איך השפיעה הקורונה על התא המשפחתי ובמה שונה החברה הישראלית ממדינות אחרות בעולם?

תקופות משבריות מובילות לשינויים משמעותיים, חלקם מורגשים באופן מידי, וחלקם לאחר שנים. מגפת הקורונה (זוכרים?) היא דוגמה לתקופה כזו - המגפה העולמית יצרה שינויים משמעותיים בתחומים רבים.

ד"ר גיא אבוטבול זלינגר, ראש החוג למדעי ההתנהגות וראש התוכנית לייעוץ ופיתוח ארגוני, הפקולטה למדעי האדם והחברה, ודיקן קמפוס בני-ברק, מספק סקירה תמציתית של השינויים שיצרה המגפה על התא המשפחתי.

"לקורונה היו השפעות משמעותיות על תחומים רבים, כפי שאנחנו מרגישים וכפי שעולה ממגוון מחקרים מהארץ ומהעולם – על שוק העבודה, על התקשורת בין אנשים, יחסים זוגיים, יחסים משפחתיים, יחסים בין מדינות ועוד", אומר ד"ר אבוטבול זלינגר.

לדבריו, מי שמסתגלים במהירות יחסית לשינויים במרבית המקרים הם קבוצות אוכלוסייה חזקות יותר, ומי שמבנה האישיות שלהם הוא גמיש יותר. "האנשים האלו הם מי שילמדו מהר יותר מאחרים לעצב מחדש את מסגרות העבודה שלהם, את המסגרות המשפחתיות שלהם. לעומת זאת, קבוצות אוכלוסייה מוחלשות , כגון משפחות משכבות סוציו אקונומיות נמוכות ואנשים עם מבני אישיות נוקשה – סביר להניח כי יסבלו יותר מהשינויים האלו, ולהם יהיה קשה יותר להתאים את עצמם".

שיעור הגירושין בכל העולם עלה, ובישראל ירד

השינויים שחווה התא המשפחתי בשל מגפת הקורונה היו גם שליליים וגם חיוביים. "הקורונה גרמה לזה שבילינו פרקי זמן חריגים בבית. שינוי גדול זה ייצר אינטנסיביות גדולה יותר של התא המשפחתי. למעשה, כל מוסדות התמיכה שהקיפו את התא המשפחתי – מסגרות חינוכיות, משפחה מורחבת, פעילויות חוץ בית ספריות כמו קייטנות וחוגים – כל זה נעלם, והתא המשפחתי המצומצם נאלץ לספק מענים שלא התמודד איתם בעבר", אומר ד"ר אבוטבול זלינגר.

המצב הזה יצר לחץ גדול מאוד, באופן טבעי, על התא המשפחתי. "המצב הזה הזה יצר הרבה פעמים חיכוכים ועימותים בין בני הזוג לגבי החלוקה של המטלות. זו אחת הסיבות שרואים בכל העולם זינוק בבקשות לגירושין בעקבות הקורונה – מלבד ישראל. בישראל רואים ירידה של 3% בבקשות לגירושין ב-2020 לעומת 2019. במקביל, רואים גם עלייה משמעותית באלימות בתוך המשפחה - בעולם נרשמה עלייה של 25%-33%, ובישראל עלייה של 315%!".

במקביל, מזכיר ד"ר אבוטבול זלינגר, כי יש משפחות בהן הקשרים המשפחתיים התחזקו במהלך המגיפה, ונוצרו מסורות משפחתיות חדשות של בישול משותף, טיולים משותפים בשכונה ועוד.

שינוי נוסף שהורגש בעקבות הקורונה שלו יש השפעה על התא המשפחתי, הוא הרצון של אנשים רבים למצוא איזון בין עבודה למשפחה. "המגפה גרמה לאנשים רבים לחשוב מחדש על החיים שלהם, באופן כללי. אנשים התחילו להבין מה המשמעות של המרוץ המטורף שהם חיים בו, כי פתאום הם זכו להיות עם הילדים שלהם שעות רבות – והבינו מה הם מפספסים. לכן אחרי הקורונה ראינו בכל העולם גל התפטרויות ממקומות עבודה. ההתפטרויות האלו היו של אנשים שלא חיפשו תנאים טובים יותר, אלא של כאלו שרצו זמן לחשוב מה הם רוצים לעשות עם החיים שלהם, ואיך למצוא את הדרך לאזן בין בית לעבודה", אומר ד"ר אבוטבול זלינגר.

נשים נפגעות יותר

נקודה נוספת עליה מצביע ד"ר אבוטבול זלינגר היא הפער באופן שבו השפיעה הקורונה על גברים ונשים. "האופן שבו חייהם של גברים ונשים השתנה בעקבות הקורונה לא היה זהה. ידוע שהקריירות של נשים נפגעות בגלל שהן עדיין נתפסות כאחראיות על רוב המטלות המשפחתיות. יש לכך השפעה לא רק על הקריירה אלא גם על איכות החיים – הן חוות יותר דיכאונות וחרדות. במהלך הקורונה הפער הזה בחלוקת העבודה הפך ליותר נוכח, גם בגלל העובדה כי מי שפוטרו או הועברו לתעסוקה חלקית היו במרבית המקרים הנשים. בעקבות הקורונה נשים מצאו את עצמן משועבדות באופן יותר משמעותי לחלוקת עבודה המגדרית, ולכך הייתה השפעה על הקריירה שלהן, על תחושת התשישות ועוד".

לסיכום הוא מציין: "המבנים החברתיים המוכרים לנו נוטים להתערער בתקופות משבר, ולעצב מחדש את יחסי העבודה, את המבנה המשפחתי, את היחסים בין אנשים ועוד. השינויים האלו מראים לנו כי האופן שבו אנחנו חיים היום, הוא לא טבעי ומובן מאליו – אלא תוצר של מהלכים היסטוריים שונים".

ד"ר גיא אבוטבול זלינגר, ראש החוג למדעי ההתנהגות