פתוח/סגור: מקווה ישראל

בית הספר החקלאי מקווה ישראל, פנינה ירוקה והיסטורית בלב גוש דן יצא לשיתוף פעולה חדשני, אחרי שנים של סגירוּת, עם בית הספר לעיצוב וחדשנות, המסלול האקדמי המכללה למינהל .
במסגרת התואר השני ביזמות וחדשנות האתגר שעמד מול הסטודנטים במקווה ישראל, היה כיצד מגנים על ייחודיות נכסי "מקווה ישראל" ובו זמנית מממשים ומפתחים את האתר, תוך פתיחתו לקהלים ושימושים חדשים.
שיתוף פעולה זה, מוכיח כי היום יותר מתמיד האקדמיה יכולה לייצר שיתופי פעולה, חדשנויות ויזמויות ולהוות גורם משפיע ומעצב במציאות הקיימת.
בעזרת כלים מתחומי האסטרטגיה, התכנון, החשיבה המוצרית, ניהול המשאבים והיזמות, הסטודנטים יצרו חבור חדש בין תרבות חקלאית לעירוניות עכשווית. הסטודנטים יצרו פרויקטים המציעים גישה חלופית לתוכנית האב לכפר הנוער מקווה ישראל, שעל תכנונה שוקדים מתכננים והנהלת מקווה ישראל בימים אלו.
בית הספר החקלאי ״מקווה ישראל״ מהווה נכס ייחודי במרחב העירוני של גוש דן. האתר כולל 3,482 דונם של טבע עירוני הנושקים לדרום מזרח תל-אביב, לחולון, לאזור ולפארק אריאל שרון. יש בו מבנים היסטוריים וטבע לשימור שלא נפגעו על ידי לחצי הבניה בגוש דן. לכפר הנוער מסורת היסטורית ייחודית כבית ספר שהוביל חקלאית ניסיונית. לומדים בו 1,500 תלמידים במסגרות שונות. מקווה ישראל הוא מרחב סטטוטורי במעמד עצמאי, בעלות ציבורית ופרטית ואינו כפוף או נתמך על ידי אף רשות מקומית.

חוק בית הספר החקלאי מקווה ישראל, משנת 1976 קובע כי "כפר הנוער, שהוא המוסד החינוכי החקלאי הראשון בארץ-ישראל, יוסיף לפעול כבית ספר חקלאי לקידום מטרותיו". למרות העצמאות הסטטוטורית, מקווה ישראל מתקשה להתאזן ולהתקיים מבחינה כלכלית. כמו כן, האתר שהינו בגודל של סנטרל פארק סגור בפני קהלים מגוונים.

כל פיתוח עתידי במקווה ישראל חייב להתייחס אל מגוון 'דרישות' ואינטרסים מנוגדים מפתיחה לקהלים חדשים, תוך שמירת הבקרה על בתי ספר וקהלים קיימים; דרך גיוון השימושים באתר, תוך היענות לצרכי בעלי העניין באתר כמו גם קהילות לא מיוצגות, ועד לקיימות אקולוגית ואוטונומיה כלכלית תוך שילוב מנועי צמיחה חדשים.

מקווה ישראל: לחולל שינוי בתודעה

כדי לפתח אסטרטגיות חדשות לפיתוח מקווה ישראל, הסטודנטים בתואר השני בעיצוב יזמות וחדשנות ערכו מחקר מעמיק עם מגוון מדדים בהם: בחינת גודל חלקות מניבות, יחסי הגומלין בין חקלאות ומערכות אקולוגיות, סוגי גידולים, ניהול מים, כניסות לאתר, צרכים של קהילות מסביב לאתר, זמני הליכה בתוך האתר, צל, ומבנים נטושים. כל זאת, לצד עבודה עם נתונים פיזיים הסטודנטים גם בחנו מדדים חווייתיים ותודעתיים: נראות האתר, חשיפת האתר לקהלים מחוצה לו, ומודעות לאירועים או פעילויות המתקיימות באתר ועוד. כתוצר למחקרים הסטודנטים גיבשו תרחישים שנועדו לחולל שינוי בתודעה, בשימושים ובפיתוח המרחבי במקווה ישראל.
האסטרטגיה המרחבית בחנה ארבעה תרחישים עתידיים למקווה ישראל בתחום החקלאות, החינוך, הפנאי, והאירוח בכדי להציע חלופות אפשריות לפיתוח עתידי של האתר, על בסיס המורשת והנכסים הקיימים בה: כיצד ניתן לבנות חקלאות עכשווית כמנוע צמיחה במקווה ישראל? איך מקווה ישראל יכולה להפוך למובילה בתחום החינוך? האם ניתן לפתוח את מקווה ישראל לפעילויות פנאי מבוקרות? ואילו פרוגרמות אירוח ייחודיות ניתן להפעיל במקווה ישראל?

פתוח או סגור?

כסיכום לשיתוף הפעולה עם מקווה ישראל, הועלתה תערוכה תחת השם, "פתוח /סגור: מקווה ישראל". התערוכה הציגה את כל הפרויקטים של הסטודנטים אשר הציגו את כל האסטרטגיות שעלו במסגרת הלימודים לפיתוח עתידי של מקווה ישראל ליצירת תרבות חקלאית עירונית עכשווית..

ההצעות האסטרטגיות מכוננות יחסים חדשים בין חקלאות לעיר בעזרת תשתית מרחבית מרובדת, הנגשה לציבורים חדשים, הבניית פעילויות פנאי, אירוח וחינוך באתר, לצד יצירת מוצרים וממשקים דיגיטליים מחוללים פעילות באתר. כל אלו מתייחסים באופן מובהק לייחודיות של מקווה ישראל ולצורך לגשר בין פתיחה וסגירה של האתר כנקודת מוצא לכל התערבות בה, בטווח הזמן המידי והארוך.
האסטרטגיות שהעלו הסטודנטים במסגרת הפרויקט, נגעו במגוון רחב של תחומים ליצירת תרבות חקלאית עירונית עכשווית בהם:

תחום החקלאות:

חקלאות טכנולוגית-קהילתית במודל חדשני של חקלאות אורבנית המספקת מזון לתושבים. פתרון בעיית ההצפות במאגר המים ע"י יצירת בריכות אקולוגיות הפתוחות לשימוש הקהל הרחב.

תחום החינוך:

מודלים חדשניים של חינוך בהם מודלים של DIY ומודלים טכנולוגיים חדשים שבמסגרתם המבנים לשימור נשארים ללא שינוי ואפליקציות מאפשרות ללמוד על המורשת ומנגישות מורשת המקום לקהל הרחב.
הצעות לשימוש בחלק מהשטחים עבור קמפוסים אקדמיים הכוללים מעונות לסטודנטים.

תחום הפנאי:

פיתוח שבילי אופניים המחברים דרך מקווה ישראל בין דרום תל-אביב, יפו, חולון ואזור.
אפליקציות לתעסוקה במקום.

תחום האירוח:

זיהוי מצאי של המבנים היכולים לשמש לאירוח כפרי בקמפוס מקווה ישראל.
הצעות למקומות בילוי: למשפחות, למטיילים רגליים, למטיילים באופניים, לפיקניקים ולמסעדות.

בשיתוף פעולה זה לקחו חלק המרצים הבאים:

פרופ' כרמלה יעקובי וולק
אד' רבקה שטרנברג
דר' עופר שוחט
דר' שלי כהן
אד' אוהד מיוחס
תמרה מנספלד