מאקרו כלכלה ושווקים פיננסים בעידן טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מקדם מאז כניסתו לתפקיד שורה של צעדים שנויים במחלוקת. כיצד צעדים אלו משפיעים על הכלכלה הגלובלית? זה היה אחד הנושאים בוובינר שהעביר מודי שפריר, אסטרטג ראשי - שווקים פיננסים בבנק הפועלים, ומרצה לכלכלת ישראל בתואר ראשון בכלכלה.

הוובינר שנושאו היה "מאקרו כלכלה ושווקים פיננסיים בעידן טראמפ", הוא חלק מסדרת וובינרים המועברים במסגרת בית הספר לכלכלה.

שפריר התחיל בסקירה של השוק האמריקאי ואמר כי ב-2024 הכלכלה האמריקאית נהנתה מצמיחה נאה. עם כניסת טראמפ לתפקידו כנשיא, השווקים עוד היו אופטימיים אבל בעקבות מלחמת הסחר שהכריז, סקרי הציפיות כבר מאותתים על האטה בצמיחה, וצפויה התכווצות בכלכלה האמריקאית ברבעון הראשון של 2025. שפריר הדגיש כי החשש הגדול בארה"ב הוא מסטגפלציה – מיתון ואינפלציה. החשש הזה נובע מכמה סיבות במקביל – הירידה בשיעורי החיסכון, השלכות הריבית המרסנת הננקטת מזה תקופה ארוכה בארה"ב, התקררות שוק התעסוקה ומלחמת הסחר עליה הכריז נשיא ארה"ב.

לדבריו יש שתי שאלות עיקריות מהותיות הנוגעות לכלכלה האמריקאית – עד כמה הצעדים שטראמפ מוביל יגרמו לעלייה באינפלציה, ועד כמה הכלכלה תיפגע מעלייה כזו.

הסטת כספים מארה"ב לאירופה

עוד דיבר שפריר על הכלכלה בשוק האירופי. לדבריו, הציפייה היא כי מדינות אירופה יגדילו את תקציבי הביטחון, בשל האיום הרוסי והאמירה האמריקאית כי ארה"ב לא תמשיך לתמוך בהן ברמה הביטחונית. לכך תהיה השפעה על כלכלת אירופה שכמעט ולא צמחה בשנים האחרונות. הציפיות לצמיחה מובילות להתחזקות האירו וגם להסטת כספים מהשוק האמריקאי לשוק האירופי. הסטת הכספים היא כרגע על ידי קרנות הגידור, אבל ייתכן כי גופי הפנסיה גם הם יצטרפו למגמה.

את הוובינר סיים שפריר בסקירה על כלכלת ישראל. לדבריו, ניסיון העבר מראה כי כלכלת ישראל מתאוששת מהר מאירועים ביטחוניים. הנתונים מראים כי בשנת 2024 צמחה כלכלת ישראל, על אף המלחמה. 2025 מתחילה עם המשך בביקושים הנאים, ורואים את זה בכמה אופנים – הוצאות בכרטיסי אשראי, הכנסות ממיסים, סקר המגמות בעסקים.

כשהוא בוחן את האינפלציה, אומר שפריר כי האינפלציה ירדה מאוד בתחילת המלחמה ואז האיצה – בניגוד למגמה בעולם. תחזית האינפלציה לישראל לשנה הקרובה היא כי תהיה התמתנות בעלייה שלה, כתוצאה מצעדי המיסוי השוחקים את כוח הקנייה של הציבור, שינויים בצד ההיצע והתמתנות באינפלציה הגלובלית, אם כי ישנם עדיין מספר גורמים אשר יובילו לכך שהאינפלציה תיוותר עדיין מעל ל- 2%, בהם שוק התעסוקה ההדוק מאד, עליית מחירי השכירות ועוד. עוד ציין שפריר כי יש עלייה מחודשת בפרמיית הסיכון של ישראל בגלל החשש ממשבר חוקתי וחשש מתקיפה באיראן, וכי השווקים הבינלאומיים מתמחרים את דירוג האשראי של ישראל בין BBB ל-BBB מינוס.

לסיכום, שפריר העריך כי בטווח הקצר כלכלת ישראל עוד תחווה טלטלות אבל התחזית שלו לטווח הארוך היא אופטימית, הודות לעוצמה של המגזר העסקי.