותר במזומן, החוק קובע שתי חלופות לפי הנמוכה מבין השתיים באופן הקשה להבנה ויישום. שלישית, מונחי יסוד רבים אינם ברורים. ולבסוף, חלק מההסדרים – לרבות הסדרי האכיפה והענישה – מעוררים תהיות ואף עלולים לסכל את השגת מטרות החוק. לאור זאת, המאמר קורא להכניס שינויים מהותיים בחוק, לרבות הבהרת מונחים, פישוט ושינוי מנגנון ההגבלה ושקילת האפשרות להפחית בעתיד את תקרת הסכום המותר במזומן.

המאמר דן בהשפעת המהפכה של הבינה המלאכותית על יחסי העבודה במגזר הפיננסי תוך התמקדות מיוחדת בתפקידם המשתנה של ארגוני העובדים. המהפכה הדיגיטלית ומהפכת הבינה המלאכותית מחוללות שינויים מרחיקי לכת במגזר הפיננסי, כאשר משימות שבעבר נחשבו לליבת העיסוק האנושי, כמו ניתוח סיכונים וניהול תיקי השקעות, מועברות כיום לאלגוריתמים מתוחכמים. השינויים המבניים בענף, הכוללים את עלייתן של חברות פינטק וכניסתם של שחקנים טכנולוגיים גדולים לזירה, מחייבים הן את ההנהלות והן את ארגוני העובדים לפתח מומחיות בתחומים חדשים ולהרחיב את פעילותם מעבר לגבולות המסורתיים של יחסי העבודה. בניגוד למהפכה התעשייתית, שהשפיעה בעיקר על עובדי הצווארון הכחול, מהפכת הבינה המלאכותית משפיעה דווקא על אנשי המקצוע והעובדים המשכילים בתפקידי "צווארון לבן". לפי נתוני הבנק העולמי, בינה מלאכותית מגבירה את היצירתיות במשרות עתירות ידע, בעוד השפעתה על מקצועות פיזיים היא מוגבלת. בענף הפיננסים ההשפעה היא משמעותית במיוחד, כאשר מרבית המטלות היום יומיות מועמדות להטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית בטווח הקצר והבינוני, תוך שינוי מהותי באופי העבודה ובדרישות התפקיד מהעובדים. ארגוני העובדים ניצבים בפני אתגרים משמעותיים בעידן זה. עליהם לבצע רה-קונספטואליזציה של תפקידם ואסטרטגיות הפעולה שלהם. השינויים הטכנולוגיים והניהול האלגוריתמי מעצימים את חוסר האיזון המובנה ביחסי הכוחות בין עובדים למעסיקים, במיוחד לאור כמויות המידע העצומות הנאספות על העובדים. האתגרים כוללים הגנה על פרטיות העובדים בעידן של מעקב דיגיטלי מתמיד, פיתוח מומחיות בתחומים טכנולוגיים חדשים והתאמת מנגנוני המשא ומתן הקיבוצי למציאות המשתנה. המאמר מציע כי תיקוני חקיקה, כמו חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13) משנת 2024, יכולים לסייע לארגוני העובדים להתמודד עם המורכבות של מערכות בינה מלאכותית המשפיעות על הערכת ביצועי העובדים. המאמר מדגיש את הצורך בגישה פרואקטיבית של ארגוני העובדים, שכוללת קידום הכשרות והסבות מקצועיות, פיתוח מנגנונים הסכמיים חדשים להגנת פרטיות העובדים והשתתפות פעילה בעיצוב מדיניות ורגולציה המותאמות למציאות הטכנולוגית החדשה. לסיכום, המאמר מדגיש כי על ארגוני העובדים להתפתח ולהסתגל לאתגרים החדשים, תוך שמירה על תפקידם המסורתי בהגנה על זכויות העובדים וקידום חברתי. עליהם למצוא את האיזון העדין בין יעילות ארגונית לבין הגנה על זכויות העובדים, במיוחד בהקשר של השינויים הטכנולוגיים המהירים המתרחשים במגזר הפיננסי.

המאמר בוחן באופן ביקורתי את ההתמודדות הרגולטורית של ישראל עם מיסוי מטבעות קריפטוגרפיים, תוך השוואה למדינות אחרות ב - OECD. המחברים טוענים כי המסגרת הרגולטורית הקיימת בישראל ובמדינות רבות אחרות פוגעת ביכולת רשויות המס למסות באופן יעיל את ההתעשרות ממטבעות קריפטוגרפיים, יוצרת תמריץ שלילי לשימוש בהם ומזיקה יותר מאשר מועילה. במרכז הביקורת עומד "עקרון המימוש" – הגישה שלפיה המיסוי מתבצע רק בעת מימוש הנכס – שהמחברים טוענים כי אינו מוצדק ואינו מתאים למאפיינים הייחודיים של מטבעות קריפטוגרפיים, כמו אנונימיות, סחירות גבוהה, נזילות, עלויות עסקה מינימליות, תנודתיות מחירים גבוהה ואופיים הווירטואלי. המאמר סוקר את המצב הרגולטורי בישראל, והמאמר משווה את הגישה הישראלית לגישה השכיחה בקרב מדינות ה - OECD, ומראה שרוב המדינות מסווגות מטבעות קריפטוגרפיים כנכס או סחורה ולא כמטבע חוץ. כפתרון, המחברים מציעים מודל מס חלופי הכולל זניחת עקרון המימוש לטובת מיסוי שוטף של התעשרות ממטבעות קריפטוגרפיים, מיסוי מפוצל של מרכיב התשואה, הגמשת כללי קיזוז הפסדים והחלת משטר דיווח ייעודי מותאם אשר יתחשב במאפייניהם המיוחדים, תצמצם את אי השוויון בנטל המס, תגדיל את הכנסות המדינה ותסייע במאבק בהלבנת הון ובפעילות עבריינית. המחברים מדגישים כי הותרת תחום הקריפטו כנכס לצורכי מס מעודדת פעילות בשולי החוקיות ומדכאת פעילות לגיטימית שיכולה להביא לדמוקרטיזציה של שירותים פיננסיים והורדת חסמי כניסה.

טכנולוגיות פיננסיות זכו בשנים האחרונות לקטגוריה מובחנת הידועה בשם "פינטק". לקטגוריה זו יש הבחנה נוספת, מעבר לתחום העיסוק, והיא מודל טכנולוגי ועסקי הידוע כפלטפורמה. הן הפינטק והן הפלטפורמה הם מושגים רב-תחומיים והם מערבים תחומי דעת מגוונים, כולל משפט, כלכלה, טכנולוגיה, סוציולוגיה ועוד. במאמר זה יובאו תובנות מתחום החשיבה הביקורתית שיכולות לתרום לתכנון רגולציה של התחומים האלה. המאמר מורכב משני חלקים עיקריים, הראשון מוקדש להבנה מושגית של פלטפורמות פינטק, והשני – לאופני הרגולציה שלהן. החלק הראשון ייפתח עם הסבר בקצרה על אודות מהו פינטק ומה כלול במושג זה, תוך הכרה בעובדה שהגבולות אינם ברורים והם מוגדרים מחדש שוב ושוב. לאחר מכן יותוו קווים לדמותה של הפלטפורמה ותיאור היסטורי קצר של המושג. הסברים אלו יהוו בסיס להבנת המושג הביקורתי של פלטפורמיזציה, שחוקר את עלייתה של הפלטפורמה ואת המניעים של חברות עסקיות להשקיע במודל עסקי זה. רוב המחקרים הביקורתיים עוסקים בפלטפורמות מדיה, וחלק ממסקנותיהם יכולות להיות רלוונטיות גם לפלטפורמות פינטק. חלקו השני של המאמר מוקדש לשאלת הרגולציה החדשה לפלטפורמות פינטק. הספרות הקיימת נחלקת לכזו שדנה ברגולציית פינטק ולכזו שדנה ברגולציה של פלטפורמות. בתחילת שנות ה- 2020 מתחילים ניצני דיון ברגולציה של פלטפורמות פינטק, ואלו לרוב מוגבלים לנקודות המבט של ארצות הברית, האיחוד האירופי וסין, שלא תמיד ישימות למדינות קטנות ובינוניות. החיבור של המחשבה הביקורתית ורגולציה של פינטק מצד אחד ופלטפורמות מצד שני מהווה מצע לקווים מנחים עבור רגולציה של פלטפורמות פינטק.

בשנים האחרונות מתרבים הדיונים בעולם על מעבר למטבע דיגיטלי מדינתי. מטבע כזה הוא מטבע המונפק על ידי המדינה, אך כזה שהוא דיגיטלי בלבד. השינויים הטכנולוגיים מוצגים כמחייבים מעבר זה, וכסף דיגיטלי מסמל את העתיד. יצירתו של מטבע דיגיטלי מדינתי אוצרת בחובה את הפוטנציאל לשנות את מערכת היחסים המוכרת בין המדינה לשוק, בהקשר הפיננסי, ומעלה שאלות בנוגע לשיתוף הפעולה החדש שייווצר ביניהם . גם בישראל נשקלת הנפקתו של מטבע דיגיטלי מדינתי – שקל דיגיטלי חדש. מאמר זה ינתח את השקל הדיגיטלי החדש ויבחן מהן המוטיבציות להנפקתו ומהם האתגרים הצפויים. מוטיבציה מרכזית היא פיתוחו של אמצעי תשלום מדינתי חדשני שיהיה יעיל, בטוח וזול ויוכל להתחרות באמצעי התשלום הדיגיטליים הפרטיים. מוטיבציה שנייה היא יכולתו של מטבע דיגיטלי מדינתי להגביר את הנגישות הפיננסית. בה בעת, הואיל ומדובר באמצעי תשלום חדשני, מתעוררים שאלות לגבי היחס בינו לבין מזומן וכן חששות לגבי אנונימיות ופרטיות. אתגרים נוספים נוגעים לפעילותה של המערכת הבנקאית וכן תפקודה של המדיניות המוניטרית עם קיומו של מטבע כזה. סקירת המוטיבציות והחששות תתבסס על הספרות האקדמית בתחום וכן על מסמכי מדיניות שנכתבו על ידי בנקים מרכזיים וגופים רגולטוריים גלובליים. לאחר מכן ייסקר המצב במדינות מובילות בעולם ביחס להנפקת מטבע דיגיטלי מדינתי, שיהווה רקע לדיון בשקל הדיגיטלי החדש המתוכנן בישראל. המאמר יתמקד בתכנון הצפוי לשקל הדיגיטלי וכן במסגרת המשפטית שלו. לסיום, ייטען כי המעבר מכסף פיזי לכסף דיגיטלי משמר את ההסתכלות על כסף כאמצעי תשלום בלבד. למעשה, התכנון הצפוי משקף תפיסת עולם של שמירה על הקיים. עולה מכך כי השינוי הטכנולוגי אינו ״מנוצל״ לבחינה מעמיקה של השאלה מהו כסף. הנחת מוצא חדשנית יותר יכולה לשאול מה ניתן להשיג מיצירת שקל דיגיטלי לטובת הכלכלה והחברה, באופן רחב יותר מרק אמצעי תשלום נוסף, וכיצד ניתן להשיג זאת. לצורך כך דרוש שינוי תפיסתי לגבי מהו כסף, מהי המערכת הפיננסית וכיצד הם יכולים לשמש לרווחה ולשגשוג ברי-קיימה, ולא רק לצמיחה כלכלית של חלק (קטן) מהאוכלוסייה.

לאחר הקמת מדינת ישראל פעלו בשטחה יותר ממאה מוסדות בנקאיים בינוניים וקטנים – אגודות אשראי, בנקים וקופות מלווה וחיסכון. תחת התשתית החוקית המנדטורית הרפה, בעלי הבנקים ואגודות האשראי ומנהליהם התרגלו לתפקד כמעט ללא פיקוח. מערכת בנקאית זו הייתה מבוזרת מאוד מבחינה מבנית, מגוונת מבחינה עסקית ומפולגת מבחינה פוליטית וחברתית. בנסיבות אלה, פרט לבנק אפ"ק) לימים בנק לאומי (ובנק הפועלים, רוב המוסדות הבנקאיים במדינה הצעירה מיעטו להתגייס לטובת המטרות הלאומיות־כלכליות הדחופות ואף פעלו בניגוד להנחיות ממשלת ישראל בנוגע לתנועות הון והקצאת אשראי. כעבור עשרים וחמש שנים, מבנה המערכת הפיננסית הישראלית השתנה כליל. במקום יותר ממאה מוסדות בנקאיים – רובם בינוניים, קטנים ועצמאיים שלא סרו למׇרות הממשלה – המערכת הורכבה, בעיקר, משלושה בנקים גדולים מאוד (הפועלים, לאומי ודיסקונט) שקיימו שיתוף פעולה הדוק ומסועף עם הארגונים המדינתיים ותפקדו כסוכניהם. במאמר זה אבקש לטעון ולהראות כי קואליציית ארגונים מדינתיים ופוליטיים בנתה בהדרגתיות מערכת פיננסית "מבוססת בנק בהובלת המדינה" (state-led) שנועדה לשרת מטרות לאומיות של פיתוח הכלכלה. אטען כי כינון המערכת הפיננסית מבוססת בנק בהובלת המדינה נשען על שלושה יסודות: סבך בעיות הגירעון התקציבי והגירעון במאזן התשלומים שהכביד מאוד על בינוי האומה והמשק, הסתמכות על הידע הכלכלני הדומיננטי של התקופה והיענות לצרכים פוליטיים מפלגתיים . מבחינה מבנית, מערכת פיננסית זו עוצבה על ידי נקיטת מדיניות מכוּונת של העדפה מעשית של בנקים אחדים) הפועלים, לאומי, דיסקונט (אפליה והחלשה של עשרות בנקים אחרים וקידום מיזוג הבנקים הקטנים והמוחלשים בבנקים המועדפים. מבחינה מוסדית, מערכת פיננסית זו עוצבה על ידי מאות החלטות ברמות ממשל שונות, חוקים, תקנות, הוראות פורמליות והנחיות בלתי פורמליות. כלומר, תהליך עיצוב המערכת הפיננסית היה הדרגתי ומתמשך, כאשר הצטברות של פעולות ומהלכי מדיניות לאורך השנים חוללה שינוי מהפכני בכל מאפייני המערכת בהשוואה לתקופת המנדט הבריטי. כמו כן, מבחינת דפוס הפעילות הבנקאית, המדינה עודדה במישרין ובעקיפין יישום נרחב של דפוס הבנקאות האוניברסלית מפני שהוא שירת את המטרות הלאומיות של פיתוח המשק והקל על השגתן.

ההגבלה של איסור השימוש במידע פנים על ידי אנשי פנים ומקורביהם היא איסור מקובל בשיטות משפט ברחבי העולם. ברוב השיטות נאכף האיסור הן במישור הפלילי והן במישורים האזרחי והמנהלי. איסור זה נחשב כאמצעי חשוב לשמירה על אמון המשקיעים בשוק ההון, על הגינותו של השוק ועל יעילותו. נתוני האכיפה בשיטת המשפט בישראל מצביעים על כך שמרבית מקרי השימוש במידע פנים בעשור האחרון ולמעלה מכך טופלו במישור הפלילי, וזאת למרות קיומה של האכיפה המנהלית משנת 2011 . כמחצית מן התיקים הפליליים שנחקרו נסגרו. מחקר השוואתי בארץ ובעולם מצביע על קשיים מבניים ומעשיים בהוכחת העבירה. גם בשיטות משפט שבהן נאכף האיסור במישורים האזרחי והמנהלי נחווים קשיי הוכחה, אם כי באופן מופחת במידת מה. מאמר זה יסקור פתרונות שונים שצמחו בשיטות המשפט השונות שנועדו להגביר את יכולות האכיפה וההרתעה במישורים השונים ביחס לאיסור זה. במסגרת הדיון בפתרונות אבחן את היתרונות והחסרונות הגלומים בהם ואת מידת התאמתם לשיטתנו. לבסוף אציע כמה פתרונות שיש לטעמי לאמצם.

מדינות רבות, ביניהן ישראל, מנסות במשך השנים להילחם בקיומה של כלכלה שחורה, הנאמדת בישראל בהיקף של מיליארדי ש"ח בשנה. דווקא בתקופות של משבר כלכלי שבמסגרתו נודעת החשיבות של גביית מיסים לשם סגירת "הבור" בתקציב המדינה, עולה אף החשיבות בצורך לטיפול בכלכלה השחורה באופן שיאפשר להימנע מעליית מיסים ופגיעה בציבור משלמי המיסים . בשנת 2019 נכנס לתוקפו החוק לצמצום השימוש במזומן אשר היווה בשורה שנועדה להילחם בתופעת התשלומים במזומן, מתוך תפיסה כי המזומן מהווה "מנוע" לכלכלה שחורה. מאמר זה בוחן את הקשר שבין השימוש במזומן לבין היקף התופעה של כלכלה שחורה, וזאת, בין היתר, באמצעות בחינת יישומו, מידת אכיפתו וקשייו של החוק לצמצום השימוש במזומן מאז חקיקתו ועד היום. בכלל זה, ננסה להתחקות אחר הגורמים אשר משפיעים על הרגלי השימוש במזומן ועל הפנמת החוק לצמצום השימוש במזומן על מנת שנוכל לגבש מסקנות ליישומו המקסימלי כפי מטרתו המקורית – צמצום כלכלה שחורה. המאמר כולל ניתוח נתונים כפי שפורסמו, בין היתר, ברשות המיסים וכן מחקר כמותי שנערך בקרב 239 משיבים, אשר מטרתו לבחון את הגורמים שיש בהם כדי להשפיע על הרגלי השימוש במזומן והפנמת החוק לצמצום השימוש במזומן . מהמחקר עולה תמונה מעורבת באשר להשפעת השימוש במזומן על הכלכלה השחורה. ספק אם יש בחוק לצמצום השימוש במזומן כדי להגשים את מטרתו בדבר מיגור תופעת הכלכלה השחורה, הן בשל קשייו ובמיוחד בשל העובדה כי עיקר הכלכלה השחורה מקורה בפשיעה שאינה מטופלת במסגרת חוק לצמצום השימוש במזומן.

במשך עשרות שנים נשמעת ביקורת על אודות מידת חיוניותו של תחום דיני השטרות כענף נפרד. התפיסה הרווחת היא כי מדובר על תחום מיושן, פורמליסטי, אשר "קפא על שמריו", ובכלל זה אינו מביא בחשבון שיקולים חברתיים, ערכיים וטכנולוגיים העוברים על החברה. התעלמות ממגמות חברתיות ומתנודות החלות בחברה ובסביבה מעלה ספקות באשר לחיוניות התחום. תפיסה זו הובילה לכך שכיום נשמעות קריאות על אודות "מותו של השטר". הירידה בקרנם של דיני השטרות באה לידי ביטוי גם במחקר ובהוראה. מספר המחקרים בתחום ירד יחסית לתחומים אחרים בשטח המשפט המסחרי. במקביל, ירדה חשיבות הנושא בתוכנית הלימודים של הפקולטות ובתי הספר למשפטים. לכל זאת מתווספת העובדה כי ממילא בשוק קיימים אמצעי תשלום חדישים לרבות כרטיסי חיוב אשר לא מן הנמנע דחקו את רגלי הצ'קים . מאמר זה בוחן לראשונה את נכונות התפיסה הרווחת בתחום דיני השטרות, וזאת באמצעות מחקר כמותי אשר יספק נתונים כמותיים, אמפיריים ואובייקטיבים. בדיקה שיטתית זו תסייע בגיבוש מסקנות מבוססות על אודות המגמה הרווחת, סגנונות הפסיקה בתחום דיני השטרות ועל אודות חשיבותם, נחיצותם והצדקתם של דיני השטרות כענף נפרד במאה ה- 21 . חשיבותו של המאמר מצויה בממצאיו – נמצא כי התפיסה על אודות אופיים של דיני השטרות כפורמליסטיים בהשוואה לתחומי משפט אחרים היא תפיסה מוטעית הנובעת, ככל הנראה, מפער מידע שלילי. על אף השאיפה לפורמליזם בתחום דיני השטרות כפי שזו עלתה מממצאי המחקר הכמותי שערכנו במאמר זה, אין בכך כדי להעיד על אופיים של דיני השטרות כפורמליסטיים יותר מיתר ענפי המשפט כפי שמקובל לחשוב. אומנם פסקי הדין בבתי משפט השלום והמחוזי בתחום דיני השטרות משקפים חתירה לפורמליזם, אולם זו המגמה הרווחת גם בתחום המשפט האזרחי בבית המשפט העליון, ולאו דווקא בתחום דיני השטרות. בנוסף, נמצא כי קיים פער בין התפיסות הרווחות לבין המציאות הפרקטית המעשית. מבחינה פרקטית, "מותו של השטר" אינו מצב שמשקף את המציאות. הממצאים מעידים כי לשטרות מעמד רם אף במאה ה- 21 הן בתפקידם כאמצעי תשלום, הן בתפקידם כאמצעי בטוחה והן בתפקידם כאמצעי מימון.

צמיחתם של שחקנים אלטרנטיביים בשוק הפיננסי – שחקני פינטק, התרחשה בעיקר בין השנים 2013 – 2017 . פינטק במובן הרחב ביותר מתייחס לשימוש בטכנולוגיה במגזר הפיננסי. שוק הפינטק התפתח בכמה תחומים עיקריים, כמו: מימון והשקעות באמצעות פלטפורמות, מטבעות דיגיטליים, ניהול סיכונים, תשלומים ותשתיות, ניהול ידע, אבטחת מידע וסיכוני סייבר. צמיחתו של שוק הפינטק התאפשרה הודות לחידושים טכנולוגיים והרחבת הנגישות של האינטרנט שאפשרו מתן שירותים דיגיטליים באופן מהיר ונגיש, כמו גם השימוש הגובר בתחום של בינה מלאכותית שהביא לשינוי במגזרים רבים, לרבות במגזר הפיננסי. זאת, בנוסף לאופיו של דור המילניום – הלקוח הפוטנציאלי והעדפתו הברורה לשימוש באמצעים טכנולוגיים. אולם, ניתן לזהות גורמים נוספים הקשורים עם המשבר הכלכלי של 2008 (להלן: "המשבר הכלכלי", או "המשבר"), ובמיוחד הגברת הרגולציה על הבנקים בעקבות המשבר הכלכלי, כאלה שהביאו לפריחת שוק הפינטק . המשבר הכלכלי שאירע בשנת 2008, שמקורו בשוק ההלוואות מסוג "סאב פריים", החל בארצות הברית והתפשט בהדרגה לשווקים ומגזרים נוספים בארצות הברית ובאירופה עד אשר הגיע לשוק ההון העולמי. בעקבות המשבר הכלכלי אומצו רפורמות חקיקתיות וכללי מדיניות, אשר הבולטות שבהן הן החקיקה הפדרלית האמריקאית בשם "דוד פרנק" וכללי בזל III שאומצו כסטנדרטים בין-לאומיים. מטרת הרפורמות הייתה הגברת הרגולציה על גופים פיננסיים גדולים בכלל ובנקים בפרט על מנת למנוע כשלים הנובעים מסיכונים סיסטמיים )מערכתיים(. תוצאה בלתי מכוונת של רפורמות אלו הייתה התרומה לצמיחה של שחקני הפינטק . המאמר מתמקד בקשר התרומה )הלא מכוונת( שבין הרגולציה של בנקים בעקבות המשבר הכלכלי לבין התפתחות שוק הפינטק. מאמר זה בוחן כיצד המשבר הכלכלי ובמיוחד הרגולציה שהוטלה על הבנקים תרמו להתפתחות שוק הפינטק בארצות הברית ובבריטניה, שווקים פיננסיים אשר הושפעו במידה רבה מהמשבר והיוו מוקדים לפיתוח הפינטק. המאמר מציג כיצד הגברת הרגולציה על הבנקים השפיעה על פיתוח שוק הפינטק ותמרצה אותו על ידי בחינה חדשנית של שני שוקי משנה ספציפיים. ראשון, מתן אשראי ליחידים ולעסקים קטנים באמצעות פלטפורמות .P2P  שני, מתן שירותים לבנקים על ידי חברות פינטק לצורך עמידתם בדרישות רגולטוריות בתחומים הבאים: ניהול סיכונים, דיווח רגולטורי, ציות ונגזרים פיננסיים לא סחירים . קשר התרומה שבין הרגולציה של בנקים בעקבות המשבר הכלכלי לבין התפתחות שוק הפינטק מצביע על תופעה רחבה יותר של תוצאות בלתי מכוונות של רגולציה, בכך שהוא חושף כי בעידן של התפתחות טכנולוגית, עיצוב רגולציה על גופים פיננסיים, כמו בנקים, מייצר מערך תמריצים המעודד שחקנים טכנולוגיים המתחרים בבנקים . בנוסף, השפעת הרגולציה הפיננסית על פריחת שוק הפינטק מעוררת שאלה נורמטיבית, באשר להצדקת החלת רגולציה על שחקני הפינטק הדומה לרגולציה החלה על הבנקים. שאלה זו קשורה בהסדרת הרגולציה שתחול על שוק הפינטק, ומכאן חשיבותו של המאמר. לכאורה, לשחקני הפינטק יש מאפיינים שונים מאלו של הבנקים, למשל היותם מבוזרים, קטנים הן בגודל והן בהון ומבוססי טכנולוגיה. יחד עם זאת, גם בפעילותם של שחקני הפינטק ניתן לזהות סיכונים בדומה למקרה של הבנקים עובר למשבר הכלכלי. כפי שיודגם במאמר, הסיכונים בפעילותם של שחקני הפינטק קשורים בעיקר במאפייניהם הייחודיים ובכך שאין עליהם דרישות פיקוח מתאימות. כמו כן, במצב הדברים הנוכחי היקף פעילותם והיכולת של שחקני הפינטק להשפיע על המערכת הפיננסית הם קטנים יחסית. בהתאם יש לשקול אימוץ של רגולציה חכמה אשר תתאים למאפיינים המיוחדים של שחקני הפינטק ולסיכונים הנובעים מהם תוך עשיית שימוש בטכנולוגיה עצמה העומדת בבסיס פעילותם.

חובות הם חלק מההתנהלות הכלכלית של בני האדם. עם זאת, רק בעשורים האחרונים החלה תופעה זו לקבל הכרה כבעיה חברתית וכסוגיה מחקרית. המחקר הנוכחי מבקש לבחון את הסוגיה של חובות כפויים ("Coercive debt“), כחלק ממנעד רחב יותר של תופעות של אלימות מגדרית-כלכלית שחוות נשים ערביות-פלסטיניות בישראל המושתות עליהן מצד בן זוג או בן זוג לשעבר ובני משפחה אחרים. רוב המחקרים שעסקו עד כה באלימות מגדרית שחוות נשים ערביות-פלסטיניות בישראל מתמקדים בביטויים של אלימות פיזית, מינית ופסיכולוגית – אלימות כלכלית מופיעה יחד עם ביטויי אלימות אלה או באופן עצמאי . "חובות כפויים" מושתים על נשים כחלק ממערכות יחסים אלימות שמטרתן לשמור על כוח ושליטה ומבלי שהן יהיו מעורבות ביצירת החובות או מבלי שיוכלו להשתחרר מהם בגלל מצבי אלימות מקבילים ובשל שוליותן. כתוצאה ממצבים אלה נמנעת מנשים גישה לשירותים פיננסיים שונים, כגון חשבון בנק, חסכונות, אשראי והלוואות, או ששירותים אלו ניתנים במחירים פסיכו־סוציאליים או כלכליים גבוהים מאוד. לחיים באלימות כלכלית ובפרט במצבי חוב יש השלכות פסיכו־סוציאליות רבות ומורכבות, בין היתר פגיעה בבריאות המנטלית והפיזית של החייבת ובחיי המשפחה וכן צמצום מרחבי חיים מרכזיים. כל אלו מעידים על פגיעה רב-ממדית בנשים העלולה להוביל למצבי סיכון ודחק ולבודד נשים – כשהיא מקשה על היכולת של נשים להיחלץ ולהשתחרר מהפוגע גם לאחר הפרדה. המאמר הנוכחי מבוסס על מחקר איכותני המתבסס על ראיונות עומק חצי-מובנים עם נשים ערביות-פלסטיניות הנתונות בחובות ומשלב ניתוח תוכן של מקרים משפטיים. מטרתו של המחקר היא להעמיק את הידע בנוגע לנשים ערביות-פלסטיניות בישראל המתמודדות עם חובות תוך הבנת הקשיים והחסמים הייחודיים להן במצב זה וכן להציע שורה של המלצות פרקטיות למעצבי מדיניות לשם יצירת פתרונות מעשיים )מיצוי זכויות, קביעת מדיניות תומכת לסייע לשורדות אלימות, הסדרה משפטית הולמת) שיקלו על שיקום נשים אלה, המצויות בחובות ואף מגיעות להליכי חדלות פירעון, כמו גם פיתוח תוכניות התערבות לקידום אוריינות פיננסית בקרב נערות ונשים.

בשנים האחרונות התרבו באופן דרסטי אירועי האקלים שהביאו לנפגעים רבים בגוף, בנפש וברכוש, זאת כתוצאה מתדירות וחומרה גוברות של אירועי מזג אוויר קיצוני הנובעים משינויי אקלים. הנזק המתרחש אינו מתפרס בצורה זהה בין מדינות העולם, והקורבנות הסובלים מהנזקים הכבדים ביותר נמצאים במדינות מתפתחות, זאת לעומת המדינות המפותחות הסובלות פחות מהנזקים, אך בעלות אחריות רבה יותר להתרחשות משבר האקלים והחרפתו. אחד הפתרונות שעשויים לסייע לסבלן של המדינות המתפתחות הוא שימוש ב״ביטוח אקלים״ שיבטח מפני האסונות המתרחשים. אולם, לצורך קיומו של ביטוח זה יש צורך בסיוע כלכלי ופרקטי ממדינות מפותחות. על אף שדיון בסיוע מסוג זה בין מדינות הצפון הגלובלי לבין מדינות הדרום הגלובלי בתחום ביטוח האקלים קיים בשיח הבין-לאומי והדיפלומטי, הסכמות לא הגיעו להבשלה יעילה עד כה. מאמר זה מנתח שימוש במנגנוני משפט רך של רגולציה פיננסית בין-לאומית שכבר הוכיחו הצלחה בפועל ומציע להטמיע את השימוש במנגנונים אלו, שבדרך כלל נמצאים בשימוש בספרה הפיננסית הבי ן-לאומית, במטרה לפתור את בעיית אי-העמידה בהסכמים ביחס לסיוע בין מדינות הצפון הגלובלי לדרום הגלובלי לטובת ביטוח אקלים.

מאמר זה בוחן את חובת השקיפות החדשה שהוטלה על הבנקים בישראל, המחייבת אותם לשלוח ללקוחותיהם הודעה חודשית המפרטת את סך העמלות שנגבו מהם בחודש שחלף. על אף חשיבותה הרבה של חובה זו, הנובעת מכך שהיא מבקשת לקדם שקיפות ללקוחות ולהגביר את התחרות בסקטור הבנקאי, היא לוקה בכשלים מהותיים המונעים ממנה להשיג את מטרותיה אלה. ראשית, ההודעה האמורה מסתפקת בהצגת הסכום המצרפי של העמלות, מבלי לפרט את העמלות הספציפיות שנגבו ועלותן ואף לא את דרכי הפעולה העומדות בפני הלקוחות לשם הוזלת העלויות. משכך, המידע המוצג ללקוחות בהודעה הוא חלקי ובלתי מספק. שנית, התחום הצרכני עמוס בחובות גילוי שונות, מה שעלול להוביל להצפת הלקוחות במידע רב – ובהתאם להתעלמות ממנו. כך בייחוד ביחס לעמלות הבנקאיות, לנוכח חוסר האוריינות הפיננסית המאפיין את הלקוחות. שלישית, שוק הבנקאות הישראלי מאופיין בריכוזיות ובחוסר תחרותיות, ולפיכך הלקוחות עשויים להתקשות למצוא חלופות זולות אחרות, גם אם יהיה בידם המידע הדרוש לשם נקיטת פעולות אקטיביות. כדי להתמודד עם בעיות אלה, ובעיקר עם הבעיה הראשונה, המאמר מציע פתרון מאוזן: הוספת קישור בהודעה החודשית למסמך חיצוני, אשר יכלול פירוט מלא של העמלות שנגבו יחד עם מידע רלוונטי נוסף אחר. פתרון זה משמר את הבהירות והתמציתיות של ההודעה מחד גיסא, ומספק ללקוחות את המידע המלא הדרוש להם לשם קבלת החלטה מושכלת מאידך גיסא. לצד זאת, המאמר מדגיש כי נדרשים שינויים מבניים במערכת הבנקאית, שכן חובת השקיפות לבדה לא תספיק להגברת התחרותיות.

Volume 10