דלג לתפריט ראשי דלג לתוכן העמוד דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
לרישום ומידע נוסף השאירו פרטים

מובילים תהליכי חדשנות עם דואר ישראל

במסגרת שיתוף פעולה ייחודי בין דואר ישראל לתכנית התואר השני בעיצוב חדשנות ויזמות של המכללה למינהל, יזמו הסטודנטים פרויקטים שמייצרים ערך מוסף לארגון

ארגונים רבים מבינים כי הדרך להוביל בעולם התחרותי הנוכחי היא לייצר תהליכי חדשנות. מדובר באתגר לא פשוט, שאף הופך למורכב יותר כאשר מדובר בארגונים גדולים המורגלים בתהליכים ביורוקרטיים.

במטרה לחשוב על כיווני פעולה חדשים ולהאיץ תהליכי חדשנות פנים-ארגוניים חבר באחרונה דואר ישראל לתכנית התואר השני בלימודי חדשנות (עיצוב, חדשנות ויזמות) של המסלול האקדמי המכללה למינהל.

נוי קדם, סמנכ"לית תקשורת והסברה בדואר ישראל, מסבירה כי הארגון הבין כי הוא חייב לחזק את ציר החדשנות במטרה לייצר מקורות הכנסה נוספים, ולכן חבר לגופים ולארגונים שונים, במטרה ליזום שירותים חדשניים.

במסגרת הפרויקט הגיעו חברי ההנהלה הבכירה של הדואר – מנכ"ל וסמנכ"לים - להיפגש עם הסטודנטים בתכנית והציגו בפניהם את האתגרים עמם מתמודד הארגון. "ביקשנו מהסטודנטים שיתמקדו בכמה ממנועי הצמיחה שלנו, ביניהם סחר מקוון, בנק הדואר ושירותי שליחים, ויעזרו לנו לחשוב על כיווני פעולה חדשים, על מוצרים חדשים", אומרת קדם. תהליך העבודה כלל בנוסף למפגש עם בכירי החברה גם סיורים בסניפים של הדואר וליווי לאורך כל הפרויקט מטעם בכירי הארגון.

מאיה קלדרון, ראש התכנית לשעבר, מציינת כי מטרת הפרויקט הייתה לעזור לדואר לספק שירותים חדשים, מתוך הסתכלות אסטרטגית וחברתית. "חשבנו כיצד להפוך את הדואר ליותר רלוונטי ולאפשר לו לספק שירותים מסוימים לאוכלוסיות ספציפיות, למשל בני הגיל השלישי. בהולנד, לדוגמא, חלק מהדוורים בנוסף לעבודתם הרגילה, הוסמכו לספק עזרה בסיסית בבית לבני הגיל השלישי. זה פתרון מדהים – הוא נסמך על ההיכרות רבת השנים, ברב המקרים, של הדוורים עם קהל הלקוחות שלהם. הוא מרחיב את התפקיד של הדוורים מצד אחד, ומצד שני מקל על חייהם של אוכלוסיית בני הגיל השלישי".

"הפרויקט דרש ממני לא להגביל את עצמי רק למה שאני יכולה לעשות - לא לחשוב על יישום טכני. בכך הוא אפשר לי להיות יותר חופשיה. כשעובדים בקבוצה רב-תחומית אפשר להתמקד בפתרון עצמו ולא רק באיך לבצע אותו"
גאלה בוכמן שובל, מעצבת עצמאית ומרצה בתחום

"הפתיחות של המנהלים הבכירים בדואר היתה מדהימה"

קלדרון מציינת כי מכיוון שהתכנית מקיפה כמה תחומים – מינהל עסקים, טכנולוגיה, עיצוב וחברה - הסטודנטים הלומדים בה מגיעים ממגוון עולמות תוכן, דבר המאפשר יצירת צוותי פעולה מגוונים, ותהליכי הפרייה הדדית.

שמר שטיינלאוף, סטודנט בתכנית ומהנדס תמיכה בפיתוח בסביבת ענן בחברת מיקרוסופט, היה חלק מצוות שקיבל משימה לשפר את תהליכי העבודה מול היבואנים העובדים עם הדואר. "מה שהיה מעניין מבחינתי הוא שהיינו צוות של אנשים שלא מכירים אחד את השני ומתחומים כל כך שונים – אני מתחום ההיי-טק, מנהלת פרסום ומעצבת UX". לדבריו, כבר בתחילת הפרויקט הבין הצוות כי מדובר באתגר רציני: "היבואנים גדולים כמעט ולא עובדים עם הדואר. הבנו שצריך לייצר אמון מצדם בתהליכי העבודה עם גוף זה", אומר שטיינלאוף. הפתרון שהציעה הקבוצה הוא מערכת מיון חבילות, המבוססת על בינה מלאכותית. "הפתיחות של המנהלים הבכירים בדואר היתה מדהימה. הם נתנו לנו להיכנס לקרביים של הארגון. העבודה על הפרויקט אף חידדה עבורי את היתרונות שאנו מקבלים במסגרת התכנית – אנחנו לומדים איך מנסחים בעיות ומתוך כך מגיעים לפתרונות. זה סט כלים שחדש לי לחלוטין".

גאלה בוכמן שובל, מעצבת עצמאית המשמשת גם כמרצה בתחום אפיון ועיצוב ממשק משתמש, שעבדה על הפרויקט עם שטיינלאוף, אומרת כי עבורה העבודה על הפרויקט סייעה לצאת מהמשבצת של היכולות הטכניות.
גם אסתר יונתן, מנהלת במחלקת הפרסום של ynet שהייתה חלק מהצוות, אומרת שהשילוב בין אנשים מתחומים שונים, היה מפרה וגרם לכל אחד לתרום את החלק שלו וההבנה שלו לקידום הפרויקט. "לא הייתי מגיעה לתוצאה סופית כזו אם לא הייתי בצוות עם אנשים מתחומים כל כך שונים. אני מרגישה שהצלחנו לייצר חיבור טוב ולהגיע לתוצאה מעניינת".

"שיתוף הפעולה הזה גרם לנו להבין שחשוב להתחבר עם הקהל הזה ולייצר איתו יותר ממשקים של עבודה משותפת ושל דיאלוג, כחלק מהחיבור ההכרחי בין הקהילה לעולם העסקי"
נוי קדם, סמנכ"לית תקשורת והסברה בדואר ישראל

להנגיש סחר מקוון לאוכלוסיות מוחלשות

יעל ארליך, ארט דירקטורית במשרדים מובילים, שאף היא לומדת בתכנית, וחבריה לצוות – ליאת ינקו, שקד צור וחן אראל, התמקדו בתחום הסחר המקוון. נקודת המוצא של הפרויקט שלהם הייתה שאוכלוסיות מוחלשות משלמות על מוצרים הרבה יותר ממה שהיו יכולות לשלם עליהם אם הייתה להן נגישות ליתרונות הסחר המקוון. "חשבנו כיצד ניתן לקחת את הפריסה הארצית של הדואר והשירותים הקיימים של הארגון ולרתום אותם לטובת הכלל", היא אומרת. הפתרון שהם הציעו כלל שני שלבים: בשלב הראשון, ליצור לזמן מוגבל עמדות למסחר מקוון בסניפי הדואר באזורים בהם מרוכזות אוכלוסיות מוחלשות, ובכך להנגיש להן את האפשרות. בשלב השני, הציע הצוות, ניתן יהיה להשתמש במידע שנאסף ולהציע חבילות מוכנות מראש של מוצרים (לדוגמא, באזורים של אוכלוסייה מרובת ילדים אפשר להציע חבילה של חיתולים, בגדי ילדים וכו'). קדם מסכמת ואומרת שהרעיונות שהגיעו מכיוונם של הסטודנטים היו יצירתיים וברמה מאוד גבוהה.

נוי קדם, סמנכ"לית תקשורת והסברה בדואר ישראל: "שיתוף הפעולה הזה גרם לנו להבין שחשוב להתחבר עם הקהל הזה ולייצר איתו יותר ממשקים של עבודה משותפת ושל דיאלוג, כחלק מהחיבור ההכרחי בין הקהילה לעולם העסקי"

לחזרה לעמוד תואר שני בלימודי חדשנות >