בכירים באקדמיה: יש לייצר מנגנונים קבועים בחקיקה לקביעת פיצויים לבעלי עסקים

השנים האחרונות היו מאתגרות מאוד לבעלי עסקים בישראל – קורונה ושתי מלחמות משמעותיות ("חרבות ברזל" שטרם הסתיימה ו"עם כלביא") פגעו בפעילותם של רבים מהם באופן משמעותי.

הסגרים בקורונה שמטרתם היתה מניעת התפשטות המגפה, והוראות פיקוד העורף על סגירת עסקים כדי למנוע פגיעה בחיי אדם – צמצמו באופן ניכר את ההכנסות של עסקים רבים. כדי להתמודד עם הפסדים אלו קבעה המדינה מנגנוני פיצוי עבור בעלי עסקים שנפגעו, אבל מנגנונים אלו סובלים מבעיות משמעותיות.

אין מנגנון פיצוי קבוע

רו"ח ועו"ד אלי אור, דיקן בית הספר לחשבונאות, ומי שמנהל את המרכז לחקר מדיניות המיסוי בישראל של בית הספר לחשבונאות, מציין כי כל עוד אין חקיקה קבועה, קיים קושי להעניק מענה הולם לבעלי עסקים שנפגעו. "המדינה מייצרת מנגנונים שונים בהתאם למצבים שנוצרים, וכתוצאה בעלי עסקים עלולים לחכות זמן רב מדי לפיצוי. לדוגמה, על אף העובדה שמלחמת 'עם כלביא' הסתיימה לפני יותר מחודש – עדיין יש עסקים שלא פוצו על הפגיעה בפעילותם".

לדבריו, הפיצוי ששולם לעסקים בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" וזה שאמור להיות משולם בעקבות מלחמת "עם כלביא" מתבסס על מנגנון פיצוי שנקבע במהלך הקורונה, עם שינויים קלים. "הפיצוי הזה נקבע לפי מקדם שקבעה רשות המיסים, ומקדם זה מפצה בהתאם לירידה במחזורי הפעילות". כך, נבחן מחזור הפעילות של העסק בחודש יוני 2025 (החודש בו התרחשה מלחמת "עם כלביא") לעומת מחזור הפעילות ביוני 2023. "הפיצוי הוא בהתאם לירידה בהיקף מחזור הפעילות. ככל שהירידה גדולה יותר, הפיצוי יהיה גדול יותר".

התקנות האלו אינן לוקחות בחשבון הוצאות עקיפות שאותן לא ניתן לזהות במדויק, ולכן החישוב הזה עלול לפגוע בעסקים רבים. לדוגמה – עסק שיש לו הוצאות שכירות גבוהות אבל ההכנסות שלו ירדו "רק" ב-30% יקבל פיצוי נמוך יחסית.

מחקר שיבחון את מנגנוני הפיצוי שהונהגו במדינות מערביות

אור, ובכירים נוספים באקדמיה, טוענים כי יש צורך בחקיקה קבועה. "יש לתקן את חוק מס רכוש ולקבוע מנגנון פיצוי שיתייחס להוצאות הקבועות. בנוסף, חייבים לייצר מנגנון שיאפשר לתת מענה מידי ולא לגרום לכך שעסקים יחכו זמן רב לפיצויים".

אחת ההצעות, למשל, היא כי מנגנון הפיצוי יתייחס להוצאות הקבועות, והדיווח על אותן הוצאות יוגש על ידי רואי חשבון. "ההוצאות הקבועות מופיעות בדו"חות של עסקים אבל קשה לבחון אותן כשבאים להכיל מנגנון פיצוי נרחב. ניתן לייצר נספחים – הנבחנים על ידי רואי חשבון – הכוללים את ההוצאות הקבועות בלבד של העסק, ונספחים אלו יוזנו לתוך המערכות של רשות המיסים. כך ניתן יהיה לחשב את עלות ההוצאות הקבועות שנגרמה לכל בעל עסק בכל הימים שבהם נדרש לסגור את שעריו".

כדי לסייע לרשויות לייצר מנגנון פיצוי קבוע, יש צורך בבחינה מעמיקה. אור מציין כי בכוונת המכללה להוביל מחקר שיבחן את מנגנוני הפיצוי שהיו נהוגים במדינות מערביות שונות בתקופות הקורונה, ואת היכולת להתאימם לישראל. את המחקר יובילו סטודנטים וסטודנטיות מצטיינים לתואר ראשון וסטודנטים לתארים מתקדמים במכללה אשר ילוו על ידי חוקרים של המרכז למדיניות המיסוי בישראל.

"לצערנו, מלחמות ומבצעים צבאיים הם חלק מהמציאות הישראלית והמשק ימשיך לסבול מהשלכותיהם. צריך לייצר וודאות עסקית כדי למנוע כניסה למערבולת הפוגעת לא רק בבעלי עסקים אלא במשק כולו", מסכם אור.

רו"ח ועו"ד אלי אור, דיקן בית הספר לחשבונאות